פרסי וויזלי|דיון

פרסי וויזלי

אחת הדמויות היותר לא אהובות בהארי פוטר הוא לא אחר מאשר פרסי וויזלי, האח הבכור של רון. הרבה מחוסר האהבה הזה נובע מהשחצנות שלו ומהרצון שלו להיות הכי טוב והכי צודק, דבר שבסופו של דבר גרם לקרע בינו לבין שאר המשפחה בספר החמישי, קרע שנפתר רק לקראת סוף הספר השביעי.
לא חסרות הפעמים שבהם ראיתי שאנשים אומרים שהם לא אוהבים את פרסי, או שהם אוהבים את כל משפחת וויזלי אבל הדגישו שזה חוץ מפרסי. והדבר הזה גרם לי לתהות, בתור בן אדם שדווקא כן לאהוב את פרסי וויזלי, למה אנשים כל כך לא אוהבים אותו? השנאה כלפיו (טוב, לא בהכרח השנאה. חוסר האהבה) כמעט מגיעה לרמת השנאה אל אמברידג׳.
והדבר הזה גורם לי לחשוב: גם סנייפ התנהג בצורה מגעילה במשך כל סדרת הספרים והתעלל בהארי, אבל בכל זאת סלחו לו על הכל אחרי שגילו שהוא עדיין מאוהב בלילי ושהוא כל הזמן היה בצד של דמבלדור. אבל פרסי, שהיה מגעיל רק שלושה ספרים, הודה בזה וגם הראה בסוף הספר השביעי נאמנות אדירה למשפחה שלו עדיין נשאר לא אהוב על ידי כולם.
אני אישית לחשוב שהיחס אל פרסי ממש לא צודק. הוא היה בסדר לגמרי בכל שאר הספרים, אז למה להתחיל לשפוט אותו לרעה רק בגלל שהיה נתון ללחץ? למה כולם לא אוהבים אותו כל כך בגלל ההתנהגות שלו אבל אוהבים את סנייפ שלא התנהג יותר טוב ממנו?

ועכשיו תורכם!
הנה כמה שאלות לדיון:
מה אתם חושבים על פרסי?
האם לדעתכם זה צודק לשפוט אותו רק בגלל ההתנהגות שלו בשלושת הספרים האחרונים?
האם אתם חושבים שיש עוד סיבות למה אנשים כל כך לא אוהבים את פרסי, חוץ מהריב המשפחתי?
כמובן שכל אלו הן רק שאלות מנחות ותמיד תוכלו לכתוב אפילו יותר D:

דיון מהנה!

אני לא ממש אוהב את פרסי. זה לא צודק לשפוט אותו על מה שהוא עשה בספר החמישי כי בסוף הוא התחרט על זה לגמרי ועשה דברים למשפחה אבל לא רק בגלל זה הוא לא אהוד כל כך, כבר בספרים הראשונים הוא היה נפוח מאוד והוא היה האויב של פרד וג'ורג' שהם בעצם בדיוק הפוך ממנו והכי טובים במשפחה שלהם לדעתי. בסופו של דבר אני לא שונא אותו אבל גם לא אוהב אותו.

אני לא אוהבת את פרסי וזה בכלל לא קשור לריב של המשפחה. הוא תמיד חושב שהוא מעל כולם וזה מה שמעצבן. גם הוא תמיד מקשיב לכללים, דיי כמו רובוט כזה, הוא דואג למוניטין שלו והוא כמעט מאוהב בבוסים שלו. זה כבר דיי טו מאץ'. אהבתי אותו רק בסוף הספר השביעי

אני די אהבתי את פרסי, הוא דווקה היה הדמות השנייה הכי אהובה שלי ממשפחת וויזלי (לפניו זה ג'יני) אז אני לא מבין למה אנשים לא אוהבים אותו

אני חושבת שפרסי היה יכול להיות ממש נחמד אם הוא לא היה כזה גאותן .בגלל זה אני אוהבת אותו בסוף הספר השביעי כי הוא הודה שהיה פוץ ועשה צחוקים עם פרד.(מה שהוא לא עשה אף פעם)

לי לא הייתה שום בעיה עם פרסי עד הספר החמישי. מה שהוא אמר להורים שלו היה ממש מגעיל, בעיקר בהתחשב בעובדה שהוא עוד קיווה להרוויח מזה. אף על פי כן, לדעתי לא צודק לשפוט את פרסי לפי ההתנהגות שלו בשלושת הספרים האחרונים. הרי אם אתם זוכרים אותו מההתחלה של הסדרה, לעבוד במשרד ואולי גם להפוך לשר הקסמים (באופן כללי - לקבל תפקיד חשוב) היה ה"חלום" של פרסי, טבעי שהוא לא ירצה לוותר עליו. תוסיפו לזה את העובדה שפרסי מאוד חמד בתהילה ובמעמד גבוה מאז ומתמיד, וזה כנראה מה שסינוור אותו כל כך, להצטרף לקבוצה שהייתה המשפיעה והחזקה יותר באותה תקופה.
אם תחשבו על זה דקה זה יישמע לכם הגיוני אפילו.
סיבה נוספת לחוסר החיבה המובהק של אנשים כלפי פרסי היא מידת החשיבות העצמית שלו.
כי הוא מאוד מנופח, מלא מעצמו, נהנה למלא פקודות ולתת אותן,אפילו קצת "פרטיס פופר" לפעמים, עם כל הדיוק והמשמעת. אנשים בדרך כלל לא נמשכים לטיפוסים האלה יותר מדי.
אבל פרסי "חזר בתשובה" והביע חרטה, אז למה לשנוא אותו? בסופו של דבר, הוא באמת לא גרוע יותר מסוורוס סנייפ.
נ"ב: מצאתי דימיון בין דראקו מאלפוי לפרסי.

אנשים לא אוהבים אותו כי בשבילו מטרת החיים הוא להגיע למעמד גבוה, למעמד נחשב. לא אכפת לא מהמשפחה ולא משום דבר אחר. הוא בגד במשפחה שלו- בשביל המעמד. הוא עזב את מי שהביאו אותו למצב שבו הוא נמצא- על מנת להיות חשוב.
צריך לשים הכל בפרופורציות- משפחה ובריאות, חברים, עבודה, כלכלה וכו'.
פרד וג'ורג' אולי מעט שובבים, אך נשארים נאנים למשפחתם. נוסף על כך, אפילו שומעים את פרד אומר בספר השביעי שצריך לשמור קודם כל- על הביטחון שלך ושל משפחתך.

אני אישית לא אהבתי את פרסי עוד מהספר הראשון ולאט לאט שנאתי אותו יותר ויותר.
אני חושבת שזה ממש מוצדק ששופטים את פרסי לפי שלוש ספרים כי זה שלוש ספרים שאנשים היו במצב לחץ בהם ומה שאנשים עושים במצב כזה לפי דעתי זה מה שמעיד עליהם ועל התכונות שלהם יותר מכל דבר אחר.
ואני לא חושבת שאנשים שונאים אותו רק בגלל הריב המשפחתי זה רק עוד סיבה לשנוא אותו.
(כתבתי מקודם אחד יותר ארוך אבל הוא נמחק לי)

אני חושבת שפרסי לא היה צריך לבגוב במשפחה שלו בגלל מעמד גבוה ולהישאר נאמן אליה כל חייו. אף פעם לא אהבתי אותו עוד מהספר הראשון. הריב המשפחתי זאת עוד סיבה לשנוא אותו.

אני מצטערת, אבל אני שונאת את פרסי.
הוא שחצן, מתנשא ומגעיל, מישהו שמתרומם עם האף למעלה,
והכי גרוע- בוגד.
פרסי בגד במשפחה שלו, "נטש" אותה ובכללי התנהג אליה בצורה ממש דוחה.
אני הייתי מתביישת בו. איכס.
בסוורוס סנייפ לפחות אפשר לראות את האנושיות, את סיפור החיים (מה לעשות, עלי זה עובד)
ופשוט.. אותו. גם כשהוא היה "רע" היה אפשר לראות... שהוא בן אדם, לטוב ולרע.
פרסי הוא לא כזה.

הרבה מכם מציינים את זה שפרסי בגד במשפחה שלו, אבל אל תשכחו שזה חלק באשמתם. אתם לא הייתם מתעצבנים אם הייתם משיגים את העבודה שכל חייכם רציתם להשיג, הייתם גאים בזה ומספרים להורים שלכם והם פשוט היו אומרים לכם בפנים שזה לא בגלל היכולות שלכם, אלא בגלל שהם רצו להשתמש בכם, זה לא היה מעליב אתכם?
ואחרי שהוא הבין שהוא טעה הוא פשוט פחד מהתגובות שלהם אז הוא לא התנצל. אבל אתם פשוט לא יכולים להאשים רק את פרסי בסיפור הזה, כי זה אשמת כל הוויזלים.

אני מגדיר את עצמי כאחד שלא אוהב את פרסי.
זה לא רק בגלל שהוא "בגד" במשפחה שלו. דבר ראשון, כמו ששמתם לב סימנתי את המילה בגד בגרשיים. הסיבה לזה פשוטה מאוד, הוא לא בגד במשפחתו. כל מה שפרסי עשה היה לריב עם משפחתו, אמנם בצורה מכוערת אבל דברים כאלה קורים גם במציאות ואין סיבה לשנוא אותו על זה. אני לא אוהב את פרסי מכמה סיבות:ראשית, הוא פוץ. זה שהוא התוודה בסוף הספר השביעי על זה והצטער על זה לא הופך אותו לפחות פוץ,זה אומר שהוא מצטער על זה אבל הוא לא יכול לשנות את העבר. שנית, הוא ילד טוב אבל בקטע רע, כאילו הוא כל הזמן מנסה להעלות את עצמו למעלה ולרצות את כל האלה שמעליו. זה לא דבר רע , אבל הבעיה היא שהוא פוגע במי (או במה) שמפריע לו ולא שם לב לסובבים אותו. לסיכום, אני לא אוהב את פרסי מכיוון שהוא בן אדם מעצבן ופוץ שלא שם לב לסובבים אותו, בנוסף אני חושב שהצער שלו בספר השביעי לא עוזר עד הסוף בגלל שזה לא אומר שזה צער לנצח, לדוגמה:בפרק "19 שנים אחר כך" הארי מתחמק ממנו ושומע אותו נוזף במישהו, מה שבעצם מראה לנו שהוא לא השתנה לגמרי.
תודה רבה

אני באופן אישי לא שונאת את פרסי, אבל אני לא במיוחד מחבבת אותו. אני לא כועסת על מה שעשה בספרים האחרונים, בעיקר מכיוון שהוא התנצל וניסה לתקן את טעויותיו- וגם היה מושפע מהסביבה שלו במשרד הקסמים. הוא עוד היה צעיר ונפל לשטיפת המוח של אוכלי המוות.
אני שמחה שהעלית את סנייפ, למרות שזה דיון נפרד ומעניין מאוד- האם מגיעה לסנייפ האהדה שהוא מקבל? לדעתי לא. אני לא שונאת את סנייפ- הוא דמות מעניינת ועמוקה מאוד. אבל, אני לא חושבת שהיחס שלו להארי ולנוויל, השנאה לג'יימס פוטר, המעשים שלו והאובססיה שלו כלפי לילי מצדקים. דווקא פרסי, שהתנצל וחזר למשפחתו, השתדל לתקן את טעויותיו ולא התבוסס בעברו- ראוי לסליחה ולאהדה של הקוראים הרבה יותר מסנייפ.
אוקיי, קצת חרגתי מהנושא לול. הנקודה שלי היא שאמנם דמותו של פרסי בכל הספרים הייתה מעט קטנונית ומציקה- ובספרים האחרונים אפילו ממש מכעיסה- אבל אני בהלחט מסכימה שבסופו של יום לשפוט אדם על מעשיו בעודו צעיר ומתבגר, כאשר הסביבה שלו משפיעה עליו לרעה- כמו שקרה בספרים האחרונים- זה לא הוגן. בעיקר היות והוא התנצל וניסה לתקן את מה שעשה.
תודה רבה והאקונה מטטה

אנשים לא אוהבים אותו כי בשבילו מטרת החיים הוא להגיע למעמד גבוה, למעמד נחשב. לא אכפת לא מהמשפחה ולא משום דבר אחר. הוא בגד במשפחה שלו- בשביל המעמד. הוא עזב את מי שהביאו אותו למצב שבו הוא נמצא- על מנת להיות חשוב.
צריך לשים הכל בפרופורציות- משפחה ובריאות, חברים, עבודה, כלכלה וכו'.
פרד וג'ורג' אולי מעט שובבים, אך נשארים נאנים למשפחתם. נוסף על כך, אפילו שומעים את פרד אומר בספר השביעי שצריך לשמור קודם כל- על הביטחון שלך ושל משפחתך.

אני לא כל כך מסכימה, פרסי רצה להגיע למעמד גבוה יותר כי הוא לא רצה לסיים כמו המשפחה שלו, לחיות בעוני ולעבוד בעבודה שלא מרוויחים ממנה כסף.
היה לו את השכל לזה, והוא קצת התעוור מהזוהר של המעמד הגבוה. הוא לא עשה את זה כי לא היה לו אכפת מהמשפחה שלו, אלא מתוך הנעה של רצון לסיים במקום טוב יותר, בשילוב עם אנשים מאוד משכנעים וחלקלקים כמו פאדג' ומאלפוי.

אנשים לא אוהבים אותו כי בשבילו מטרת החיים הוא להגיע למעמד גבוה, למעמד נחשב. לא אכפת לא מהמשפחה ולא משום דבר אחר. הוא בגד במשפחה שלו- בשביל המעמד. הוא עזב את מי שהביאו אותו למצב שבו הוא נמצא- על מנת להיות חשוב.
צריך לשים הכל בפרופורציות- משפחה ובריאות, חברים, עבודה, כלכלה וכו'.
פרד וג'ורג' אולי מעט שובבים, אך נשארים נאנים למשפחתם. נוסף על כך, אפילו שומעים את פרד אומר בספר השביעי שצריך לשמור קודם כל- על הביטחון שלך ושל משפחתך.

אני לא כל כך מסכימה, פרסי רצה להגיע למעמד גבוה יותר כי הוא לא רצה לסיים כמו המשפחה שלו, לחיות בעוני ולעבוד בעבודה שלא מרוויחים ממנה כסף.
היה לו את השכל לזה, והוא קצת התעוור מהזוהר של המעמד הגבוה. הוא לא עשה את זה כי לא היה לו אכפת מהמשפחה שלו, אלא מתוך הנעה של רצון לסיים במקום טוב יותר, בשילוב עם אנשים מאוד משכנעים וחלקלקים כמו פאדג' ומאלפוי.

אני מסכימה. ולמען האמת אני חושבת שזה מעורר השראה שדווקא ברגע הכי עוצמתי (הקרב על הוגוורטס) הוא הצליח להתעורר משטיפת המוח הזו ולהצטרף לצד שנראה היה שהוא עומד להפסיד- כי זה הצד הנכון והמוסרי