את רואה אפור||ריין

[the faceless old woman]

אומרים שאת ילדה שקטה,
נטמאת בין קהל של אנשים.
חושבת שאת ילדה חסרת כל ייחוד,
בתוך עולם של משונים.

ילדה אפורה כמוך
זה דבר מוזר לראות בין הצבעים הצועקים.
קרני שמש לא בוקעות מפניך,
צחוקך לא מזכיר פעמונים.
את נצמדת אל הצל,
מרגישה את הבדידות ואת הקור.
צבעייך כה דהויים,
את לא לבן ולא שחור.

את ילדה שונה בתוך עולם של משונים.
חסרת כל ייחוד בין מיוחדים.
עינייך כבויות ושערך מפוזר,
את בוודאי תמיד מרגישה קצת מוזר.
אבל אם תרימי את עינייך מהרצפה
אני אקח את ידך ואספר בלחישה
שגם אני הייתי אפור פעם, אבל התרגלתי לחיים-
למדתי שאנשים צבעוניים לא כאלה מפחידים.
אם תתני לי, אני אקח צבע ומכחול
אצבע אותך כדי שתוכלי להתפתח ולגדול
ולבסוף, בעיניים עצומות
אני אבקש ממך לקלף את השכבות
ואראה לך שכשאת מורידה את האפור והצבעים המזויפים
הגוונים שמרכיבים אותך הם הכי הכי יפים.



-----
אני לא סגור מה דעתי על השיר הזה. הוא התחיל בתור תקווה לספוקן וורד והמשיך לזה. (זה לא נחשב ספוקן וורד נכון? אני לא טועה?) כמובן יש לתת קרדיט כלשהו לנועם חורב כי הכתיבה שלו נתנה לי השראה לשיר.
אני ממש אשמח לתגובות בונות.

[Nothing is Beatle-proof]

אז קודם כל,
השיר היה מאוד יפה, הצלחתי להרגיש כמו אותה הילדה וזה ממש חיבר אותי לשיר.
במשפט 'עיניך כבויות ושערך מפוזר, את בודאי מרגישה קצת מוזר' הייתה לי הרגשה (אולי רק לי) שזה היה קצת מאולץ. זה נשמע כאילו התאמצת למצוא חרוז (לא אומר שזה מה שהיה אבל ככה זה הרגיש).
חוץ מזה, השיר הזה ממש יפה וכל מילה שבו הרגשתי שאני יכולה להזדהות איתה.

[The Little Mudblood]

מהמם

[זאת אני]

שיר מהמם!!!
הזדהיתי מאוד...

[שוקולד זה המוות]

אוי ואבוי נשבעת שרעדתי שקראתי את זה בעיניי כתבת מהמם וממש מרגש וכנה והלכתי לקרוא את שוב זה תפס אותי לגמרי

[Hope Mikaelson]

נועם חורב כותב ממש טוב לפי דעתי, והקטע שלו ששמת בחתימה שלך לא מזמן הוא לדעתי אחד הטובים אבר.
ועכשיו לשיר המקסים הזה:
אני חושבת שכתבת בצורה יפה ועוצמתית, שמשדרת עומק.
וזה בהחלט יצא בסגנון של נועם.
בכל מקרה, אני אהבתי ממש:)