סיקור סרט || מת על המתים

* הסיקור עוסק בקומדיית אימה וזומבים, רק שתדעו. אבל הגיפים לא יותר מדי אלימים או משהו. לפחות הם לא אמורים להיות. אז, פשוט קחו את זה בחשבון שזה נושא הסיקור, וקריאה על אחריותכם וכל הטררם הזה.

מת על המתים
Shaun of The Dead

כרזת הסרט. מימין לשמאל: קייט אשפילד (ליז), סיימון פג (שון) וניק פרוסט (אד)

סיקור סרט

🔪 ז'אנר: אימה, פנטזיה, קומדיה
🔪 במאי: אדגר רייט
🔪 שחקנים:
סיימון פג
ניק פרוסט
קייט אשפילד
ביל ניי
פנלופי ווילטון
דילן מורן
לוסי דייוויס
🔪 שפה: אנגלית
🔪 שנת יציאה: 2004
🔪 אורך הסרט: 99 דקות
🔪 דירוג: R, אלימות, דם וזה
🔪 איפה לצפות: אמזון פריים וידאו ישראל
🔪 ארץ צילום: בריטניה
🔪 תסריטאים: אדגר רייט וסיימון פג
🔪 מפיקה: נירה פארק

רקע והפקת הסרט

הסרט התחיל כרעיון משותף של אדגר רייט, במאי, וחברו הטוב, השחקן סיימון פג. השניים בדיוק סיימו לעבוד ביחד על סדרת הקומדיה אותה אדגר ביים ובה סיימון פג כיכב, "Spaced". בפרק מסויים בסדרה שבה עבדו יחד, הדמות הראשית (אותה גילם סיימון פג) שיחק משחק וידאו עם זומבים בזמן שחווה הזויות ודמיין שהוא באמת נלחם עם זומבים. הכיף וההתרגשות של פג ורייט להפיק את סצנת הזומבים עוררה את הרצון שלהם להפיק סרט זומבים. זמן קצר לאחר מכן, אחרי סיום צילומי הסדרה ההיא, רייט נפגש לילה אחד בדירה של פג והשותף שלו לדירה, ניק פרוסט. השלושה ראו סרט אימה והם הושראו בעקבותו לא רק לעשות סרט אימה, אלא סרט זומבים קומי שצוחק בפרצוף על סרטי אימה. את החזון של הסרט והעלאת הרעיון שלו תיאר רייט (הבמאי) כך:

רייט וסיימון פג נרתמו יחדיו וכתבו טיוטה ראשונה של התסריט כבר בשנת 2000, ארבע שנים לפני צאת הסרט לראשונה. הם הגדירו את הסרט כ"קומדיה רומנטית פרודית עם זומבים." הם ניסו למכור את התסריט למגוון של הפקות ומפיצים שונים, אבל רובן סירבו בתוקף. רוב ההפקות שקיבלו את התסריט חשו שהרעיון לא היה ממש מובן לטעמם, ושהטון של הסרט וחוש ההומור שלו לא היו ממש מוצקים ומוכנים. רייט סירב לעבוד או לקבל משרות טלוויזיוניות שונות במהלך התקופה ש"מת על המתים" סורב על ידי הפקות שונות. לבסוף, שנתיים אחרי טיוטת הסרט הראשונה, פג ורייט מצאו חברת הפקה ורתמו את ניק פרוסט לפרויקט, ופג והוא לוהקו לתפקיד הצמד הראשי, שון ואד, בהתאמה. קייט אשפילד לוהקה גם היא לסרט בתור בת זוגו של שון (דמותו של פג). ביל ניי, שמוכר לצופי הקולנוע בתור רופוס סקרימג'ר מסדרת סרטי הקולנוע של "הארי פוטר" לוהק לתפקיד פיליפ, אביו החורג של שון.

תקציר הסרט

שון (סיימון פג) הוא עוד איש רגיל. הוא באמצע שנות השלושים לחייו, והוא גר בשותפות עם החבר הטוב והילדותי שלו, אד (ניק פרוסט). יש לו חברה בשם ליז (קייט אשפילד), שלא מרוצה מזה ששון ואד כל הזמן משחקים ביחד בדירה, והיא רוצה לבלות איתו יותר זמן איכות, בזמן ששניהם תמיד בבר השכונתי, ווינצ'סטר, או לחלופין משחקים במשחקי וידאו בסלון. באקט של מחאה ליז נפרדת ממנו בפתאומיות ביום השנה שלהם ועוברת לגור אצל זוג חברים טובים שלה, וכדי לנחם את עצמו, שון ואד הולכים לבר ומשתכרים, לא מודעים כלל וכלל שכל הסביבה סביבם נראית כאילו נדבקה במחלה משונה ומדביקה בהחלט, שגורמת לאנשים לזוז באיטיות ולגמגם.. אתם יודעים.. אה.. זומבים.

בבוקר יום שבת, אחרי הנגאובר נוראי, שני החברים מתעוררים ונאלצים להתחיל להתמודד עם הסביבה שנהיית יותר ויותר מסוכנת, ומנסים לאתר ניצולים וקרובי ממגפת הזומבים הזאת, וכמובן להשתדל שלשמור על עצמם ולא להפוך לאחד מהזומבים האלו. לנסות אולי. הם מנסים לאתר את ליז ואת החברים שלה, מתמודדים עם התקשורת הסבוכה עם אמא של שון ובעלה החורג (פנלופי ווילטון וביל ניי) ולנסות להגיע למקום מבטחים ולקוות שאף אחד מהם לא יהפוך לזומבי בעצמו.. טוב, פיו. ניסיתי לעשות תקציר בלי ספויילרים. הלאה.

ציטוטים מהסרט

עובדות על הסרט

🪓 הסרט קיבל המון השראה מסרטי אימה וזומבים שונים, בעיקר אלו שמשנות השמונים, ומחוות לסרט "שחר המתים" משנת 1978.
🪓 הרבה שחקנים וחברי קאסט מהסדרה "Spaced" בה עבדו יחד פג ורייט חזרו לגלם תפקידי קמאו ואורח בסרט.
🪓 כדי למצוא ניצבים לתפקיד הזומבים השונים, רייט פנה למעריצי הסדרה Spaced בה עבד. כך יצא שיותר מ-200 מעריצים של הסדרה גילמו זומבים שונים בסרט.
🪓 זהו הסרט הראשון ב"טרילוגיית הקורנטו", שלושה סרטי קומדיות אקשן בהם מככבים כצמד הראשי סיימון פג וניק פרוסט, ומביים אדגר רייט.
🪓 הרעיון הראשון לשם של הסרט היה "שעת תה עם המתים". בכל זאת, בריטניה!

חוות דעת

הו, וואו. אז סוף סוף הגעתי לחלק הזה. את הסרט גיליתי לא מזמן, ששמעתי עליו בעקבות הבמאי שלו, אדגר רייט - שביים גם סרט שאני מאוד אוהב, אז ניסיתי לתת צ'אנס ולראות את הסרט, למרות שאני לא ממש אוהב אימה וזומבים ודברים כאלה, ואני גם די רגיש לדברים האלה. אבל שהמשכתי לראות הסרט הפתיע אותי לטובה ממש, נשים את הדם והאלימות בצד. ההומור החכם, המיוחד והדבילי כל כך הזה שמורגש בכל שנייה בסרט פשוט מקפיץ אותו לטופ של הסרטים האהובים עליי. לסרט יש הומור ממש בריטי ושנון, וגם הרבה בדיחות ויזואליות שפשוט רואים כמה מאמץ הושקע בסרט הזה וכמה סרט כל כך פחות מוערך הוא. מעבר לזה, לסרט הזה יש משהו שמייחד אותו מהרבה סרטי זומבים וקומדית אימה אחרות: יש לו סיפור ולב במרכזו. הרבה סרטים היו יכולים להיסחף וללכת עד הקצה עם החלק של ה"אימה", אבל הסרט הזה, איכשהו עם כל הבדיחות האדג'יות שלו, נשאר מאוד צנוע ופשוט שכזה בגלל הסיפור האנושי במרכז שלו. לא הייתי ממליץ לאנשים עם לב ממש חלש, אבל יחסית לסרטי אימה אחרים, האלימות ממש בדרגה בינונית ולא מפחידה מדי, אולי מלבד סצנה אחת לא נעימה לקראת סוף הסרט. בכל מקרה, סליחה על החפירה, יום טוב לכם, וזה אחלה סרט, שווה לראות.