![]() |
![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
קפיצה לעמוד (3) [1] 2 3 קפיצה לעמוד ![]() |
|
פורסם ב: Nov 16 2020, 00:02 AM
|
||
![]() ההאלהה בפנינו ![]() ![]() ![]() ![]() |
פרק ראשון חלק א' סמוך לשעות הערב, כשהשמש צבעה את השמים ואת ארץ רון אך נתנה רמזים לכך שבכוונתה לשקוע בקרוב, מרכבה חצתה את רחובותיה המרוצפים של העיר. בתחילה נסעה במהירות, ואז עברה לקצב בינוני. לא היו סוסים שהובילו אותה. בקדמתה ישב אדם שניגן בזריזות בכלי נשיפה, שמקצהו יצאו אדי צבע שקופים במידה שקשה היה להבחין בהם, והם התאבכו מטה אל גלגלי המרכבה והניעו אותם. כמעט אף אחד מעוברי האורח לא הקדיש לכך מבט שני, כי זה היה מחזה רגיל ואף יומיומי. הם הקדישו את תשומת ליבם לנגינה. רק ילדים טרחו להרים את מבטיהם לעבר המרכבה, וחלקם ננזפו על ידי הורים שהורו להם להמשיך להתאמן. לאחר זמן מה המרכבה עברה את מרכז העיר ונכנסה לאזור שבו היו, במרחק ראוי זה מזה, בתים גדולים ומפוארים. היא נעצרה ליד הבית הגדול והמפואר מכולם. עשור, איש בבגדים צבועים היטב בגוונים נאים, ירד מהמרכבה. אשתו זמרה ירדה אחריו, ולבסוף ירדה המינקת שהחזיקה בזהירות רבה תינוק קטן וכחול שיער. זמרה הזעיפה את פניה לעבר התינוק, שהביט בה בחזרה בפליאה. "יודע אני, זמרה," אמר עשור בשקט, כמעט באנחה. "כאשר דיברת, לא נראה הוא כבני גם לא כבנך. שיערו כים, לא כסיגל כשערי, לא כירק כשערך. אבל דעי לך, שלא על פי מראה נופל דבר, אלא על פי קסם.. וקסם-" כאן עשור קטע את עצמו כדי להמהם מנגינה. היתה זו מנגינה ערבה באופן יוצא דופן, שגרם למינקת, לתינוק ולאנשים נוספים להטות את אוזניהם. זמרה ועשור עצמו את עיניהם, ובתוך החשכה הם ראו אורות בצבעים שונים, שהתפתלו בהתאם למנגינה. כל אור היה אדם, והאור שייצג את התינוק הצעיר, שנח על אורה של המינקת, היה שונה, וצמד ההורים היה צריך לסוכך על עצמו מפניו. הוא היה חזק ומסנוור כמו השמש בצהריים. "-יש בו," השלים עשור את המשפט. הודעה זו נערכה ע"י חולמני ב Nov 17 2020, 11:51 AM -------------------- סאחים וחננות חייבים למות (אופס אני שניהם) פרק חדש! בפאנפיק שבטח פספסתם! לא נורא! אם אתם רוצים רענון סתיו אולי אני אעשה אחד כזה. --------- הארי פוטר - Hportal.co.il |
|
|
פורסם ב: Nov 16 2020, 20:32 PM
|
||
![]() בילי קרמייקל היה שם ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
יפה!
![]() ממש אהבתי את המשפט האחרון, הוא מוסיף מאוד לאווירה הקסומה של הפתיחה הזאת. יהיה מעניין מאוד לראות לאן תקחי את הסיפור הזה. -------------------- ![]() --------- הארי פוטר - Hportal.co.il |
|
|
פורסם ב: Nov 16 2020, 20:44 PM
|
||
![]() ההאלהה בפנינו ![]() ![]() ![]() ![]() |
חלק ב' צליל ישב ברחבת האימונים וניגן לעצמו על כלי מיתר. הוא בכוונה בחר ברחבת אימונים קטנה וצדדית, כדי שלא יפריעו לו, ובנוסף גם קם השכם עוד לפני שעת ציוץ הציפורים. אצבעותיו פרטו במגושמות, וסירבו להפיק צלילים ערבים לאוזן מהכלי, לא משנה כמה צליל התאמץ והתרכז. הוא נזכר בשיעורים שקיבל, במוריו והוריו הנוזפים. "עשה כמוני," הם אמרו לו פעם אחר פעם, "אצבעותיך ופיך אחר פי ואצבעותיי, או תן עיניך בספר הרינה. לא תניח לרעיון אחר להסיח את ליבך, ותהיה מנגן בקסם." צליל ניסה להניע את אצבעותיו ופיו כפי שראה את הוריו ומוריו עושים, אך הן לא נעו באותו אופן. הוא התחיל להמהם את המנגינה שניסה להשמיע בתקווה שזה יעזור לנגינתו, חוזר אחר המנגינה שהיתה בראשו, אבל לא השיג מכך דבר. הוא המשיך לנסות. הכלי שעליו פרט היה יקר ונדיר, וצליל שכח מה שמו. הוא ניסה כלי נגינה רבים לאורך השנים, יקרים וזולים, מסובכים ופשוטים. ניתנו לו כלים מחוץ לארץ רון כדי שינגן בהם, וניתנו לו שיעורים של קסם בשירה בלבד. הוא לא הצליח באף אחד מאלה. צליל חי את כל ארבע עשרה שנותיו בלי לבצע קסם אחד, בלי להרחיף או להניע, לצבוע או להצמיח. הוא היה בנם של קוסמים דגולים, והם ציפו ממנו לרבות. "צליל בן עשור," נשמע קול מעליו, וצליל הרים ראשו בבהלה. הוא היה כה שקוע בניסיון לנגן, שלא שם לב לקול הצעדים. הוא ראה שני נערים משכונתו, אחד מהם שיערו שחור, והשני שיערו כרקיע. "את שמכם הייתי אומר, אם ידעתי," ענה צליל בקרירות תוך שווידא שסילק בהלה מלשונו, "אבל לא אדע ואין ברצותי לדעת. לצים אתם." הוא התכוון לסיים את השיחה ולחזור לנגינתו, אבל הנער שחור השיער נחר בבוז. "שמך," הוא אמר בהתרסה, "לחם שעורים באש. אתה לחם שעורים באש, מקל דק, קטן אוזניים." בתנועה לא נשלטת צליל הרים את ידיו לאוזניו והרגיש את פניו מתחממות. האוזניים שלו אכן היו קטנות, בולטות בחוסר היותן בולטות. הוא לא היה יכול לשנות זאת. "לא למראה הכלי תשים ליבך, אלא לנגינתו," ציטט צליל בתשובה פתגם ידוע, והתחרט על כך ברגע שהמילים יצאו מפיו. שני הנערים חייכו חיוך זדוני וסגרו עליו כמו שני רמנוכים שצדים קטלטל. "שמתי לבי אלא לנגינתך," לגלג הנער בעל השיער שצבעו כרקיע, "שמתי. וכך נשמעת: הממממממממממ!" הוא חיקה את קול ההמהום של צליל, מוסיף עליות ומורדות שלא יוצרות מנגינה. "איייייייי! אעעעעעעעעעעע!" הוא הוסיף, מחקה קול זיוף על מיתרים. זה היה טיפשי ומגוחך, אבל זה הזכיר לצליל את הקולות שהפיק באמת ופניו התחממו שוב. "כאומרי, לצים אתם!" הוא ענה, אבל קולו נבלע בקולות שני הנערים שחיקו אותו וצחקו. לפתע נשמע קול תקיעה בקרן, ושלושת הילדים נאלמו, מופתעים, והפנו את ראשיהם למקור הקול. התוקע היה נער רביעי ושמנמן, ששיערו היה צהבהב ואדום. שני הנערים פתחו את פיהם, אבל התוקע תקע תקיעה נוספת, שהעלתה אדים זהובים ואדמדמים שעלו מעלה ואז התנפלו מטה וקדימה במהירות לעבר פיותיהם הפתוחים של שני הנערים, נכנסו אליהם, וסגרו אותם. הנערים בהו בתוקע. "אם אוהבים אתם את קסם השתיקה שלי, אוכל ללמד אתכם," הציע התוקע בטון חביב, "אבל אין כלים עמכם, ופיותיכם ננעלו. מדוע לא תלכו אל בתיכם?" הנערים היו מתווכחים, אילו יכלו להתווכח. הם הלכו משם. "רונן בן כינור!" צליל אמר בהקלה וקם לברך את התוקע. "צליל החבר!" ענה רונן בבדיחות הדעת וחיבק את צליל. "יש בשורה טובה בפי." "אחיותיך חדלו מלהיות מעצבנות?" שאל צליל, ספק ברצינות, ספק בצחוק. רונן צחקק לרגע, ואז נעשה רציני. "ייתכן שמצאתי דרך בה תוכל לקסום קסמים בלי ניגון," הוא ענה. צליל הזעיף את פניו. "אין הדבר אפשרי," הוא אמר בעצב. "חבר יקר, הדבר אפשרי," רונן אמר וחייך אליו חיוך מעודד, "חקרתי והתעמקתי בספרי לימודי, ומצאתי תקווה. בין העמים הקדמונים אשר שכנו בארץ רון לפני שנקראה ארץ רון היו כאלה שקסמו קסמים בלא רינה ובלא כלי ניגון בידיהם. אם נבקר אצל זרעם, יוכלו הם ללמד אותך קסם." צליל נאנח. כשחברו דיבר, בתחילה הוא הרשה לתקווה שבו להתעורר, אבל דבריו של רונן לא באמת עזרו. "וכי אינך זוכר מה שלמדנו?" שאל צליל, והחל לדקלם משיעורים שהיו להם לפני שנים: "ארץ רון היא ארץ הקסם, ואנחנו השוכנים בה עם הקסם, ועם הקסם היחיד. כל עם אחר מחזיק כל כך מעט קסם, שאין הוא מחזיק קסם כלל. חושבים בני העמים שהם קוסמים, אבל אינם אלא מנחשי ניחושים ואוחזי עיניים, אורם דעוך עד אפס." רונן הקשיב בסבלנות עד סוף הדקלום, ואז ענה: "יודע אני מה למדנו, ויודע אני כי לא אמת מוחלטת הדבר. ננסה ונראה, ואם נמצא נתעשר ביכולותינו." צליל חשב על זה. הוא ראה בעיני רוחו את עצמו, לבוש בשמלה פשוטה ולא צבועה ומתרגל אומנות חדשה עד שהוא מוציא אדי קסם צבעוניים מידיו, בלי אף כלי נגינה או המהום. המחשבה שימחה אותו כל כך עד שכמעט פרץ בשיר. אך אז הוא ראה את דמות אביו עשור מביט בו בחומרה. "הלכת בדרך רעה, בני," נזף בו האב בעיני רוחו, "נעשית כאחד העמים. אוי לנער עם אור כשלך שהנמיך את הלהבה. אוי לך." צליל התיישב והרים את כלי המיתר שלו. "אין לי צורך בעצתך," הוא אמר לרונן, "אנגן עד שאצליח. מדוע לא תתאמן עמי?" רונן משך בכתפיו והרים את הקרן שלו. החבר שלו יוכל לשנות את דעתו. הודעה זו נערכה ע"י חולמני ב Nov 16 2020, 20:45 PM -------------------- סאחים וחננות חייבים למות (אופס אני שניהם) פרק חדש! בפאנפיק שבטח פספסתם! לא נורא! אם אתם רוצים רענון סתיו אולי אני אעשה אחד כזה. --------- הארי פוטר - Hportal.co.il |
|
|
פורסם ב: Nov 16 2020, 21:44 PM
|
||
![]() קוסם מצטיין ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
לא כתבת דירוג, זה מנוגד לחוקים.
תכתוב איפשהו דירוג. מלבד זאת, נראה מעניין, תמשיך. -------------------- ![]() --------- הארי פוטר - Hportal.co.il |
|
|
פורסם ב: Nov 16 2020, 22:13 PM
|
||||
![]() בוגר הוגוורטס ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
היי ג'יני :) את אכן צודקת, אבל אין צורך להעיר על החוקים - בשביל זה אני כאן. מעריכה כמובן את הניסיון לעזור, אבל אין זה התפקיד של משתמשי הפורום להעיר למשתמשים אחרים על אי עמידה בחוקים, ואין צורך לעשות זאת. את כן מוזמנת להסב את תשומת ליבה של הכותבת ולהמליץ לה לתקן - אבל אך ורק במסגרת תגובה שאיננה ספאם. בגלל שהתגובה שלך לא כוללת לפחות 10 מילים המתייחסות ליצירה עצמה, היא למעשה תגובת ספאם. אני לא כותבת את זה בכעס או במטרה להבהיל אותך, ומקווה שאת לא לוקחת את זה ככה. גם לא תקבלי אזהרה הפעם, רק שימי לב להבא בבקשה :) המשך גלישה נעימה, כיף לראות אותך בפורום ![]() ורוני - כפי שג'יני ציינה כאן, אכן חסר דירוג של הסיפור כפי שנדרש בחוקי הפורום החדשים. תוסיפי בבקשה בראש האשכול ^^ -------------------- קימ/ליליקה (אבל תקראו לי לילי כי רק ליצור ויצור מותר לקרוא לי ככה) ![]() טוב, אז הכינוי והחתימה שלי מוקדשים לשתי היצורים האהובים עליי בעולם - דלפי והגר - ואני אוהבת אותן מאוד מאוד (כן, אני מודעת לעובדה שהתחביר לוקה בחסר, אבל יצורות נשמע לי מוזר :( עמכן הסליחה) 3> והייתי שמה גיף של Uniraccoon אבל אני לא מוצאת אחד מספיק יפה. וגם אוררו חלק מהיצורים האהובים עליי והיא אחות קטנה קסומה ואני אוהבת אותה ואתם אוהבים אותה גם וזו לא הייתה שאלה 3> לילו מתה עלי, זה לא נתון לויכוח, היא פשוט מתה עלי אתם יכולים גם, אתם יכולים לא, אבל היא כן אני אחת מאלף היצורים שלה, אבל אחת מ5 האחים שלה(או שלוש, אלא אם אתם לא מחשיבים את המקוריים. חחחח זה נשמע מוזר) אופס אני בורחת💕 ![]() --------- הארי פוטר - Hportal.co.il |
|||
|
פורסם ב: Nov 17 2020, 22:19 PM
|
||
![]() ההאלהה בפנינו ![]() ![]() ![]() ![]() |
פרק שני חלק א' צליל אכל ארוחת צהריים, פעולה שגרתית למדי. כמובן, הוא עשה את זה בביתו עם הוריו, ופירוש הדבר היה שזו היתה ארוחה רשמית עם אורחים ומשרתים שניגנו בחיפזון כדי להגיש אוכל ולהשרות אווירה נעימה והשולחן היה נקי ומסודר מהרגיל, במיוחד כדי להרשים. גם הדברים האלה היו חלק מהשגרה עבור צליל, והוא כבר ידע לאכול רק מעט ובנימוס ולא לומר דבר. "בנכם הצעיר כמעט איש הוא,"אמר האורח אפור השיער שצליל שכח את שמו לעשור ולזמרה, "באיזה כלי הוא נוגן?" "בננו למד יומם ולילה," ענה עשור בנימת גאווה שצליל ידע להבחין כי אינה אמתית, "ועל כלים רבים הוא נוגן." "אף באמנות הרינה בלא כלי הוא מתלמד," הוסיפה זמרה. פעמים רבות היא היתה זאת שלימדה שיעורים אלה, והיא שנאה את רינתו של צליל. צליל הזדעף על מילותיהם של הוריו, ורצה לסתור את דבריהם, ורק הידיעה שייענש אם יעשה זאת עצרה בעדו. הם לא שיקרו, אך מילותיהם היו מטעות. לו יבקש האורח מצליל שידגים בפניו את קסמיו, הוא ייווכח באמת. אבל למרבה המזל האורח לא ביקש זאת, וצליל ישב בשקט בצד השולחן עד שאחד המשרתים ליווה את האורח החוצה. אך מעט אחרי שהאורח הסתלק בכרכרתו, אורח אחר הגיע. "בא רונן בן כינור," בישר אותו משרת שליווה את האורח החוצה. צליל הסתכל בהוריו בחשש. "הכניסהו," הפטירה זמרה, ורונן הוכנס. הוא תקע בקרן שלו סדרה של תקיעות קצרות שגרמו למגילה כבדה לרחף בעקבותיו בקופצנות על גבי אד זהוב-אדום. "החסרי מגילות אנחנו?" שאל עשור בהרמת גבה במקום לברך את רונן. "מגילה אחת זאת לא ידעתי אם יש אם אין בבית זה," הסביר רונן בנימה מתנצלת, "ורציתי להתאמן בקסם ריחוף בעקבותיי." צליל לקח את זרועו של רונן והוביל אותו לחדרו, מקום בו אביו לא יביט בהם בגבה סגולה מורמת. "מה במגילה זאת?" הוא שאל את רונן בסקרנות. רונן מתח את המגילה בתשובה, וגלגל אותה עד לנקודה מסוימת. "קרא ותדע," ענה רונן. צליל קרא. בין עמי ארץ רון לפני שהיתה ארץ עם אחד היה וקסמי הרינה והנגן לא גברו עליו לא בזמרה ולא בגתית ולא בחליל ולא בחצוצרה ולא בכינור ולא במחול ולא במנים ולא במצלתיים ולא בנבל ולא בעשור ולא בעוגב ולא בקרן ולא בתף- הלב של צליל התכווץ. המילים התמימות נראו לו כרשימה של כלים שנכשל בלנגן בהם. הוא הורה לעצמו להמשיך לקרוא. -כי עם קוסמים היה וחזקים היו קסמיו. והיה בסוף המלחמה וגברו על קוסמי רון, ויבואו אל מלך הקוסמים להורגו. אבן חדה הניחו מעל צווארו. ויאמרו אליהם חיותיהם אליליהם לרחם על קוסמי רון, ויחיו את המלך וייכנעו וילכו. כי כל אשר יאמרו אליהם חיותיהם אליליהם יעשו וכל אשר ילך אחר חיותיהם אליליהם ימצא אותם. צליל גלגל עוד קצת להמשך המגילה ומצא איור של אחת החיות האליליות. צבעים עזים היו לה, פסים של ירוק וכחול, אוזניה היו גדולות, זנבה היה ארוך, והיו לה ארבע רגליים קטנות עם ציפורניים חדות. האיור בהה בצליל בעין צהובה-כתומה ופעורה שהלחיצה את צליל וגרמה לו לסגור את המגילה. "דברי שקרים הם," אמר צליל, "לא דברים אלה למדנו על העבר." הוא הושיט לרונן את המגילה בחזרה. "לא נדבר על זה עוד," הוא אמר בתקיפות מסוימת. רונן הנהן בעצב והם דיברו על נושאים אחרים, ואז יצאו מהבית לעסוק במעשים אחרים. אבל כל אותו זמן ועד רדת הערב, וגם כשנשכב על יצועו וניסה להירדם, צליל לא הצליח להוציא את מראה החיה האלילית פעורת העין ממוחו. -------------------- סאחים וחננות חייבים למות (אופס אני שניהם) פרק חדש! בפאנפיק שבטח פספסתם! לא נורא! אם אתם רוצים רענון סתיו אולי אני אעשה אחד כזה. --------- הארי פוטר - Hportal.co.il |
|
|
פורסם ב: Nov 18 2020, 14:44 PM
|
||
![]() מי שטוב לו ושמח, לא בבר אילן ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
הסיפור מאוד יפה. הסיפור כולו עוסק סביב מוזיקה שזה רעיון מקורי ולא ראיתי אף פעם סיפור כזה. יש לך כתיבה מאוד יפה. מתי תמשיכי?
-------------------- ![]() אבידג - פרשתי --------- הארי פוטר - Hportal.co.il |
|
|
פורסם ב: Nov 18 2020, 15:03 PM
|
||
![]() ההאלהה בפנינו ![]() ![]() ![]() ![]() |
חלק ב' צליל חלם, ובחלומו עמד בין עירו ובין יער עבות. מבין העצים יצאו חיות קטנות, פרוותן כחולה וירוקה, זנבן גמיש ומתפתל והן הולכות על שתיים ועל ארבע לסירוגין. הלכו הן לעבר צליל, וכל זמן הליכתן לא הסירו את עיניהן ממנו. כשהגיעו אל צליל נגעו ברגליו ואז רצו בחזרה לתוך היער. מעט אחר כך הם התקדמו לעברו בחזרה, ונגעו בו שנית ורצו לתוך היער, ואותו דבר עשו הלוך ושוב וצליל עמד נבוך ומה לעשות לא ידע. פתאום אד גדול וכחול עלה מגופו של צליל, הסתחרר סביבו ואז נעצר מולו ולבש צורה של חיה קטנה נוספת. צליל התעורר בבהלה. "אההה!" פלט צליל ופקח את עיניו. לקחו לו כמה רגעים להבין שמה שהתרחש היה חלום בלבד, שהתבסס על האיור שראה במגילה. כיוון שחשד שלא יוכל לחזור לישון, צליל התיישב במיטתו והתכונן לצאת ממנה. ואז הוא ראה משהו שכמעט גרם לליבו לעצור. על חלון חדרו, לאור הכוכבים והירח, הוא ראה שני יצורים קטנים שמבנה גופם ודוגמת פרוותם היו זהים לאלה של החיות שראה בחלומו. "אההההההההההההההההההההההההההההההה!" צרח צליל. משראה שקולו לא הבריח את היצורים, לקח את כלי המיתר שלו והניף אותו באיום לעבר היצורים, שהסתלקו מיד. צליל הביט מבעד לחלון וראה שני זוגות עיניים כתומות-צהובות מביטים בו בחזרה בכעס לפני שהם נעלמו לתוך הלילה. צליל נרעד והתרחק מהחלון. הוא החליף את בגד הלילה שלו בכותונת ירקרקה נקייה, ניקה את פיו בעשבים וירד למטבח כדי לאכול ארוחת בוקר מוקדמת. מעט המשרתים שהיו שם נבהלו מבואו של צליל, אך הוא ביקש מהם להירגע בלחישות ורק לקח כיכר קטנה של לחם ושני פירות. אחרי שאכל הוא לקח את כלי המיתר שלו וחזר לרחבת האימונים כדי לנגן שם. שעות חלפו , והוא לא התקדם מנגינתו וגם לא נהנה ממנה, גם בגלל שלא הצליח לחקות את האופן בו אחרים מנגנים וגם מפני שהיצורים הקטנים חזרו להחריד את שלוותו. הוא נאלץ לסלק אותם פעמים רבות, וכשהבוקר הגיע ורונן הצטרף אליו הוא לא היה במצב רוח מרומם במיוחד. "צליל חברי," רונן אמר מעט בדאגה, "נראה אתה כנער אשר ישב כל הלילה וניגן חלומות רעים." צליל גנח בתשובה. רונן היטה את ראשו ועיניו התמקדו מעל עיניו של צליל. "מהי החיה הנראית כקטלטל צבעוני ויושבת על ראשך?" הוא שאל. "אהההההההההההה!" צרח צליל בתשובה וסילק את היצור מעל ראשו. הוא התרחק לצד השני של רחבת האימונים ורונן מיהר בעקבותיו. "חיות אלה לא נותנות לי מנוחה!" התלונן צליל כשנרגע מספיק כדי לדבר שוב. "מאז קראתי מגילתך רודפות הן אותי ביום ובלילה!" עיניו של רונן נפערו, אבל לא מתדהמה או פחד אלא מהתלהבות. "האלה החיות אשר כתובות במגילה? נלך אחריהן ונמצא עם וקסם ישן! ככתוב במגילה!" "לא נלך אחריהן, ונמשיך לנגן כאן," התווכח צליל. "חיות אלה חסרות בינה ולא יובילו אותנו באף דרך." "אם חסרות בינה הן, מדוע באו לאחר לימודך עליהן?" התווכח רונן בחזרה. "אין בידיעתי," הודה צליל, "אבל גם אם בנות בינה הן ויובילו אותי אל קסם ישן, הוריי לא ירצו שנצא ואף לא הוריך." "לא נספר על צאתנו," הציע רונן וחייך חיוך ערמומי, "כך נתענג יותר בדבר." "אבל- הוריי-" צליל הופתע מהתעוזה. הוא לא יכול היה לסבול את המחשבה על פניהם הכועסות של אביו. "אנא עשה זאת," ביקש רונן, "בשביל חבר." "בשביל חבר," נכנע צליל. אז הוא הקדיר את פניו. "נשאר מכשול נוסף בדרכנו," הוא אמר. "מה הוא המכשול?" שאל רונן. צליל השפיל את ראשו. "חיות אלה מפילות עלי פחד," הוא הודה. רונן חייך. "יש לי עצה איך לעבור מכשול זה," הוא אמר בעידוד. הודעה זו נערכה ע"י חולמני ב Nov 18 2020, 15:03 PM -------------------- סאחים וחננות חייבים למות (אופס אני שניהם) פרק חדש! בפאנפיק שבטח פספסתם! לא נורא! אם אתם רוצים רענון סתיו אולי אני אעשה אחד כזה. --------- הארי פוטר - Hportal.co.il |
|
|
פורסם ב: Nov 18 2020, 17:52 PM
|
||
![]() "Different doesn't mean wrong" ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
הסיפור נשמע ממש מעניין, מצפה להמשך :)
דבר אחד קטנטן שהפריע לי בקריאה: כשרשמת "אלה", את כל הסיפור רשמת בצורה גבוהה ויפה ואז רשמת למשל "חיות אלה...", מבחינתי היה יותר מתאים "חיות אלו" או "החיות הללו", זה סתם משהו שהפריע לי, יכול להיות שזה בכוונה ואת אוהבת את זה, חוץ מזה הכל מצוין :). -------------------- Ring 🌀 Quit 🌀 I wrote it for some reason 🌀 Credit to Idio ![]() "Trying to forget someone you love is like trying remember someone you never met." (Yuu Otosaka, Charlotte) --------- הארי פוטר - Hportal.co.il |
|
|
פורסם ב: Nov 19 2020, 19:32 PM
|
||
![]() ההאלהה בפנינו ![]() ![]() ![]() ![]() |
פרק שלישי חלק א' מעט לפני צהרי היום, רונן עמד ליד רחבת האימונים השקטה וחיכה בסבלנות לצליל, תוך כדי שתקע בקרן שלו כדי להחזיק את תרמיל המסע שלו באוויר. לצערו הוא עדיין לא ידע איך להשאיר חפץ באוויר מבלי להקפיץ אותו, והוא קיווה שהניתורים הקטנים לא יזיקו לתכולה. צליל הגיע לבסוף כשהוא נושא עמו רק שק קטן ואת כלי המיתר שלו. רונן הניח את תרמיל המסע שלו כי ידע שלא יוכל לשמור עליו מרחף באוויר אם ידבר ולא יתקע. "את כלי המיתר הבאתי עמי כדי שלא יחשוד בי אבי," הסביר צליל לפני שרונן הספיק לשאול ואחרי שהוא בירך אותו לשלום. "השמת בפיך את העשבים משככי הפחד אשר נתתי לך?" שאל רונן. צליל הנהן. הוא אכן נראה פחות מבוהל מצמד החיות הקטנות שטייל בעקבותיו. "הבאתי עמי מגילה על עשבים, שנוכל לקרוא בה וללמוד על הירק בסביבתנו בעודנו הולכים," סיפר רונן לצליל והניח יד על תרמיל המסע שלו. "הא," אמר צליל, "ואני הבאתי רק מעט פירות ולחם." "גם זה טוב," ניחם אותו רונן ואז קימט את מצחו. "היבשים פירותיך?" "זיופי נגינות!" קילל צליל, "לא פירות יבשים הבאתי." רונן משך בכתפיו. "נאכלם היום," הציע. צליל הנהן ואז התכופף אל צמד החיות, דבר שעורר בו צל חשש למרות העשבים שלעס. "אנא הובילו את דרכנו," הוא ביקש מהחיות הקטנות, מה שגרם לו להרגיש מטופש. צמד החיות הכחולות-ירוקות התקרבו אליו, נגעו ברגליו ואז החלו לרוץ בקו ישר בכיוון מסוים, עד שעצרו והביטו אחורה אל צליל כממתינות שילך אחריהן. רונן וצליל יצאו לדרך. הם צעדו בדרך ריקה מאדם, מלבד מעט אנשים שנעצו בשני הנערים ובשתי החיות מבט משונה למשך שנייה לפני שהחליטו שהם לא שווים את הטרחה שבלחשוב עליהם וחזרו לעיסוקיהם. כעבור זמן מה הם יצאו את גבולות העיר. לאחר שעות ספורות של הליכה השתיקה של הבנת כובד מסעם התחלפה בשתיקה של שעמום ועייפות רגליים, שתיקה שנקטעה על ידי תקיעות הקרן שהרחיפו את תרמיל המסע באוויר ומדי פעם גם בחצאי שיחות כמו "הידעת כי ירק זה עשב מאכל הוא? נוכל לקטפו ולאכלו אם תאזול צידתנו." ובתשובה "דבר חדש היום למדתי." כדי לנוח, השניים התיישבו על סלעים נוחים לישיבה ואכלו פרי אחד כל אחד. שתי החיות חטפו פירות לעצמן, טרפו אותם והשמיעו קולות משונים. צליל אכל קצת מהצמח שרונן הראה לו קודם, וטעמו היה לא רע. כשקמו כדי ללכת שוב, הם הבחינו בדבר שנראה כמו עגלה שמתקדמת לכיוונם. הם בחרו שלא להתייחס לכך, אבל ככל שהתקדמו בדרכם היה קשה יותר להכחיש כי העגלה אכן נסעה לכיוונם. רונן תקע בקרנו תקיעה חזקה במיוחד, והאדים שעלו ממנה הפעם לא הרימו רק את תרמיל המסע, אלא גם את רונן עצמו, צליל, ושתי החיות הקטנות. "אהההההההה!" צרח צליל בזמן שרונן הוביל אותם הרחק מהעגלה בסדרה של תקיעות קרן קצרות אך רמות. רונן עצמו נראה מזועזע כשהוא הנחית את הקבוצה בחבטה. "ההליכה קרוב למרום מטילה עלי פחד," הוא הודה אחרי שסיים להתנשם. צליל הביט בו מזועזע. "אם הדבר מפיל פחד עליך, למה לקחתנו בדרך זאת?" הוא שאל. "מן העגלה הזרה רציתי להרחיקנו," ענה רונן. לא הספיקו השניים לקום ולהמשיך ללכת, והעגלה השיגה אותם ונעצרה לידם. הודעה זו נערכה ע"י חולמני ב Nov 19 2020, 19:32 PM -------------------- סאחים וחננות חייבים למות (אופס אני שניהם) פרק חדש! בפאנפיק שבטח פספסתם! לא נורא! אם אתם רוצים רענון סתיו אולי אני אעשה אחד כזה. --------- הארי פוטר - Hportal.co.il |
|
|
פורסם ב: Nov 22 2020, 16:24 PM
|
||
![]() קוסם מתחיל ![]() ![]() ![]() ![]() |
הסיפור כתוב בשפה תנכ"ית מוזרה. אבל זה מצחיק. אני אוהבת את צליל בגלל הזיופים שלו.
--------- הארי פוטר - Hportal.co.il |
|
|
פורסם ב: Nov 22 2020, 19:33 PM
|
||
![]() ההאלהה בפנינו ![]() ![]() ![]() ![]() |
חלק ב' אנשים יצאו מן העגלה, לבושים שלא כאנשי העיר. הם החזיקו חלילים בידיהם. אחד מהם הנעים מנגינה בחלילו, ואד חום-שקוף התפתל מתוכו במהירות אל תוך העגלה והוציא משם סכינים חדים שכיוונו להביהם לעבר רונן וצליל. "תנו לנו את כל אשר לכם," ציווה איש אחר מהם. כל אומץ שהיה בשני הילדים עזבם והם הושיטו לשודדים את הצרור ואת התרמיל, והסתכלו בעצב בשודדים שחיטטו ברכושם, ולקחו גם את הקרן וכלי המיתר. רונן הצטער כי לא אכל מהעשבים משככי הפחד ולא יכול היה להילחם, וצליל הצטער כי לא אכל עוד מהעשבים משככי הפחד, כי ליבו הלם חזק בקרבו. אחד השודדים לקח את הפרי האחרון שנותר לצליל ואכל אותו. "למה אין זהב בתרמיליכם?" התלוננה שודדת. "כבני עשירים מראכם, ולא הבאתם עמכם מטבע אחד?" צליל ורונן הביטו אחד בשני. אף אחד מהם לא חשב להביא כסף. "כך יצאתם מחוצה לעיר ולא הבאתם עמכם זהב לקנות בו את צרכיכם?" הזדעזע השודד שניגן בחלילו לפני כן. שיערו היה חום וארוך וכיסוי שחור היה על עינו. "איה הם הוריכם?" הוא שאל. צליל ורונן הסתכלו עליו בחשדנות, אך לא יכלו לעשות הרבה כי הסכינים שהרחיף עוד איימו עליהם. קסמו היה מוצלח. "למה תשאל זאת?" שאל רונן בכל זאת. "כי צריכים אנחנו לפגוש אותם כדי שישלמו זהב בעבורכם!" ענתה השודדת במקום השודד וחייכה אל הילדים חיוך מאיים. חיוכה התרחב בהנאה למראה פחדם של הילדים, והיא ניגנה נעימה בחלילה שהוציאה אד כסוף שזימן חבלים מתוך העגלה. החבלים נכרכו סביב שני הילדים, ארזו את גופיהם יפה והם הועמסו על העגלה. השודדים עלו על העגלה עם שללם ויצאו לדרך, כלל לא בכיוון שרונן וצליל הצטרכו ללכת בו. שבוי באחורי העגלה הצפופה, צליל ניסה לקרוא לחיות הצבעוניות במחשבתו. עדיין לא אהב את מראה עיניהן הכתומות, אך קיווה כי יצילום. תוך ניסיונו לקרוא לחיות, צליל המהם מבלי משים מנגינה שהלכה וגברה. הוא לא ראה עוד בעיני רוחו את תוכחת הוריו ומוריו, אלא רק את החיות, ושר ממצוקת ליבו. "המנסה לקסום ברינה הילד?" צליל שמע פתאום את אחד השודדים קורא, והמהומו נפסק. "נשמע הוא כאיש אשר שתה יין מלוא חבית ומנסה הוא לנגן בכלי לא לו!" צחקה השודדת. ההערה גרמה לשודדים לצחוק צחוק עז. פניו של צליל התחממו והוא רצה לכסותם, אלא שידיו היו קשורות. "לצים הם," אמר רונן בשקט כדי לנחם את צליל, שלא ענה. לפנות ערב השודדים עצרו כדי להקים אוהל שיישנו בו. כמה שודדים קסמו קסמים שהקימו את האוהל ופינו וסדרו את הסביבה. שודד אחד פרש מגילה ריקה מול רונן וצליל וקסם בחלילו קסם שאייר את פניהם על הקלף כדי שיוכלו השודדים להראותו להוריהם ולדרוש מהם זהב, אבל השודד לא אהב את האיור וקסם את הקסם פעם אחר פעם כדי שיצליח באיור פניהם. השודד חום השיער והשודדת שצחקה לצליל בעגלה ישבו לבדם ונשקו זה לזו. כשירד הערב השודדים לא הביאו לרונן וצליל פת לחם ולא העבירום לאוהל לישון בו, אלא רק השקו אותם מעט מים. כששניהם קשורים על העגלה, רונן ניסה לקסום ברינה בלי כלי בעצמו, אך לא השיג דבר. צליל לא ניסה עוד, רק הסתכל בכעס בחיות הקטנות שהלכו אחריהם אבל לא עזרו, לא חתכו את החבלים בשיניהם ולא תקפו את השודדים. אחרי שהשמים החשיכו כליל, בין הניסיונות לקסם ובין ההסתכלות בחיות הקטנות, שני הילדים נרדמו. מעט אחר כך, מגע ידיים בכתפיהם העיר אותם. "מה?" הם מלמלו כשהתעוררו, והושתקו על ידי ידיים שהונחו על פיותיהם. השודד חום השיער- או לפחות הם חשבו שזה היה הוא בחושך- הזהיר אותם במבטו שישמרו על שקט לפני ששחרר את פיותיהם. הוא התיר את כבליהם והושיט להם את התרמיל של רונן ואת קרנו. "איפה כלי המיתר שלי?" לחש צליל. השודד חום השיער סימן לו שישקוט שוב והניד בראשו, ואז סימן להם שילכו. הם הלכו משם, לאט ובשקט. שתי החיות הקטנות הלכו בשקט בעקבותיהם. -------------------- סאחים וחננות חייבים למות (אופס אני שניהם) פרק חדש! בפאנפיק שבטח פספסתם! לא נורא! אם אתם רוצים רענון סתיו אולי אני אעשה אחד כזה. --------- הארי פוטר - Hportal.co.il |
|
|
פורסם ב: Nov 23 2020, 19:44 PM
|
||
![]() בילי קרמייקל היה שם ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
הקפצה כדי שתוכלי לפרסם את הפרק הבא :)
-------------------- ![]() --------- הארי פוטר - Hportal.co.il |
|
|
פורסם ב: Nov 23 2020, 19:46 PM
|
||
![]() ההאלהה בפנינו ![]() ![]() ![]() ![]() |
פרק רביעי חלק א' הנערים הלכו בלילה ורגליהם עייפות, בהתחלה החיות הלכו בעקבותיהם ואז הם הלכו בעקבותיהן. כשלא יכלו עוד ללכת, התיישבו לנוח על האדמה הצחה. צליל הציע כי רונן ירחיפם בקסם תקיעה בקרנו שוב, אבל רונן חשש שמא קול הקרן יעיר את השודדים. "מדוע אותו שודד עזר לנו?" תהה צליל. "לא משנה הדבר," ענה רונן, "כי טוב היה בעבורנו." הם היו עייפים מכדי להמשיך את שיחתם, ובמהרה נרדמו וראשיהם על תרמילו של רונן. החיות הקטנות התכרבלו לרגליהם. צליל חלם, ובחלומו התעורר במדבר, ואביו גער בו ואמר: "בן סורר אתה. גנבת לחם ופרי ויצאת מהבית בלי הגיד לאיש והלכת אחר חיות ופגשת בשודדים." אביו ניגן בעשורו, ויצא מן המיתרים אד סגול שהקיף את רגלי צליל. אז אימו פסעה קדימה וגערה בו ואמרה: "בן בלי נגן אתה. כי לא ניגנת אף לא קסם אחד ורינתך אינה רינה כפי שיודעים גם ילדים גם שודדים. ואת כלי מיתרך איבדת." היא המהמה מנגינה ערבה שהפיקה אדים ירוקים שנכרכו סביב צליל כחגורה. איש שלישי צעד קדימה, ונראה לחלופין כאחד הנערים שלעג לו כיומיים לפני כן וכאחד השודדים, אך לא זה שהצילם. הוא גער בו ואמר: "בן לץ אתה. כי אתה לחם באש, קטן אוזניים, קטלטל קטן נעול פה ומפחד." הוא ניגן בחלילו ואד צבעוני יצא מקצהו וסבב סביב צווארו של צליל. "אההה!" צליל קרא בייאוש ונפל על ברכיו. הוא נתן עיניו בארץ אבל המשיך לראות את הפנים הגוערים בו. "במסע רע אתה הולך, במסע רע אתה הולך," הם אמרו שוב ושוב. צליל המשיך לנסות להסיט את עיניו בייאוש, עד שהצליח. עיניו לא ראו את המבטים הגוערים אלא חפץ קטן ומוזר. הוא היה ירוק ונוצץ ומפוסל היטב, והיה בדמות החיה כתומת העיניים שאחריה הלך. צליל התאמץ ואזר כוח והושיט ידו לקחת את החפץ, וידו התארכה עד שנגעה בו. החפץ קרן באור, וצליל קרן באור, האדים שהקיפוהו נשברו והאנשים שגערו בו הסתנוורו. צליל קץ מחלומו. הודעה זו נערכה ע"י חולמני ב Nov 23 2020, 19:47 PM -------------------- סאחים וחננות חייבים למות (אופס אני שניהם) פרק חדש! בפאנפיק שבטח פספסתם! לא נורא! אם אתם רוצים רענון סתיו אולי אני אעשה אחד כזה. --------- הארי פוטר - Hportal.co.il |
|
|
פורסם ב: Nov 24 2020, 22:13 PM
|
||
![]() בוגר הוגוורטס ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() ![]() |
הקפצה
-------------------- קימ/ליליקה (אבל תקראו לי לילי כי רק ליצור ויצור מותר לקרוא לי ככה) ![]() טוב, אז הכינוי והחתימה שלי מוקדשים לשתי היצורים האהובים עליי בעולם - דלפי והגר - ואני אוהבת אותן מאוד מאוד (כן, אני מודעת לעובדה שהתחביר לוקה בחסר, אבל יצורות נשמע לי מוזר :( עמכן הסליחה) 3> והייתי שמה גיף של Uniraccoon אבל אני לא מוצאת אחד מספיק יפה. וגם אוררו חלק מהיצורים האהובים עליי והיא אחות קטנה קסומה ואני אוהבת אותה ואתם אוהבים אותה גם וזו לא הייתה שאלה 3> לילו מתה עלי, זה לא נתון לויכוח, היא פשוט מתה עלי אתם יכולים גם, אתם יכולים לא, אבל היא כן אני אחת מאלף היצורים שלה, אבל אחת מ5 האחים שלה(או שלוש, אלא אם אתם לא מחשיבים את המקוריים. חחחח זה נשמע מוזר) אופס אני בורחת💕 ![]() --------- הארי פוטר - Hportal.co.il |
|
|
![]() ![]() |
|
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
![]() |
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2007-2025 |