וויל & ניקו, סולאנג'לו|ג'יימס ואני

[𝙼𝚘𝚛𝚗𝚒𝚗𝚐𝚜𝚝𝚊𝚛]

"לך לעזאזל." אמרתי בשלווה "אני נחמד אז לא אומר לך ללכת לטרטרוס..." הצטמררתי קצת

[בנו של אל הים]

''למה אתה מתנהג ככה?"

[𝙼𝚘𝚛𝚗𝚒𝚗𝚐𝚜𝚝𝚊𝚛]

"אולי אתה תפסיק למות אותי ולמרר לי את החיים עוד יותר?" שאלתי "במיוחד אחרי שהפכת אותם לדי טובים..
" מלמלתי

[בנו של אל הים]

''על מה אתה מדבר בכלל?'' שאלתי, ''היי מישהו יכול לקרוא לכירון משהו קרה ללואיס''.

[𝙼𝚘𝚛𝚗𝚒𝚗𝚐𝚜𝚝𝚊𝚛]

״אני אהרוג את כל החניכים במחנה הזה היום אחד.״ רטנתי

[בנו של אל הים]

כירון ניגש אלינו ושאל מה קרה, "לואיס מתנהג מוזר מאוד וכל הזמן מדבר על להרוג את כולם ואותי במיוחד''

[𝙼𝚘𝚛𝚗𝚒𝚗𝚐𝚜𝚝𝚊𝚛]

הזעפתי פנים ונעצתי בשניהם מבטי מוות,במיוחד בכירון למקרה שיעז לזרום עם המתיחה הזאת

[בנו של אל הים]

''הוא אף פעם לא שלח מבטים כאלה לפני'' אמרתי, ''אתה צודק'' כירון אמר,''לואיס איך אתה מרגיש היום'' הוא פנה ללואיס בנימה חביבה

[𝙼𝚘𝚛𝚗𝚒𝚗𝚐𝚜𝚝𝚊𝚛]

חייכתי חיוך מזויף ״ברגע שאברח מהמחנה אני אתפלל כל יום לאבא בשביל שתהיה כאן אפוקליפסת זומבים.״ אמרתי בשלווה

[בנו של אל הים]

''אכן מקרה קשה'' לחש לי כירון.
"אתה יודע מה יכול לגרום לזה?" לחשתי חזרה

[𝙼𝚘𝚛𝚗𝚒𝚗𝚐𝚜𝚝𝚊𝚛]

רעדתי בכעס ״אני אקשור את שניכם לעמוד ואזרןק אתכם לטרטרוס.״ מלמלתי ברטינה ״זה יהיה כיף.״

[בנו של אל הים]

''אני חושב שתצטרך לקורא לאבא שלך'' אמר לי כירון ''אבל בינתיים לך לארוחת הבוקר'', וכך עשיתי

[𝙼𝚘𝚛𝚗𝚒𝚗𝚐𝚜𝚝𝚊𝚛]

נאנחתי בשקט והשפלתי מבט

[בנו של אל הים]

אכלתי ארוחת בוקר העליתי מנחה לאפולו ולהרמס הסברתי להם את המתיחה והלכתי לראות את ניקו

[𝙼𝚘𝚛𝚗𝚒𝚗𝚐𝚜𝚝𝚊𝚛]

ישבתי על עץ ועצמתי עיניים בזמן שאני ממלמל קללות