חוזק פנימי || תם

אולי אני קצת בהכחשה שיש לי מחסום כתיבה על הסיפור הארוך כי עבר הרבה זמן מאז שכתבתי 3 קטעים קצרים באותו חודש
הפעם המשימה היא מאותו פודקאסט, מהפרק על חזרה: לבחור ביטוי או משפט של 3-6 מילים, ולחזור עליו בקטע של 200-400 מילים לפחות 5 פעמים. בגלל שאני בנאדם חופר, אני אכתוב יותר מ400 מילים ואחזור על המשפט לפחות 7 פעמים, והמשפט יהיה מאתגר יחסית (כמובן שיש יותר מאתגרים). המשפט: ״זאת המשמעות של חוזק פנימי״.
שוב, אשמח לת׳׳ב!! אני ממש רוצה לקבל תגובות עבר הרבה זמן מאז ששיתפתי דברים שכתבתי
מילים: 1123
לא עבר בטא כי אין לי כוח לעבור על זה

---

דן אף פעם לא הבינה את כל הקטע של מדיטציה. היא לא הייתה מהאנשים שזה מדבר אליהם, ובכל מקרה היא הצליחה לשבת בלי לזוז רק לעתים רחוקות. כל הקטע הזה של ״זאת המשמעות של חוזק פנימי״ והדיבורים האלה על יין ויאנג נשמעו נחמדים בתיאוריה, אבל עדיין לא יצא לה לחוות שיעורי מדיטציה שבאמת עשו איזה הבדל בה. היא תמיד אמרה לעצמה שזה פשוט בגלל שמדיטציה יכולה לעבוד עליה רק כשהיא לוקחת ריטלין, ובגלל שכשהיא לוקחת ריטלין הכל יכול לעבוד עליה, זה לא באמת נחשב. דן לא חשבה שיש בזה משהו יוצא דופן - אחרי הכל, הרבה אנשים פחות אהבו את התחום, ואף אחד לא היה מכריח אותה ללכת למדיטציה אלא אם כן הוא ממש עקשן. בת עשרים עם תלתלים נפוחים ובגדים שכל הזמן קרועים כי היא נתקעת בידית של הדלת - היא חשבה שיש קורבנות קלים ממנה.

ועדיין, כשללי הציעה שהן ילכו ביחד לשיעור או שניים, דן לא יכלה לסרב. לא בגלל שהיא ממש רצתה לנסות שוב מדיטציה - הנסיון האחרון היה שישה חודשים קודם לכן, והיא כמעט שברה למורה את הרגל בטעות - אלא בגלל שהיא לא ידעה להגיד לללי לא. אחותה אמרה לה שזה בגלל שהיא דלוקה לללי על התחת, ולמרות שדן אהבה למשוך לה קצת בשיער ולהגיד לה לסתום, היא ידעה שזה כנראה המצב. לא שזה משנה. אין מצב בעולם שללי הייתה בקטע שלה, ואין מצב בעולם שהיא הייתה יכולה להיות בקטע שלה, אז עדיף שהיא פשוט תשכח מזה. כל פעם שהיא חשבה על זה, היא לא יכלה לעצור את עצמה מלצחוק. קל להגיד.

כשהן הגיעו לשיעור יוגה (או שזה היה מדיטציה? מה ההבדל? יש ביניהם הבדל?) דן עשתה כל שביכולתה לא לצחוק או להסתכל על ללי יותר מדי. המדריכה ניסתה להציג איזה תרגיל, משהו שדורש גמישות שדן חשבה שהיא תגיע אליה רק אם יורידו לה צלע או שתיים, וכשהיא אמרה לכל הקבוצה לנסות, דן הייתה צריכה לעצור את עצמה מלהגיד משהו סרקסטי. אבל היא ניסתה, כי למה לא לנסות. היה ברור שהיא לא תצליח, אבל אולי היא תקבל כמה נקודות על הכוונה.

״נהדר!״ צהלה אז המדריכה, מצביעה על ללי בהתלהבות, ״תסתכלו על זה! איך היא מחזיקה את הגוף, כמה יציבה התנוחה שלה! זאת המשמעות של חוזק פנימי, בנות!״

דן הסתכלה על ללי, כי עכשיו היא הייתה יכולה לעשות את זה בלי שזה יהיה מוזר, והמדריכה באמת צדקה - ללי החזיקה את עצמה בתנוחה בצורה פשוט מושלמת. זה לא ממש הפתיע את דן - זאת ללי, אחרי הכל - אבל זה לא עצר אותה מלחייך ולמצוא כפיים שלוש פעמים לפני שהיא קלטה את המבטים המוזרים משאר הקבוצה. גל של מבוכה עלה בה, אבל אז היא ראתה את המבט הקבוע על הפנים של ללי - המבט הזה שתמיד יש לה כשהיא עוצרת את עצמה מלצחוק - והיא הרגישה קצת יותר טוב. היא חשבה שהמדריכה צודקת, כי אולי באמת זאת המשמעות של חוזק פנימי - להצליח להכריח את עצמך לעשות משהו שלא קל לך לעשות.

כשהן יצאו מהשיעור, ללי קרנה אושר. זה קורה לה לפעמים, כשהיא מאוד גאה בעצמה, אבל הפעם זה היה שונה. דן חשבה במעומעם שהפעם האחרונה שללי נראתה כל כך מאושרת הייתה כשהיא קיבלה תשעים ושבע בבגרות בעל פה באנגלית, ולמרות שהיא הייתה מאוד שמחה בשבילה, דן לא חשבה שהיא תחזור לשיעור הבא.

״איך היה לך?״ ללי שאלה, חיוך ענקי על הפנים שלה.

״אני לא חושבת שזה בשבילי, כל התנוחות האלה,״ הודתה דן, מנסה נואשות להכריח את הזעה על המצח שלה לנצנץ קצת פחות, ״אולי פשוט אין לי את החוזק הפנימי הזה, או ווטאבר.״

ללי הנידה בראשה אז, העיניים החומות שלה נעצמות לרגע, השיער השחור החלק נדבק לה קצת למצח, ״אני דווקא חושבת שיש לך את זה,״ הודתה. ״אני חושבת שכל הרעיון הוא לא לדעת להחזיק את עצמך באיזו פוזה פיזית, אלא לדעת להתמודד נפשית עם הקושי שלה. אני חושבת שזאת המשמעות של חוזק פנימי באמת, לדעת להיות בקשר עם הגוף שלך ועם הנפש שלך.״

דן ידעה שהיא צריכה להניח לזה וזהו, אבל משהו בה עצר אותה. היא לא ידעה מה להגיד, אבל לא רצתה לעבור לנושא הבא. היא הכירה את ללי מספיק זמן כדי לדעת כמה אכפת לה להיות קשורה לרגשות שלה, ודן - למרות שהיא כיבדה את זה תמיד - לא הבינה למה זה שווה את הטרחה.

״פשוט - אני חושבת שאת סתם קשה עם עצמך,״ ללי הודתה אחרי רגע של שקט, ״כי אני מכירה אותך ואני יודעת שיש בך הרבה יותר ממה שנראה לך. היוגה והמדיטציה וכל הדברים האלה - זה עובד לחלק מהאנשים, כי חלק מהאנשים צריכים כלים כדי להתחבר למי שהם בפנים, אבל את לא באמת צריכה את זה. את הבנאדם הכי מודע לעצמו שאני מכירה, ואני אומרת את זה בצורה הכי טובה שיש, כי את באמת כזאת.״ דן הייתה צריכה להזכיר לעצמה לא להסמיק. היא ידעה שהיא כנראה אדומה כולה גם ככה, אבל ליתר ביטחן. ״כאילו, דן, את יודעת להגיד לי כל ערב איך את הולכת להתעורר מחר בבוקר ומה תצטרכי כדי להתעודד אם את הולכת לקום בדיכי. זאת המשמעות של חוזק פנימי, לא איזה תנוחה טיפשית.״

דן חייכה. הרגעים האלה שיצאו מללי כל המחשבות שהיא תמיד שומרת בפנים היו הרגעים שהזכירו לה למה עברו ארבע שנים והיא עדיין לא התגברה עליה. היא הנהנה. ״תודה רבה לך, אבל אני חושבת שאת מגזימה. יש לך הרבה יותר מהחוזק הפנימי הזה ממני בכל מקרה.״

ללי עשתה פרצוף, ודן צחקה, והטלפון של ללי צלצל, וזה בדיוק היה הזמן לשנות את הנושא של השיחה.

אחרי מקלחת קרה ותפוחי אדמה עם גבינה, דן שכבה במיטה שלה וניסתה לישון. משהו בה מנע ממנה לעשות את זה, והיא לא הייתה בטוחה בדיוק מה - כל מה שהיא ידעה זה שהיא לא מצליחה להפסיק לחשוב על מה שללי אמרה לה. את יודעת להגיד לי כל ערב איך את הולכת להתעורר מחר בבוקר ומה תצטרכי כדי להתעודד אם את הולכת לקום בדיכי. זאת המשמעות של חוזק פנימי. המילים הדהדו בראש שלה, איפושהו בין תהייה לידיעה גמורה, ולמרות שהיה לה ברור שללי צודקת, היא לא הצליחה לשכנע את עצמה שיש בה יותר ממתולתלת מגושמת שדלוקה על החברה הכי טובה שלה כבר ארבע שנים.

היא הדליקה את האור הקטן ליד המיטה שלה והסתכלה על השעה בטלפון. עשרה לאחת. לא מאוחר מדי. היא שלחה לללי הודעה. היא אפילו לא הייתה צריכה לחכות לתגובה, כאילו היה ברור לללי שדן לא תצליח לישון היום.

דן: ערה?

ללי: אני בת עשרים, לא שמונים וארבע

דן: מצחיקה מאוד

ללי: מה יש?

דן: סתם, חשבתי על כל החוזק פנימי הזה

ללי: ו?

דן: ונראה לי שאת צודקת

ללי: מפתיע ביותר

דן: כאילו, אולי כל העניין הוא כמה טוב אנחנו מכירות את עצמנו, כמה אנחנו יודעות לקרוא את עצמנו כמו ספר פתוח. כמו סטוקריות, אבל על עצמנו.

ללי: לא הייתי חושבת שסטוקינג זאת המשמעות של חוזק פנימי, אבל יש משהו בדברייך

דן: אבל יש בעיה

ללי: מה הבעיה

דן: אני לא מפסיקה לחשוב על זה ואני לא מצליחה להירדם

ללי: אז אל תלכי לישון

דן: אני צריכה להיות בבסיס בשבע מחר.

ללי: באסה מה אני אגיד לך

דן: איזה חברה גרועה את

ללי: נו תתקשרי כבר

דן: זה מחייג פשוט תעני

---

אזכיר לכם שאשמח לתגובות!! גם אם הן לא ת׳׳ב כמובן

טוב, אני אתחיל בזה שמאוד מאוד אהבתי את הקטע. זה באמת קטע מדהים שכתוב בצורה נפלאה! הצלחת להעביר את המהות של חוזק פנימי בצורה מצוינת!
המסר הועבר בצורה ברורה ומדויקת - כל הכבוד!
אהבתי במיוחד את השיחה בין ללי לדן לאחר השיעור.
למרות שמאוד מאוד אהבתי את הקטע, יש לי כמה הערות: שמתי לב שהתבלבלת עם "איזה" ו"איזו." למשל במשפט "לא איזה תנוחה טיפשית." המשפט הנכון הוא "לא איזו תנוחה טיפשית."
בהתכתבות בין ללי לדן ישנו חוסר בסימני פיסוק. האם זה בכוונה? כיוון שאולי רצית להדגיש שזו שיחה סתמית בין שתי חברות טובות...
מלבד ההערות האלו אני לא מוצאת עוד משהו להעיר עליו - כל הכבוד!
אני מאוד מתנצלת אם פגעתי, זו בהחלט לא הייתה כוונתי - ההפך הוא הנכון.

לסיום, אני חושבת שהקטע הזה מופלא; גם מבחינת התוכן וגם מבחינה לשונית!

המון תודה לך על התגובה!! צודקת לגבי ״איזו״ ו״איזה״, אני אלך לתקן
החוסר בסימני פיסוק הוא בכוונה - זאת סה׳׳כ התכתבות, לא דיאלוג ורבאלי
שוב תודה על התגובה!! עשית לי את היום

לכל אלו מכם שלא יודעים, תם היא אחד מהכותבים המוצלחים ביותר. כל סיפור שלה מדהים, לא משנה כמה הוא קצר, ארוך, מסובך או פשוט.
והקטע הזה? הוא פשוט מקסים. הוא הצליח לעורר מחשבה בקוראים בזמן שהיה כה קליל ופשוט. הכתיבה זרמה מצוין. השיחה על החוזק הפנימי לא הרגישה כאילו היא נדחסה לשם בכוח. (שזה חתיכת הישג.)
מה שיפה זה גם איך הצלחת להעביר תחושה כזו כנה. בקטע כזה קצר אני כבר מרגישה שאני מכירה את הדמויות כל חיי. אני לא יודעת ממש איך להסביר את זה חוץ מכך שהתחושה פשוט נכונה. אמינה. הכל הסתדר באופן מדהים.
בקיצור, אני מחכה לעוד קטעים או שירים שלך. כיף שאת מפרסמת :)