בת' מארץ' || סיקור דמות

[Sweetener]

* ספויילרים מסומנים בלבן

בת' מארץ'
סיקור דמות


♥ שם - אליזבת' "בת'" מארץ' || Elizabeth "Beth" March
♥ הספר ממנו לקוחה הדמות - נשים קנות || Little Women
♥ תאריך לידה - ככל הנראה, בסביבות 1840
♥ גיל - בהתחלה 13, בהמשך 15 עד 23
♥ משפחה - משפחת מארץ: מרגרט "מאמי" מארץ', רבורט מארץ', מרגרט"מג" מארץ' , ג'וזפין "ג'ו" מארץ', איימי מארץ'|| March family: Margaret "Marmee" March, Robert March,Margaret "Meg" March,Josephine "Jo" March,Amy March


תקציר הספר
♥ תקציר מגב הספר - "הספר נשים קטנות ראה אור לראשונה בשנת 1869. הוא זכה להצלחה מיידית ומפתיעה, ומאז לא מש מלב הקאנון המערבי: הוא תורגם, הומחז, הוסרט, עובד, נחקר והודפס בעשרות מהדורות שונות ובמאות מיליוני עותקים ברחבי העולם. ב-140 שנות קיומו הוא כבש את מקומו בתודעה הציבורית והביקורתית כרומן ההתבגרות הנשית המופתי והפופולרי ביותר, וסלל דרך ללבותיהם של דורות של נערות ונשים. ארבע האחיות לבית מארץ' מתבגרות בארצות הברית בתקופת מלחמת האזרחים: מג, הבכורה, הבוגרת והאחראית; ג'ו, עזת היצרים, השואפת להיות סופרת; בת' העדינה והטובה שגופה בוגד בה, ואיימי, האחות הקטנה המפונקת והיהירה. התבגרותן מחזיקה כל מה שהתבגרות יכולה להכיל: הן חוות תקוות ואכזבות, לבטים וחרטות, אהבות נכזבות והתוודעות, כואבת לעתים, למורכבותו של עולם המבוגרים. אישיותן מתעצבת, גחמות הילדות מושלות מעליהן, וכל אחת מוצאת את מקומה בעולם. ולמרות שכל זה קורה במקום רחוק כל כך, היסטורית וגיאוגרפית, זהו עדיין אחד הספרים המרגשים ביותר בארון הספרים שלנו. האוניברסליות נטולת המאמץ של החוויה הנשית, של חוויית ההתבגרות, מפעמת בו מבעד לשנים אמינה ובוטחת, וגם מאה ומחצה לאחר פרסומו הוא לא מכזיב ביכולתו לרגש, להסעיר ולחמם את הלב. כך לקוראות בו לראשונה, וכך לנשים שקראו בו בילדותן וחוזרות אליו עכשיו, אליו וגם אל עצמן כפי שהיו אז. התרגום החדש של מהדורה עברית זו, מלאכת ידיה של שרון פרמינגר, מעניק לרומן קול עברי נגיש ומשכנע, ואחרית הדבר, מאת רינת פרימו, שופכת אור על בחירתה של ג'ו ועל המסר ששולחת לנו לואיזה מיי אלקוט מעבר למסך השנים, בספר שאין ראוי ממנו לתואר קלאסיקה."

♥ תקציר שנכתב על ידי המשתמש - משפחת מארץ' היא משפחה שגרה באמריקה של המאה ו-18. המשפחה מורכבת מארבע בנות: מג, ג'ו, בת' ואיימי מארץ' שגרות עם אימן מרגרט או כפי שהן קוראות לה,"מאמי" ועם אביהן רוברט שנשלח לצבא. ארבעת האחיות שונות מאוד: מג - אחראית ובוגרת, ג'ו - היפראקטיבית ו"גברית" , בת' - עדינה והטובה ואיימי - המפונקת ויהירה.
ארבת האחיות משתדלות להיות טובות ככל שאפשר, נדיבות, אחראיות, אך לכל אחת מהן יש את הרצונות שלה. הן מתמודדות לבד וביחד עם חוויות, טובות ורעות כאחד, רבות אחת עם השניה ואז משלימות,מתבגרות ובין היתר, גם מתאהבות. מכירות אנשים חדשים שמשפיעים על חייהן ועוזרים להן להיות טובות יותר, ולפעמים לא. קטנים ומרגשים ככל שיהיו, אלה הן החיים של הנשים הקטנות.

מידע על הדמות
משפחת מארץ' הייתה מאוד עשירה לפני שבת' נולדה, ובעצם העוני שלה התחיל כשבת' נולדה. בתחילת הסיפור בת' בת שלוש עשרה עדינה, נדיבה, ביישנית ומיוזקלית.
כשבת' גדלה אפשר לראות שהיא מאוד שונה מאחיותיה, חלומה זה להישאר בבית ולטפל בחתולים שלה, בבות שלה ובמשפחה, בעוד שהחלום של אחיותיה זה להצליח בעולם.
לבת' לא היה מה לבקש, כשהיא קבלה את הפסנתר הקטן שלה, שהעניק לה מר לורנס (סבו של לורי) כל כך בנדיבות.
בהמשך חייה אחיותיה עזבו את הבית, אבל היא נשארה. בהמשך הספר בת' נהיית חולה, היא מפתחת חום, פריחה והחלשות מערכת חילונית מתוצאה לחיידק.
היא שרדה את המחלה בפעם הראשונה, אך בסופו של דבר תופעות הלוואי קיבלו את אותותיהם ולקראת סוף הספר, בת' חלתה שוב. משפחתה מילאה את חדרה בכל הדברים שאהבה: גורי חתולה, פסנתר, ספרי אביה, הציורים של איימי והבובות האהובות עלייה. למרות שחלתה, בת' אף פעם לא ישבה בחוסר מעש: היא סרגה ותפרה דברים לילדים שעברו מתחת לחלונה בדרך לבית הספר. אבל בסופו של דבר אפילו זה נהיה יותר מדי עבורה, והיא הניחה את מחט התפירה שלה ואמרה שהיא הופכת להיות, כל כך חולה. בת' בסוף מתה בזרועותיה של מאמי. מותה של בת 'השפיע מאוד על אחיותיה, ובמיוחד על ג'ו, שהחליטה לחיות את חייה מתוך התחשבות רבה יותר וטיפול באחרים. בת הייתה בת עשרים ושלוש שנה במותה

חוות דעת אישית
בת' היא האחות האהובה עליי, אין ספק. הרוב אוהבים את ג'ו, או את מג הכי, אפילו את איימי, אבל עדיין לא שמעתי על אלה שאוהבים הכי הרבה את בת'.
למרות שקשה להגיד את זה, בת' דמות מאוד חזקה לדעתי, גם אם לא רואים. למרות שהיא באמת לא עשתה הרבה יחסית לאחיות: לא יצאה לעבוד, לא עשתה דברים אחרים חוץ מלהישאר בבית. אבל גם שהיא נשארה בבית, היא עשתה הרבה, היא הייתה הדבק של הבית.
היא זאת שעשתה את עבודות הבית הקטנות, עזרה לכל האחיות שלה שהן היו עסקות, ואפשר לראות את זה. אחרי מותה אפשר לראות את הבית מתפרק טיפה.
מותה של בת' שבר אותי, עד היום כשאני חושבת על זה הפנים שלי נופלות, כשאני ראיתי את הסרט, ואפילו בתחילת הסרט, לפני שהיינו קרובים לזה התחלתי לדמוע.
בת' חשובה לי כל כך, אני מבינה, מזדהה איתה הרבה. אני אוהבת אותה כל כך, אני כל כך רציתי לראות אותה מתחנת ומולידה ילדים. הייתי רוצה לראות את מי היא תאהב, שהוא לא המשפחה שלה, לורי או מר לורנס. לראות אותה מתבגרת על הפחד שלה מבנים.
ואפילו בתחילת הספר חשבתי שאולי היא ולורי יתחתנו , אחרי שהבנתי שג'ו ולורי חברים רק טובים ועדיף שהם ישארו ככה, לפני שידעתי על איימי ולורי. והאמת, שרק בסרט באמת הבנתי כמה הם מתאימים, אבל לא נכנס לזה.
בקיצור, בת' היא אהובה עליי, תמיד יהיה לה מקום מיוחד בלב שלי, ומותה שבר אותי יותר מכל דמות אחרת. אני אוהבת אותה.

בנוסף

אני יודעת שזה סיקור לא כזה משוקע
אבל אני מקווה שתאהבו 3>

[Focus]

היי!
רציתי להגיד שממש אהבתי את הסיקור. הוא היה ממש טוב, מפורט כמו שצריך ועשית לי גם חשק לקרוא את הספר ^^ איכשהו העיניים שלי הצליחו לקרוא את חלק מהלבן (ממבט ראשון) ואולי זה קצת הרס לי, אבל בכל מקרה אני ממש מקווה להתחיל לקרוא את הספר הזה כבר.
לדעתי יכולת להוסיף ציטוטים בחלק האחרון של התמונות, זה היה מוסיף המון - אבל את לא חייבת. רואים שעבדת על הסיקור והשקעת בו, כל הכבוד! אין לי הערות ^^

[Onishi Sumi]

בת' :(
קראתי את נשים קטנות רק בכיפור האחרון (הניסיון המי יודע כמה שלי לקרוא את הספר) ופשוט חבל לי עליה. בכיתי את הנשמה לקראת סוף הספר. ידעתי מה הולך לקרות מסיבה משעשעת במיוחד (בחברים רייצ'ל מספיילרת לג'ואי את הסוף של הדמות של בת') אבל אפילו שידעתי שזה מגיע לא הייתי מוכנה לזה באמת. אני לא יודעת אם היא הדמות האהובה עליי (כי אני מאד אוהבת את ג'ו) אבל היא ללא ספק אחת הפייבוריטיות שלי בספר הזה.
הסיקור מהמם! ממש נהנתי לקרוא

[Felis Fuscus]

כל הכבוד על הסיקור!
רואים שאהבת את הדמות, והיא בהחלט נשמעת לי כמו אחת הדמויות המעניינות (לא שקראתי את הספר אבל בכל זאת). רק כמה הערות קטנות:
עלייך לציין את השמות של בני המשפחה בתעודת הזהות, ולא רק את שם המשפחה.
יש תמונה שמרחיבה את העמוד, מה שהופך את זה ללא נוח בעין.
יש דברים שסימנת בתור ספויילרים ואז המשכת לדבר עליהם בלי סימון. זה רק מבלבל ולפעמים אפילו מספר את הספויילר בכל זאת, אז כדאי לך לתקן את זה.
אבל את לא נפלת למלכודת של הדעה האישית, ששם רוב האנשים מכניסים מידע על הדמות (גם. אני. אני מודה באשמה) וזה כבר טוב D:
תתקני את הדברים האלו ואני אוסיף ללינקייה.
אל תשכחי לקשר את זה לאשכול תגמולים בסוף D:

[Sweetener]

עכשיו טוב?

[Felis Fuscus]

התווסף ללינקיה D: