עוגות שחורות || ליאור

אממ, היי!
הז'אנר של הסדרה: מדע בדיוני, על טבעי.
דירוגים:
אלימות - PG (יכול להיות שלקראת הסוף זה יעבור לPG13)
מיניות - אין.
הפרק יצא קצת קצר מפני שלא היה לי כל כך הרבה זמן וזה גם פרק ראשון. אז אל תדאגו יותר מדי :)
מקווה שתהנו מכתיבתי. אשמח לת"בים!
מוקדש לשני ולמירי ^^
--
זה היה ערב חורפי ומושלג כאשר השלישייה ישבה לה על הספסל בעיירה הקטנה, מיירלד. אחד מהם היה נער שובב, בגיל 13. שמו היה סקוטר. הרוח והקור הדביקו את שערו הזהוב למצחו בכוח. עיניו הכחולות והבהירות כקרח הביטו באנשים ההולכים אל בתיהם.

השנייה הייתה לילי, נערה בת 14 שתמיד דאגה שלא להשתרך מאחור. בניגוד לסקוטר, היא לא הייתה שובבית במיוחד. היא הייתה ביישנית והרבתה לקרוא ספרי מדע בדיוני בלילות, ולא גילתה להוריה הדאגנים על כך. שערה היה חום, גלי וארוך. עיניה היו חומות גם הן ומתחתיהן, על הלחיים, הופיעו נמשים מכל עבר.

השלישית, הייתה סאמירה, אך העדיפה שיקראו לה סאם. היא הייתה בת 17 וחצי ושערה היה שחור וארוך, ועיניה היו ירוקות כדשא. אפשר להגיד שהיא ניהלה לעצמה חיים צפופים, במיוחד עם השניים האלו. אך כל מה שרצתה לעשות כעת היה לשבת ולהקשיב לסקוטר שהודיע להן לבוא אל הספסל אחרי השקיעה. היא הבינה שיש חידה נוספת. בילוש תמיד היה התחביב שלהם, מאז ומעולם.

"אז למה קראת לנו?" שאלה, והביטה בעיניו של הנער הצעיר. לפעמים הוא יותר מדי פזיז, כך חשבה - וכך גם כל מי שהכיר אותו.

"אני לא יודע אם שמעתן, אבל אני כן," התחיל לדבר. "בעיירה החלו להופיע עוגות שחורות עם שמות של אנשים בכתב יד מסולסל, לפי השמועה. כרגע היו רק שלושה מקרים של העוגות, שבהן העוגות הגיעו אל אותו האדם ששמו היה רשום עליהן. לא מצאו את האנשים בביתם. הם נחשבים נעדרים כרגע - בילי הזקן, גברת נרניה ומר שפם. אני חושב שכדאי שנחקור את זה."

"מאיפה לך לדעת את זה?" פקפקה לילי, והביטה בו במבט מזלזל. בפעם האחרונה שהוא קרא להם, הוא טען שזה "מקרה חירום" ובסופו של דבר הם נתקעו בתוך מרתף מדומיין ודלת נעולה. "אתה בעצמך בדקת את אמיתות השמועה?"

"מה שהיא אמרה," אמרה סאם, אף על פי שלא הקשיבה לחצי מן הדברים שלילי אמרה. היא רק רצתה לזרז את העניין ולהעמיד פנים שהיא מקשיבה. היא חייבת לטוס הביתה כדי להשלים את העבודה באנגלית.

"נראה לכן שלא ביקרתי?" גיחך מעט. "הבתים היו ריקים ומלאי שממה. כאילו הבית היה מלא פעילות הומה לפני כמה שניות, וננטש."

לילי הציצה בשעונה בחטף, ועיניה נפערו למראה השעה. מכיוון שלסאם לא היה שעון, היא הסתכלה בזה של לילי, וחיקתה את הבעת פניה.

"אוי, מתברר שאני צריכה לטוס לעבודה בא-" התחילה להגיד אך נקטעה על ידי לילי.

"אמא שלי הולכת לרצוח אותי," אמרה. "היא לא מרשה לי להישאר מחוץ לבית אחרי ש-" אך גם היא נקטעה, והפעם על ידי סקוטר.

"בסדר, אז ניפגש מחר, אחרי הלימודים של סאם. אנחנו צריכים לעבוד מהר ככל האפשר." אמר בנחישות, כשעיני הקרח שלו מתנוצצות לאור הירח בהתלהבות וסקרנות גלויה להרפתקה חדשה.

"שיהיה," אמרה סאם וברחה מהמקום לפני שסקוטר יוסיף שהן יוכלו לישון אצלו בשביל לחקור עוד קצת בלילה. פעם היה לה יותר זמן להרפתקאות שלהם. אבל בשלב הזה בחיים שלה, זה כבר נעשה קשה. היא עלתה בגבעה הגדולה הזרועה באנשי שלג שבנו הילדים, ופתחה את דלת ביתה הריק בתחושת הקלה ברורה. ההורים שלה לא היו בבית, ולכן הוא עמד כולו לרשותה.

סקוטר ולילי היו שניהם שכנים זה של זה, ולסקוטר לא היה כבר מה לעשות לבד בספסל באמצע הלילה, אז קם כאשר לילי החלה לצעוד את צעדיה הראשונים והצטרף אליה.
___________________________________________________________________

וואו, אתה כותב נהדר, כמו שכתיבה כמו שלך אמורה להיות. (:
הצגת הדמויות הייתה כמו שצריך, ולא החסירה שדום פרט - מה השאמת יכול להיות קצת בעייתי למהך הסיפור.
אתה מבין... כשאתה מציג דמויות פעם ראשונה, עדיף שתתן תיאור קצר בהתחלה, ואז עם הפרקים תוסיף מדי פעם עוד ועוד תיאורים יותר מפורטים, כדי שהדמות תתחיל להיבנות מול עיני הקוראים לאט-לאט - אני קיבלתי פעם אחת את הטיפ הזה, והוא ממש עזר לי.
מקווה שתיעזר בזה. (;
ובכן, הפרולוג אכן עורר בי ציפייה להמשך - אני אוהב את האופי של הדמויות בינתיים, והרעיון של העוגות השחורות בעלות המוען המסתורי.

לול אהבתי את השמות שנתת למקומיים.

חחח אהבתי גם את השרשרת קטיעות הזאת.

התיאור הזה ממש טוב לדעתי. יישר כוח!

לול אהבתי את השמות שנתת למקומיים.

חחח אהבתי גם את השרשרת קטיעות הזאת.

התיאור הזה ממש טוב לדעתי. יישר כוח!

איעזר בו בהחלט, תודה רבה! ^^
שמח לשמוע שאהבת!

אוווו
חביב(עם הב' הראשונה דגושה!)
אהבתי

תודה על העצה,לכן אני עורך

הסיפור ממש טוב(במיוחד סקוטר) ותיארת ממש טוב את הסצנה והאנשים אני אשמח אם תוסיף קצת רקע של הדמויות בפרקים הבאים, זה הרבה פעמים מוסיף לחוויה של הפאנפיק

הודעה זו נערכה ע"י ליאו :) ב Dec 26 2019, 10:38 AM

שמח לשמוע שאהבת! ^^

היי,
שמחה לשמוע שאהבת אבל בבקשה שים לב לדרישות של תגובה בונה בפורום - נדרש מעל עשר מילים שקשורות לתוכן הכתוב.
תן קצת הסבר למה נהנת מפרולוג המקסים הזה, אני בטוחה שהכותבת תעריך.
להבא בבקשה תשים לב :)




בקשר לקטע (אני כבר פה ולכן אתבב כפי שנקרא).
איזה קסם של פרולוג. הוא מתוק להפליא. חייבת להסכים עם הטיפ שהעביר לך הראשון. זאת בעיה להציג דמויות בצורה כזו. אני יודעת שזה מפתה להפטר מזה מוקדם ופשוט לומר לנו מי הדמויות ומה האופי שאנחנו צריכים לצפות מהן אבל זה מגביל אותך וחבל. עדיף לך לתת לנו לגלות את האופי מתוך הפעולות שלהם.
באופן כללי בסיפורים, תמיד עדיף לך לתאר במקום לספר.
מה הכוונה? את יכולה לספר שהוא הלך ואז קפץ זאב ואז הוא נשך אותו או שאת יכולה לתאר אותו הולך ואת הזאב קופץ עליו ונושך אותו. בעצם מה שזה אומר הוא שכשאת כותבת את צריכה לכתוב כאילו הקורא נמצא בתוך הסיפור שלך ולכן הוא חווה את הדברים יחד עם הדמויות. שיטה טובה לעשות את זה (לפחות עובדת בשבילי) היא לדמיין את עצמי בסטואציה ולתאר את מה שאני חושבת שהייתי רואה ומרגישה.
זה עובד ככה גם בהצגת דמויות. לא כדאי לכתוב זה א' הוא בלונדיני עם עיניים כחולות והוא ליצן הכיתה אבל בכל זאת מקבל ציונים טובים. זה משעמם. לעומת זאת אם תתארי סצנה שבה הוא מתנהג בליצנות זה בהחלט יהיה נחמד ומעניין.
והקטע הוא שהדמויות שלך מאוד מתנהגות לפי איך שהגדרת אותן. אני לא צריכה שתגידי לי שסקוטר שובב וסקרן, זה ברור מהדמות שלו וממה הוא אומר (הוא מקסים).
חוץ מזה שאת צריכה טיפה לשים לב שאת לא נסחפת לספר לנו מה קרה אלא נשארת אם לתאר לנו מה קורה זה באמת פרולוג מקסים ואני סקרנית להמשך.
והשמות מקסימים ממש ושעשע אותי הפולילוג שלהם (לא זוכרת אם זו מילה אמיתי אבל הכוונה היא שיח רב משתתפים) והרעיון עם העוגות השחורות.
ועכשיו אני רוצה עוגה.
מחכה לקרוא קטעים נוספים שלך.

היי,
שמחה לשמוע שאהבת אבל בבקשה שים לב לדרישות של תגובה בונה בפורום - נדרש מעל עשר מילים שקשורות לתוכן הכתוב.
תן קצת הסבר למה נהנת מפרולוג המקסים הזה, אני בטוחה שהכותבת תעריך.
להבא בבקשה תשים לב :)




בקשר לקטע (אני כבר פה ולכן אתבב כפי שנקרא).
איזה קסם של פרולוג. הוא מתוק להפליא. חייבת להסכים עם הטיפ שהעביר לך הראשון. זאת בעיה להציג דמויות בצורה כזו. אני יודעת שזה מפתה להפטר מזה מוקדם ופשוט לומר לנו מי הדמויות ומה האופי שאנחנו צריכים לצפות מהן אבל זה מגביל אותך וחבל. עדיף לך לתת לנו לגלות את האופי מתוך הפעולות שלהם.
באופן כללי בסיפורים, תמיד עדיף לך לתאר במקום לספר.
מה הכוונה? את יכולה לספר שהוא הלך ואז קפץ זאב ואז הוא נשך אותו או שאת יכולה לתאר אותו הולך ואת הזאב קופץ עליו ונושך אותו. בעצם מה שזה אומר הוא שכשאת כותבת את צריכה לכתוב כאילו הקורא נמצא בתוך הסיפור שלך ולכן הוא חווה את הדברים יחד עם הדמויות. שיטה טובה לעשות את זה (לפחות עובדת בשבילי) היא לדמיין את עצמי בסטואציה ולתאר את מה שאני חושבת שהייתי רואה ומרגישה.
זה עובד ככה גם בהצגת דמויות. לא כדאי לכתוב זה א' הוא בלונדיני עם עיניים כחולות והוא ליצן הכיתה אבל בכל זאת מקבל ציונים טובים. זה משעמם. לעומת זאת אם תתארי סצנה שבה הוא מתנהג בליצנות זה בהחלט יהיה נחמד ומעניין.
והקטע הוא שהדמויות שלך מאוד מתנהגות לפי איך שהגדרת אותן. אני לא צריכה שתגידי לי שסקוטר שובב וסקרן, זה ברור מהדמות שלו וממה הוא אומר (הוא מקסים).
חוץ מזה שאת צריכה טיפה לשים לב שאת לא נסחפת לספר לנו מה קרה אלא נשארת אם לתאר לנו מה קורה זה באמת פרולוג מקסים ואני סקרנית להמשך.
והשמות מקסימים ממש ושעשע אותי הפולילוג שלהם (לא זוכרת אם זו מילה אמיתי אבל הכוונה היא שיח רב משתתפים) והרעיון עם העוגות השחורות.
ועכשיו אני רוצה עוגה.
מחכה לקרוא קטעים נוספים שלך.

תודה רבה על הת"ב! ^^
למעשה, אני בן, אבל זה לא נורא, לפעמים מתבלבלים.
לקחתי לתשומת לבי את התגובה, ואשמור את זה לאורך כל הדרך. 😄

איך אפשר להתבלבל???
אני כן שובבה, ואפילו הרבה!! לא אשמתי שהפכת אותי לכזאתי פחדנית:)
נ.ב. לי היה עבודה באנגלית:)
מה דעתך להפוך אותי לקצת יותר נורמלית??

חחחח, שיהיה ^^

טובבבב אז קודם כל אני חייבת לומר שמאוד מצא חן בעיני הסיפור. עוגות שחורות? זה מקורי. והדמויות הראשיות הצחיקו אותי, פעלת יפה מאוד לפי איך שתראת אותן, הפריעו לי מעט הפרשי הגיל (13, 14 ואז פתאום 17) אבל אולי זה בסדר, זה הפריע לי רק בגלל ההפרש עצמו. אני רגילה כנראה שהדמויות בערך באותו גיל, אבל זה בסדר. (אם כתבת שהיא בת 17 כי רצית שהיא תהיה עמוסה, תדע שאני בת 15 ואני עמוסה מידי. אז אם זו הסיבה אז לדעתי גם גיל נמוך יותר זה בסדר, אבל שוב, כנראה זה סתם הפריע לי ספציפית וזה בסדר, מוזמן להתעלם מזה).
טוב, אז שתי הערות זריזות, משהו שאהבתי ואולי עוד משפט קצר.

לא הבנתי למה הדגשת, ועוד דווקא את המילה הזו. מילא להדגיש את "חייבת", אבל לא נראה לי ש"לטוס" זו המילה שצריך לדגיש, אולי זה קשור לסיפור בכלל אבל אם לא, זה נראה לי מעט מיותר.

מה? מה זאת אומרת מרתף מדומיין? לא הבנתי את זה. נראה לי פשוט חיפשת מה לשים, גם להוריד את המרתף ולכתוב "מאחורי דלת נעולה" נשמע לי סבבה, או שתרחיב קצת בפרק הבא על המרתף. כי מוזר לי ה"מדומיין הזה".

נרניה! אין עליך :)

טוב אז אני אגיד בקצרה - סיפור מאוד מאוד יפה, הערתי את שתי ההערות הקטנות שלי, ובכללי רואים שזה רק פתיח. לא בקטע רע, אבל זקוק המשך כדי באמת להפוך למשהו.
ממש אהבתי, ואני מקווה שלא נפגעת,
תמשיך מהר! :)

לא הבנתי למה הדגשת, ועוד דווקא את המילה הזו. מילא להדגיש את "חייבת", אבל לא נראה לי ש"לטוס" זו המילה שצריך לדגיש, אולי זה קשור לסיפור בכלל אבל אם לא, זה נראה לי מעט מיותר.

מה? מה זאת אומרת מרתף מדומיין? לא הבנתי את זה. נראה לי פשוט חיפשת מה לשים, גם להוריד את המרתף ולכתוב "מאחורי דלת נעולה" נשמע לי סבבה, או שתרחיב קצת בפרק הבא על המרתף. כי מוזר לי ה"מדומיין הזה".

נרניה! אין עליך :)

טוב אז אני אגיד בקצרה - סיפור מאוד מאוד יפה, הערתי את שתי ההערות הקטנות שלי, ובכללי רואים שזה רק פתיח. לא בקטע רע, אבל זקוק המשך כדי באמת להפוך למשהו.
ממש אהבתי, ואני מקווה שלא נפגעת,
תמשיך מהר! :)

היי! תודה רבה על הת"ב ^^
סאם היא בת 17 מטעמים אישיים, לא ממשהו מיוחד.
הדגשתי את המילה "לטוס", כדי להדגיש לקוראים שהיא חייבת להגיע במהירות הגבוהה ביותר.

"מדומיין", פשוטו כמשמעו - מרתף דמיוני.


תודה!

הקפצה לבקשת ליאור ^^