פרסי וויזלי|דיון

אבל זאת בדיוק הייתה הבעיה - זה לא דעה, זאת האשמה. וברור שפרד וג׳ורג׳ יכולים לכעוס ולא עשו את זה, אבל זה כבר קשור לאופי. די בטוח שאם הם כן היו כועסים ואפילו מנתקים קשר עם מולי אנשים לא היו מאשימים אותם כי רואים שזאת אשמתה של מולי. כאן אנשים פשוט לא מבינים שזאת הייתה אשמתו של ארתור כי רולינג לא נתנה לזה מספיק מקום, ובמקום להראות גם את הצד של פרסי היא הראתה רק את של ארתור ומולי וזאת דרך לא נכונה להסצכל על זה.

מסכימה אתך אבל עדין-לפרסי יש תמיד את הבחירה אם לנתק קשרים או לא.

מסכימה אתך אבל עדין-לפרסי יש תמיד את הבחירה אם לנתק קשרים או לא.

מעולם לא אמרתי שזאת לא הייתה הבחירה שלו - בדיוק להפך בדיוק אמרתי את זה עכשיו. אני פשוט לומר שזאת לא הייתה לגמרי אשמתו של פרסי כמו שמציגים את זה בספרים.

לא אמרתי שההורים שלו הם מושלמים-אבל עדין זה היה די באשמתו

זה היה גם די באשמת ארתור. הבעיה היא שמסתכלים רק על הצד של מולי וארתור כי זה הצד היחיד שהארי מכיר, וצריך רק לנחש מה עבר על פרסי באותו רגע, מה שגורם לכולם אוטומאטית לעבור לצד של מולי וארתור וזה פשוט לא דרך נכונה להסתכל על זה.

בקיצור פרסי הוא פיכסה בגלל
1) הוא בוגד
2) גאוותן
3) הוא מאוהב באנשים המעונבים עם האף למעלה
4) הוא לא יותר גרוע מסנייפ אבל אני שונא גם את סניייפ,
(תקראו שוב את הארי פוטר 1-2-3-4-5-6 ותחשבו כמוני גם אחרי שתקראו שוב את 7)
נ.ב
בספר הוא יוצא הרבה יותר מגעיל

אוקיי אני אתעלם מהסעיף הראשון כי זה בעצם הדבר היחיד שדיברנו עליו כל הדיון ואקפוץ ישר לסעיף ארבע.
עם כל הכבוד לדעות שלך, ויש כבוד, אני לא ניסיתי להגעד שאם אתם אוהבים את סנייפ אתם צריכים לאהוב גם את פרסי. אני ניסיתי להראות שלשניהם סלחו בקטע כלשהו בספר, ולמעשה רולינג דווקא לא עשתה שום דבר רע בקטעים האלו, ובכל זאת אנשים מסתכלים רק על הסליחה של סנייפ ולא על של פרסי.
ועכשיו נחזור לדעות של אנשים, הסליחה של סנייפ הייתה ממש זבל היא פשוט עודדה אובססיה לא בריאה וזה לא היה תירוץ בכלל לכל המעשים שלו אבל נעזוב את הנושא עכשיו כי זה לא קשור לדיון.

מהספר הראשון הרבה יגידו שהוא הכי פחות אהוב במשפחת וויזלי,
לא קשור לבגידה, חוץ מזה, אין מה להשוות בין סנייפ לפרסי
פרסי גדל במשפחה ממסדר עוף החול ולעומתו סנייפ גדל במשפחה מוזנחת ובחברה רעה,
סנייפ הקריב הרבה יותר מפרסי שרק נלחם בקרב האחרון על הוגרווטס, וסנייפ ריגל שנים לטובת דמבלדור וגם
מת בסוף

אני אוהב את פרסי ואני גם לא כל כך הבנתי למה כולם שונאים אותו, תחשבו על זה שביל היה כנראה כמוהו בשנותיו בהוגוורטס וכנראה רק אחר כך הוא השתנה ולמרות זאת לא שונאים אותו.
בקטע שפרד מת אפשר להבין בבירור שגם כשהוא עזב אותם הם תמיד היו חשובים לו מאוד.
אומנם הוא עשה טעות לפני הספר החמישי אבל זה כי הציעו לו דברים שהוא חלם עליהם כל החיים שלו ובסופו של דבר אני חושב שהוא גם לא האמין במאה אחוז להארי ולכן זה רק חיזק את זה.
הוא אומנם מאוד גאוותן אבל הוא גדל גם עם ציפיות ועבר אותם בקלות וזה תיפח לו מאוד את האגו שרק גדל עוד כששני אחיו הגיעו להוגוורטס והתברר שהוא יותר טוב מהם.

ההבדל בין סנייפ לפרסי זה ש
1) סנייפ התייחס רע לתלמיד שלו ופרסי ניתק קשרים אם המשפחה שלו(יש הבדל לא?)
2)סנייפ עזר רבות לצד הטוב ופרסי בספר השביעי עזר פעם אחת

אבל אחרי הכל פרסי התנרמל ובשבע הוא וויתר על הקרירייה שלו

יש עוד הבדל בין סנייפ לפרסי: פרסי עזר להוגוורטס מרצון, סנייפ עשה את זה בלית ברירה. הסיבה היחידה שסנייפ היה בצד של דמבלדור היה בגלל שוולדמורט סימן את הארי כמטרה, ועם זה גם את לילי. לסנייפ מעולם לא היה רדמפשיין ארק - לפרסי היה. אם זה היה תלוי בסנייפ הוא כנראה עדיין היה אוכל מוות, אבל בכל זאת אנשים סולחים לו ולא לפרסי.

אני לא אוהבת אותו במיוחד. זה לא צודק לשפוט אותו על פי ההתנהגות שלו בשלושת הספרים האחרונים. לכולנו יש עליות ונפילות. כמו שהארי התעצבן על רון והרמיוני בתחילת הספר החמישי. הוא הוצג באור פחות מחמיא ברגע הזה, וזה היה אחד מהנפילות שלו. לדעתי רוב האנשים שונאים את פרסי בגלל שהוא כזה לחוץ, ובגלל שהוא כל הזמן מנסה לעצור את פרד וג'ורג', שכמעט כולנו אוהבים אותם.

לדעתי חוסר האהבה לפרסי הוא רק מפני הדברים שאמר לארתור וויזלי יש כאלה שיחשבו שבתור המדריך הראשי לשעבר בהוגוורטס הוא היה צריך לשלוט בעצמו ולא להגיד דברים כאלה נוראיים לאנשים שהוא צריך לכבד כמו הורייו.

באותה מידה גם ארתור היה צריך לשלוט בעצמו ולא להגיד לבן שלו שעבודת החלומות שלו בכלל לא מגיעה לו. כפי שאמרתי כבר כמה פעמים, אי אפשר להאשים רק את פרסי בריב הזה.

באותה מידה גם ארתור היה צריך לשלוט בעצמו ולא להגיד לבן שלו שעבודת החלומות שלו בכלל לא מגיעה לו. כפי שאמרתי כבר כמה פעמים, אי אפשר להאשים רק את פרסי בריב הזה.

בסדר. אבל יש דברים שהוא עשה שהיו לגמרי נוראיים- כמו זה שהוא החזיר הביתה, ללא מכתה, את הסוודר שמולי ברגה לו!