אורות בוהקים בחושך||ריין

[the faceless old woman]

אוקיי, אז ניסיתי לעשות משהו חדש. יש כאן סוג של כוח קסם שאני מנסה לפתח, ואני מקווה שניסחתי אותו בצורה מובנת, אתם מוזמנים להגיד מה דעתכם עליו. אולי בעתיד אני אכתוב עליו עוד ואז הוא יהיה ברור יותר. כרגע יש רק את ההצצה הזאת אל העולם.
-----

זה לא מה שדילן חשב שיקרה אם ינסה לחזור אל הפנימייה.
הם עמדו בקרחת יער שוממת במרחק מה מהמבנה אותו למדו להכיר כבית. ערפל כיסה את הקרקע וטשטש מעט את שדה הראייה של שני הנערים. שום חיה לא נשמעה, הרוח לא נשבה. זה רק שניהם עכשיו.
דילן נשם עמוק והלהיט את ידיו.
הוא לא היה בטוח איך הם הגיע למצב הזה, לעמוד מול בן הזוג לאימונים אחד של השני ולהלהיט את הנשמה בלי שהשני לובש ציוד מגן. אם הם היו עושים את זה רק לפני שבועות אחדים, השניים היו מקבלים אזהרה ואולי אפילו השעייה מהאימונים. אבל לא משנה כמה פעמים דילן היה מתחנן לכך שזה יחזור, זה לא יקרה.
דור עמד מולו. עיניו החומות נראות כמעלות אש. עיניו נטו מטה ובחנו את הידיים מעלות הניצוצות של ידידו לשעבר.
"אתה מתכוון להרוג אותי?" שאל בטון מזלזל.
"הלוואי." דילן ענה בטון זהה, ועוד לפני שמוחו הבין מה קורה, פרץ נשמה פגע בכתפו וגרם לגופו להזרק לאחור. החיבור שלו אל שבריר הנשמה שלו התנתק והשאיר אותו שוב חסר כוחות. כתפו דאבה והוא מיהר להניח יד על האזור הכואב. זה הרגיש כאילו מישהו הדליק על עורו אש.
"זה לא יקרה אם אני אהרוג אותך קודם." דור התקדם אליו. צבע כתמתם כיסה את עיניו כפי שתמיד קורה בעת ההוצאת חלקי נשמה מהגוף. ידיו זהרו בהילה כתומה-ורדרדה והתגבשו למשהו שהזכיר כת של חרב. דילן ידע ששיטת הלחימה האהובה על דור היא לעצב את הנשמה הזולגת שלו ככלי נשק שונים עם הרגשה אמיתית להחריד. דילן התייצב במהירות לעמדת קרב והרגיש את החיבור שלו עם נשמתו מתעצם. ניצוצות כחולים החלו לצאת מידיו.
"אתה לא יכול לפגוע בי כאן. מישהו מהשומרים יראה את הילת הנשמה שלך." דילן ציין את הסיבה בגללה השתכנע לבוא סופית. כולם ידעו עד כמה פומביים הילות הנשמה הן. אפילו ניתוק קטן של נשמה מגוף, לא משנה בשביל מה, נוצר ערפל ערפיליים בצבע הנשמה שלך. אם זה שימוש נרחב יותר בהטלת הנשמה, כמו ליצור חרב, הניצוצות יהיו גדולים ומושכי תשומת לב מדי.
"אתה חושב שיהיה להם אכפת אם אני מנסה ללכוד את הבוגד שכולם למדו להכיר?" דור נעצר במרחק של לא יותר משלושה מטרים מדילן. "כי אני חושב שלא." החרב סיימה להתגבש בידו והוא הניף אותה במרחק מה מחזהו של דילן.
מבטו חסר האישונים של דור התמקד בעיניו של דילן, וזה הבין שהוא בהה. הוא התרחק לאחור עם ידיים ריקות. חזהו החל לפעום בחוזקה. עם עיניים פעורות הוא בחן את דור, אותו לא ראה כבר שבועות, והרגיש את ליבו מתחיל לכאוב. חבר הילדות שלו עמד עם טרנינג קרוע וחולצת הפיג'מה של הפנימייה. סביב צווארו הקולר המוכר של אנשים שמשתמשים בנשמה שלהם, שהפיץ אור מסמא בצבע ההילה של דור.
"למה אתה לא זז?" שאל דור, בקול שהזכיר לדילן נזיפה.
"אתה צריך לבוא איתי." אמר במהירות והביט בעיניו חסרות האישונים של דור.
גבותיו של דור התכווצו. "אני לא כמוך. בחיים לא."
"זה מקום טוב יותר." דילן אמר שוב, תחינה בלתי רצונית נכנסה על קולו. "אנחנו יכולים לברוח ולהתחיל הכול מחדש."
"אני לא צריך התחלה מחדש, יש לי כאן הכול." חרבו של דור ירדה מעט, ערפילים יוצאים ממנה ומטשטשים את הכלי. דילן נשם עמוק וניתק את הקשר שלו עם הנשמה לחלוטין. הוא הרגיש לפתע את החום שסרר סביב ואת הרוח הקלה.
דילן ראה שגם דור נרגע קצת. החרב שלו התפוגגה לגמרי וחלקי הנשמה הכתומה-ורודה שלו טסו חזרה אל גופו, למרות שדילן שם לב שהוא לא ניתק את הקשר עם הנשמה עד הסוף.
"אבל..." הנשימה של דילן נרעדה. "אין לך כאן אותי."
עיניו של דור חזרו לאיטן לצבען הרגיל, אבל עדיין לא הסכימו לפגוש באלה של דילן. הוא ניתק את הקשר עם הנשמה שלו וזה ניכר בעמידה הכבדה והזיעה שניצתה פתאום על פניו. "אז מה?" הוא שאל באיטיות, ומבטו חזר לראות את של דילן. גוש הופיע בגרונו של דילן וליבו החל ממש לכאוב בכאב.
"בסדר." אמר ביובש, הפנה את גבו אל דור והחל ללכת, כמעט לא דואג למקרה ודור יחליט להטיח בו נשמה וינטרל אותו. "אני חוזר אל הצד המנצח. אתה יכול להנות עם הסיפורים שמספרים לך על המקום הזה. לך תרוץ ותגיד להם שאני כאן, אולי עוד תצליחו לתפוס אותי." דילן הפנה מבט מריר אחרון אל דור, שעמד בקרחת היער לבדו ונראה שבור בלי סיבה ברורה לעין. "כאילו לא הגעתי הנה רק בשבילך."
דילן שמע קריאת הפתעה וקול צעדים מתקרבים אליו. הוא התחיל לרוץ.

***

"אתה דור, נכון?" אחת מהשומרות התקרבה אליו.
"כן." הוא ענה בקול חלול.
"מה לעזאזל אתה עושה כאן בשעה הזאת? השעה כמעט שלוש בבוקר!" היא אחזה בזרועו והקימה אותו מהאדמה הלחה עליה ישב. הוא נאנח קלות שהבין שנאום עומד להגיע. ראשו כאב, לא היה לו כוח לזה.
"רציתי להתאמן." אמר דור את התירוץ שחשב עליו, שומע אפילו באוזניו כמה פתטי זה נשמע.
"נדבר על זה מחר עם המדריך שלך." היא אמרה. "בינתיים לך לישון." שני שומרים נוספים שהגיעו איתה החלו ללוות את דור חזרה אל הפנימיה. במבט שזרק לאחור ראה את השומרת בוחנת את קרחת היער בה שהה. היא ידעה שהוא שיקר, אבל הוא פחד שהיא ידעה גם למה.
דור הכניס יד אל כיסו ואחז בפתק הקטן שמצא יום קודם לכם בפינה השקטה שהייתה בעבר שלו ושל דילן. הוא אחז בו בחוזקה.

הודעה זו נערכה ע"י I Kissed a Boy ב Aug 31 2020, 13:46 PM

[Nico di Angelo]

היי שלום כמה מחשבות:
1. אין לזה הסבר הטרוסקסואלי
2. בא לי את הסיפור המלא אומייגד
3. לא ממש הבנתי את הקסם הזה אבל הוא נראה מגניב ממש

עכשיו תגובה באמת:
הכתיבה שלך נהדרת, והבנתי את הסיטואציה יפה, אבל הרגיש לי שאפשר להוסיף פה עוד. פחות נתפס לי איך הם נראים, וזה בדרך כלל לא מאוד משנה לי אבל גם היה יכול להוסיף פה הרבה. התיאורים שיש פה נהדרים ומשאירים אותי עם טעם של עוד - במיוחד הסאבטקסט בין דור ודילן שאני ממששששש רוצה לדעת מה הולך ביניהם. הקסם נשמע מגניב אבל לא נראה לי שהוא ממש עבר. לא ממש הבנתי לאן כיוונת, אבל מה שלקחתי זה קסם שקשור לנשמות והילות וכאלה ולא כל כך הבנתי איך הוא עובד. מה שכן, הוא נותן ויז'ואל ממש מגניב בראש אז כל הכבוד על זה. זאת סתם שריטה שלי, אבל תמיד מוזר לי כשיש שמות ישראליים ושמות אמריקאים (או מכל מוצא אחר) באותו סיפור בלי רקע לשונות בשמות האלה, אבל זה רק קטע שלי לבחירה שלך עם הדמויות שלך :) אני אסיים בזה שממש בא לי לשמוע את הסיפור המלא, כי הדמויות מעניינות ממש והקסם הזה נשמע סופר מגניב.