הפרעות נפשיות ואוטיזם בספרים|דיון

הפרעות נפשיות ואוטיזם בספרים

לאחר היציאה של הספר המקרה המוזר בשעת לילה היו דעות חלוקות לגבי הדמות של כריסטופר, שככל הנראה הוא ילד בעל אוטיזם. היו אנשים שהסכימו שהספר הזה מעביר את חווית האוטיזם בצורה הטובה ביותר, אבל היו גם לא מעט שאמרו שהדמות של כריסטופר ממש לא דומה לילד אוטיסט והצורה שבה הסופר העביר את האוטיזם הייתה מאוד לא נכונה. מארק האדון עצמו הוא לא אוטיסט, והוא גם לא ראיין אוטיסטים לפני כתיבת הספר, מכך משתמע שהוא השתמש רק בסטיגמות על אוטיזם בלי לחקור את הנושא לעומק.
ולא רק במקרה המוזר של הכלב בשעת לילה, בהרבה ספרי נוער בימינו יש דמויות ראשיות עם אוטיזם או הפרעות נפשיות למיניהן. אולי זה OCD או חרדות, ולפעמים אפילו מחלות כמו סכיזופרניה, דיכאון קליני ומאניה דיפרסיה. לרוב הסופרים עושים מחקר ומראיינים אנשים הלוקים באותה הפרעה, אבל הם בכל זאת לא לוקים בה בעצמם, ומכאן כנראה הם לא יעבירו את המידע בצורה מדויקת.
אני אישית לאהוב לקרוא ספרים שמדברים על הפרעות נפשיות, כי זה נושא שמעניין אותי וגם זה יכול לעורר מודעות לגבי ההפרעות עצמן, במיוחד אצל בני נוער שלרוב לא מקבלים אבחון עד גיל מאוחר יותר. אבל באותה מידה הסופרים יכולים להעביר את אותה הפרעה או מחלה בצורה לא נכונה שלא תואמת את המציאות, כמו במקרה המוזר של הספר בשעת לילה (ותאמינו לי - הוא העביר את האוטיזם בדרך נוראית).

אבל עכשיו הגיע הזמן שאתם תביעו את הדעה שלכם!

שאלות לדיון:
האם אתם נהנים לקרוא ספרים עם דמות ראשית בעלת אוטיזם ו/או הפרעה נפשית?
האם אתם חושבים שזה נכון סופרים שלא לוקים בשום הפרעה נפשית יכתבו על הפרעות נפשיות?
האם הייתם קוראים ספר כזה למרות שהסופר העביר את ההפרעה הנפשית בצורה לא טובה?
האם יש לכם דעה בנוגע לאיך שמארק האדון העביר את נושא האוטיזם בבמקרה המוזר של הכלב בשעת לילה? האם לדעתכם זה היה בסדר שהוא כתב על אוטיזם בלי לחקור את הנושא לפני?
כמובן שאלו רק שאלות מנחות, ותוכלו להוסיף עוד דברים שתראו לנכון להוסיף 3:

דיון מהנה!

נושא ממש מעניין לדיון!

1) האם אתם נהנים לקרוא ספרים עם דמות ראשית בעלת אוטיזם ו/או הפרעה נפשית?
אישית, כן, רוב הזמן. קשה לי כשזה הפרעות שיותר "קרובות" אליי, מה שנקרא. לדוגמה, ספרים שלדמות הראשית יש הפרעות אכילה מאד מעניינים אותי. אבל בפעם האחרונה שקראתי ספר בו לדמות הראשית היה הפרעות חרדה זה היה כל כך טריגרי שחטפתי התקף חרדה בעצמי ממנו 😐 בכל מקרה, רוב הפעמים אני מוצאת ספרים כאלה מאד מעניינים והרבה מהספרים האהובים עליי קשורים לזה, לדוגמה הספרי זהירות שביר בו לאחת הדמויות יש הפרעות אכילה ודיכאון, או הספר צעד גדול קטן והספר שירו של הלב שגם בהם יש איזכור לדיכאון ומחשבות אובדניות.

2) האם אתם חושבים שזה נכון סופרים שלא לוקים בשום הפרעה נפשית יכתבו על הפרעות נפשיות?
רק אם הוא עשה מחקר לפני כן. אף אחד מאיתנו לא היה מצפה שסופר יכתוב דמות ראשית מתרבות שהוא לא מכיר מבלי לחקור אותה קודם, נכון? אותו דבר כאן. לפני כמה זמן קראתי ספר (שאליו הגעתי דרך המלצה בפורום, אגב) שבה לדמות הראשית הייתה הפרעות אכילה והסיבה שזה הועבר כל כך טוב בעיני היה שהסופרת מטפלת בילדים עם הפרעות דומות וחקרה את הנושא. או שוב פעם הספרים של ג'ודי פיקו, שתמיד דואגת לחקור על הנושאים לפני שהיא כותבת עליהם ורוב הזמן ההוצאות שלה לוקחות שנה ויותר בגלל המחקר שהיא עושה (שאלתי אותה על זה באופן פרטי וקיבלתי תשובה, אגב). כשסופר כותב על הפרעות נפשיות מבלי להבין אותן באמת, רואים את זה. לדוגמה, הספר "כל המקומות המוארים" - אישית נהנתי ממנו יחסית, אבל הסופר/ת (שכחתי כבר) ללא ספק לא מבינ/ה בהפרעה דו קוטבית ולא עשה/עשתה מחקר בנושא וזה הוריד מאד בעיני.

3) האם הייתם קוראים ספר כזה למרות שהסופר העביר את ההפרעה הנפשית בצורה לא טובה?
מאד תלוי. את הספר "צבים כל הדרך למטה" שכתב ג'ון גרין בה יש לדמות הראשית חרדות לא יכולתי לקרוא בכלל מרוב שלא התחברתי לצורה שבה הוא העביר את המחלה. את הספר "כל המקומות המוארים" שכבר הזכרתי פה קראתי אפילו שהייצוג של הפרעה דו קוטבית בו היה ממש גרוע לדעתי, איך שהוא סבלתי את זה. אבל אני חושבת שהספר לא טוב באותה מידה אם לא מעבירים את זה בצורה טובה, אפילו אם אין לך מושג איך זה באמת (כי כמו שנאמר בני נוער בדרך כלל לא חשופים ויודעים כיצד זה באמת מתבטא). הספרים "ילדות חורף" ו"paperweight" לדוגמה העבירו בצורה כל כך מדהימה את ההפרעות עליהן נכתבו שסיימתי אותם בבת אחת.

4) האם יש לכם דעה בנוגע לאיך שמארק האדון העביר את נושא האוטיזם בבמקרה המוזר של הכלב בשעת לילה? האם לדעתכם זה היה בסדר שהוא כתב על אוטיזם בלי לחקור את הנושא לפני?
לא יצא לי לקרוא את הספר (חורים בהשכלה? כנראה) אבל כבר הזכרתי את זה בקטע של הפרעות נפשיות. לא מכירים משהו מקרוב, אל תכתבו עליו! תעשו מחקר לפני! אם על תרבויות אחרות אין לכם בעיה לחקור גם לחקור על אוטיזם והפרעות נפשיות לא אמור להיות כל כך קשה.

לא יכולתי שלא לשים לב שציינת כאן גם את הספר צבים כל הדרך למטה וגם את הספר כל המקומות המוארים. למעשה, אני אישית לדעת שעל שניהם הסופרים דווקא כן ידעו. ג'ון גרין כתב מתוך חוויות אישיות שלו וג'ניפר ניבן כתבה על ילד שהיא הכירה פעם שהייתה לו הפרעה דו-קוטבית, וכמובן שהיא גם חקרה על הנושא לפני זה (זה הספר האהוב עליי אופס)
אז בעצם איך אפשר בכלל לדעת שהם מציגים את הנושא בצורה לא טובה או לא נכונה, כמו שאמרת?

כנראה שלא תמיד אפשר, או שאולי זה שמכירים אישית לא בהכרח תמיד מספיק. אני לדוגמה לא בטוחה שהייתי יכולה לכתוב חרדות בצורה מוצלחת אפילו שיש לי כאלה.
להגנתו של ג'ון גרין אני אציין שאני ממש שונאת את הכתיבה שלו בכללי, אז אולי זה הוא ולא מה שהוא כתב עליו 😅
בכל המקומות המוארים פשוט הרגיש לי שהיא הציגה רק את התסמינים של דיכאון, תסמינים של מאניה לא הרגשתי שהוצגו שם בדיוק בצורה בולטת וברורה כמו התסמינים של הדיפרסייה.

זאת נקודה די טובה. גם אני לא ממש להצליח לכתוב על דברים שיותר קשורים אליי אבל כנראה בגלל שיותר קל לי לכתוב על משהו שלא קשור אליי מאשר למשהו שכן קשור אליי. שזה כאיל מביך אותי.
וכנראה שהיא לא תארה את המאניה בצורה ברורה בגלל שהיא ניסתה להדגיש את הדיפרסיה.

1) האם אתם נהנים לקרוא ספרים עם דמות ראשית בעלת אוטיזם ו/או הפרעה נפשית?
אני חושב שכמו כל תכונה או אופי שמעניקים לדמויות, הפרעות נפשיות ושיוך לספקטרום האוטיסטי נותנים עומק נוסף לדמות והופכים את הדמות ליותר מעניינת. דמויות ראשיות מסוג זה הן חביבות עליי משום שהיחס שמוענק להפרעה הנפשית או האוטיזם של הדמות לא מחריג אותן בשום צורה משאר הדמויות או מעיק על הדמות, אלא הופך אותה למיוחדת (זאת בניגוד לחיים האמיתיים לצערנו ):).

2) האם אתם חושבים שזה נכון סופרים שלא לוקים בשום הפרעה נפשית יכתבו על הפרעות נפשיות?
אני חושב שבספרות אין נכון ולא נכון. כמובן שיהיה הבדל בין כתיבה של אדם על הספקטרום או שלוקה בהפרעה נפשית ואדם שלא כאשר הנושא הוא כזה, אך אני לא חושב שיש פגם כלשהו באדם שכותב על הנושא אבל לא חווה אותו בעצמו - הוא כותב מהחוויה האישית שלו עם הנושא, ולכן יש איזושהי הבנה.

3) האם הייתם קוראים ספר כזה למרות שהסופר העביר את ההפרעה הנפשית בצורה לא טובה?
כמו שציינתי קודם, הפרעה נפשית או שיוך לספקטרום האוטיסטי אינה שונה בהרבה מתכונה רגילה או אפיון דמות אחר, לכן סביר להניח שלא הייתי קורא ספר כזה. אם הסופר לא הצליח להעביר זאת בצורה טובה, כנראה שהבעיה היא לא בהבנה בנושא או בהפרעה הנפשית אלא בכתיבה...

4) האם יש לכם דעה בנוגע לאיך שמארק האדון העביר את נושא האוטיזם בבמקרה המוזר של הכלב בשעת לילה? האם לדעתכם זה היה בסדר שהוא כתב על אוטיזם בלי לחקור את הנושא לפני?
לדעתי, יש איזושהי בעייתיות בכך שהאדון לא הכיר מספיק את הנושא, וכנראה זה ניכר גם בכתיבה, אבל השאלה היא האם הכתיבה הצליחה להגיע לקהל?
אם כן, כנראה שההבנה הייתה מספקת כדי לייצר את תחושת ההזדהות והקבלה אצל הקהל ולכן ניתן לקבל זאת.
אם לא, אני רואה את הכתיבה ככשלון.

שלום יואב-פוטר הגאון וכל הכבוד על התגובה בדיו, אך לצערי התגובה שלך היא הקפצה, כך שהיא לא עומדת בחוקים הגלובאלים.
הפעם לא תקבל אזהרה, אך זו לא הפעם הראשונה שלך ולכן ייתכן שבפעם הבאה נצטרך לתת לך אחת כזו. כדי שלא תחזור על כך להבא, כדי לך לקרוא את החוקים הגלובאליים ואת חוקי הפורום לפני שאתה מגיב, וזה תקף לגבי כל הפורומים באתר.
המשך גלישה נעימה ומקווה לראות אותך משתתף בעוד דיונים בעתיד 3: