קראתם את תיאור האשכול אני מניח
~~~
אני אוהב את הרגעים
שבהם אנחנו לא אנחנו
משחקים
מעמידים פנים

רגעים שבהם
אני קנבס
מקובע לכאן
הציור, כמובן
כלומר, ל
קיר או לרצפה
או למיטה

ואתה אמן
מצייר עלי בצבעי כחול
וסגול
וארגמן

בפיך אתה טובע
דפוסים בעורי
אותיות ומילים שיישארו
לימים ארוכים?
לפעמים שבועות
סימנים שנראים כמו מכות
ואני היחיד שיודע
שהן נשיכות שלוו בנשיקות

במילים רכות
שאליהן שתקתי בתגובה
כי התרכזתי בצבעים שנוצרו על עורי
שהיו כהים מאהבה

יש לך מבט כזה לפעמים
כשאנחנו משחקים
שנראה כאילו
הירוק והחום בעיניך כהו
והתאחדו
לגוון חם וקשה של ארד

אז אני יורד על הברכיים
שנחבלו מהנפילה
ברכיים כאלו, כהות מאהבה
מסתכל לך בעיניים
וממלמל לך תפילה
ותחינה
סמוק ומתנשף מההשפלה
כדי שתדע
שהשגת את המטרה

אני מקווה לעצמי שאתה
מרוצה
בעוד עיניך בוחנות אותי
במבט ארד קשה וכהה
ומלא באהבה

תמיד יש בך משהו כהה
כשאנחנו לא אנחנו
משהו לא בדיוק מזוהה
שמשחיר לאט את הנוכחות
הבהירה הזאת שלך
ולפעמים אני תוהה
אם אתה שם לב שגם אני כהה

כהה מהשתוקקות
כהה מאהבה
כהה מכל ערגה וכמיהה
אני פשוט שומר את זה
די לעצמי
ומקווה בדממה
שתבחין

אני אוהב כשאנחנו לא אנחנו
משחקים
מעמידים פנים
כשאני בד ציור ואתה טובע עלי סימנים
שנותרים על גופי לימים ארוכים
מזכירים לי בכל מבט
אותך האמן
מצייר עלי בגוונים כהים של כחול
וסגול
וארגמן.