גיבור העידנים||סיקור ספר

[the faceless old woman]

מכיל ספויילרים לספרים הקודמים בסדרה.

גיבור העידנים-The Hero of Ages


שם הסופר: ברנדון סנדרסון, Brandon Sanderson
שנת הוצאה בישראל: 2012
שנת הוצאה המקורית: 2008
גוף הוצאה בארץ: אופוס
שפת מקור: אנגלית
מתרגם: צפריר גרוסמן
ז'אנר: פנטזיה אפית
ספרים קודמים בסדרה:
האימפריה האחרונה
באר האלוהות
*הספר האחרון בטרילוגיית הערפילאים*
*מתרחש ביקום קוסמייר*

קוסמייר

קוסמייר זה היקום העיקרי שסנדרסון כותב עליו. זה יקום שבמובנים כללים דומה ליקום שלנו, אך הוא גם שונה. לפי מה שידוע לנו, אנשי כל כוכב מאוכלס ביקום מקבלים כוחות על טבעיים בנקודה מסוימת בזמן. העולם בו נתמקד הוא העולם בו קוראת הסדרה הערפילאים, שם הכוחות העל טבעיים מאוד מסודרים ויחסית קלים להבנה.
יש שישה עשר מתכות. כל שרפה שלהם על ידי ערפילן (אדם אשר מסוגל להשתמש במתכות כדי שיתנו לו כוח על טבעי) גורמת לתוצאה אחרת.

ברזל: דוחף מקורות מתכת קרובים.
פלדה: מושכת מקורות מתכת קרובים.
בדיל: מעצים חושים.
פיוטר: מעצים יכולות גופניות.
פליז: מרגיע (מדכא) רגשות.
אבץ: משלהב (מעורר) רגשות.
נחושת: מסתירה פעימות אלומנטיות.
ארד: מאפשר לשמוע פעימות אלומנטיות.
אלומיניום: משמיד את כל מאגרי המתכות.
דרלואמין: מעצים את המתכת ההבאה שאלומנטיקן שורף.
אטיום: מראה את עתידו של אדם אחר.
מאלאטיום: מראה את עברו של אדם חר.
זהב: מראה את העבר שלך.
אלקטרום: מראה את העתיד שלך.
(לפי הטבלה שבסוף הספר גיבור העידנים.)

בנוסף לזה יש סוגי כוחות נוספים המונעים על ידי מתכות, כמו תכמות והמלורגיה.


תקצירים

תקציר מגב הספר
מי הוא גיבור העידנים?
כדי להפיל את האימפריה האחרונה ולהחזיר שלום לעולם הרגה וין את השליט הגדול, אך יש לכך מחיר כבד: ערפילים קטלניים חוזרים אל העולם ויחד איתם ממטרי אפר תכופים, ההולכים ומתגברים, ורעידות אדמה אדירות. האנושות ניצבת על סף אבדון.
וין ואלנד יוצאים בעקבות רמזים שהשאיר להם השליט הגדול ברחבי העולם, רמזים שהם מקווים שיעניקו להם את הכוח הדרוש כדי להביס את הרס ולמנוע ממנו להביא את העולם אל קצו. אך האומנם יש ביכולתם להתמודד עם הכוח רב העוצמה, שנוכח בכל, רואה הכל ושומע הכל?

תקציר אישי
וין שיחררה את הכוח מבאר האלוהות וזה ברור שהסוף מתקרב. ממטרי האפר הכבדים מכסים את הצמחייה, הערפילים, שעד עכשיו היו רק בלילה, מופיעים גם באור היום וחוסמים את אור השמש, בנוסף לכך שהם מתחילים לחנוק למוות אנשים אקראיים.
בשביל קיומה של האימפריה שוין ואלנד יצרו, הם עוקבים אחרי הרמזים שהשליט הגדול השאיר- חמש מערות אספקה ובהם לוח מתכת גדול המספר על מסקנותיו של השליט המת. הם מבצרים על עירו של יומן- מחייב ששומר על מסורותיו של השליט הגדול ובעל מקור האספקה המוסתר האחרון. בעזרת כוחות האולימנטיקה החדשים של אלנד, הוא ווין משתלטים על הקולוסים ומוסיפים אותם כנשק. בינתיים הכוח שוין שיחררה, הרס, מתחיל ללחוש לאנשים את רצונותיו, ולשטוף את מוחם בדרך לא מוכרת.
קפצן תמיד היה הנער שנדחק לצללים, שאיש לא חושב שהוא מיוחד. הבריחה שלו מלות'אדל מחרסמת את ליבו, ומתוך אשמה הוא שורף בדיל בלי סוף. כל חושיו של קפצן נהפכים לחדים עד צורה מפחידה. כשהוא שומע שסייזר ובריזה מגיעים לעיר בו הוא ריגל, קפצן מוצא בזה הזדמנות להוכיח את עצמו.
עשרים היתדות שננצו במארש חיזקו אותו באופן בלתי רגיל, אבל כך גם השליטה של הרס בו. הוא יודע שמה שהרס רוצה לא צודק, אבל למארש אין כוח להתנגד. הוא יודע שכשיגיע הרגע הוא יתמרד. אבל הרגע הזה הוא לא עכשיו.


חוות דעת אישית:

וואו. אוקיי? וואו. גיבור העידנים זה ספר מדהים מכל כך הרבה בחינות. אחרי הסיום של הספר הקודם חיכיתי בציפיה שהספר יגיע לספרייה כדי שאני אשאיל את זה ואמשיך לקרוא ישר. חבר שלי, שקרא כבר את הסדרה וסיים אותה ברוב חוצפתו לפניי, לא הפסיק לדבר עליה ולדרבן אותי לקרוא אותו. הוא אמר שזה ספר מדהים, והוא כמו תמיד צדק.
בהתחלה אומנם הייתי קצת מבולבל כי שכחתי כמעט לגמרי מה קרה בסוף הספר הקודם, אבל ברגע שהכול הסתדר לי בראש נכנסתי בכול כולי לספר. העלילה לא אכזיבה והייתה מרתקת כמו בספרים הקודמים אם לא יותר. כל הקצוות הפתוחים נסגרו, כולל אלה שלא הייתם מודעים אליהם בכלל. הספר הזה המשיך להפתיע אותי שוב ושוב.
אומנם, אני מודה, שבתחילת הספר מאוד פחדתי בנוגע ליחסים של וין ואלנד. הנחתי שבספר הגדול הזה סנדרסון ידחוס שבירת לב של אחד מהשניים, אבל טעיתי. היו דברים חשובים ומוצלחים יותר להתעסק בהם. נכון, 700 עמודים זה הרבה, אבל הספר הזה היה שווה כל דקה. פיתוח הדמויות האדיר, הדברים שחשבתי שהם מובנים מאליו שפתאום התבהרו לי, עוד מידע על העולם- הכול היה זהב.
ובנוגע לזה- העולם בו מתרחש הסיפור מדהים. למרות כל ה"קסם" והיצורים שיש שם, העולם הזה נשמע הגיוני. אני לא רוצה לדעת כמה זמן סנדרסון השקיע בחשיבה על העולם הזה וכל הדקויות שיש בו (לא שאני מתלונן, כן?) למרות השוני שלו מהעולם שלנו הוא נראה כל כך... אמיתי וקיים ונכון.
החיבור לדמויות היה מרגש. כל אחת מהדמויות עמדה בפני עצמה. לכל אחת מהן היה אופי שונה ועומק טוב. (לא שאתם אמורים להתפלא, זה ספר של סנדרסון.) אני מצאתי את עצמי נזכר מידי פעם בוין בתחילת הספר הראשון, והייתי גאה בה על הדרך שהיא עברה ועל הבחורה החזקה שהיא נהפכה להיות.
בקיצור זה ספר מושלם בכול דרך שבה תבחרו להסתכל עליו ואני ממש ממליץ עליו, אתם לא תתחרטו.

ציטוטים:

"האם את נהנית מסיפורים, גברתי הצעירה?"
"מאילו סיפורים?"
"מהסיפורים הטובים ביותר, כמובן," אמר חיש-אט וטפח על סיפרו. "סיפורים מהסוג של מפלצות ומיתוסים. סיפורי גוזמא, יש שקוראים להם- סיפורים שמסופרים על ידי הסקאא מסביב למדורות, לחישות על ערפאים, רוחות וברולינים ויצורים כאלה."
"אין לי זמן לסיפורים." אמרה וין.
"נראה שלפחות ופחות אנשים יש זמן בימינו. מעניין אותי לדעת מה מושך כל כך בעולם האמיתי, שהם רוצים להתעמק בו עד כדי כך. זה לא מקום נחמד במיוחד בזמן האחרון."

"האדם נמדד על פי התשוקות שלו," אמר בריזה בכנות, "גיליתי שאם אתה מוותר על הדברים שאתה רוצה למען הדברים שאתה חושב שאתה רוצה, אז דנת את עצמך לסבל."

"נשמע לי, טריסאי צעיר," אמר האדק, "שאתה מחפש דבר שאי אפשר למצוא."
"את האמת?" אמר סייזר.
"לא," השיב האדק. "דת שאינה דורשת מהמאמינים בה אמונה."

[Felis Fuscus]

וואה זה אחלה של סיקור D:
(את ממש אוהבת את החבר מועדון הא?)
בכל מקרה, חזרה לסיקור!
אהבתי שהוספת את הציטוטים. כמובן שקראתי ברפרוף קצת כי פפפ ספויילרים (לא שאני אקרא בעתיד הקרוב אבל נא) וזה נראה די נחמד בתכלס D:
כאילו... הסיקור.
נראה שאת אוהבת את הספר!
טוב תתפלאי אבל אין לי שום הערות חוץ ממה שכבר כתבתי לך. אז אממ....
נוסף ללינקייה :>