"מי זה האיש הזה?" "לא יודעת, אבל כדאי שנברח!", לי ול-נעמי

[Amy Santiego]

היא עמדה לספר לאמא שלה על העולם הזה..

[Marlene McKinnon]

"את מבטיחה שלא תצחקי או תחשבי שהשתגעתי, ושתאמיני לי?" שאלתי בחשש.
אמא נראתה מודאגת, אבל אמרה "כן."
"אז ככה...."

[Amy Santiego]

והיא סיפרה לה הכל, בסוף הסיפור, אמא שלה צחקה ואמרה, "אוו, הכל בסדר, גם אני מכשפה.."
"הנה, עוד הוכחה שזה רק חלום" אמרתי לעצמי

[Marlene McKinnon]

"אמא!" התעצבנתי, "את לא מאמינה לי!"
"ברור שאני מאמינה לך!" היא אמרה בקול לא אמין וקרצה לאבא שלי מאוד במובהק.

[Amy Santiego]

ואז אן הוציאה את שרביטה, "אן, לא!" קראתי מתוך שינה

[Marlene McKinnon]

"וינגרדיום לביוסה!" אמרתי והצבעתי על העט שהיה על שולחן הקפה. הוא לא זז. אוף, איך שכחתי, אין בעולם הזה קסמים.
"אבל, אמא!" התחננתי. "את חייבת להאמין לי!!"

[Amy Santiego]

היא לא האמינה לה, לפי איך שזה נראה, אן עמדה לחזור לעולם הקסמים!

[Marlene McKinnon]

"את רצינית?" אמא הרצינה פתאום. אולי היא קלטה כמה היסטרית נהייתי.
"כן!! זה באמת קרה!!" קראתי, ואז נזכרתי. "אבל יש משהו שלא סיפרתי לך. בעולם הזה.... אתם.... אתם....."
"אנחנו מה?" דחקה בי אמא.
"אתם... מתים. את ואבא."

[Amy Santiego]

הוריה היו בשוק. אן התחילה לבכות.

[Marlene McKinnon]

"אוי, מותק!" אמרה אמא וחיבקה אותי כשהתחלתי לבכות.

[Amy Santiego]

הם התחבקו, ואן אמרה, ״בואו איתי לעולם הזה! ככה לא תמותו!״

[Marlene McKinnon]

"אני לא חושבת שזה עובד ככה, מותק." אמרה אמא. "כנראה אנחנו נמות השנייה שנבוא...."
"נכון ..." אמרתי. "אז אני נשארת פה איתכם."

[Amy Santiego]

אן תישאר איתן, החלטתי לקום, אן לא הייתה לצידי, והתחלתי לרוץ.

[Marlene McKinnon]

הלכתי לישון. שכבתי במיטתי והאזנתי לקולות הלילה, עד שלבסוף נרדמתי. אבל לא להרבה זמן, שכן ינשוף התדפק על חלוני.

[Amy Santiego]

הגעתי לבית שלה, השעה הייתה שעת לילה מאוחרת, וראיתי ינשוף דופק על חלונה.