סיקור ספר || ואחד עם כיפה

[מי צריך בכלל כינוי]

תעודת זהות

שם הספר: ואחד עם כיפה
שם הסופר: אברהם נווה
שנת ההוצאה: 1993
גוף ההוצאה: הספר התפרסם כסיפור בהמשכים בעיתון הילדים "אותיות"
ארץ ושפת מקור: ישראל, עברית
ז'אנר: אממ... הרפתקאות אולי...

תקציר

תקציר מגב הספר: אביו של יאיר נהרג בעת שירותו הצבאי. האב היה דתי והם באה מבית חילוני. לאחר מות האב בוחרת האם לשוב ולהיות חילונית. הם עוברים לבית הסבתא במושבה הצפונית רום צורים. יאיר מחליט להישאר דתי, למרות כל הקשיים מסביב, בבית ובבית הספר. סיפור מרגש ונוגע ללב על התמודדות יומיומית.
תקציר מהמשתמש: (קצת רקע:) אבא של יאיר הגיע מבית דתי, אמא של יאיר הגיעה מבית חילוני. הם מקימים בית דתי לגמרי למרות שאמא של יאיר אף פעם לא נהייתה דתיה (ע"כ רקע).
בוקר אחד מגיעים לבית של יאיר כמה אנשים ומודיעים על המוות של אבא שלו. אחרי כמה חודשים עצובים מאוד שהכאב לא עובר אמא של יאיר מחליטה שהם עוברים לגור ברום צורים, ביחד עם אמא שלה. רום צורים הוא מקום חילוני לחלוטין, יאיר מחליט שהוא נשאר דתי ולא משנה מה. זה יכול להיות קשה מאוד כשאפילו אמא שלך רוצה רק שתוותר.


חוות דעת:

וואו. קשה לתאר. אני בכללי בן אדם מאוד אדיש לספרים דמיוניים (ברמות כאלה שלא מפריע לי במיוחד לקרוא על מוות כמו של פרד או של דמבלדור, זה בסך הכל המצאה מבחינתי) אבל בפרקים הראשונים של הספר הזה... אני בקושי החזקתי את הדמעות מכל הכאב שם. זה ספר מרתק שאי אפשר שלא להתחבר לעלילה.
(ספויילר) אני אישית קצת הזדעזעתי לקרוא על הקטע שבו הוא מוותר ומתחיל להרפות. אחרי כל המאמץ והכאב, כל העקשנות לשמר את הזיכרון של אבא שלו ולא לעזוב את העקרונות שחשובים לו ופתאום... להפסיק? (סוף ספויילר)
לסיכום: הספר מאוד יפה, הוא לא מפסיק להפתיע והדמות הראשית... היא כל כך מזוהה. ילד בן 12 שאבא שלו נפטר והוא צריך להתחיל לוותר על העקרונות שלו. אי אפשר שלא להתרגש. ספר מומלץ מאוד גם לדתיים וגם לחילונים. עד כאן זה כללי על הספר, על הפרטים הקטנים יותר יש הרחבה בציטוטים.

אחר

מידע על הסופר: אברהם נווה (נבנצל), בוגר ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ישיבת שעלבים ומוסמך בפסיכולוגיה חינוכית של אוניברסיטת בר אילן. עוסק בהוצאה לאור, בפרסום ובכתיבה. ספר זה מצטרף אל "רם רימון ותעלולים המון", "נתי פילוסוף", "גילי ואני", "אני יהודי", ו"בעין הלב". (מצוטט מילה במילה מתוך הספר)
פרטים נוספים: פורסם בעיתון "אותיות" תחת השם "על קו התפר"
כתוב בכתב קטן, מאה חמישים וחמש עמודים.

ציטוטים

שימו לב שהחלק הזה מכיל ספויילרים קלים

•"זהו. אין לכם אבא. אבא מת."
•"אתה לא רצית לאכול את האוכל של סבתא מפני שאצל סבתא לא כשר, נכון יאיר?"
•בית הכנסת היה מוזנח ועלוב. זוהמה שררה בכל. השולחנות היו מכוסים באבק. הרצפה נראה כאילו מעולם לא נוקתה. זכוכיות החלונות היו מנופצות. מספר סידורים וחומשים היו מונחים בערבוביה על אחד השולחנות.
•והיה עוד אושר קטן, פיצפון: עכשיו יפסיקו חבריי לזלזל בתפילות שלי.
•טעמו הטוב של הניצחון הלך ונמוג, וטעמה המר של הבדידות תפס את מקומו.
•"אתה מאמין בתורה, במצוות ובכל זה?"
"אני לא יודע, אמא. אני צריך עדיין ללמוד הרבה מאוד"
•לפתע, לפני "לכו נרננה" נכנס לבית הכנסת איש צעיר, חבוש כיפה סרוגה,לבוש בחליפה ועניבה. הוא בא עם סידור בידו והחל להתפלל איתנו.
•אך הוא, בעצם, הפקיר אותי. כל כך הערצתי אותו - ובבת אחת פג הכל. חשתי עצוב ומרומה.
•"נכון שאמרתי", אמר ראובן, "אך לא התכוונתי לאף מילה שהוצאתי מן הפה"
וכמובן שיש עוד הרבה ציטוטים אבל נכנסנו כבר עמוק ומה יישאר למתי שתקראו את זה?

יש לי עוד הרבה מה לכתוב אבל כל מילה היא לגלות עוד משהו אז כדאי שאני אשאיר לכם לגלות עוד פרטים מפתיעים כשתקראו את הספר עצמו.

נו, כבר הלכתם לקרוא?

[Felis Fuscus]

וואו זה סיקור ממש מושקע D:
ראיתי שמרכזת את הטקסט מאז הפעם האחרונה שהסתכלתי, וזה כבר מאוד טוב כי ככה יותר נוח לקרוא את הסיקור 3:
גם אהבתי את המידע על הסופר והציטוטים. זה באמת מוסיף לסיקור D:
יש רק כמה הערות קטנות:
שים לב ששכחת קצת פרטים מתעודת הזהות (ארץ ושפת מקור, ז'אנר)
בנוסף, כדאי להקטין את התמונה וגם להגדיל את האנטרים בין סעיף לסעיף.
ושים לב שכתבת את חוות הדעת כחלק מהתקציר, למרות שזה לא.
תתקן את זה ואוסיף ללינקייה. אל תשכח לקשר לאשכול המבצעים לקבל את התגמול שלך 3:

[מי צריך בכלל כינוי]

חוץ מהתמונה שלא הסתדרתי איתה כל כך ערכתי את הכל :)

[Felis Fuscus]

נוסף לינקייה D:

[לילה טוב, שון]

וואו
אוקי, זה סיקור מהמם!!
גם מפורט מאד, וברור לעין
אהבתי את הסגנון וזה נראה ספר טוב
עשית לי חשק לעשות סיקור על דתי נורמלי:)

[Roland]

סיקור ממש ממש טוב, מלא בפרטים ומאוד נוח לעין, כיף להסתכל עליו ולקרוא אותו. הצבעים עובדים טוב יחד עם הכריכה של הספר.
לגבי הספר - למען האמת מעולם לא שמעתי על הספר הזה, אבל אני תמיד אוהב לשמוע על ספרים חדשים ולהכיר ספרים וסופרים חדשים, ככה שתודה רבה על הסיקור ושהבאת את הספר לתשומת ליבי (:

[Hawkeye]

אתה לא מבין איזה התקף נוסטלגיה עשית לי עכשיו.
המחנכת שלי ביסודי הייתה מקריאה לנו קטעים מהספר הזה, וכשהייתי בכיתה ו קראתי אותו בעצמי וממש אהבתי אותו. כילד דתי ממש שמחתי למצוא סופסוף ספר שמדבר אליי ושאני יכול להזדהות איתו.
הסיקור עצמו קצר וקולע. מאוד ברור, מאוד אסתטי ומאוד מדויק. חידשת לי בכל מה שנוגע לסופר, וזה בהחלט היה במקום, כמו כל דבר אחר בסיקור הזה.
גם התקציר הצליח להעביר במדויק את האווירה בספר, בלי יותר מדי ספויילרים.
כל הכבוד! מחכה לסיקורים נוספים!