גריפינדור טוב? סלית'רין רע? // דיון, דיון על מקרה שראיתי שקורה הרבה

אנשים רוצים להשתייך לקבוצה הטובה מבין הקבוצות, זאת אומרת, אם הם מרגישים שהקבוצה שלהם בעלת מוניטין רע, הם ינסו להתחמק מלהיות בהת

1. האמת שלא. אני רציתי להיות ברייבנקלו.
2. לא הייתה לי בעיה עם סלית'רין. באותה תקופה חשבתי שאני אתמיין לסלית'רין (ואני התמיינתי לשם) זה לא יהיה כל כך רע.
3. לא ממש. אם כבר, לדעתי הבית של הטובים הוא הפלפאף.
4. ממש לא. בסופו של דבר, אנשים רעים יש בכל מקום. גם פיטר פטיגרו היה בגריפינדור, אבל אף אחד שאני מכירה לא מחשיב אותו כטוב.

טוב.
אחד האחלה גברים של הסיפור הזה, הוא סוורוס סנייפ.
וכידוע, הוא מסלית'רין.
זה ברור שלסופרת יש נטייה להציג את סלית'רין כרעים. אבל בשנייה שהיא הדפיסה את הספר הוא יצא מתחת שליטתה.
סוורוס סנייפ, ראש הבית שלי ז"ל. היה איש ישר הליכות שיכול לזקוף לעצמו במידה מרובה את הניצחון על וולדמורט (שעליו מוסכם שהוא הקליפע בסיפור).
נקודה נוספת.
פחות או יותר התלמידים בהוגוורטס מתחלקים לארבע. זה אומר שבעצם כל האנושות מתחלקת לארבע.
קשה לומר שרבע רשעים, רבע טיפשים אבל עם תחת ללמוד. רבע חכמים (ממש לא נכון. תסתכלו מסביב.). ורבע אמיצים.
קחו רשימה של חברים חלקן לארבע וסווגו.
זה לא ילך. ברור שזה רק התכונות שיאפשרו לחניך לצמוח. אבל בשום אופן לא תיאור של האנוש.
אגב, אם כבר בזה עסקינן. מה זה משנה באיזה בית החניך נמצא. כלומר, הוא איננו נמצא בשיעורים אחרים, ולא שומע שיחות מיוחדות מראש הבית. נקודה למחשבה.

דבר ראשון, סנייפ ראש הבית שלך, היה אוכל מוות. הוא חזר בו רק בגלל שהוא היה מאוהב בלילי אוונס, זה לא סיבה להעריך אותו. הוא היה רשע (קליפע). בשום פנים ואופן לא איש ישר הליכות.
דבר שני, מי אמר לך שהתלמידים בהוגוורטס התחלקו לארבע? היו ארבע בתים, אבל מי אמר לך שכמות התלמידים שווה?
וחוץ מזה, התכונה של סלית'רין היא לא רשע (אל תהיה נחיתי), התכונה היא שאפתנות.
ועוד דבר, זה מאוד משנה באיזה בית אתה, כי זה החברה שלך, והחברה שלך היא עם התכונות של הבית שלך, וזה מעצב את האופי שלך

אז כך, דבר ראשון. חרם הקדמונים שלא להוציא לעז על המתים.
סוורוס סנייפ בספר השביעי ניסה לחסום אוכל מוות מהטיל קללה על ג'ורג'. באמצעות כריתת ידו.
אם באמת היה תאוותן חוטא שכל חפצו בלילי פוטר, מה אכפת לו אם עוד וויזלי יחיה או ימות?
דבר שני, זרע'לה, שמא שכחת או שמא לא למדת, תמספר שוב את החלוקה של התלמידים באחד. תגיע למסקנות מפתיעות (וכדברי הרמב"ן "אילו שתק מי שלא ידע, בטלו המחלוקות").
דבר שלישי, נראה לי שבאופן טבעי, בחברה אנשים נמשכים אוטומטית לבעלי תכונותיהם. ואם לא, למה ליצור חברה שאיננה בריאה? אתמהה.

איזו "לוש'ן" יש לך רב יצחק אלחנן שמאלה (עם הניגון)
סלית'רין טוב כי אני בו וזהו!

דבר ראשון, חרם הקדמונים לא שייך לכאן, כיון שמי שלא נולד לא יכול למות, וא"כ סנייפ שמעולם לא נולד, בהכרח שהוא לא מת.
מי אמר לך שהוא ניסה לחסום את האוכל מוות, ובטעות הוריד לג'ורג' את האוזן? אולי זה היה בכוונה, והוא רק עבד על הארי שהוא ניסה לחסום את האוכל מוות?
דבר שני, יצחק אלחננקה, בספר מובאים תלמידים בודדים. בהוגוורטס חיו אלפי תלמידים (כמובא היכן שהוא, שכשהארי ירד למגרש הקווידיץ' היו כשמונה מאות תלמידים מסלית'רין).
את הדבר השלישי שכתבת לא זכיתי להבין.

עפ"י טענתך שאין בעיה ללכלך על סנייפ כי הוא דמות בדיונית-אין סיבה לדון על בית דמיוני עם דמויות דמיוניות בבי"ס דמיוני.

מדרך החכמים לדון על כל דבר המשפשף את מוחם. ובזה אני מתענג בשעות הפנאי.
ודרך אגב, מ"לוש'ן" תגובתך למדתי שלדעתך יש בעיה ללכלך על סנייפ? לדעתך הקדמונים החרימו גם על דמויות דמיוניות?

ריקטו סמפרה.
נראה שאתה בקיא היטב במסורת ישראל והישיבות?
האם אתה מכיר את היסוד של ר' משה בן מיימון הוא לא הבעלים על הרמב"ם?
אם כן, כבר אתה מבין מדוע הספר אינו בשליטת ג'יי קיי רולינג.
מה עוד, שהיא ניסתה להפוף את דמבלדור למתרומם.

אני חייבת לומר שאני האמת כשהתמיינתי הייתי כזה "רק לא גריפינדור" כי זה כבר ממש חרוש.
לדעתי כל הבתים טובים, כולם. כן גם רייבנקלו וגם האפלפאף וכמובן גם סלית'רין.

לא ראיתי חכמים הדנים על שטוסים והבולים! וחוץ מזה שדיברתי איתך בשפתך.
אני לא אמרתי דבר כזה. אמרתי שכל הדיון מטופש!

אהה! אני ישיבע בוחער, ש"א באחת הישיבות הנחשבות בדרום.

לא הבנתי. איזה יסוד?

מדוע הינך מתקיפייני? ואנוכי דיברתי בעדך!
או: אמאי מתקיפני מר? ואנא בעדייכו כדברתי!
;)

לא ראיתי חכמים הדנים על שטוסים והבולים! וחוץ מזה שדיברתי איתך בשפתך.
אני לא אמרתי דבר כזה. אמרתי שכל הדיון מטופש!

אכן צדק מר, הנוסח היותר נכון הוא "מדרך החכמים להנות משפשוף מוחם, אני איני חכם, אך בחכמה חפצתי, ולכך משפשף אני את מוחי אף בשטותים והבלים למיעוט ערכי
והיסוד שעליו דבר ר' יצחק אלחנן הוא שידוע שר' משה בן מיימון לא בעה"ב על הרמב"ם, ולכך אף אם נמצא תשובה כל שהיא מהרמב"ם שבה הוא מסביר את מה שכתב ביד, הרשות בידך לפרש לא כמוהו (ומוכיחים את זה מאיזה שהוא מגיד משנה שמסביר רמב"ם לא כמו שהרמב"ם עצמו כותב בתשובה).
אך בהיות שחששתי פן נסאפם עצמינו לדעת, אמרתי נחזור לדידן. אם סנייפ אכן חזר למוטב, למה הוא רב עם מקגונגל, ודרש שתביא לו את פוטר? ולמה הוא ברח כשהתחילה המלחמה? (ואף שאנא לא ס"ל כהאי קושיתא, מ"מ כתבתיה מהטעם שהבאתי לעי')

קודם כל חחחחחחחחח!

אם בחכמה חפצה נפשך-אזיל לאורייתא ולא לשטוסים והבולים המטמטמין את הלב! (וכבר אמרו כל ספרי המוסר שעדיף כלל לא להתעסק בדברים אחרים מלבד תוירה. וק"ו לא של גויים. וק"ו בן בנו של ק"ו, לא להשקיע בהם את המוח השכל והנפש. (אם לא תמצא את זה בספר מוסער-לך לאחד מהמשגיחים (במלעיל) שנתברכה בהם א"י.))

לדאבוני כי רב לא הכרתי את הייסוד הנדון. אך פשיטא לי דהכי. דהא אם אמר מר סברא ישרה פשיטא דניחא לן להרהר אחריה דהא 70 פנים לתוירה!
אך קשיא לדידי, אמרי כדריש לי ר' יצחק אלחנן שמאלה שליט"א הייסוד האמור. דאין שייך הדין להכי. כיוון, דאפשר להרהר אחר הגיגים דרבעצען רולינג. אך חסר מהות יהיה הדבר. במיוחד כדברייכו דאין איסור להוציא לעז על המומצא. (לשונך היה שגוי, דהא לית מאן דפליג דעביד מעשה דפטירה, בלא לידה. דהאדם הראשון נפטר בלא לידה!)
עכ"ל.

א. ודאי אנא קאי נמי באורייתא, ואם תחפוץ אשלח לך בפרטי את השטיקל תיירה האחרון שחידשתי (בסוכה, בסוגיית מחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה), אלא דבעידנא דפגרא ביני סדרי עסקינן נמי בהא.
ב. לא זכיתי לענ"ד להבין דבריך גבי שייכות היסוד הנ"ל לדידן.