שמש// שיראל

"אורי, קום"
אורי קפץ מהמיטה בזריזות למשמע קולה של אימא, הוא התלבש ורץ כמו כל בוקר לחלון, להסתכל החוצה, להגיד שלום לשמש ולעולם.
אך שלא כמו כל בוקר, הפעם חיכתה לאורי הפתעה,
"אימא" הוא קרא בקול "איפה השמש?”
השמש שאיתה היה קם כל בוקר, השמש עם קרניה האחרונות הלך לישון פשוט נעלמה.

אורי יצא לרחוב מדוכדך, אך מסביבו החיים התנהלו כאילו הכל בסדר, כאילו כלום לא השתנה
הוא החליט לעשות מעשה וניגש לבחור צעיר שנשען על הגדר
"סליחה" הוא פתח בנימוס "אתה יודע איפה השמש?” הצעיר הסתכל עליו בתדהמה
"השמש?” הוא שאל את אורי והסתלק.
אורי המבואס התקדם עוד ברחוב, לפתע הוא ראה אישה צעירה שדוחפת עגלה
“גבירתי?” הוא פנה אליה, “את יודעת מה קרה לשמש?” האישה הסתכלה עליו לרגע בחוסר הבנה והמשיכה הלאה, ממהרת.

לפתע ראה אורי קשיש יושב על הספסל בפינת הרחוב, הוא ניגש אליו
"אדוני?” פתח בחשש "אתה יודע מה קרה לשמש?”
והזקן הרים אליו את מבטו ואמר, “היא לא נעלמה בחור צעיר, זהו רק ענן שמכסה אותה, והוא יעבור".


*מקווה שיצא סבבה :)

וואו זה ממש יפה!
ממש אהבתי את הרעיון!
אבל די חסר נקודות...
למשל פה, במה שציטטתי, הייתי מוסיפה נקודה בסוף המשפט.

וגם פה.

סליחה אם העלבתי