את כל הספרים שאני רוצה?, נכתב לכבוד פעילות

[שוקולד זה החיים]

את כל הספרים שאני רוצה?

"אוף! אין לי עוד ספרים לקרוא!" קראה אהבה בעצבנות, מעיפה את הספר "דבר עברית- כרך א" לצד.
"את כל הספרים המעניינים סיימתי ממזמן, ונשארו רק ביוגרפיות משעממות!" המשיכה, זעמה גובר מרגע לרגע. היא התרגלה כל יום לקרוא ספרים כל היום- זה הדבר היחיד שהציל אותה משיעמום טוטאלי! למרות שבזכות הספרים היא לא עשתה זאת לעיתים קרובות, היא התיישבה על יד המחשב, תוהה לעצמה אם משם תגיע הישועה.
מיד כשפתחה את המחשב, ראתה שחברותיה שלחו לה 846,876,5847,653,846,512,763,572,160,753,698,634,282,747,564,287,653,019 הודעות. אהבה גילגלה עיניים, אך בליבה נהייתה סקרנית מאוד, הרי לא בכל יום שולחות לה חברותיה 846,876,5847,653,846,512,763,572,160,753,698,634,282,747,564,287,653,019 הודעות! עד עכשיו השיא שלהן היה 846,876,5847,653,846,512,763,572,160,753,698,634,282,747,564,287,653,018 הודעות, וזה היה מתי שהיו מבצעים מטורפים של רשת סטימצקי, ידיעות ספרים, צומת ספרים, ודני ספרים יחד! ולמרות שהן כלל לא התעניינו בכך, הן ידעו שאהבה בהחלט תתעניין, וצדקו. כמובן שאהבה מיהרה להרגיען והודיעה כי קנתה כבר 963 ספרים (היא ראתה עוד 468 שרצתה, אך הוריה לא הסכימו לה לקנות אותם....) אז אהבה מיהרה להסתכל בהודעות שכתבו לה חברותיה. מעניין....
--------------------
"הגש" הקליקה אהבה, רועדת מהתרגשות. זה היה חצי הגמר בחידון הספרים הגדול, שבמקור עוצב על מנת לעודד קריאה בקרב נוער ומבוגרים, ומשום סיבה זו לא פורסמה בחנויות הספרים ובספריות, כי רוב הציבור שהולך לשם כבר מאוד אוהב לקרוא. בזכות חברותיה, אהבה ניגשה לשלב הראשוני של החידון, משם עלתה לשני, ומשם לשלישי...
עד שהגיעה אל חצי הגמר. זהו, את השלב הזה, כמו רבים לפניו, היא סיימה- נשאר רק לחכות לתוצאות.
כעבור שבוע הגיעו התוצאות. אהבה הייתה מאושרת מאין כמותה!
אומנם לא הודיעו עדין מה הפרס למקום ראשון, אך אהבה ידעה שזה יהיה משהו שקשור לספרים, ידיעה שגרמה לה אושר רב.
ביום הגמר החגיגי, אהבה נסעה יחד עם משפחתה וחברותיה הקרובות אל אולם הפיס בו התקיים החידון. לאחר איחולים רבים מהוריה ומחברותיה, היא התיישבה על הבמה, במקום המיועד לה. שם היא נשאלה חידות רבות על ספרים שונים. היא ידעה את כל התשובות. את כולם. וזכתה מקום ראשון. היא גברה על פני מתמודדים רבים, אך שלא כמו סיפורים אחרים, אשר מטיפים לנו מוסר, להנות מהדרך, לה הדרך לא היה הפרס האמיתי. אלא הפרס שהיא קיבלה כמקום ראשון בתחרות. את כל הספרים שהיא רוצה שיש בספריה הלאומית. "את כל הספרים שאני רוצה?" שאלה בפליאה את המנחה הנרגשת "את כל הספרים שאת רוצה".

[מלאך לבן]

הלוואי וזה היה קורה לי!

[Felis Fuscus]

הרעיון ממש מגניב ואין ספק שזה בהחלט חלום טוב D:
עכשיו אני לדעת שכתבת את הקטע בתור חלק מפעילות, אבל לא נראה לי שזה משהו שנקרא להגשים את החלום אם אין שום מכשול באמצע, וזה יוצא לא מציאותי וקל לאבד את העניין בקלות. עשית כאן משהו שאסור לעשות, וסיפרת במקום להראות. אם היית מראה אולי את השלבים ואת השאלות ואת הקושי שלה עד למטרה, אז היה יותר קל להתחבר לדמות הראשית ולקטע עצמו. לא עשית את זה, וזה חבל.
בנוסף, ההתחלה נראתה קצת מנותקת מהחלק השני. סתם משהו שרציתי לציין.
וגם, המספר היה ארוך מדי ודי הקשה על הקריאה, במיוחד כשהוא מוצג שוב ושוב. כדאי לך לעשות עם זה משהו, להקטין אותו או משהו.
אבל הרעיון באמת נחמד, רק שהביצוע לדעתי יצא טיפה צולע. בלי להעליב כמובן. מקווה שלא נעלבת :<