סוד||ליאור

היא מסתירה את סודה.
היא תמיד הייתה לבד, בלי חברים.
תמיד התנהגו אליה נורא.
כשהיא התחילה ללמוד על עצמה,
היא גילתה משהו;
היא לסבית.
כל הכיתה שלה נגד הקהילה הגאה.
תמיד שונאים אותה שם.
אז היא חשבה לעצמה,
מה יקרה אם יגלו את זה?
מחשבות התחילו להסתובב בראשה.
אלימות, קללות וזה רק מפני שהיא שונה.
נמאס לה להיות שונה.
נמאס לה להיות 'מוזרה'
נמאס לה להיות בלי חברים.
נמאס לה.

וואו.
ליאור....
פשוט מקסים.
באמת.
יש לך כישרון כתיבה מדהים.

תודה 3>

זה חמוד, מאוד עוצמתי. D:
המבנה ממש נחמד, אבל אני לא בטוחה עד כמה הוא מתאים לקטע הזה. כלומר, הוא משתלב טוב והוא בסדר גמור, אבל אני חושבת שאם היית בוחרת במבנה אחר, למשל, לפרט עוד, להאריך את הקטע ואת השורות - בעצם להפוך את זה לקטע אנגסטי זורם יותר.
אני מאוד אוהבת את המבנה הזה ואני כמעט תמיד משתמשת בו, אבל אני חושבת שלקטע הזה היה יכול להיות פוטנציאל גדול גם במבנה שונה מעט. אני ממליצה לך לנסות, מקסימום תצליחי.
יש לי בעיה קטנה עם החלק הזה:

השורה השנייה נראית לי תקועה מדי. אני ממליצה לך להוריד את האות ו' כדי להפוך את החלק הזה לזורם יותר.

שוב, אני ממליצה לך להוריד את האות ו'. בנוסף, יש לכתוב "כשהיא" ולא "שהיא".
"היא לסבית" מרגיש לי קצת תקוע. אמנם ככה המבנה של הקטע בנוי, אך גם במבנה הזה אפשר לשנות קצת. במקומך הייתי כותבת את החלק הזה כך: היא גילתה משהו; היא לסבית.

אחרי המשפט הראשון אני ממליצה לך להחליף את הנקודה בפסיק, ובמשפט השני אני ממליצה להוריד את האות ו'.

שוב, אני ממליצה להוריד את האות ו'.
אני ממש מקווה שלא פגעתי, זו בהחלט לא הייתה כוונתי.
הכתיבה שלך נהדרת. תמשיכי לכתוב!

תודה!
ממש אבל ממש לא פגעת בי.
עכשיו ערכתי.

ושוב, תודה