סיקור שיר || ארץ חדשה

[ㅂㅈㄷㄱ쇼ㅕㅑㅐㅔ]

סיקור שיר || ארץ חדשה

שלמה ארצי

*שימו לב! הסיקור מכיל מידע מהמקורות ויקיפדיה, תרבות.il
uulpan la inyan.




🎙️שם השיר: ארץ חדשה

🎙️מבצע: שלמה ארצי

🎙️לקוח מהאלבום: חום יולי אוגוסט / שלמה ארצי

🎙️שנת יציאה: 1988 / ה'תשמ"ח- ה'תשמ"ט

🎙️ז'אנר: ישראלי

🎙️כתיבה: שלמה ארצי

🎙️לחן: שלמי ארצי

🎙️עיבוד: שלמה ארצי

🎙️כמות צפיות ביוטיוב:

• ארץ חדשה (חום יולי אוגוסט)- 408,961

• ארץ חדשה (גרסת המופע 97)- 3,162,272

• ארץ חדשה- 820,778

🎙️אורך הקליפ:

• ארץ חדשה (חום יולי אוגוסט)- 6:05

• ארץ חדשה (גרסת המופע 97)- 6:18

• ארץ חדשה- 6:30


רקע השיר

השיר נכלל באלבום חום יולי אוגוסט כרצועה הפותחת שבו ועובד על ידי עדי רנרט. האלבום כלל התעסקות בנושאים פוליטיים. השיר נכתב על רקע האינתיפאדה הראשונה שפרצה בשנת 1987.

בחורף 1987 פגע נהג משאית ישראלי בשתי מוניות, שנסעו בהן פועלים פלסטינים ממחנה הפליטים ג'בליה שבצפון רצועת עזה. ארבעה מבין נוסעי המוניות נהרגו. ברצועת עזה וביהודה ושומרון נפוצו שמועות כי לא הייתה זו תאונה אלא רצח מכוון, שכן נהג המשאית היה קרוב משפחה של שלמה סקל, אזרח ישראלי שנדקר למוות כמה ימים לפני כן בשוק המרכזי בעזה.

המהומות שהתפרצו במחנות הפליטים ברצועת עזה ובגדה המערבית בעקבות האירוע היו חסרות תקדים בהיקפן ובעוצמתן. צה"ל הגיב להן בכוח, אך הן נמשכו והובילו לעימותים נרחבים שהלכו והסלימו – מזריקת אבנים על כלי רכב ישראליים שנסעו בשטחי הגדה ועד לזריקת בקבוקי תבערה, פיגועי דקירה וירי לעבר כוחות צה"ל. ה"אינתיפאדה", כפי שכונתה ההתקוממות העממית הפלסטינית, שככה במעט לאחר מלחמת המפרץ ב-1991 והסתיימה סופית רק ב-1994, עם חתימתם של הסכמי אוסלו בין ישראל לפלסטינים. לפי נתוני ארגון "בצלם", נהרגו באינתיפאדה 164 ישראלים ו-1,491 פלסטינים.

ב-1988 הוציא שלמה ארצי את אלבומו הכפול "חום יולי אוגוסט". שירי האלבום, שעסקו במגוון היבטים של החיים בישראל, בחנו בין היתר את אירועי אותם הימים ואת המצב הפוליטי שהתפתח בארץ בעקבות האירועים הללו. אחד השירים שבלט באלבום היה השיר "ארץ חדשה", שדיבר במרומז על המאורעות שהתרחשו ברצועת עזה ובגדה המערבית באותה תקופה.

כאמור, השיר "ארץ חדשה" נכלל באלבום "חום יולי אוגוסט" שארצי הוציא לאור ב-1988. האלבום התקבל בהצלחה הן בקרב הקהל הרחב והן בקרב המבקרים, ששיבחו את ארצי על העיסוק בנושאים מורכבים כגון השואה (בשיר "בגרמניה לפני המלחמה") ונושאים פוליטיים ("ארץ חדשה", "עבד הממהר"). על אף שהשיר זכה להשמעות רבות ברדיו, הוא הגיע רק למקום ה-30 במצעד הפזמונים העברי השנתי של אותה שנה.

הקצב ההולם של השיר ותחושת המסע אל הארץ האוטופית הפכו את השיר ללהיט גדול בהופעות של שלמה ארצי. מבחינה מוזיקלית, הלחן והאווירה של "ארץ חדשה" מזכירים במשהו את השיר "Born to Run" של אמן הרוק האמריקני ברוס ספרינגסטין. השיר הוקלט שלוש פעמים בסיבובי הופעות שונים של שלמה ארצי, ובחלק מהביצועים החיים של השיר אף מובאים "ציטוטים מוזיקליים" מהשיר האמריקני המפורסם.


מילים

עברית


גֶּשֶׁם כְּבָר יוֹרֵד וְזֶה חוֹרֶף
תֵּל אָבִיב חֲסוּמָה וְגַם חֵיפָה.
שָׁב יֶלֶד שָׁב,
אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שָׁב
וּשְׁנֵינוּ נוֹסְעִים בְּדַרְכֵי עָפָר.
מַבִּיט מִבַּעַד לַזְּגוּגִית,
יֵשׁ לָנוּ אֶרֶץ לָמָּה עוֹד אַחַת,
בַּחוּץ שְׁקִיעָה שֶׁל יוֹם שֵׁנִי,
וְעַרְבִים מִתְפַּלְּלִים כִּי אֵיזֶה חַג.
חָבֵר לְמִן מַסָּע כָּזֶה בַּחוֹרֶף מִסְתַּכֵּל בִּי.
רַגְלָיו קְצָרוֹת אֲבָל רֹאשׁוֹ חָכָם
שְׁנֵינוּ בִּמְנוּסָה, הַכֹּל פֹּה זָז, אוֹמֵר לִי
אַתָּה גַּם אַבָּא, אַתָּה גַּם בֶּן אָדָם.
מַבִּיט מִבַּעַד לַזְּגוּגִית,
עֵינַיִים יֵשׁ לוֹ רְגִישׁוּת, כֵּן כֵּן.
מוּזָר אֵיךְ הָאוֹיֵב הַזָּר
נִרְאֶה לוֹ אֱנוֹשִׁי וְגַם פּוֹחֵד.

יֵשׁ לִי אִישָּׁה, זֹאת אִמָּא שֶׁלָּךְ
נִיסַּע, נִיסַּע, אוּלַי נַגִּיעַ עַד מָחָר,
אִם לֹא נָאֵט, לֹא נַבִּיט, לֹא נָשִׁים לֵב לִפְרָטִים,
לֹא נַגִּיעַ לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה
לֹא נַגִּיעַ, נַגִּיעַ, נַגִּיעַ לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה.

שְׁתֵּי כְּבָשִׂים עוֹלוֹת עַל אֵם הַדֶּרֶךְ
לֹא נִדְרוֹס אוֹתָן, אֲנַחְנוּ לֹא דּוֹרְסִים.
שָׁב יֶלֶד, שָׁב.
אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שָׁב.
חָלָב בְּשֶׁפַע זֶה לֹא אוֹמֵר נִיסִּים,
הוּא שׁוֹלֵף מַצְלֵמָה שֶׁל כִּיס,
הוּא חוֹשֵׁב שֶׁגַּן הָעֵדֶן מְדֻויָּיק
הוּא מַכְחִישׁ שֶׁקֶר לוֹ שֶׁמַּפְחִיד
וּמְצַלֵּם כְּדֵי שֶׁנִּזְכּוֹר מָה שֶׁהָיָה.
קָרָאתִי בָּעִיתּוֹן עַל אַחַת בַּת מֵאָה,
שֶׁכָּל חַיֶּיהָ עָשְׂתָה מַעֲשִׂים טוֹבִים.
שָׁב יֶלֶד, שָׁב.
אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שָׁב.
לֹא כָּל הָאֲנָשִׁים נוֹלְדוּ רָעִים.
מִזְּמַן, הִיא מֵתָה דַּי מִזְּמַן
אָבִיךְ הוּא יָמוּת גַּם יוֹם אֶחָד.
לֹא, גַּן הָעֵדֶן לֹא קַיָּים,
אוּלַי קַיֶּימֶת אֶרֶץ חֲדָשָׁה.

יֵשׁ לִי אִישָּׁה, זֹאת אִמָּא שֶׁלָּךְ
נִיסַּע, נִיסַּע, אוּלַי נַגִּיעַ עַד מָחָר,
אִם לֹא נָאֵט, לֹא נַבִּיט, לֹא נָשִׁים לֵב לִפְרָטִים,
לֹא נַגִּיעַ לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה
לֹא נַגִּיעַ, נַגִּיעַ, נַגִּיעַ לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה.

גֶּשֶׁם כְּבָר יוֹרֵד וְזֶה חוֹרֶף
פַּעַם זֶה הַכֹּל הָיָה וָרוֹד,
שָׁב יֶלֶד, שָׁב לְמָה לְהִתְרַפֵּק
מַשֶּׁהוּ חוֹרֵק בַּזִּיכָּרוֹן.
מַבִּיט מִבַּעַד לַשְּׁלָטִים,
עֵינַיִים יֵשׁ כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל.
תַּגִּיד שׁוֹאֵל אוֹתִי הָאֵם,
הַאִם יִתְּנוּ לָנוּ בִּכְלָל לְהִיכָּנֵס.
חֲבֵרִים לְמִן מַסָּע כָּזֶה בַּחוֹרֶף כְּבָר חָסֵר לִי,
אָבִי יָשָׁן, זָקֵן וּמִסְתַּגֵּר.
אִיתּוֹ הָלַכְתִּי דֶּרֶךְ הָעֵינַיִים שֶׁכְּבָר אֵין לִי
עַכְשָׁיו יַלְדֵי שֶׁלִּי אִיתִּי הוֹלֵךְ.
מַבִּיט מִבַּעַד לַזְּגוּגִית,
יֵשׁ לָנוּ אֶרֶץ – לָמָּה עוֹד אַחַת?
בַּחוּץ שְׁקִיעָה שֶׁל יוֹם שֵׁנִי,
בִּפְנִים אֲנִי וְהוּא כְּמוֹ אִישׁ אֶחָד.

יֵשׁ לִי אִישָּׁה, זֹאת אִמָּא שֶׁלָּךְ
נִיסַּע, נִיסַּע, אוּלַי נַגִּיעַ עַד מָחָר,
אִם לֹא נָאֵט, לֹא נַבִּיט, לֹא נָשִׁים לֵב לִפְרָטִים,
לֹא נַגִּיעַ לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה
לֹא נַגִּיעַ, נַגִּיעַ, נַגִּיעַ לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה.


English


Rain is already falling, it’s winter
Tel Aviv is jammed, as is Haifa
Sit, boy, sit
I’m telling you to sit
And the two of us are traveling on dirt roads
Gazing through the window glass
We have a land, why another?
Outside, a Monday sunset
And Arabs are praying because it’s some festival
Companion on such a winter journey looks at me
His legs are short but his head is wise
Together we’re on an escape, everything here is moving, he tells me,
You’re a dad, and you’re also a human being
Gazing through the window glass
Sensitive eyes he has, yes, yes
It’s strange how the foreign enemy
Looks both inhuman and fearful

I have a woman, she’s your mother
We’ll go, we’ll go, maybe we’ll reach tomorrow
If we don’t slow down, don’t look, don’t notice the details
We won’t get to a new land…

A pair of sheep walk into the road
We won’t run them over, we don’t do things like that
Sit, boy, sit
I’m telling you to sit
Flowing milk doesn’t mean miracles
He draws a camera from his pocket
Thinks heaven is something exact
Denies that he’s cold
And snaps shots so we’ll remember what was
I read in the paper about a woman a hundred years old
Who spent her life doing good deeds
Sit, boy, sit
I’m telling you to sit
Not everyone was born bad
But she died quite a while ago
Your father will die someday too
No, heaven doesn’t exist
Maybe a new land does

I have a woman, she’s your mother
We’ll go, we’ll go, maybe we’ll reach tomorrow
If we don’t slow down, don’t look, don’t notice the details
We won’t get to a new land…

Rain is already falling, it’s winter
Once, everything was rosy
Sit, boy, sit, why cling to the past
Something is screeching in my memory
Gazing through the street signs
We have eyes so that we can gaze
Tell me, he asks me, will they
Will they even let us go in?
Companions on such a winter journey as this, I’m already missing
My father is sleeping, old and withdrawn
With him I walked, with the eyes I no longer have
Now, my boy, with me you walk
Gazing through the window glass
We have a land, why another?
Outside, a Monday sunset
Inside, I and he are as one man

I have a woman, she’s your mother
We’ll go, we’ll go, maybe we’ll reach tomorrow
If we don’t slow down, don’t look, don’t notice the details
We won’t get to a new land…


קליפ


ארץ חדשה (גרסת המופע 97)

ארץ חדשה (חום יולי אוגוסט)

ארץ חדשה


משמעות המילים

גשם כבר יורד וזה חורף
תל אביב חסומה וגם חיפה.
שב ילד שב,
אני אומר לך שב
ושנינו נוסעים בדרכי עפר.

הדובר בשיר נוסע עם בנו בדרכי עפר, לאחר שהערים תל אביב וחיפה נחסמו כתוצאה מן הגשמים.
הדובר מתחיל בציון עונת השנה: החורף. הערים הגדולות של מישור החוף חסומות, כנראה בגלל הגשם, והאב ובנו, שיוצאים למסע חורף, נאלצים לנסוע בדרכי עפר. אבל השילוב בין דרכי עפר לגשם מוביל לבוץ, כלומר – אין זו נסיעה חלקה.

מביט מבעד לזגוגית,
יש לנו ארץ למה עוד אחת,

המציאות הפוליטית משתקפת לעיניהם מבעד לשמשות המכונית. הדובר מתייחס לשני עמים המסוכסים ביניהם. הוא שואל "יש לנו ארץ למה עוד אחת?".
הדובר "מביט מבעד לזגוגית" של המכונית וקובע ש"יש לנו ארץ, למה עוד אחת"? הוא אינו מפרט באיזו ארץ נוספת מדובר, אבל לאורך השיר עולה התחושה שמדובר בשטחים של הגדה המערבית ורצועת עזה.

בחוץ שקיעה של יום שני,
וערבים מתפללים כי איזה חג.

הדובר אומר שערבים מתפללים לאיזה חג, אך הוא אינו יודע איזה חג הם חוגגים, רמז לחוסר ההיכרות של היהודי הישראלי עם תרבותם של הערבים מסביב.
הדובר נע בין החוץ לפנים. "בחוץ שקיעה של יום שני", יום סתמי רגיל, אבל לערבים שמתפללים זהו כנראה יום חג. הדובר אינו בקי בחגיהם, הוא מסתכל עליהם מהצד, כאילו הם לא שייכים לארץ שבה הוא נוסע.

חבר למן מסע כזה בחורף מסתכל בי.
רגליו קצרות אבל ראשו חכם
שנינו במנוסה, הכול פה זז, אומר לי
אתה גם אבא, אתה גם בן אדם.

ארצי חוזר אל פנים המכונית לתאר את חברו למסע שמסתכל בו. 'הרגליים הקצרות והראש החכם' מרמזים שמדובר בילד. הוא מרגיש ששניהם במנוסה והכל זז – כלומר, העולם משתנה, מה שהיה לא ימשיך להיות. השורה הבאה מחזקת את העובדה שמדובר בבנו של הדובר, שמשדר אליו את תחושת האחריות הכפולה ואומר לו: "אתה גם אבא, אתה גם בן אדם".

מביט מבעד לזגוגית,
עיניים יש לו רגישות, כן כן.
מוזר איך האויב הזר
נראה לו אנושי וגם פוחד.

הדובר או הילד מביטים שוב "מבעד הזגוגית". המציאות בשיר היא מציאות מתווכת דרך זגוגית המכונית, היא איננה מציאות ישירה. אבל העיניים של הבן רגישות, ו"האויב הזר נראה לו אנושי וגם פוחד". כלומר, בעיניו של הילד "האויב" הוא לא יצור דמוני, אלא בן אדם מפוחד.

יש לי אישה, זאת אמא שלך
ניסע, ניסע, אולי נגיע עד מחר,
אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים,
לא נגיע לארץ חדשה
לא נגיע, נגיע, נגיע לארץ חדשה.

לדואליות של שתי זהויות יש תפקיד חשוב לאורך השיר (אבא ובן אדם, אישה ואמא, אויב ובן אדם, ארץ אחת וארץ נוספת), וגם הפזמון מחזק את התחושה של הדואליות הזו: הנסיעה קדימה אולי תביא אותם ליעד "עד מחר", אבל ארצי מזהיר: "אם לא נאט, לא נביט" ו"לא נשים לב לפרטים", לא נצליח להגיע אל 'הארץ החדשה'. תכלית המסע הזה היא אפוא לא ארץ נוספת, אלא "ארץ חדשה" – אולי ארץ שיש בה מקום לשני העמים או פתרון לבעיית שתי הזהויות.

שתי כבשים עולות על אם הדרך
לא נדרוס אותן, אנחנו לא דורסים.
שב ילד, שב.
אני אומר לך שב.
חלב בשפע זה לא אומר ניסים,

הדובר מזכיר כבשים העולות עם אם הדרך, כאשר ייתכן וכוונתו לנוף גלילי או לשטחי יהודה ושומרון (הגדה המערבית). את הכבשים מזכיר הדובר "אנחנו לא דורסים". הוא מתייחס למפעל הציוני שאינו נס בעיניו אלא פרי של עבודה קשה' ו"אנחנו לא דורסים", כלומר, 'אנחנו לא פוגעים במה שקדם לנו ולא פועלים בצורה אלימה'.

גם השורה "חלב בשפע זה לא אומר ניסים" טומנת בחובה משמעות דואלית – השורה מתייחסת הן לכבשים, שיש לשמור עליהן כדי שיתנו חלב, והן להצלחה של המפעל הציוני, שאיננו נס, אלא מפעל שהושג בעבודה רבה. לכן הדובר מבקש מן הילד לשבת, לא למהר לפעול, אלא להתבונן ולהבין את מורכבות המצב.

שולף מצלמה של כיס,
חושב שגן העדן מדויק
מכחיש שקר לו
ומצלם כדי שנזכור מה שהיה.

הילד משתמש בצילום לתעד את המציאות ולשמר את הזיכרונות, מתוך מחשבה ש"גן העדן מדויק". אבל האב יודע שהמציאות אינה מושלמת; בניגוד לצילום, שיכול להיות מדויק אבל סטטי וללא שינוי כלשהו, המציאות היא דינמית ומשתנה. ארצי רומז על האפשרות שהמקום שאנו נמצאים בו הוא הוא גן עדן, אם רק נדע להבין אותו ככזה.

קראתי בעיתון על אחת בת מאה,
שכל חייה עשתה מעשים טובים.
שב ילד, שב.
אני אומר לך שב.
לא כל האנשים נולדו רעים.

הידיעה על "אישה בת מאה" שעשתה רק "מעשים טובים" באה להבהיר לילד שיש בעולם גם אנשים טובים ולא רק אנשים רעים.

מזמן, היא מתה די מזמן
אביך הוא ימות גם יום אחד.
לא, גן העדן לא קיים,
אולי קיימת ארץ חדשה.

מותה של האישה הטובה מוביל את הדובר אל מותו שלו בעתיד. הוא מסמן לבנו שחילופי הדורות הם דבר טבעי. הוא מפריך את הרעיון של קיומו של גן עדן ומציע את האפשרות ש"אולי קיימת ארץ חדשה" בסוף המסע. האוטופיה של גן עדן איננה יכולה להתממש, אבל ל'ארץ החדשה' אפשר אולי להגיע.

גשם כבר יורד וזה חורף
פעם זה הכול היה ורוד,
שב ילד, שב למה להתרפק
משהו חורק בזיכרון.

הגשם שוב יורד ועדיין חורף, תקופה של קושי. פעם "הכול היה ורוד", אבל הדובר אומר לילד שלא כדאי להתרפק על הזיכרון. "משהו חורק בזיכרון". העבר כנראה לא באמת היה ורוד, פשוט נוח להתרפק עליו ולדמיין אותו ככזה. אבל אין בזה אמת.

מביט מבעד לשלטים,
עיניים יש כדי להסתכל.

המבט "מבעד לשלטים", כמו המבט מבעד הזגוגית, הוא ניסיון לקרוא את המציאות שמאחורי הדברים שחוסמים ומתווכים את המראות. בשביל זה יש עיניים, כדי להתבונן במציאות.

תגיד שואל אותי האם,
האם יתנו לנו בכלל להיכנס.
חברים למן מסע כזה בחורף כבר חסר לי,
אבי ישן, זקן ומסתגר.
איתו הלכתי דרך העיניים שכבר אין לי
עכשיו ילדי שלי איתי הולך.

הבן שואל את אביו 'האם בכלל יתנו להם להיכנס'. השאלה מרמזת אולי אל סיפור העקדה, כאשר יצחק שואל את אברהם, היכן השה לעולה? הדובר-האב נזכר באביו שלו, "ישן, זקן ומסתגר". עתה כבר ברור שהמסע הזה הוא מסע בן-דורי. ארצי האב עושה את המסע עם בנו הקטן ונזכר במסע שעשה עם אביו שלו. המסע עם אביו היה שונה, שכן הוא הלך עם אביו בעיניים של בן, בראייה שכיום, כאב, 'כבר אין לו'. 'העולם משתנה כשאתה גדל', הוא אומר, 'וזווית הראיה שלך על הדברים משתנה אף היא'.

מביט מבעד לזגוגית,
יש לנו ארץ – למה עוד אחת?
בחוץ שקיעה של יום שני,
בפנים אני והוא כמו איש אחד.

בסוף הבית האחרון הדובר שוב עובר ממבט החוצה אל השקיעה למבט פנימה, לתוך המכונית. הוא חוזר על השאלה שנשאלה בפתיחה "יש לנו ארץ – למה עוד אחת?". הוא מבהיר שבפנים האב והבן הם כמו איש אחד, והם מאוחדים עתה במטרה שלהם למצוא את 'הארץ החדשה'. המסע של ארצי אולי לא ייגמר בפתח הארץ החדשה, אבל בנו ימשיך את המסע. ואם הם "כמו איש אחד", הרי שהגעתו של הבן אל 'הארץ החדשה' היא בעצם גם הגעתו של האב.


דעה אישית

קודם כל אני חייבת להודות שאני מתה על השירים של שלמה ארצי. לא רק בגלל המנגינה היפה שלהם, אלא גם בגלל המילים שלהם. רוב האומנים כיום כותבים שירים עם מילים חסרי משמעות שירי ראפ וג'אז מלאי קללות, ואלי אי אפשר לקרוא לארצי "זמר עכשווי", אבל המילים בשירים שלו באמת מאד מאד יפות.
עכשיו חזרה לשיר. לשיר יש מנגינה מאד קליטה ועליזה, שמשתלבת עם המילים שלמעשה די עצובים, ואני ממש אוהבת שזה ככה. את השיר הכרתי דרך אבא שלי שאהב לשמוע אותו, ואני זוכרת שהשורה היחידה שזכרתי ממנו הייתה "לֹא נַגִּיעַ, נַגִּיעַ, נַגִּיעַ לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה.", קצת מצחיק בעצם. למרות שדי אהבתי את השיר מעולם לא שאלתי איך קוראים לו, ובגלל זה לא למדתי אותו. לפני קצת זמן חבר שלי ביקש ממני ללמוד לנגן את השיר הזה, ואומנם לא הצלחתי, אבל לפחות למדתי את המילים...
השיר הזה מאד עניין אותי מהרגע שלמדתי להכיר אותו, והתחלתי להריץ עליו חיפושים באינטנרט, כדי למצוא את המשמעות העמוקה של המילים.
אני חושבת שהשיר תזכורת לכמה דברים מאד מאד חשובים בחיים שאנשים נוטים לשכוח (לפי פירשון שלי) אבל גם שאר הפירושים נשמעו הגיוניים. זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת בשירים; כל אחד יכול לפרש אותו באופן שונה, ואף צורה היא לא טעות.
השיר נעים, המנגינה קליטה, והמילים יפות, מאד ממליצה להאזין!

[יהלי אקשטיין]

וואו נגה, הרשמת!
סיקור ראשון שלך, אם אני לא טועה, בפורום מוזיקה?
בכל מקרה, ניכר שהשקעת בו הרבה, ונהנתי במיוחד מהדעה האישית שלך :).
אז כל הכבוד, נוסף ללניקייה (מוזמנת לקשר בחנות הדיסקים של פורום מוזיקה).