נו"ד 13+

זה לא מה שאתה מעדיף.
זה מה שאתה באמת מאמין.
חוץ מזה שה' לא קובע מה אני עושה. הבחירה שלי
להפך.
החיים ללא משמעות בלי אלוקים.
כי אז אתה תמיד תגמור בחושך נצחי

אבל המשמעות דלי בחיים זה מה שקורה עכשיו לא מה שיקרה לי אחרי שאמות.
אם כל הדברים שקורים עכשיו מובילים למוות שלי מה הטעם בלחיות את החיים בכל מקרה.
ושוב, כמו שאמרתי, אני לא מאמין באלוהים כי אני לא רואה סיבה להאמין באלוהים. וגם אם הוא באמת קיים לא אכפת לי כי אם הייתי מבזבז את כל חיי במחשבה על מה אלוהים חושב עליי אני חושב שלא הייתי מצליח לחיות כמו שהייתי רוצה.
אני לי בעיה עם אנשים שכן מאמינים באלוהים ואין לי בעיה עם אנשים שמאמינים במפץ הגדול. זאת פשוט הדרך שבה אני מסתכל על זה כי שאלתם למה אני לא מאמין.

כן אני יודעת.
בסדר מקבלת.

אני אשמח לשמוע את הסיבות

אני לא מאמינה שאני נכנסת לזה מחדש, אבל בסדר:
יש כאלה שטוענים שיש 2 דעות.
בריאת העולם ע"י המפץ הגדול, ובריאת העולם ע"י אלוהים.
אבל זה פשוט לא נכון.
יש כ"כ הרבה דברים שלא מוסברים עדיין ולא הגיוניים בגלל חוקי מדע בסיסיים כ"כ, שאם לא קיומו של אלוהים ההשערה הזאת ממזמן כבר הייתה צריכה למות.
לדוגמא חוק שימור המסה.
ולא, אני לא מדברת על זה שהיקום מתפשט, זה שונה. אני מדברת על החלקיק הראשון, שלא אמור להתקיים בתוך מקום שאין בו כלום. חומר לא צץ משום מקום. גם הפיצוץ. חוק שימור באנרגיה.
אפילו לומר מקום שאין בו כלום זה טעות. פשוט לא היה שם.
והחלקיק הזה צץ משום מקום.
תנסי לומר שמה שאמרתי עכשיו זה טעות, ופשוט תוכלי לומר שכל המדענים טועים, כי מה שאמרתי עכשיו היא באמת שאלה שלכאורה אין לה פתרון.
עכשיו, אני לא אומרת שהמפץ הגדול לא קרה. עזבי את זה שיש לו גם הוכחה בתנ"ך. בפסוק הראשון בספר בראשית כתוב
"בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד. "
עכשיו שימי לב שכתוב שה' הפריד בין החושך לאור, אבל יש פה בעיה. מאיפה האור הזה בא?
בריאת השמש התרחשה מאוחר יותר.
כלומר, זה אור שהגיע מהמפץ הגדול.
לכן הטענה שלי, זה שה' הוא זה ששם מלכתחילה את הגרעין שם.
המפץ הגדול קרה. זאת עובדה. אני מאמינה בזה לא פחות משאני מאמינה בה'.
פשוט ה' היה מעורב בזה.
זאת גם האפשרות ההגיונית ביותר, כי לא ייתכן הוכחה שאומרת שהחלקיק בא משום מקום, כי אז כל מה שלמדו עד היום, יהיה טעות.
כולל המפץ הגדול.

אני פשוט לא מבין למה אתם נותנים סיבות ללמה אלוהים קיים?? כל הקטע זה שאין סיבות ברורות וגלויות. לכן זה נקרא אמונה. אני לא צריך לתת לכם סיבות שזה פורטח הארי פוטר נכון? אתם רואים את זה. אם אתם לא מאמינים, שום הוכחה רציונלית או לא רציונלית לא תגרום לכם לשנות את דעתכם.

שני דברים לגבי זה:
א. המדע היום לא יודע הכל, וזה ברור לכולם אני חושב. אבל כל הקטע שלו זה שהוא מתקדם ולומדים עוד דברים. זה שמשהו הוא בלתי מוסבר היום לא אומר שגם עוד עשר או עשרים או שלוש מאות שנים הוא לא יהיה מוסבר.
ב. כל זה "מוכיח" (במרכאות בגלל מה שכתבתי בא') שיש כוח על טבעית כלשהו. זה יכול להיות האלוהים שהיהדות מאמינה בו באותה מידה שזה יכול להיות כל אל או כוח על טבעי אחר. למה דווקא הדת הזאת היא הנכונה? יש ככ הרבה אמונות ודתות שונות בעולם, שהרבה מהן משתמשות בדיוק בטיעונים האלה.

אני לא מאמינה באמונה עיוורת.
אני נוטה לצד הרציונלי. אני לא אומרת שאני רציונליסטית אמיתית, בקושי נשארו כאלה, אבל אני לא מאמינה באמונה עיוורת.
זה פשוט שגוי.
רציונל זה בין הדברים הכי חשובים בחיים שלי. אני לא אאמין במשהו לפני שאבדוק אותו.
אמונה זה שונה.
אמונה זה להמשיך להאמין שה' קיים לא משנה מה יקרה.
לכל האתאיסטים, שתדעו לכם שייתכן מאוד שהסבתא או הסבא שלם אמינו בה' בהתחלה, אבל אחרי השואה האמונה שלהם פשוט נופצה.
הם לא האמינו שאם אלוקים קיים הוא היה נותן לזוועה הזאת לקרות.
זה העניין של אמונה.
ואם להוכיח לעצמי שה' קיים יעזור לזה, אז למה לא?
אין בזה שום דבר שגוי.
אין לכם שום מושג כמה כוח רצון צריך בשביל להישאר דתי מאמין. במיוחד עם החברה כיום.
אין לכם מושג כמה לפעמים בא לי לעזוב הכל רק בגלל איזה ג'ינס.
אנחנו לא מושלמים. יש נפילות. אבל זה אמונה שמחזיקה אותנו.
ווריאן-
אתה פשוט לא סקרן לגבי היקום.
אתה מתעלם מזה וחי את החיים שלך.
אבל אני לא מבינה למה. אתה באמת לא סקרן אפילו קצת?
אנשים כאלו מאוד מתמיהים אותי. הורג אותי איך ילדות יכולות להביט במורה שלהם במבט משועמם בזמן שהיא מסבירה להם שיש ריק באוויר. בזמן שהיא מסבירה להם איך העולם נוצר.
אני פשוט לא בנאדם כזה.
וגם אתה לא. או לפחות אתה מאמין שאתה כן. כל בני האדם מחפשים סיבתיות. מה שאתה עושה זה פשוט להדחיק את היצר האנושי שנקרא סקרנות.
למה?
זה לא עניין של להאמין בה' או במפץ הגדול או בשניהם
זה העניין של לדעת.
אני לא מאמינה בקיום ה'. אני יודעת שהוא קיים.
יש הבדל בין להאמין בה' לבין להאמין בקיומו.
אותו הדבר עם המפץ הגדול. אם יש לו הוכחות, למה שאני לא אאמין בו?
למה שאני לא אנסה לראות איך הכל בא ביחד?
עכשיו אני אשאל שאלה:
ידעתם שיש נוסחאות של תרופות בתנ"ך?
נוסחאות במתמטיקה?
עריכה:

האם התעלמת מכל מה שכתבתי?
נניח יהיה אפשרי שהחלקיק יצוץ משום מקום, כל החוקים שלמדנו עד היום לא יהיו נכונים!!!
זאת פשוט עובדה.
ולא יהיה אפשר לשנות אותה גם עוד מיליון שנה
בגלל זה יש מדענים ורציונליסטים שמאמינים בה' מלכתחילה.
ולמה דווקא האלוהים הזה?
כי אם בתנ"ך כתוב הוכחה למפץ הגדול, דבר שככל הנראה לא תמצאי בקוראן, זה אומר משהו, נכון?
עריכה נוספת:
פה הרציונליות גם נכנסת.
אם ה' עוזר להוכחה במפץ הגדול, למה לא להאמין בקיומו?
רציונליות אומרת שאם יש הסבר, תאמין בו עד שיהיה הסבר אחר.
במה את מאמינה, ולמה את חושבת שאת מאמינה בזה?

אל תגידי לי איך אני חושב.
האם כל התיאוריות לאיך העולם נוצר מעניינות? כן. אבל זה לא כאילו אני חייב לדעת עכשיו איך העולם נוצר אחרת לא אוכל להמשיך לתפקד. לא אכפת לי אם זה היה אלוהים, המפץ הגדול, או ליטרלי שום דבר אחר. מה שחשוב זה שאני כאן עכשיו, לא?
זה שאת לא יכולה להבין את דרך המחשבה הזאת זאת הבעיה שלך, אבל אל תגידי לי מה אני חושב.

אוקיי, סליחה, אולי באמת טעיתי במה שאמרתי. הייתי נמהרת מידיי ואני באמת מצטערת
אבל למה לא אכפת לך?
אני באמת שואלת כי מעניין אותי לדעת למה.
ברור שזה חשוב שאתה פה עכשיו, אבל איך תוכל לומר שאתה אתאיסט [אתה אתאיסט לא? תתקן אותי אם אני טועה]
אם אתה לא בודק את זה.
שוב, במה אתה מאמין ולמה אתה חושב שאתה מאמין בו?
שזה כולל גם האמונה בזה שלא אכפת לך.
או האמונה שאתה אתאיסט.

אבל אני לא מאמין. זה בדיוק מה שאמרתי. אני לא יכול להאמין בשום דבר אם זה לא מעסיק אותי מספיק בשביל שיהיה לי אכפת. את בעצמך אמרת, אי אפשר להאמין בשום דבר בלי לבדוק את זה קודם.
חוץ מזה אני לא צריך לדעת איך נוצרתי בשביל לחשוב שלחיים שלי יש משמעות. אין לי את המשבר הקיומי הזה. אני יודע שאני חי עכשיו ובנינו זה לא באמת משנה איך העולם נוצר. האם החיים שלי ישתנו אם עכשיו אקבל הוכחה חותכת לכך שאלוהים קיים? לא ממש.

אתה לא יכול לא להאמין אם לא בדקת.
פשוט לא אכפת לך.
אבל יש הבדל בין אי אכפתיות לבין לא להאמין.
כאילו אתה יכול לא להאמין, אבל לא תהיה לך שום סיבה לזה. ואז אתה לא יכול באמת באמת לא להאמין.
ואין טעם להתעצבן על מה שכתבתי עכשיו .זאת עובדה. אתה לא יכול לא להאמין וההפך אם לא בדקת.
סה"כ זה הגיוני, לא?
וזה לא משנה לי איך העולם נוצר.
אם אני אגלה שטעיתי וה' לא קיים [אני בספק, אבל בסדר, נניח] אני פשוט אשנה דעה.
אני פשוט רוצה לדעת איך הוא נוצר כי אני סקרנית.
ואם תגלה פתאום שה' קיים ברור שזה ישנה לך את החיים. זה פשוט תלוי עד כמה.
כי תוכל לומר "תקפוץ לי" ולהמשיך בחיים לא דתיים, אבל ברור שתחשוב על זה קצת.
להבין שה' קיים ולפחד ממנו זה דברים שונים לחלוטין.
אבל נניח שהחיים שלך באמת לא ישתנו, למה אתה לא רוצה לדעת איך העולם נוצר?
זה לא ישנה לך הרבה. כי אין לך את "המשבר הקיומי הזה"
וקיום ה' לא קשור למשמעות החיים שלי.
בשבילי, לפחות.
אני בספק עם יש משמעות לחיים אבל גם לא אכפת לי.
כאילו, למה שאלוקים יצור עולם עם משמעות?
הוא לא מחפש סיבתיות כמו בני אנוש?

אם לא אכפת לי, אין לי סיבה להאמין. אני מניח שאין לי סיבה גם לא להאמין, אבל אישית אני חושב שצריך סיבה להאמין במשהו לא בשביל לא להאמין במשהו.

אולי אני אשמע מתנשאת, אבל זה פשוט לא רציונלי בעליל.
לא מאמינים במשהו על דרך השלילה, לא על אי אכפתיות.
אבל בסדר תעשה מה שבא לך, סתם הייתי סקרנית :)
לדעתי צריך לאסור על דיונים על אמונה וכאלה. זה סתם יוצר גלים ומתחים שאפשר למנוע.
כבר 2 משתמשים פרשו בגלל זה.

אחי זה לא הגיוני להאמין במשהו בלי סיבה-
הסיבה לחוסר האמונה שלי זה כי אין לי סיבה כן להאמין שזה קיים. פשוט מאוד.