דיון || שמאל או ימין?

בואו, זה לא הנושא, רדו מזה.
אתם מדברים על דמוקרטיה, יש דיון מיוחד על זה, כנסו שם.

פומיקי, אהבתי מה שכתבת. אענה אחד אחד.
אין תירוץ כזה, לומר שמי שלא עלה נספה, הרי שחייבים לעלות. אנחנו מודדים מה אנחנו צריכים לעשות, ועושים. ומה שהקב"ה עושה לא קשור לזה, ואם האמת שצריך לא לעלות, אז זה שלא עלה ומת, זה כי כך רצה האל דיין האמת, ואין לנו נגד רצונו.
אין לנו היתר להתגרות באומות כתגובת נגד, חלק מגזירת הגלות היתה שתפארתו הצבאית של העם היהודי ירדה, ונהינו למרמס באומות. זה הגלות, אנחנו מרכינים ראש וממשיכים קדימה, למרות נטייתם של ראשי הציונות לעלות על נס את מרד בר כוכבא.
אני מסביר, רוב קולות לא מתיר התגרות באומות ואני אתן דוגמא, כמו שאי אפשר לשמור בשבת, כל שעה, 31 דקות כן, ו29 לחלל. ואז לומר, היי! שמרתי את הרוב וזה נחשב כמו הכל.
זה טיפשי, לא צריך לשמור את היום השלם, אלא הדין לשמור כל רגע ורגע, וזה שמקודם שמרת לא מועיל לעכשיו כי גם עכשיו אתה צריך לשמור. (קצת למדנות, מי שלא הבין שישלח בפרטי, אני אסביר.)
כך אין האיסור להתגרות בכל הגויים, אלא בכל אומה ואומה, וזה לא עוזר הסכמה של רוב, אם אומה אחת זה מרגיז, כי האיסור הוא פרטי שלא להתגרות בכל אומה.
לחיות תחת שלטון ערבי סותר את כל יסוד הציונות שניסה לקעקע את שמירת ההלכה היהודית ולהשאירה לאום, להפוך יהודי לשם לבני אברהם יצחק ויעקב, ולא שומר מצוות היהדות.
לא היה להם שום עניין לחיות תחת שלטון ערבי. והרי אתם יודעים שהרצל, (אותו אחד שעודד את בנו להתנצר), הציע את אוגנדה כרעיון למדינה היהודית, כך שישוב ארץ ישראל לא עמד בראש מעייניהם של הקונגרס הציוני.
הנושא של היחס למדינה אחרי הוא נושא אחר, אבל מחילה על ההשמצה (לא הותרתי לי ברירה) רוב מוחלט של הציונות הדתית, כבר לא כל כך דתית. מתפרסמים על ימין ועל שמאל יציאות מהארון של כאלו, ועל עבירות בפומבי.
מצטער, הרב קוק עם כל גדולתו. לא חזה נכון. תסתכלו מסביבכם ותיווכחו.

נשתמש במושג למדני, ליזיל בתר טעמא, ובתרגום חופשי, ללכת אחרי הטעם.
בשבת, כפי שהגדרת יפה, המטרה היא לשמור כל רגע ורגע, ומי שששומר שבת ומחסיר דקה, נקרא מחלל שבת לעניים כל הדינים הנאמרים במחלל שבת(אם כי זה וודאי עדיף מכלום).
אך פה, אין המטרה לא להרגיז את האומות בשביל לא להעלות להם את הלחץ דם, המטרה היא כדי שאנחנו נוכל לשרוד! עם ישראל שרד, כי ידע לשחק ראש קטן! כמו הצמח הקטן שמרכין ראשו עד שהסערה חולפת, בעוד שמסביבו, העצים החסונים והגדולים ביותר, נופלים.
ומכיוון, שאנו פועלים על פי החוק הבינלאומי, מדינות העולם לא מעוניינות לשנות את המצב, חוץ מאולי לשחרר כמה אמירות ולשלוח כספים לכל אותם פליטים ברצועה ובגדה.
וכיום, אפי' אצל מדינות ערב כמו איחוד האימירויות, כווית, סעודיה,קטאר, עירק,סודן,מרוקו,לוב,תוניס,תימן ןעוד,
ואפי' אצל שכנותינו החביבות מצרים ירדן לבנון, ואפי' סוריה, מלבד איראן, הנושא הפלסטיני נמצא אצלם בתחתית סולם העדיפויות על פי דבריהם והתנהגותם, אפי' ברשת אלג'זירה מדווחים על חוסר התעניינות לנושא בקרב מדינות ערב, אז מי נקים עלינו?
וחוץ מזה, ייתכן באמת שאילו אני הייתי חי בתקופת הקמת המדינה, לא הייתי תומך בהקמתה, כפי שאמרתי, ומכיוון שהיא קמה, וכל גדולי הדור לכל הזרמים ומכל העדות תומכים, אני מבין שהבעיה הוסרה.


אבל בוא נראה רגע היכן אנחנו עומדים, למי שלא הצליח לעקוב אחרי כל הדו שיח, יוצא שזכותינו על הארץ הן להיסטוריה הקרובה, קרי האו"ם, הן לרחוקה, קרי כניסת עם ישראל לאחר יציאת מצרים,והן מזכות התנ"ך.
וגם אם היא שייכת למישהו אחר, לפלסטינים וודאי שלא. כל הנקודה היא האם מבחינה דתית היה עלינו להקים,
נניח שלא, נו ומה? נפרק את הכל? ולמי ניתן אותה? לאלה שאין להם שום קשר ושום טענה מוצקה לקשר?


עוד נקודה קטנה אחת, יש לי אינספור גינויים על האדם הנתעב בנימין זאב הרצל, שכמו שהזכרת עודד את בנו להתנצר, ולא רק, אלא שאיפתו כפי שכתב בכתביו, היתה להקים בית לעם ישראל שבו יעברו בריש גלי ובמוצהר לנצרות, ככה הוא כתב לא אני, הוא לא מל את בניו, וכפי שדיווחו עליו כל עיתוני התקופה, כל אנשי דורו, בניו וכתביו הוא, לא היה שום קשר בינו לבין היהדות, ואדרבה, שאיפתו היתה לעקור את היהדות, אכן ראשי הציונות דאז היו אנשים נתעבים.
אבל דווקא הנקודה שלך לא מדוייקת, כי אמנם הוא רצה להקים באוגנדה, אך אין זה אומר שלא היה לו עניין בארץ ישראל, הוא העדיף אותה, אך מכיוון שחיפש בית לעם ישראל כדי שיינצל מהאנטישמיות הגואה, וארץ ישראל היתה קשה להשגה, אז הוא שאף בכיוון, ועל המטרה הזו אני כן חושב שהוא פעל נכון.

לפי דעתך אפשר לקחת מקום בטענה ש"מלך אשור לקח אותנו לפני 2000 שנה, אופסי, עכשיו אנחנו חוזרים"?

תקרא את הכל ותבין,
טענתי היא, שאם אתה הולך אחרי הבעלים המקורי של האדמה, אז כן, אנחנו הבעלים המקורי היחיד שקיים.

ואם כפי שאתה אומר, מי שלוקח לוקח, אז לקחנו, ולא לקחנו סתם, חלק קיבלנו, והחלק השני, הם פתחו במלחמה כדי לקחת לנו את מה שקיבלנו, בעייתם שהם הפסידו במלחמה.


וחוץ מזה, תמצא לי בעלים אחרים לקרקע הזו, הפלסטינים וודאי שלא, הפלסטינים זה הבלוף הכי גדול שיש,, להמציא עם שלא קיים, ולשייך אותו לחבל ארץ שהקשר שלו אליו הוא קלוש ומקרי, ולטעון לבעלות.

היי!
באמת, לא בציניות, שמחה לענות.
אני לא מסכימה בשום צורה שאנשים צריכים למות, ממש לא.
דבר ראשון: כל מה שאת סובלת, וישראל סובלת, הם סובלים פי שלושה. המחבלים הם מיעוט מתוך הקהילה הערבית, ורוב האנשים תמימים כמו כולנו. זה כמו שתסכמי את כל ישראל כרוצחים כי ישראלים הלכו ורצחו. את תשנאי את האנשים שעשו את זה, ולא תסכימי איתם, אבל בכל זאת יכלילו אותם איתך. בנוסף, הדבר הכי חשוב לי מבחינה פוליטית זה שלום. אני ממש שונאת מלחמות, שונאת את הפחד. אני רק רוצה שיהיה לנו שלום עם כולם.
אני מאמינה (מקווה לפחות) שכולנו רוצים שלום, אבל כל צד מנסה לעשות את זה בדרך שונה. אני רוצה את הדרך עם הכי פחות מוות - משני הצדדים.
(אם מישהו רוצה להגיב, אשמח)

היי!
באמת, לא בציניות, שמחה לענות.
אני לא מסכימה בשום צורה שאנשים צריכים למות, ממש לא.
דבר ראשון: כל מה שאת סובלת, וישראל סובלת, הם סובלים פי שלושה. המחבלים הם מיעוט מתוך הקהילה הערבית, ורוב האנשים תמימים כמו כולנו. זה כמו שתסכמי את כל ישראל כרוצחים כי ישראלים הלכו ורצחו. את תשנאי את האנשים שעשו את זה, ולא תסכימי איתם, אבל בכל זאת יכלילו אותם איתך. בנוסף, הדבר הכי חשוב לי מבחינה פוליטית זה שלום. אני ממש שונאת מלחמות, שונאת את הפחד. אני רק רוצה שיהיה לנו שלום עם כולם.
אני מאמינה (מקווה לפחות) שכולנו רוצים שלום, אבל כל צד מנסה לעשות את זה בדרך שונה. אני רוצה את הדרך עם הכי פחות מוות - משני הצדדים.
(אם מישהו רוצה להגיב, אשמח)

יש דבר אחד שחייב שיהיה ברור, בלי זה אי אפשר להתקדם לשום מקום. אנחנו אומרים ערבים, למה אנחנו מתכוונים, לשכן שלנו ברחוב ליד, לאחד מרמאללה או בית לחם, לעזה, למצרים, לאיראן. כולם אותו דבר, אז זהו, שלא. ואם לא נבין את זה, אי אפשר להבין כלום.
יותר ממה שאומות מדינות ערב שונאים אותנו(אם בכלל, לא כולם), הם שונאים אחד את השני, השיעים את הסונים, הכורדים את שאר הזרמים, הטאליבן את המורדים, דאע"ש את אסאד ואיראן, הח'ותים את התימנים, ועוד ועוד, ואפי' החמאס הסוני, שונא את חיזבאללה ואיראן השיעים, ואפי' בתוך עזה, חמאס הסונים, והגיהאד האיסלאמי השיעים, שונאים אחד את השני.
אז אין דבר כזה 'ערבים', זה כמו להגיד 'אנשים' כמו שזה חסר משמעות, גם זה. עכשיו נתחיל להגדיר מי ומה האויבים שלנו, ואז אני אסביר במה את טועה.
העולם הערבי הסוני, קרי, איחוד האימירויות, סעודיה, קטאר, בחריין, ועוד בצד אחד, למול העולם השיעי, איראן דעא"ש ועוד. אלה מחוץ לגבולותינו, בתוך גבולותינו, יש את עזה, שזה יישות בפני עצמה, בשליטת חמאס ואירגוני הטרור הנוספים, אין שום שליטה ישראלית בה ואין לנו שום קשר אליה מאז שעזבנו אותה. זה עזה.
ויש את הרשות הפלסטינית, בשליטת פת"ח גדולי המתנגדים לחמא"ס, שם יש לנו שליטה חלקית(תלוי שטחי A,B,או C). ויש את ערביי ישראל, בתוך שטחי ישראל, אזרחי המדינה.
אז זו מפת האיזור,מחוץ לשטחינו, מדינות ערב, בתוך השטח, עזה, יש את הרשות הפלסטינית, ויש את ערביי ישראל.
עכשיו נוכל להבין.
קודם כל, דיברת על ערבים שסובלים יותר מאיתנו, אמת ונכון, אבל איפה הערבים שסובלים? בעזה! ומי מענה אותם? חמא"ס! ומי בכ"ז אפי' שאינו חייב מנסה לשפר את המצב? אנחנו!. ונגד זה אין מה לעשות כי אם בצורת מלחמה, כי מדובר בארגוני טרור שמחנכים את ילדיהם לטרור, אז הדרך היחידה לעזור להם, זה להלחם נגדם בעזרת הצבא הכי הומניטרי ומוסרי בעולם קרי צה"ל, שיפחית את את הפגיעה באזרחים פי כמה וכמה מאשר שעושה החמא"ס.
או לחילופין שנלך כולנו לים ונטבע, אלו האופציות, אין משא ומתן עם ארגוני טרור, כי הם לא חפצים בזה, וגם לתת להם שטחים לא עוזר, עיין ערך גוש קטיף, הדבר היחיד שהם רוצים, זה את הראש שלנו, והם לא מתביישים לומר את זה בפירוש, והאו"ם האידיוט הזה מגנה אותנו, אבל עזבו, האו"ם לא שווה שנכתוב עליו אפי'. זה עזה.
מה קורה עם הרשות הפלסטינית, קרי יהודה ושומרון? תלוי בהם. אם הם רוצים לחזור לקווי 48, שימשיכו לחלום, זה הם שלא רצו, והם ניסו לכבוש את השטח שלנו ולא הצליחו, שיאכלו את פרי הביאושים שלהם.
אם הם רוצים מדינה ריבונית מפורזת על חלק מהשטח, אהלן וסהלן, כמובן שאני לא אוהב לתת שטחים מארץ ישראל, אבל אם זה יביא שלום, אני בעד. אבל הם לא רוצים, הם רוצים בחמדנותם הגדולה שאנחנו נוותר יותר מידי, זה בלתי אפשרי. אז שלא יתלוננו, זה תלוי בהם. ואם אין דרך של שלום גם בהם נצטרך לנלחם כדי שיפסיקו את התמיכה שלהם בטרור ודיכוי האזרחים שלהם(גם שם יש דיכוי אבל פחות מעזה). אבל עוד יש להם סיכוי לשלום.
ויש את ערביי ישראל שאיתם חיים בשלום.
אז לסיכום, בעזה, הפיתרון היחיד הוא מלחמה, ביו"ש, יש אופציה לשלום, בבחירתם.
אז מי פה הרעים? משאיר לכם את התשובה.
אחרי שהבנו את זה, אז לומר שהערבים הם סובלים ולכן הם נגדינו, זו צביעות, זה שקר שהשמאל הישראלי מפיץ, מי שאחראי לסבל של העם הערבי, הם מנהיגיו, ואם היה להם אומץ הם היו קמים נגדם, והראיה, כל מדינות ערב המתונות, סעודיה קטאר וכו', עומדים לצד ישראל, לא לצידם.
היחס הטוב שלנו לערבים ואפי' למי שלא מגיע לו, ידוע, היום עיראק שסובלת מאחיה הערבים דעא"ש ואיראן, מתחננת לישראל שתבוא לכבוש אותה. איפה ישראל ה'עריצה' וה'דיקטטורית'?
נכון שהמחבלים הם המיעוט ורוב העם רוצה שלום, ולכן הבעיה במנהיגים שלהם, קומו נגדם! הנס שלהם שהצבא שעומד נגד המנהיגים שלהם זה צ"ל ולא אחיהם הערבים, תראו מה חמאס עשה לעזה, מה חיזבאללה עשתה ללבנון, מה איראן עושה לסוריה עיראק ותימן, אותם אתם רוצים?

זו דעתי כימני. ובעיני אין הרבה הבדל בין השמאל לימין בזה, הבעיה היא שהיום ימין זה לא ימין, ושמאל זה לא שמאל, השמאל לאט לאט מנסה לנכס לעצמו את את המוסריות, וכך זה נתפס, למרות שהימין לא פחות מוסרי מהשמאל, ובעיני אף יותר.
והימין לאט לאט מנסה לנכס לעצמו את הציונות, מה שלא נכון, כי השמאל לא פחות ציוני, אבל השמאל של היום באמת לאט לאט מאבד את הנאמנות שלו לארץ ישראל ועם ישראל, ואת זה אמר בנו של יוסי שריד, שר וח"כ ממר"צ, לא אני.
אז מה שכתבתי, בדעת הקהל כיום, לא כ"כ רלוונטי, כי כיום הוויכוחים בין שמאל לימין, הם על נושאים אחרים, שבהם השמאל בעיני מגלה צביעות וחוסר מוסריות מהשפל הכי נמוך שיש, כי כאמור, זה כבר לא נושא עקרוני.

היי!
באמת, לא בציניות, שמחה לענות.
אני לא מסכימה בשום צורה שאנשים צריכים למות, ממש לא.
דבר ראשון: כל מה שאת סובלת, וישראל סובלת, הם סובלים פי שלושה. המחבלים הם מיעוט מתוך הקהילה הערבית, ורוב האנשים תמימים כמו כולנו. זה כמו שתסכמי את כל ישראל כרוצחים כי ישראלים הלכו ורצחו. את תשנאי את האנשים שעשו את זה, ולא תסכימי איתם, אבל בכל זאת יכלילו אותם איתך. בנוסף, הדבר הכי חשוב לי מבחינה פוליטית זה שלום. אני ממש שונאת מלחמות, שונאת את הפחד. אני רק רוצה שיהיה לנו שלום עם כולם.
אני מאמינה (מקווה לפחות) שכולנו רוצים שלום, אבל כל צד מנסה לעשות את זה בדרך שונה. אני רוצה את הדרך עם הכי פחות מוות - משני הצדדים.
(אם מישהו רוצה להגיב, אשמח)

יש דבר אחד שחייב שיהיה ברור, בלי זה אי אפשר להתקדם לשום מקום. אנחנו אומרים ערבים, למה אנחנו מתכוונים, לשכן שלנו ברחוב ליד, לאחד מרמאללה או בית לחם, לעזה, למצרים, לאיראן. כולם אותו דבר, אז זהו, שלא. ואם לא נבין את זה, אי אפשר להבין כלום.
יותר ממה שאומות מדינות ערב שונאים אותנו(אם בכלל, לא כולם), הם שונאים אחד את השני, השיעים את הסונים, הכורדים את שאר הזרמים, הטאליבן את המורדים, דאע"ש את אסאד ואיראן, הח'ותים את התימנים, ועוד ועוד, ואפי' החמאס הסוני, שונא את חיזבאללה ואיראן השיעים, ואפי' בתוך עזה, חמאס הסונים, והגיהאד האיסלאמי השיעים, שונאים אחד את השני.
אז אין דבר כזה 'ערבים', זה כמו להגיד 'אנשים' כמו שזה חסר משמעות, גם זה. עכשיו נתחיל להגדיר מי ומה האויבים שלנו, ואז אני אסביר במה את טועה.
העולם הערבי הסוני, קרי, איחוד האימירויות, סעודיה, קטאר, בחריין, ועוד בצד אחד, למול העולם השיעי, איראן דעא"ש ועוד. אלה מחוץ לגבולותינו, בתוך גבולותינו, יש את עזה, שזה יישות בפני עצמה, בשליטת חמאס ואירגוני הטרור הנוספים, אין שום שליטה ישראלית בה ואין לנו שום קשר אליה מאז שעזבנו אותה. זה עזה.
ויש את הרשות הפלסטינית, בשליטת פת"ח גדולי המתנגדים לחמא"ס, שם יש לנו שליטה חלקית(תלוי שטחי A,B,או C). ויש את ערביי ישראל, בתוך שטחי ישראל, אזרחי המדינה.
אז זו מפת האיזור,מחוץ לשטחינו, מדינות ערב, בתוך השטח, עזה, יש את הרשות הפלסטינית, ויש את ערביי ישראל.
עכשיו נוכל להבין.
קודם כל, דיברת על ערבים שסובלים יותר מאיתנו, אמת ונכון, אבל איפה הערבים שסובלים? בעזה! ומי מענה אותם? חמא"ס! ומי בכ"ז אפי' שאינו חייב מנסה לשפר את המצב? אנחנו!. ונגד זה אין מה לעשות כי אם בצורת מלחמה, כי מדובר בארגוני טרור שמחנכים את ילדיהם לטרור, אז הדרך היחידה לעזור להם, זה להלחם נגדם בעזרת הצבא הכי הומניטרי ומוסרי בעולם קרי צה"ל, שיפחית את את הפגיעה באזרחים פי כמה וכמה מאשר שעושה החמא"ס.
או לחילופין שנלך כולנו לים ונטבע, אלו האופציות, אין משא ומתן עם ארגוני טרור, כי הם לא חפצים בזה, וגם לתת להם שטחים לא עוזר, עיין ערך גוש קטיף, הדבר היחיד שהם רוצים, זה את הראש שלנו, והם לא מתביישים לומר את זה בפירוש, והאו"ם האידיוט הזה מגנה אותנו, אבל עזבו, האו"ם לא שווה שנכתוב עליו אפי'. זה עזה.
מה קורה עם הרשות הפלסטינית, קרי יהודה ושומרון? תלוי בהם. אם הם רוצים לחזור לקווי 48, שימשיכו לחלום, זה הם שלא רצו, והם ניסו לכבוש את השטח שלנו ולא הצליחו, שיאכלו את פרי הביאושים שלהם.
אם הם רוצים מדינה ריבונית מפורזת על חלק מהשטח, אהלן וסהלן, כמובן שאני לא אוהב לתת שטחים מארץ ישראל, אבל אם זה יביא שלום, אני בעד. אבל הם לא רוצים, הם רוצים בחמדנותם הגדולה שאנחנו נוותר יותר מידי, זה בלתי אפשרי. אז שלא יתלוננו, זה תלוי בהם. ואם אין דרך של שלום גם בהם נצטרך לנלחם כדי שיפסיקו את התמיכה שלהם בטרור ודיכוי האזרחים שלהם(גם שם יש דיכוי אבל פחות מעזה). אבל עוד יש להם סיכוי לשלום.
ויש את ערביי ישראל שאיתם חיים בשלום.
אז לסיכום, בעזה, הפיתרון היחיד הוא מלחמה, ביו"ש, יש אופציה לשלום, בבחירתם.
אז מי פה הרעים? משאיר לכם את התשובה.
אחרי שהבנו את זה, אז לומר שהערבים הם סובלים ולכן הם נגדינו, זו צביעות, זה שקר שהשמאל הישראלי מפיץ, מי שאחראי לסבל של העם הערבי, הם מנהיגיו, ואם היה להם אומץ הם היו קמים נגדם, והראיה, כל מדינות ערב המתונות, סעודיה קטאר וכו', עומדים לצד ישראל, לא לצידם.
היחס הטוב שלנו לערבים ואפי' למי שלא מגיע לו, ידוע, היום עיראק שסובלת מאחיה הערבים דעא"ש ואיראן, מתחננת לישראל שתבוא לכבוש אותה. איפה ישראל ה'עריצה' וה'דיקטטורית'?
נכון שהמחבלים הם המיעוט ורוב העם רוצה שלום, ולכן הבעיה במנהיגים שלהם, קומו נגדם! הנס שלהם שהצבא שעומד נגד המנהיגים שלהם זה צ"ל ולא אחיהם הערבים, תראו מה חמאס עשה לעזה, מה חיזבאללה עשתה ללבנון, מה איראן עושה לסוריה עיראק ותימן, אותם אתם רוצים?

זו דעתי כימני. ובעיני אין הרבה הבדל בין השמאל לימין בזה, הבעיה היא שהיום ימין זה לא ימין, ושמאל זה לא שמאל, השמאל לאט לאט מנסה לנכס לעצמו את את המוסריות, וכך זה נתפס, למרות שהימין לא פחות מוסרי מהשמאל, ובעיני אף יותר.
והימין לאט לאט מנסה לנכס לעצמו את הציונות, מה שלא נכון, כי השמאל לא פחות ציוני, אבל השמאל של היום באמת לאט לאט מאבד את הנאמנות שלו לארץ ישראל ועם ישראל, ואת זה אמר בנו של יוסי שריד, שר וח"כ ממר"צ, לא אני.
אז מה שכתבתי, בדעת הקהל כיום, לא כ"כ רלוונטי, כי כיום הוויכוחים בין שמאל לימין, הם על נושאים אחרים, שבהם השמאל בעיני מגלה צביעות וחוסר מוסריות מהשפל הכי נמוך שיש, כי כאמור, זה כבר לא נושא עקרוני.

יפה מה שאתה אומר. אבל אני חושב שכיבוש (מלחמה), לא תעזור בעזה. מכיוון שלאחר שהשלטון שם הוא טרוריסטי, הם נתונים תחת שטיפת מוח מאסיבית מינקות-לשנאת האוייב הציוני. הם שונאים אותנו שנאה שלא תלויה בדבר. (אני לא מכליל, אני אומר שיש שם הרבה כאלה.)
אז גם אם תשמיד את ראשי השילטון-בין האנשים הפשוטים-שרובם אנשים טובים- יש הרבה מורעלים. את השורש הפורה ראש ולענה אי אפשר לעקור. אז גם לאחר הכיבוש-אנחנו נסבול טרור פנימי. ואותו יהיה אפילו יותר קשה למגר.
אני לא יודע מה הפיתרון. אבל זה-לא נראה לי.

אוקי, אין לי הרבה לתרום לדיון מלבד שאני תומכת בשילוב של השתיים.
לפי דעתי אין טוב יותר, והמדינה צריכה גם מזה וגם מזה.
חוץ מזה, אולי לא כולם שמו לב, אולי אפילו את/ה לא שמת לב, אבל ניסחת את ההקדמה בצורה שנוטה יותר לטובת הימין.
בלי להעליב, נראה לי שצריך לשנות את זה, כי גם אם עד עכשיו לא שמת לב, אולי אם תקרא/י שוב תשימ/י לב.

אני ניסחתי את הפתיח לפי המציאות, מי שמתווכח עם מה שאמרתי מתווכח עם המציאות, או אדרבה, שיוכיח לי אחרת.
אני ציטטתי מדברי פרופסורים למזרחנות שעוסקים במקצוע, אם אנשי שמאל רוצים לחלוק עליהם ועל המציאות,שיהיה להם לבריאות, אין לי מה לתרום להם.


ריקטו סמפרה

ייתכן ואתה צודק, והפתרון לזה הוא מלחמה, ומלחמה זה אומר לטהר את כל ראשי הטרור, גם אם זה אומר שישארו רק 30 אחוז אנשי נורמאלים, שאגב התושבים המקוריים של האזור לא הפליטים.
אבל צריך להכיר את המציאות, וצריך להבין, שלאנשים עם משפחות קרי אנשים מבוגרים, אין עניין במלחמה, כל מה שאנחנו מכירים זה שבאב, בעיקר צעירים משולהבים, אבל צעירים משולהבים צריך לשלהב, וברגע שאתה עוקר את ראשי הפתן, אין להם הרבה מה לעשות.
וחוץ מזה, ההסתה נגדנו היא, שאנחנו אשמים בצרות שלהם, אבל ברגע שהם יבינו שבני עמם אשמים בצרות שלהם, אולי זה ישתנה, כי בניגוד למה שאמרת, הם לא מחונכים לשנאה עיוורת, אלא להאשים אותנו בבעיות שלהם.

אז אנחנו חולקים במציאות...

במה?

אני חושב שאחרי כל החינוך שעברו, הם כבר מוסתים. שנאה עיוורת.
ולא נראה לי שחסר להם שלהוב. גם אם כבר לא יהיה מי שישלהב. הם מוכנים לפגע עוד מחיק אמם. הם רק מחכים להזדמנות.
אבל כפי שאמרתי, זה ויכוח על המציאות. השאלה היא מה המציאות האמיתית. אני לא הייתי גר בעה לאחרונה, אז אני לא יודע איך זה, אני אומר את הסברות שלי מהראש.
אם אכן אתה צודק, וזה כך. אז אני מסכים.

סתם לעדכון, כי הרבה אנשים לא יודעים.
כשאתם אומרים ערבים, למי אתם מתכוונים? ערב זה איזור מוצא עליו נמנים גם בני עדות המזרח. אז טרם יקללו את הערבים כדאי שיזכרו שהם גם שייכים לאותו מוצא.
ואם הכוונה לגויים, אין שום הבדל בין גוי שמדבר ערבית לגוי שמדבר שבדית.

דיברנו על זה כבר. כמדומני.
אני מדבר על יושבי עזה. המכנים עצמם "פלשתינים" (למרות שכפי שדיברנו, הם בכלל לא פלשתינים) שהשם שהשתרש להם הוא "ערבים".