איך אבטא געגועים?||רחלי, מוקדש למחזור כ"ז מעלה התורה בנות כבוד!!!

איך אבטא געגועים?

מוקדש לשכבה שלי, שאני ממש מתגעגעת אליהן!

איך אבטא געגועים?
כיצד אנסח את ההרגשה במילים?
את הרגש החזק שעלייך משתלט,
מכה בך יום אחרי יום, ללא חת
איך אבטא געגועים?
כיצד אנסח את ההרגשה שליבך כמעט יוצא
ושהמוח כולו מתמלא
בתמונות של חברות,
וכולן רוקדות וצוהלות.

איך אפשר להסביר?
איך אפשר את הקשר להתיר?
כיצד אוכל את הגעגועים לבטא?
את הרגש ההוא, שאת כל כולך ממלא,
הוא לא נותן לך לברוח,
ואין לך לזה כבר כוח!

איך אבטא את הגעגועים העזים,
שאת פרידתי מחברותי הינם מסמלים?
שש שנים היינו יחד,
שיחקנו, פיטפטנו,
בשיעורים יחד הפרענו.
התאכזבנו, התלוננו,
ועל היותנו תלמידות קיטרנו.

עכשיו כבר איננו יחד.
נפרדנו.
אי אפשר זאת לעכל.
כי את החיים המשותפים יחד
גמרנו.

אך לעולם מקום בליבי לכן יהיה שמור,
גם ביום וגם בליל
כי געגועי אליכן רבים
אך עדין שאלה אחת בליבי נותרה בלתי פתורה
איך כיצד אותה אסביר?
איך אוכל אותה לבטא?

איך אבטא געגועים?

וואווו מהמם. את כותבת נדיר!

זה ממש יפה
הזדהתי

איזה כתיבה יפה ומושקעת.
יש לך כישרון!

ואוו ממש יפה,
מזדהה, (אני עכשיו עובר ישיבה)

תודה לכולכם!

שיר מקסים, מאוד ייחודי. יש בו מן קסם בלתי-מוגדר.
הרעיון טוב, המבנה נחמד, בחירת המילים מצוינת והחרוזים מקסימים. ממש אהבתי.
הצלחת להעביר את הרגשות שלך בצורה נהדרת, ולרוב קשה להעביר רגשות בצורה טובה, במיוחד אם הרגשות מועברים דרך שיר. כל הכבוד!

עם זאת, אני חושבת שאפשר לשפר את עניין הניקוד בשיר, במיוחד את הנקודות. שמתי לב שבחלק מהפעמים את כן משתמשת בנקודה בסוף המשפט, ובחלק מהפעמים לא. חוסר ההתאמה הזאת בין החלקים עם הנקודות לבין החלקים ללא הנקודות, יוצר מראה מעט מבולגן ולא אחיד.
אני ממליצה לך לעבור שוב ולהוסיף נקודות בכל סוף משפט (שימי לב: בכל סוף משפט, לא בסוף כל שורה) או להוריד את כל הנקודות.
תעשי מה שאת חושבת לנכון. (:

בנוסף, אני חושבת שכדאי לך לחלק את השיר לבתים, כיוון שככה הוא נראה מאוד צפוף ודחוס.

תקני אותי אם אני טועה, אבל למיטב הבנתי הדוברת בשיר היא בת, ולכן יש לכתוב עלייך ולא עליך.

בחירת מילים נהדרת. לדעתי, זה אחד המשפטים הכי טובים בשיר.

בשירים לא נהוג להשתמש בשלוש נקודות. אולי רק בשורת הסיום כדי להראות שהיא "נמרחת", אבל לא בהתחלה.
אני ממליצה להחליף בנקודה.

תראי, קודם כול, אי אפשר להשתמש בכל-כך הרבה סימני קריאה. ניתן להשתמש בסימן קריאה אחד, או בשלושה סימני קריאה. זהו, לא שניים ולא יותר משלושה.
בנוסף, כל-כך הרבה סימני קריאה לא נראים טוב, במיוחד לא בתוך שיר.
בסדר, אני מבינה, את רוצה להדגיש את התסכול של הדוברת בשיר, אבל אין צורך להגזים. לדעתי, בשירים, גם שלושה סימני קריאה זה מוגזם, אז אני ממליצה להשאיר רק סימן קריאה אחד. זה בסדר, יבינו את הרגשות שלך גם בלי כל סימני הקריאה האלה.

זה יותר מדי ארוך ותקוע. לאורך של השורה הזאת אין קשר לאורך של שאר השורות, וזה לא טוב. בסדר, זה משפט חמוד ומצחיק יותר בהשוואה לשאר הקטע, אבל הוא לא מתאים.
לדעתי, כדאי לך למצוא משפט קצת יותר קצר ובלי יותר מדי הברות.
הייתי כותבת לך דוגמה, אבל אני לא יודעת מה נהגת לעשות עם החברות שלך.

זה חלק מדהים. ממש אהבתי.

שורה טובה, מסיימת את השיר באופן נהדר, אבל אני ממליצה לך לשנות ל"איך אבטא געגועים?", כיוון שזו גם שורת הפתיחה וגם השם של השיר.

את זוכרת שכתבתי בהתחלה שכדאי לחלק לבתים? אז זה החילוק שלי לבתים, וכמובן שאת לא חייבת להשתמש בו:

איך אבטא געגועים?
כיצד אנסח את ההרגשה במילים?
את הרגש החזק שעליך משתלט,
מכה בך יום אחרי יום, ללא חת
איך אבטא געגועים?
כיצד אנסח את ההרגשה שליבך כמעט יוצא
ושהמוח כולו מתמלא
בתמונות של חברות,
וכולן רוקדות וצוהלות...

איך אפשר להסביר?
איך אפשר את הקשר להתיר?
כיצד אוכל את הגעגועים לבטא?
את הרגש ההוא, שאת כל כולך ממלא,
הוא לא נותן לך לברוח,
ואין לך לזזה כבר כוח!!!!!!!!!

איך אבטא את הגעגועים העזים,
שאת פרידתי מחברותי הינם מסמלים?
שש שנים היינו יחד,
שיחקנו, פיטפטנו,
בשיעורים יחד הפרענו.
התאכזבנו, התלוננו
ועל החוק בבית הספר שחייב גרביים יחד קיטרנו.

עכשיו כבר איננו יחד.
נפרדנו.
אי אפשר זאת לעכל.
כי את החיים המשותפים יחד
גמרנו.

אך לעולם מקום בליבי לכן יהיה שמור,
גם ביום וגם בליל
כי געגועי אליכן רבים
אך עדין שאלה אחת בליבי נותרה בלתי פתורה
איך כיצד אותה אסביר?
איך אוכל אותה לבטא?

איך אבטא את הגעגועים?
----------------------------
אני ממש מקווה שלא פגעתי, זו בהחלט לא הייתה כוונתי.
אשמח לקרוא קטעים נוספים שלך.

מהמם
את כותבת מרגש מאוד