סיקור דמות|רגולוס בלק

[Felis Fuscus]

רגולוס בלק

שם הדמות: רגולוס ארקטורוס בלק|Regulus Arcturus Black
תאריך לידה: 1961
תאריך מוות: 1978
בית בהוגוורטס: סלית'רין
הופעה ראשונה: הארי פוטר ומסדר עוף החול (אזכור)
בני משפחה:
אוריון בלק - אב
אלבורגה בלק - אם
סיריוס בלק - אח
בלטריקס לסטריינג', נרקיסה מאלפוי, אנדרומדה טונקס - בנות דודות

רקע
רגולוס נולד באנגליה בשנת 1961 והיה הבן השני של אוריון ואלבורגה בלק, האח הצעיר של סיריוס בלק.
לעומת אחיו הגדול, רגולוס נחשב לגאווה גדולה להורים שלו, כשהוא מויין לבית סלית'רין כמו שאר המשפחה שלהם, הנאמנות שלו למשפחה והדעות הדומות שלהם.
הוא למד בהוגוורטס בשנים 1972-1979, והיה המחפש של קבוצת הקווידיץ' של סלית'רין (כפי שהארי הניח כשראה את התמונה שלו בחדרו, שישב במקום של המחפש) והיה חלק ממועדון הסלג-סלבז של הוראס סלגהורן. בזמן שנות לימודיו גם הצטרף אל אוכלי המוות, והשיג את אות המוות שלו בגיל שש עשרה. למרות שההורים שלו לא היו אוכלי מוות, האמונה שלהם הייתה דומה לזאת של וולדמורט והם היו גאים בכך שבנם נהפך לאוכל מוות.
בשנת 1979 החל רגולוס להתחרט על בחירתו להפוך לאוכל מוות כשהבין שהוא יצטרך להרוג אנשים, אבל לא היה יכול לפעול נגד אוכלי המוות וולדמורט אז נשאר בצד שלהם. יום אחד וולדמורט ביקש לשאול ממנו את גמדון הבית של המשפחה, קריצ'ר, ורגולוס הסכים בניסיון לרצות את האדון שלו. וולדמורט השתמש בקריצ'ר בשביל לבדוק את השיקוי שהציב כמגן על אחד ההורקרוקסים שלו, והשאיר את הגמדון למות במערה בלי לשקול את העובדה שכוחות הקסם של גמדוני בית שונים משל קוסמים, כך שהוא היה יכול לברוח. לאחר שרגולוס גילה את כל זה הוא הבין שהקמיע שהיה בתוך השיקוי היה הורקרוקס של וולדמורט, והסיבה לחיי האלמוות שלו.
המקרה הזה היה מה שגרם לרגולוס לפעול כנגד אדונו. הוא הכין קמיע מזוייף ואז ביקש מקריצ'ר שיוביל אותו למערה. במערה הורה רגולוס לקריצ'ר להחליף את הקמיע שבתוך הקערה ובקמיע המזוייף ולברוח, ולאחר מכן להשמיד את הקמיע. רוגולוס שתה מהשיקוי בעצמו, ומתי שניסה להגיע למים ולשתות מהם נתפס על ידי החיז"לים ומת.

דעה אישית
האמת היא שמאז ומתמיד אהבתי את רגולוס, למרות שהוא לא מוצג הרבה בספרים. לדעתי רולינג הייתה יכולה לעשות הרבה יותר עם הסיפור שלו, אבל נו טוב. ו... טוב... אנפופיולר אופוניון: הוא הבלק האהוב עליי.
אפשר די להגיד שהסיפור שלו הוא סוג של טרגדיה. הוא מת כגיבור, בניסיון להרוג את וולדמורט, אבל אף אחד לא ידע על זה, וכשכל המשפחה שלו מתה קיומו נמחק לגמרי. אפילו כשהארי, רון והרמיוני שומעים את הסיפור שלו מקריצ'ר, הם לא באמת זוכרים אותו בהמשך. קריצ'ר היה היחיד ששמר את הזיכרון שלו חי, וזה די מאכזב היות והוא כן עזר במלחמה מול וולדמורט.
שלא לדבר על זה שהוא היה בסך הכל בן 18 כשהוא מת. הוא היה רק בן 18 והוא כבר ידע לזהות את הטעות שלו כשהצטרף אל וולדמורט וניסה לתקן אותה. והוא, לעומת הארי, לא עשה את זה בגלל הוראות של המנהל המת שלו. הוא עשה את הכל מיוזמתו האישית. והוא גם לא השתמש בקריצ'ר שישתה את השיקוי בשבילו, אלא הקריב את חייו בעצמו, משהו שאי אפשר להגיד שהרבה קוסמים יעשו.
חוץ מזה, הוא בין הסלית'רינים היחידים שרולינג הציגה כגיבורים ולא כנבלים (גאווה!), וזה כבר אומר משהו.
אני לא באמת לדעת הרבה על האופי שלו, אבל אפשר להניח רק כמה הוא היה אמיץ, עם זה שהוא יצא כנגד וולדמורט ואוכלי המוות בשביל לממש את המטרות שלו, וכמה טוב לב הוא, שהוא התנהג אל קריצ'ר כמו אל חבר ולא כמו אל משרת. כמו שאחיו הגדול בעצמו אמר, "אם רצונך ללמוד להכיר אדם, שים לב כיצד הוא מתייחס לזוטרים ממנו, לא לשווים אליו." (הארי פוטר וגביע האש, עמוד 479). בואו נגיד שזה בדיוק המקרה שיש לנו כאן עם רגולוס.
באמת שהייתי לרצות להרחיב בדעה אישית מעבר לכמה עצוב הסיפור שלו וכמה שהוא גיבור, אבל לצערי רולינג באמת לא הוסיפה עליו הרבה אז נאלץ להסתפק בזה :(

"להילחם! להילחם! להילחם למען אדונילי שלי, מגן גמדוני-הבית! להילחם באדון האופל, בשמו של רגולוס האמיץ! להילחם!"
-הארי פוטר ואוצרות המוות, עמוד 662

[Kyoshi]

רוגולוסס
הוא לגמרי אחת הדמויות האהובות עלי ואחת הסיבות שגם נהנתי ככ לקרוא את הסיקור, הוא אסתטי ממש ונעים נורא בעין. לדעתי יכולת לפרט על רוגולוס קצת יותר (למשל קצת יותר על הקשר שלו עם סיריוס) אבל הסיקור מדהים ואני גאה בך ככ
נוסף ללנקייה^^

[spiderkid]

סיקור דמות נפלא!
כל הכבוד!