מסכות||שני

איכשהוא זה יצא דכאוני למרות שזה היה אמור להיות שמח.
--
אתה מסתיר את עצמך. לא רוצה שכולם ידעו כשקשה לך. שם על עצמך מסכה.
אתה רק רוצה לבכות. בגלל החיים, בגלל עצמך, בגלל... הכול. אבל אתה תבכה בלב, בשקט, כדי שאף אחד לא יראה. לא ידע שרע לך.
אתה רוצה לצחוק, להשתחרר, אבל אתה תשים על עצמך מסכה כדי שלא יראו שאתה לא רציני תמיד, שלא יבינו שגם אתה בן אדם.

מישהו שואל אותך אם אתה בסדר, ועוד מסכה, עוד חיוך מזויף. אתה מרגיש מאושר, אבל שם על עצמך מגן. שלא ידעו.
לאט לאט אתה כבר לא אתה. אתה הופך להיות קוסם. כזה שתמיד מפריח יונים, הופך מקלות לבלונים, ומוציא ארנבים מהכובע. כזה שאף אחד לא יודע מה הוא באמת מרגיש.

ויום אחד, אתה תרצה ,תהיה מוכרח, למצוא את עצמך מחדש. להתגלות. אתה תוריד מסכה, ועוד מסכה, ועוד מסכה, ושם תמצא שם את עצמך, את אותו אדם שהיית פעם, רק יותר מבוגר.
ואולי כבר לא יהיה לך למי לבכות,
ואולי כבר לא יהיה לך ממה לצחוק,
ואולי אתה כבר לא תהיה.

אהבתי את הרעיון.
זה ממש נחמד ויפה, אז כל הכבוד!
תמשיכי להעלות :)

קטע ממש יפה (:
אהבתי במיוחד את המבנה שלו. החלוקה לפסקאות מאוד מראה את הרצף של ההתנהגות הזו ואיך היא משפיעה על האדם. שלושת המשפטים האחרונים ממש חזקים ומדגישים את החשיבות של הרעיון המרכזי בקטע, ההפרדה שלהם גם תורמת לדרמטיות.
באופן כללי, זה נושא חשוב ששמחתי לקרוא עליו יותר, ואישית אני גם מסכימה בקשר להשלכות שתיארת כאן, אלה דברים שבמיוחד באים לידיי ביטוי ברשתות החברתיות אבל לא רק.
מחכה לקרוא דברים נוספים שתכתבי ^^

קטע מדהים ממש
אהבתי ממש את המבנה ואת הרעיון
ממש אהבתי את החלק האחרון - הוא מאוד חזק ועמוק
לי אישית פגע בנקודה ממש רגישה וגרם לי לבכות
תמשיכי להעלות^^

קודם כל, מהמם. באמת קטע מושקע. רואים, רואים שישבת והשקעת וכתבת ואמרת - אני רוצה להביע דעה. ואני לא יודעת אם זה באמת דיכאוני כל כך, לפי דעתי זה יותר משקף עבדות לנורמל, לחברה הרגילה. ולשים מסכה ועוד מסכה זה חלק מהחיים שלנו, לקרוא את הטקסט הזה פתאום קצת מאיר את העניים. נותן לך הרגשה שאולי אם כבר כולם מודעים למסכות, אפשר להוריד אותן.
טוב אז דבר אחד שהפריע לי, ואחד שהאהבתי במיוחד.
נתחיל במה שהפריע.

אממ לא הסתדר לי מבנה המשפט. נראה לי אם היית כותבת את זה אחרת זה היה יותר מתחבר לסיפור, כאילו יש כאן כמה מילים לא נחוצות לדעתי. "כזה ש", או "באמת", כלומר, המשפט מלא גם ככה ברגש. אני לא חושבת שלהדגיש את זה כל כך נחוץ. אבל זה כמובן בחירה רק שלך :)

זה משפט שמאוד אהבתי. הוא גם ירצה, וגם יהיה מוכרח. וזה דבר שלא קורה הרבה בחיים שלנו, הרצונות והמטלות שלנו הרבה פעמים מתנגשות זו בזו.
אז לרצות ולהיות מוכרח? זה יפה להגיע למצב כזה. ועוד כשהמטרה כזו טוב, למצוא את עצמך. לחפש את עצמך מתחת לערימת המסכות. זה חשוב וזה יפה. אני התחברתי למשפט הזה מאוד.
מקווה שלא פגעתי בשום דבר
את כותבת מהמם ואת חייבת להמשיך לכתוב! כל הכבוד :)

גאה בך יפיפייה שלי^-^
זה יפיפייה!♡