אזהרת ספוקן וורד וניהיליזם
~~~
משמעות.
משמעות, משמעות, משמעות אין.
אין משמעות.
כן.
בזה זה מסתכם, אתה יודע? בזה שאין. אין אהבה ואין אושר ואין שום דבר. צירוף מקרים אחד מוזר וגדול.
וזה הכול.
קרא לי ניהליסט קיומי, קרא לי פסימיסט קוסמי, זה לא משנה. דבר לא משנה.
ידעת שיש סיכוי של פחות מאחוז שאני ואתה לא סימולציה? כנראה שאנחנו סימס של אנשים או חייזרים או צורות חיים אי שם בעתיד, אתה מבין?
אתה בטח חושב עכשיו "רגע אחד, איפה אני בכל זה? אם שום דבר לא משנה ואם אין משמעות אז מה איתי? מה אני?"
והנה התשובה:
כלום.
אתה גרגר אבק, אולי אפילו פחות, בשעון החול של היקום.
וכך גם אני.
אבל לא הוא.
מה? לא, ברור שלא הוא.
הוא הדבר היחיד עם משמעות, הדבר היחיד שלא יכול להיות צירוף מקרים, שיש לו סיבה.
אני נשבע, אני אובייקטיבי סך הכול. ובכל היקום הענק והגדול והשרירותי הזה, יש דבר אחד בעל משמעות.
וזה הוא.
אני לא משוחד, פשוט אומר שיש דבר אחד שחייב להיות משמעותי בסדר הקוסמי, כי אם אין שום דבר שכזה, איפה הסדר בכל זה? איך אפשר לקרוא לזה "סדר קוסמי" אם שום דבר לא משנה? אם שום דבר לא משנה, אז הסדר עצמו לא משנה, לכן חייב להיות דבר שישנה כדי שיהיה סדר קוסמי.
אז הוא משנה.
והוא משנה כי החלטתי.
הוא משנה לי, אוקיי?
יש דברים שמשנים לי, אני יודע שזה מפתיע, אבל הלב שלי כן מרגיש.
לפעמים.
אני לא אוהב להרגיש כי אני יודע שהכול זה סתם כימיקלים במוח שמפמפמים לי את הגוף, אבל לחשוב על זה יותר מדי מטפטף לטירוף, אז לפעמים כדאי פשוט
לחיות את הרגע ולא לחשוב, להיסחף למשהו שמרגיש טוב, גם אם הרגש שלך זה כלום, גם אם אין, תוותר יום אחד ותראה שכן, אולי משהו שווה, משהו משנה, גם לניהיליסט קיומי, לפסימיסט קוסמי, יש תקווה לאהבה גם אם הכול חסר משמעות
גם אם התחושה של חוסר משמעות חסרת משמעות בפני עצמה
ולפעמים אני חושב שוואלה
גם אם אני סימולציה
לצורת החיים שהפעילה אותה יש אחלה טעם בעיצוב כי הרי אני יפה ואסתטי וצירופי המקרים שמרכיבים את החיים שלי הם דבר כמעט פואטי
אישיות היסטריונית מזעזעת ומפורקת על מצע ורדים
מייצרת חיים די מעניינים לסימולציה
ואני יודע
שאני כלום
שאין לי זכות לחשוב שאני חשוב כי שום דבר לא
אבל יש את הרגעים האלה שאני לגמרי שלו
אתה מבין את זה?
אתה מבין שיש רגעים שאני מרגיש הכי חשוב ביקום, גם אם זה רק עבורו?
אז אולי יש רגעים בעלי משמעות
אולי החשיבות הזאת צריכה להסתכל אך ורק על הרגע
על החיים שלנו
לא על היקום כולו
על הרגעים שמשנים עבורי
הרגעים שאני שלו
כי אתה יודע, להיות ניהיליסט זאת תחושת בדידות בלתי נגמרת ודאמיט, נמאס לי מהפסימיות הבלתי נסבלת
החיים שלי הם כלום בעיני היקום אבל הם הכול בעיניי
תפסיק לחשוב יותר מדי
אז משמעות.
משמעות, משמעות, משמעות אין.
לא בעיני היקום לפחות.
בעיניי כן.