I Wish You All the Best||סיקור ספר

[the faceless old woman]

I Wish You All the Best


שם הספר: I Wish You All the Best (בתרגום חופשי: אני מאחל לך את הטוב ביותר)
שם הסופר.ת: מייסון דיבר, Mason Deaver
שנת הוצאה: מאי 2019
הוצאה על ידי: מייסון דיבר (הוצאה מאוחרת יותר על ידי החברה PUSH)
ארץ ושפת מקור: ניו יורק, אנגלית אמריקאית
ז'אנר: עכשווי
*הערה קטנה- לשון הפנייה של בן היא They/Them*



קצת מידע
"I relize it might be harder for some readers to understand this, and for others, .it'll be an all too reatable reality"- מתוך דברי הכותב.ת
אנשים א-בינארים אלה אנשים שהמגדר שלהם יוצא משני המגדרים הבינאריים של הבן או בת. בשל הבינאריות של השפה, חלק גדול מהא-בינארים משתמשים בלשונות פניה שהם לא He/Him או She/Her. חלקם משתמשים בThay/Them. כמובן שזה לא חקוק בסלע, ויש אנשים שמשתמשים בלשונות פנייה אחרים.



תקציר מגב הספר

It's just three words: I an nonbinary. But that's all it takes to change everything.
When Ben De Backer comes out to their parents as nonbinary, they're thrown out of their house and forced to move in with their estranged older sister, Hannah, and her husband, Thomas, whom Ben has never even met. Struggling with an anxiety disorder compounded by their parents' rejection, they come out only to Hannah, Thomas, and their therapist and try to keep a low profile in a new school.
But Ben's attempts to survive the last half of senior year unnoticed are thwarted when Nathan Allan, a funny and charismatic student, decides to take Ben under his wing. As Ben and Nathan's friendship grows, their feelings for each other begin to change, and what started as a disastrous turn of events looks like it might just be a chance to start a happier new life.



תקציר אישי

"At first, relief floods over me. I think I can actually feel myself relax
I just wish that feeling could've lasted longer."
בנג'מין אפילו לא מעלים על דעתם שזה מה שיקרה לאחר שיצאו מהארון להוריהם. הרי זו לא אמורה להיות בעיה כה גדולה, ההורים שלהם אוהבים אותם. העובדה שהם א-בינארים לא אמורה לשנות דבר.
מתברר שזה כן. ההורים של בן לא לוקחים את זה טוב ומעיפים אותם מהבית. בן נשארו בלי טלפון, כסף או מפתחות, ואין להם לאן ללכת. לבסוף הם מבקשים את עזרתה של אחותם הגדולה, האנה, שברחה מהבית לפני עשר שנים והקשר בינם התנתק.
הם עוברים לבית ספר חדש בה בעלה של האנה מלמד, ומנסים לחזור לשגרה. אבל הם לא מסוגלים לצאת מהארון, לא כשהדחייה של הוריהם טרייה בראשם. בן לא רוצים דרמות, הם רק רוצים לשרוד.



דעה אישית (בעיקר התלהבות על הקהילה הא-בינארית)

עם כמעט כל מי שדיברתי איתו לאחרונה הזכרתי לפחות פעם אחת על הספרים שאמורים להגיע אליי מהדואר, ואת זה שהם מתעכבים בטירוף. (ברצינות, לקח להם להגיע חודשיים?) וזה היה אחד מהם. ו... וואו. וואו. עבר הרבה זמן מאז נכנסתי ככה לספר.
הז'אנר הזה של הספרים לא יצא לי לקרוא הרבה, ואני עדיין מופתע. הכול כל כך אמיתי, כל כך אנושי ונכון. אבל הספר הזה ספציפית נגע בנקודה מיוחדת. אף פעם לא חשבתי שיצא לי לקרוא ספר על אדם א-בינארי. לאו דווקא בגלל שזה לא הסגנון קריאה שלי, אלא בגלל שזה לא יהיה קיים. העובדה שאדם א-בינארי בוגר ישב וכתב.ה ספר על הקהילה הזו מרגיש לי כאילו הוא באה ואומר.ת, "זה בסדר. הרגשות שלך אמיתיים ומתקבלים. אתה לא לבד. " וזה דבר מהמם לעשות.
עכשיו, נחזור לספר עצמו. הוא מוציא את האמיתות הכי כואבות של הקהילה הא-בינארית: המבט על החברה הבינארית שלנו, הקטע של לשון הפנייה, ואפילו רק הקטע הזה של היציאה מהארון, והכול מתוך נקודת המבט של בן. למרות שבהתחלה לא התלהבתי מהם ממש, אני מביןה אותם. יש בין שנינו נקודות דמיון רבות, ולא בהכרח רק בקטע הא-בינארי, וההתפתחות שלהם לאורך הספר גרמה לי להיות גאה בהם.
גם אהבתי את שאר הדמויות. אני מודה, אני רוצה נייית'ן קטן בבית. הוא פשוט חמוד מדי. אהבתי כמעט את כולם שם, אפילו שלא היה דגש חזק על רוב הדמויות הצדדיות. אני חושב שהקטע שהאנה ובן דומים להורים שלהם, למרות הריחוק והרגשות ששוררים בעיניים, זה דבר מעניין לראות.
לאחרונה שמתי לב שהבעיות בחלק גדול מהעלילות בסרטים(או סדרות טלוויזיה,) מתמקדות בעיקר באהבה רומנטית ופחות שמים דגש על המסע העצמי שכול אדם עובר, וזה די הפריע לי. אלי זו אחת מהסיבות שהספר הזה מצא חן בעיני. בן מתפתחים ומתחזקים בקטע הנפשי, אבל זה לגמרי בזכותם ואחרי מסע ארוך.
אני חושב שהספר הזה מאוד חשוב בשביל אנשים שרוצים לקרוא על הנוער הא-בינארי. קל להזדהות עם בן, כי הם נערים רגילים שעברו יותר מדי. העילה גם לא מוגזמת, זו סיטואציה שקורת וקיימת ועדיין תהיה קיימת לכול הפחות לשנים הקרובות. לדעתי הספר הזה יכול לעורר הזדהות והבנה. ואם אתם רוצים אחד מהשניים, פשוט... תקראו.
לצערי הספר עדיין לא תורגם לעברית, אבל השפה בספר לא כזו קשה, ואם אתם יודעים אנגלית טוב למדי, זה לא יהיה קשה מדי לקרוא. בקיצור, ספר מקסים שנהנתי מאוד לקרוא (רואים מהאורך של הדעה האישית, כנראה,) אז תקראו אותו גם!



ציטוט
"I've been mantally preparing myself to come all over again, but I've been doing this for a while now. That was one of the things I relized early. If you're queer, your life has the potential to become one long coming out moment. If I ever want to be called the right pronouns, I'll have to correct people and put myself out theree first and who knows what could happen."

[Felis Fuscus]

וואו רייני, כל הכבוד. אבל רק שאלה קטנה: לא קיבלת אותו רק אתמול או שלשום? מתי לעזאזל קראת אותו?
טוב עזבי את זה, בואי נעבור לסיקור.
באמת שזה סיקור ממש טוב, ורואים שממששש אהבת את הספר, וזה ממש לא נחמד שאת לא משאילה לי, אבל חזרה לסיקור.
אז אהבתי את הציטוט בסוף, מוסיף מאוד :>
גם אהבתי את הציטוטים שיש בכל הסיקור, לא רק בסוף, אז יאי!
רק משהו אחד: לא באמת כתבת הרבה על הספר, יותר התעסקת בקטע הנונ-בינארי שם. כתבת שם משפט אחד על הדמויות, משפט אחד על העלילה, משפט אחד על הכתיבה ומאה מיליון משפטים על "אמג יש שם נונבינאריים הצילו". עכשיו אני לא לומר שזה רע ואני אפילו לא צריך לתקן כלום, רק רציתי שתשימי לב.
בכל מקרה, כל הכבוד D:
נוסף ללינקייה.