עוד שיר ועוד שיר,
מנגינה אחר מנגינה.
עם כל הרגשות שזה מעיר,
זה עדיין משאיר אותך כבויה.

את ניזונה ממוזיקה,
כרגע זה מה שמחזיק אותך בחיים.
את לא משחררת אותה, מחזיקה,
נודדת איתה למרחקים.

את הרסת את עצמך, השמדת אותך לחתיכות,
ואת חושבת שהמוסיקה מתקנת זאת.
את הרסת את עצמך, השמדת אותך לחתיכות,
והמוזיקה היא הדבר היחיד שאת עוד אוהבת.

בלעת את הרגשות, דחקת אותן עמוק בפנים,
עכשיו את מנסה לשחרר אותן החוצה.
את נותנת למוזיקה לאחות אותך מבפנים,
וכך את עצמך את מחזיקה.

את רוצה לתת להכל לפרוץ,
אך הכל כבר קבור עמוק בפנים.
את משתמשת במוזיקה, לעזור לרגשות לקפוץ,
אבל הכל כבר שבור. חסר פנים.

את הרסת את עצמך, השמדת אותך לחתיכות,
ואת חושבת שהמוסיקה מתקנת את זה.
את הרסת את עצמך, השמדת אותך לחתיכות,
והמוזיקה היא הדבר היחיד שאת עוד אוהבת.


---------------
זה נראה לי השיר הכי אמיתי שכתבתי... וכל השירים שכתבתי היו אמיתיים