גזר גמדי וקולפנון, משהו מחריד כנראה, עם רוזנ.

[נבוט]

"מקלף אותך התכוונת"

[מי צריך בכלל כינוי]

"צצ... לא מספיק רומנטי."

[נבוט]

"גם לזרוק לא נשמע משהו, 'תה יודע..."
"בכל מקרה, מה שהכי רומנטי פה זה שאנחנו הולכים להציל את העולם יחד, לא?"

[מי צריך בכלל כינוי]

"להשמיד. חס וחלילה, אני רק מנצל אותך עכשיו."

[נבוט]

"אני לא בטוח כל כך כמה קולפן כמוך, שאפילו רגליים אין לו יכול להשמיד את העולם.."

[מי צריך בכלל כינוי]

"אין לו רגליים? איך אתה מעז??? "
*פוף צומחות לו רגליים בגובה סנטימטר*
"עכשיו אתה מרוצה? "

[נבוט]

"ממש לא. עכשיו כשראיתי שאתה מסוגל אני לא אעזוב אותך עד שתיתן גם לי רגליים"
"מוחעחעחע נתקעת עם הגזר הלא נכון!"

[מי צריך בכלל כינוי]

פוף צומחות לך רגליים קצת עקומות.
"מרוצה? עכשיו בוא."

[נבוט]

"וואלה? תקשיב זה קול"
דידיתי קצת על הרגליים האל סימטריות.
"לא מפריע לך שהגזר שלך עקום כל כך?"

[מי צריך בכלל כינוי]

"עוד ההרה אחת על הביצועים שלי ואתה שוקע בתוך מרקוף!"

[נבוט]

*יבבה*
"היית חייב להזכיר מרקוף? כל משפחתי נספתה באחד כזה שהכינה דודה זלדה"
"אוקי אוקי אני בא"

[מי צריך בכלל כינוי]

"החיים קשים. זה ימשיך להיות המצב עד שכל בני מינך יחלפו מן העולם"

[נבוט]

"יש לך רגישות עמוקה, שתדע"
"אז איזה חלק של העלום מתחילים להשמיד? אני אומר נלך על חנות כלי המטבח, העמדה של הקולפנים"

[מי צריך בכלל כינוי]

"לא ולא. אותך."

[נבוט]

"מממ חשבתי אתה מחבב אותי"