שרשור כלשהוא על נושא כלשהוא, עם מעיין3>

אז הלכנו על הקונספט של סוכנים......
נזרום:)

בהצלחה לנו:)

שם: לורה
גיל: 22
מראה:שיער שחור חלק (לרוב בקוקו גבוה מתוח), רזה, גובה ממוצע, טיפה שחומה, עיניים שחורות מבריקות, לרוב במגפיים שחורות גבוהות
אופי: רצינית, אבל לפעמיים גם מצחיקה, קוטלת, חכמה, מדחיקה רגשות חלשים, מבחוץ נראית קשוחה אבל באמת בתוך תוכה יש נפש עדינה ורגישה, רק שהיא לא נותנת לאף אחד לראות את זה.
רקע: מגיעה ממשפחת מצוקה, אין אמא, אבא מכה, אחים מסוממים, היא ברחה משם בגיל 16 ומאז מסתדרת בכוחות עצמה, והבטיחה לעצמה שהיא בחיים לא תיהיה כמו ההורים שלה.

שם: ג'סי
גיל: 21
מראה: גבוהה, לא רזה לא שמנה:) שיער חום גלי עד הכתפיים, עיניים ירוקות/ כחולות, שפתיים דקות, סנטר עגול, מצח גבוה. אוהבת ללבוש ג'ינסים ארוכים, שונאת מכנסיים קצרים, בד"כ עם חולצות גופייה ועליהם ז'קט, או חולצה עם שרוול קצר וזק'ט בלי שרוולים מעל. נעלי סניקרס.
אופי: חובבת אקשן, יריות ורעש. נראת מאד רכה ועדינה, אבל כשזה מגיע למשימות, אין טוב ממנה. אוהבת ספורט, אלופת היחידה בריצה, ובדיוק יריה. לפני כמה שבועות קיבלה את אות היחידה לקור רוח ואומץ בשטח- על פעולה ללא רבב נגד קרטל סמים חזק בשיקאגו, והועלתה בדרגה.
רקע: גדלה בדאלס, שיקאגו. לאבא שוטר בכיר במשטרה המקומית, ואמא אדריכלית. אמא שלה מתה מתאונת דרכים כשהיא הייתה בת 12 ומאז היא גדלה עם אביה לבד, תמיד חלמה להיות שוטרת. כשהיא הייתה בת 16 וחצי בת הזוג של אביה עברה לגור איתם אז היא עזבה את הבית ועברה לגור במעונות הסטודנטים של האונברסיטה אליה היא עברה, בניו יורק, ומאז גרה בניו יורק בדירה קטנה במרכז העיר. לפני שנתיים וחצי חוותה פרידה כואבת מחבר שהיה לה באונברסיטה, ומאז היא לא הייתה במערכת יחסים אחרת.
---------
יצאתי מן הבניין מהורהרת, ממש עכשיו הציעו לי לצאת למשימה בפלורידה, משימה קשה ומלאת סכנות, דפדפתי בתיק המסמכים שהביא לי אדי, הסוכן האחראי עלי.

"תפגשי אותי במשרד, היום בחמש בדיוק" נשלחה הודעה מהאחראי עלי בסוכנות, ולא זאת לא שיחת עסקים, או יעילות עבודה, לא, זה לא "סוכנות" מכירות אלא "סוכנות" ריגול, ולכן "תפגשי אותי במשרד" זה לא בדיוק שנשב על קפה ועוגה ונדבר על קידומי מכירות...

נעצרתי, טסתי חזרה לבניין עליתי את כל שמונת הקומות והתפרצתי לחדר שלו , הטחתי את התיקיה על השולחן שלו והישרתי אליו מבט, "תגיד לי שזה לא נכון" אמרתי לו, הוא הסתכל על הדף הפתוח וא עלי "זה נכון"הוא אמר.
"זה... לא....!! אני לא עושה את זה!!" צעקתי עליו, "אין שום סיכוי, תשכח מזה" לקחתי את התיקיה והסתובבתי לכיוון הדלת.
"אהמ, אהמ" מישהו עמד שם.

חמישה לחמש, הצצתי במראה לני שיצאתי, כרגיל- קוקו גבוה מתוח שיוצאות ממנו שתי "פאות" מכל צד, גופיה שחורה ומעליה, חולצה משובצת אדום-שחור-לבן פתוחה, ג'ינס שחור, וכמובן המגפיים השחורות הגבוהות שלי.
נכנסתי לבניין עבר רק יומיים מאז שהייתי פה וכבר התגעגעתי, עליתי במעלית, מתענגת על כל לחיצה על הכפתור הזקן, באתי לדפוק על הדלת שבמרכזה התנוסס השלט "אדי- מפעיל סוכנים" ופתאום נפתחה הדלת בטריקה ונערה פחות או יותר בגילי עמדה שם, צועקת על אדי, "אהמ, אהמ" ניסיתי לגרום לה לשים לב שאני שם לפני שתתנגש בי...

"אאוץ, אמה, סליחה" אופססס, היא הייצתה נראת בגילי בערך, רק..... אחרת.
עם מגפים שחורות גבוהות, היפית:)
"זאת... היא?" הסתובבתי לאדי, "שום סיכוי" אמרתי לו כשראיתי את החיוך שהתפרש על פניו.

"מה אני?, אדי לא הבנתי ה קורה פה?" לא הנתי לאיזה מקרה נקלעתי, ולא הבנתי מה השקר שלי למוזרה הזאת..
----------------------
היפית?? מה הקשר?

"אדי...."
הוא חייך וסימן לי להרגיע.
"תקשיבו" הוא אמר, "לאור הנסיבות ואופי המשימה החלטנו לצוות אתכן ביחד, בואו תעשו הכרות, ג'סי, לורה, לורה, ג'סי" הוא חייך, פלט בהצלחה, ויצא מהחדר.
"אהה, היי אני מניחה" אמרתי לה. "אני ג'סי ואני בת 21"
----------
היפית בקטע של....
מגפים שחורים, ג'ינס שחור, חולצה משובצת אדום שחור....
את האמת, מכירה ברוקלין 99?? אם כן את תביני למי התכוונתי.
לא היפית היפית, היפית בקטע.....

"לורה" אמרתי,"בת 22" וסקרתי אותה בעיני, בטח עוד חדשה ומתלהבת, חשבתי

"אזזז, קראת את החומר??"

"תאמת שהייתי אמורה לקבל אותו עכשיו אם לא הייתי נתקעת בך" סיננתי

"אהה אופס?!" המהמתי, אוקיי, היא לא נראה לי בקטע.....
שיהיה בריא אדי, מה שאני יעשה לו אח"כ....
"את יכולה לקרוא בשלי אם בא לך?" הושטתי לה את הדפים

"או-קי" אמרתי ולקחתי מידיה את הדפים, עברתי עליהם במהירות והנהנתי, "מה שחשבתי" אמרתי והושטתי לה את הדפים

"נו, אז הסתדרתן?," זה היה אדי.
"טוב אתן יוצאות מחר, תבואו לכאן בשעה 0200 בדיוק!!
תדרוך, עלייה, והטיסה שלכן בארבע וחמש עשרה קצרות, בהצלחה."
----
מזלט שימדורה!!!!