אמה ליליאן קאטשי || יעל, סיפור בהמשכים, NaNoWriMo2 2020

[Strange The Dreamer]

מעניןןןןןןןןןןןןןןן
אוי בבקשה המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
אני מחכה לפרק הבא
למרות שזה פרק מעבר, מאד אהבתי אותו.

[לילי אולדרין]

*מוקדש לג'יני 337

פרק 4- חלק 2

אטגון פתחה את הדלתות השחורות של הארמון.
במרכזו ישבה פיה שנראתה כמעט זהה לאטגון- אך היא לבשה שמלה שחורה ומקומטת, וכנפייה היה אדומות כדם.

ברגע שנכנסו אטגון ואמה לארמון, קמה הפיה מכיסאה ועופפה לכיוונן באיטיות.

ואז, ללא שום אזהרה מוקדמת, הושיטה את ידה קדימה וירתה פרץ אור זוהר שהעיף את אטגון ממקומה.
אמה רצה אלייה, אבל טיאגון העיפה גם אותה, ומרוב כאב, לא הצליחה אמה לקום.

"איך את מעזה להראות את פרצופך כאן?!" נהמה טיאגון אל אחותה.
"אחרי שגזלת ממני ממלכה שלמה?"

אטגון התאוששה במהירות מהכישוף של אחותה, וגם לא נשארה חייבת.
היא פוצצה את הפסל שניצב לייד טיאגןן, והחתיכות שנפלו ממנו הפכו במהירות לחרקים קטנים שעקצו את טיאגון בכל גופה.

אמה הביטה באימה בשתי האחיות שנלחמו בכישופים זו בזו.
נראה היה שהקרב לא יסתיים לעולם, אבל בסופו של דבר גברו כוחותיה החזקים של טיאגון על אטגון, והיא נפלה, תשושה וחסרת כוחות. טיאגון הסתכלה במבט מרושע על אמה ואטגון, נופפה להן לשלום בקצה ידה, ואז שיגרה אותן על גל שחור ומסתחרר בחזרה לממלכת הפיות. הן נחתו בקצה הממלכה, מזועזעות וכאובות, אבל כל אלו נראו חסרי משמעות, כאשר ראו שקצוות אחדות מהארץ מתחילות להשחיר ולהתפורר.

"מה קורה כאן?" לחשה אטגון ונגעה באבקה השחורה שפעם הייתה קרקע שופעת צמחייה ובעלי חיים.
"אני לא יודעת..." אמרה אמה.
גם היא חששה מהמצב. "נראה כאילו הכישוף של טיאגון התחיל לפעול", אמרה אטגון, וקמטי דאגה קטנטנים הופיעו במצחה.
היא לא ידעה איך לתקן את זה, אבל היה לה רעיון.
"אולי ריטה תוכל לעזור..."

[Strange The Dreamer]

יאו זה מעניין מאד
אני מחכה לפרק הבא
מותח מאד!

[לילי אולדרין]

פרק 5- חלק 1

"מה היא עשתה?!" שאלה אליזבת בפעם השמינית.
אחרי שאמה ואטגון חזרו מהביקור הכושל בארץ המכשפות האכזרית, הן הלכו לאוהל של ריטה- שם חיכו להן ריטה ואליזבת.

"כבר אמרתי לך מיליון פעם, היא הטילה כישוף קרניסמוס על ארץ הפיות." אטגון השיבה בייאוש.

"אממ... מה זה כישוף קרניסמוס?" שאל אמה בבישנות.
"כישוף קרניסמוס הוא כישוף מסובך ביותר, אולי המסובך ביותר שקיים בארץ הפיות. דרוש כוח רב כדי להפעיל אותו, וכאשר מטילים אותו על משהו או מישהו- הוא מתחיל להתפורר, הופך לאלפי חלקיקים קטנים, ואז נשאב למעלה אל השמש ונשרף.
אין דרך להסיר את הכישו..."

"או שיש." קטעה ריטה את אטגון.
"לפני 3,000 שנים, יצרה מכשפה רבת עוצמה אבן מכושפת. לאבן היו כוחות להסיר, להטיל ולבטל כל כישוף קיים.
אבל המכשפה השתמשה בה כדי לפגוע ולהרוס, ולבסוף כוחות הקסם של האבן אזלו.
פיה חכמה מאוד ושמה גרטה, שחייה אז בארץ הפיות, חששה שהמכשפה תמצא איכשהו דרך להחזיר את כוחות הקסם אל האבן,
לכן גרטה גנבה את האבן, והטילה עליה כישוף-
אם מישהו ייגע באבן, אפילו בקצה האצבע, הכוחות שלו ייתנקזו לתוכה. גרטה האמינה שאף מכשפה לא תסכים להקריב כזה מחיר כבד-
וגם צדקה.
אין הרבה שיודעים את זה, אבל לסבתא רבתא שלי...
קראו גרטה." אמרה ריטה- והטיחה בשולחן שלה אבן ישנה, אפורה וכבדה.

*בבקשה תגיבו כי שאוכל לפרסם עוד פרק

[Strange The Dreamer]

*מגיבה כדי שתוכלי לפרסם עוד פרק כי זה מה שכתבת.
זה די מה שאני עושה כל הזמן.*
טוב, פרק מאד יפה.
אהבתי!

[לילי אולדרין]

פרק 5- חלק 2

"רנדטיאגו!" צעקה אטגון וכיוונה אל האבן סילון של אור וורוד, שמייד זינק בחזרה אלייה.
אטגון התכופפה, והכישוף העלה באש אחד מהעצים מחוץ לאוהל.

אמה, אליזבת ואטגון הסתובבו מסביב לאבן כבר כמה שעות ארוכות.
אחרי הגילוי המדהים שגרטה הייתה סבתה של ריטה, ניסו כולן למצוא איזשוהי דרך שבה יחזירו את כוחות הקסם לאבן.
לא היה להן הרבה זמן.
ארץ הפיות התחילה להתפורר, וזה היה עניין של ימים ספורים בלבד.

ריטה דפדפה בספר עבה במיוחד, שעל כריכתו היה כתוב "הספר הגדול של כל הכישופים".
אבל גם שם לא היה הסבר איך להחזיר כוחות לאבן מכושפת בלי לגעת בה.

"קרטרניאני!" צעקה אליזבת וירתה על האבן כישוף ירוק שגם הוא חזר אליה ולא הותיר אפילו סימן קל באבן.
כך ניסו הפיות עשרות כישופים, אבל אף אחד לא עבד.

אטגון התעצבנה.
"מה. יש. לאבן. המטופשת. הזאתתת!!!" והיא חבטה בשולחן.

זה קרה כמו בהילוך איטי.
האבן קפצה על השולחן ונגעה בכף ידה של אטגון.
עיניה של אטגון נפערו באימה כשהבינה מה קורה.

אור לבן עטף אותה, והרים את אטגון באוויר.
כוחות הקסם שלה נשאבו ממנה בבת אחת ונכנסו אל תוך האבן,
והאבן זהרה לרגע, ואז חזרה להיות אפורה.

אטגון שכבה מעולפת על רצפת האוהל.
אמה התקרבה אלייה בזהירות ונגעה בידה.
היא לא האמינה שזה קרה-
אטגון איבדה את כוחות הקסם שלה.

[Strange The Dreamer]

וואו.
ממש מותח.
אני מחכה בקוצר רוח לפרק הבא שלך.
מאד אהבתי את סיגנון הכתיבה שלך, והרעיון מעולה.
התפנית ממש מפתיעה ולא צפויה, וזה אחד הדברים שעושים את הסיפור כזה יפה.

[zohar&barlev]

את יכולה לפרסם עוד? הכל מעניין, גם הפרקים הקודמים, מחכה לראות מה קורה בהמשך ואיזה כוחות יש לאמה ולמה יש לשתיהן את התליונים!!!

[לילי אולדרין]

פרק 6- חלק 1

"אבן. מטופשת!!!!" אטגון צרחה בכל כוחה ושברה צלחת ושתי כוסות.
אמה, אליזבת, וריטה הביטו בה בחשש, כשניפצה כל דבר שביר (וגם לא שביר) שהיה באוהל לרסיסים.
ואפשר להבין למה, לאור העובדה שכרגע איבדה את כוחות הקסם שלה.

"אטגון, אולי כדאי שתרגעי..." ניסתה להציע ריטה, אבל אטגון נעצה בה מבט מקפיא והיא השתתקה.
"לפחות עכשיו יש לנו אבן להציל איתה את ארץ הפיות!" אליזבת ניסתה לשמח אותן, אבל קולה גווע כשראתה שהעצים מסביבן מתחילים גם הם להתפורר ולהשחיר.

"אטגון! אטגון! את חייבת לצאת מזה!" אמה ניערה את אטגון, אבל היא בכתה ולא זזה ממקומה.
אליזבת נלחצה.
"אם אטגון לא תצא מהמצב שלה, היא לא תוכל להשתמש באבן וארץ הפיות תהרס לנצח!"
היא אמרה לריטה בעוד האזור שמסביבן ממשיך להתפורר.
"אין לנו מה לעשות!" גם ריטה נדבקה בלחץ של אליזבת.

הכישוף כבר ממש הקיף אותן, עמד להרוס את החלק האחרון בארץ הפיות, ואז נעצר.
אמה, אליזבת, ריטה ואפילו אטגון הביטו החוצה בבלבול.

מערבולת סגולה הסתובבה במהירות ליד האוהל, ומתוכה יצאה מכשפה לבושה שחור, כשחיוך מרושע מנצנץ על פנייה.
אטגון הסתכלה בה באימה, ופיה לחש ללא קול- "טיאגון."

*בבקשה תגיבו
אני חייבת לפרסם את הפרק הבא🙏🙏🙏🙏

[Strange The Dreamer]

*הגבה, תפרסמי כבר את הפרק הבא*
מענייןןןןןןןןןןן
מסקרןןןןןןןןןןןןן
מוטחחחחחחחחחחחחח
המשךהמשךמשך

[לילי אולדרין]

פרק 6- חלק 2

"תראו, תראו, תראו." אמרה טיאגון בקול נחשי וחלקלק. "הנה אחותי היקרה..." היא התקרבה אל אטגון, "חסרת כוחות...חלשה.." אטגון נרתעה בזמן שאחותה הסתובבה סביבה. התליון של אמה שרף ורתח עד שהורידה אותו מצווארה, והיא ידעה שזה לא סימן טוב.
"מה נעשה?" אמה לחשה בקול אל ריטה ואליזבת.
"יש לנו רק פתרון אחד." לחשה ריטה, והסתכלה על אליזבת.
"לא!" אליזבת אמרה בפחד. "זה לעולם לא יעבוד! וצריך 3 פיות חזקות מאוד בשביל זה! לא נראה לי שאטגון יכולה לעזור כרגע!"
"לא חשבתי על אטגון." אמרה ריטה, והביטה היישר אל אמה. "א...אני?..." אמרה אמה בבלבול. "אבל אני לא פיה! מה בכלל הכישוף הזה עושה?!"
"לא סיפרתי לכן קודם, אבל אני חושבת שחלק מהכוחות של אטגון נמצאים בתוך אמה... ואני רוצה שננסה להטיל יחד כישוף עוצמתי מאוד, שייסלק את טיאגון אל החלל" ריטה אמרה.
"זה בלתי אפשרי!"
אמרה אליזבת.
אבל ריטה התעלמה.
"אמה, אני רוצה עכשיו שתתרכזי. תמצאי את הכוחות שבך."
אמה עצמה עיניים ודימיינה את עצמה בתור פייה.
"יופי. עכשיו תחזרי אחרי. ריקטאורייה פנטנגה."

"ריקטוארייה פנטנגה" אמרה אמה בעיניים עצומות.
אור ורוד התחיל להסתחרר סביבה.

אחרי שאליזבת ראתה שהכישוף אכן מצליח, היא עמדה ליד ריטה ואמה ודיקלמה יחד איתן את הכישוף.
"ריקטוארייה פנטנגה" "ריקטוארייה פנטנגה" "ריקטוארייה פנטנגה"
הן חזרו על הכישוף כמה פעמים, בזמן שטיאגון ירתה על אטגון כישופים וצחקה בקול.

לטיאגון כנראה נמאס מלהתעלל באחותה, כי היא לפתע הפסיקה. "ביי-ביי..." היא אמרה, והתכוננה להטיל קללת מוות על אטגון.
בדיוק באותו הרגע, הכישוף של אמה, ריטה ואליזבת הצליח.
מערבולת שחורה, ורודה, וכחולה הסתובבה לכיוונה של טיאגון.
עיניה נפערו,
והיא שוגרה לחלל בצרחות.

"אטגון!" אמה רצה אל הפיה, ששכבה חסרת הכרה על הרצפה.
"אטגון תתעורי!" אמה התחננה.

ריטה ואליזבת התקרבו גם הן,ובדקו את הדופק של אטגון.
"מה קרה?" אמה שאלה בפחד, חוששת מהתשובה.
"היא מתה?"

"להפך." ריטה חייכה.
"אטגון התעוררה.

[Strange The Dreamer]

עדיין לא העלו את המשימה של היום...
אבל לא משנה, מאד יפה ואני מחכה להמדך

[לילי אולדרין]

אני יודעת, זו המשימה של אתמול, היה לי איזה בלבול קטן עם הזמנים...
תודה רבה:)

[Hot Chocolate]

הקפצה

[לילי אולדרין]

פרק 7- חלק 1

"

אטגון!" אמה רצה אל הפיה ומחצה אותה בחיבוק דוב.
"כבר חשבנו שאת מתה!" היא אמרה בהקלה.

אטגון הייתה עדיין מבולבלת.
כל מה שזכרה היה שטיאגון הגיעה ותקפה אותה.

"כן, כן, כולנו שמחים שהתעוררת, אבל יש לנו בעיות גדולות יותר עכשיו..." אמרה ריטה והצביעה החוצה, היכן שהכישוף סגר עליהן עוד ועוד עם כל שנייה שעברה.

אטגון התאוששה במהירות, ותפסה את האבן בידיה.
היא הניחה אותה על השולחן מול ריטה, אליזבת ואמה, והתרחקה.

ריטה פתחה את ספר הכישוף העבה שלה, ויחד עם אליזבת ואמה (שניסתה להפעיל שוב את כוחות הכישוף שלה) דיקלמה את מילות הכישוף-
"אבן מכושפת, אבן קסומה, אנא בטלי את הכישוף הנורא.
את כישוף הקרניסמוס הפכי כעת, ארץ הפיות תשוב להיות זוהרת."

ברק אדיר ומסנוור התפוצץ מתוך האבן, והכל קרה במהירות כמו חזרה בזמן- הכישוף נסוג לאחור, ואדמה נוצצת נחשפה פתאום. העצים צמחו חזרה, מלאים בעלים ופירות, הפרפרים שבו להתעופף, ופיות מבולבלות צנחו על האדמה.

ארץ הפיות ניצלה, וטיאגון סולקה לנצח.

אמה חייכה.
אבל אטגון לא.
היא התרכזה כל כך בלהציל את ארץ הפיות ולגרש את אחותה, שבכלל לא חשבה מה יהיה אחר כך.
מי שאין לו כוחות קסם לא יכול לחיות בארץ הפיות.

אטגון ניסתה לחשוב על פתרון.
היא לא יכולה לחזור לארמון שלה.
ואין סיכוי שתלך לארץ המכשפות.
ואז היא ידעה.

"אממ... אמה?" אטגון שאלה בהיסוס.
"אני יכולה לבוא איתך לכפר?"