חופשי, אבל רק בתוך כלוב || רינג, קטע, לפעילות "מטא" - אוקסימורון

[הארנב הלברינג]

"דרור," אני מתחיל לשאול ערב אחד, "שמעתי היום מישהו אומר את המילה אוקסימורון, אתה יכול להסביר לי מה זה?"
"מצחיק ששאלת דווקא על אוקסימורון, אבל כן, אני אסביר. אתה יודע בכלל מה זה?"
"כן, בטח, זה הזה של הראשי תיבות בתחילת כל שורה, לא?"
"אממ... לא... אתה מדבר על אקרוסטיכון, לא על אוקסימורון," עונה לי דרור בנימה כול-יודעת.
"אה, אז... מה זה?" אני שואל בהיסוס.
דרור מחייך חיוך נחמד ומתחיל להסביר, "אוקסימורון זה מושג כלשהו שמסביר או ממחיש פרדוקס על ידי שימוש בסתירה עצמית, כמו, למשל, הפתגם 'שתיקה רועמת'."
"מה, אבל שתיקה רועמת זה לא הגיוני," אני מגיב לו אחרי שנייה של מחשבה על הפתגם.
"זו בדיוק הפואנטה," משיב לי דרור. "שני דברים שסותרים זה את זה שביחד יוצרים משהו חדש. למשל, 'שתיקה רועמת' משמעותה שתיקה, אבל זו שתיקה של כעס, ככה שמאחורי הפרצוץ השקט מתחבא רגש כועס שעומד להתפרץ ומרגישים את זה. כלומר, אתה יודע שהוא כועס, אבל הוא מסתיר את זה, לכן אתה קצת נזהר יותר לידו," מסיים דרור את דבריו.
"רגע, אז, זה כמו האלה חדת הקרן הוורודה הבלתי-נראית?" אני שואל, מהורהר.
דרור שורק בהפתעה, "מאיפה שמעת אל האלה חדת הקרן הוורודה הבלתי-נראית? אבל כן, היא אוקסימורונית חלקית, שזה כמו אוקסימורון רגיל, רק ששני הצדדים הם לא הפכים - הם סותרים אחד את השני. בחדת הקרן הסתירה היא שאיך אנחנו יכולים לדעת שיש חדת קרן אם היא בלתי נראית? הרי אי אפשר לראות אותה, משמע שהיא לא קיימת, אבל מאמינים שהיא קיימת! משהו בצורה הזו."
"רגע," אני מהסס במיוחד לפני השאלה הבאה, "גם דרור בכלוב זה אוקסימורון? כי דרור מסמל את החופש, וכלוב את הדבר ההופכי לו." אני מביט בעצב על דרור.
"כן." חיוך מזויף עולה על פניו כשהוא מסתכל על הכלוב שכולא אותו. "כן, גם זה נחשב."

[לאומאתכלום]

מגניב!!!!
ומהמם!!!

[Lavinia Asimov]

ממש ממש יפה!!
ושימוש ממש טוב באוקסימורון!

[ג'יני 337]

חמודדדדד
מהמם
מגניב
מושלם
מדהים

[כינוי בעברית]

בכל פעם אני מופתע מחדש מהכתיבה שלך. כאילו יש שני רינגים: אחד שמשתמש ב כל הזמן בנו"ד ובינשופים, ועוד אחד שכותב ברצינות תהומית קטעים כמו זה.
לא מצאתי אף טעות דקדוקית, אבל מעבר לזה - השימוש שלך באוקסימורון היה מעל למצופה. התכנון המקורי שלי היה לדבר על מה זה אוקסימורון, אבל גם להכניס כמה ביטויים שהם אוקסימורון אם אפשר. לא מעבר. ואתה לקחת מישהו בשם דרור והכנסת אותו לכלוב שזה משעשע, קצת אירוני, ומאוד מחוץ לקופסה. מסכן הדרור הזה. הצלחת לגרום לי להתחבר אליו בקע הקצרצר הזה שרשמת. העצבות הטבעית שלו כשהוא כלוא, יחד עם הנכונות שלו לעזור ולשוחח עם המספר שאנחנו בכלל לא יודעים מי הוא ונראה שהוא די סבבה עם זה שיש מולו מישהו בכלוב, מזכירה לי קצת את הסיפור על העץ הנדיב.
אני אסכם, אתה כישרון. תמשיך לכתוב!

[ריקטו סמפרה]

וווווווואאווווווווו!
סיימתי את דברי.

[Scott pilgrim]

כמו שאמרו, זה ממש טוב. אתה כותב כ"כ טוב! זה מדהים אותי.