מפלצת||ליאור

מפלצת בתוך ארוני;
פורצת בחשכה, מרתיעה.
מדברת אליי, בחלומותיי,
חודרת אל ראשי.
מזעזעת אותי.
צרחות, בכי, מה לא?
אבל כל זה לא מספיק.
היא רוצה עוד, אז היא חוזרת.
חוזרת כל פעם מחדש.
כדי לראות עוד.
היא ניזונה ממני.
מהפחדים שלי.
מהבכי שלי.
מהצרחות שלי.
ומהסודות שלי.
אך גדלתי.
אטמתי את מוחי.
התפללתי שהכול היה רק חלום.
שאין מפלצת,
בתוך הארון.
______
ת״ב?
זה מדבר עליי שהייתי קטנ.ה
אז זה סוג של סיפור אמיתי...

אוקיי, וואו.
ברצינות, וואו.
זה פשוט... מצמרר. אותי, לפחות.
קודם, אני אדבר על הניקוד והחלוקה לבתים.
לא כל כך אהבתי את האופן שבו ניקדת... אהבתי את האופן שבו ניקדת בשתי השורות הראשונות - אבל בשורה השלישית, פשוט התחלת לשים נקודה בסוף כל משפט. . זה נתן לי הרגשה שזה נגמר, שהמשפט נגמר, והוא לא צריך להיגמר.
ועכשיו, לתוכן.
אני באמת אהבתי את התוכן של הקטע הזה, בעיקר את השורות האחרונות. בהתייחסות למה שאמרתי קודם, ככה הייתי עושה את זה:

התפללתי שהכל
היה רק חלום.
שאין מפלצת,
בתוך הארון.

שוב, זה בגדר הצעה. אבל בכללי, אהבתי את המשפטים האחרונים. זה פשוט סגר את הקטע בצורה באמת טובה.


ברגע זה אני בהתקף צחוק בגלל משהו, אז מאוחר יותר אני אערוך או אגיב שוב ואוסיף דברים
ח"ח על הקטע! קטע מצוין, לדעתי.

תודה רבה!
תיקנתי :)

יפה מאד.
אני חושב שהייתי קצת יותר מתחבר אם זה היה עם קצת חריזה. לפעמים היא יכולה להוסיף המון עוצמה ורגש. (כמובן אם היא לא סתם מאולצת)
אבל ממש יפה. ואמיתי.

וואו
זה מהמם!!!!
על תפסיקי לכתוב

וואו, ליאור, ממש אהבתי. עם הזמן הכתיבה שלך משתפרת פלאים. זה באמת מדהים. אני זוכרת קטעים ישנים שלך, ובאמת שאין למה להשוות. כל הכבוד, את.ה ממש משתפר.ת!
אמנם זה בהשראת הילדות שלך, אבל יש בזה הרבה מעבר. באמת מצמרר ויש לקטע הזה כל-כך הרבה פרשנויות אפשריות.
באמת אהבתי, כל הכבוד.
אני, בניגוד לשירה, דווקא כן אהבתי את הנקודות בסוף המשפטים - לדעתי, הן מוסיפות לתוצא הדרמטי והמצמרר.

*אליי
**חלומותיי

וואו. ממש אהבתי. אני באמת יכולה לדמיין את כל זה, ועוברת בי צמרמורת. זה מדהים. הניסוח הזה מעביר את המסר בצורה מופלאה.

הפסיק והנקודה מרגישים לי מעט מיותרים. השורה הייתה יכולה להישמע נפלא גם בלעדיהם, כיוון שהם משמשים לרוב כמפרידים בין צירופי עניינים שונים, והעניינים הללו אינם שונים.
אני ממליצה להחליף בפסיק.

וואו, זה מדהים ומטריד באותה הנשימה.

זה פשוט חלק כל-כך עוצמתי. מדהים, אין לי הערות.
החלק הזה מוסיף כל-כך הרבה עומק לקטע.

*הכול
לדעתי כדאי לך לחבר את כל זה לשורה אחת, כיוון שזה לא שיר שבו השורות צריכות להיות קצרות - אלא זה קטע, אז אין בעיה ממשית לחבר את הכול לשורה אחת.
בחירה שלך, וגם כך זה בסדר.

אין צורך בפסיק, וגם כאן אני ממליצה לאחד לשורה אחת.

כמובן ששום-דבר לא נכתב במטרה לפגוע. 3>
זה באמת מדהים, והסגנון הזה מתאים לך מאוד.
אני ממש מקווה לקרוא קטעים נוספים שלך!