כדורעף עם רשת נמוכה|וריאן

אוקיי לקח לי לפחות שלוש חודשים לכתוב את הקטע הזה?
אני ממש רציתי לכתוב קטע עם ג'ארד כי הוא בבירור הדמות האהובה עליי למרות שהוא לא אחת מהדמויות הראשיות אבל הוא חמוד ואופ ><
כמובן גם שג'ארד קיבל את השם שלו מג'ארד המדהים שלנו :0
טוב תהנו מהקטע ><
יצא קצר :<

---

מיקה ואחיה התאום, ג'ארד, ישבו על הרצפה משני הצדדים של רשת נמוכה והתמסרו בניהם בכדור. בהתחלה ג'ארד התעקש שהם ישחקו כדורעף, אבל אחרי שמיקה פספסה את כל הכדורים הוא ויתר והסכים שהם רק יתמסרו.
לא שזה הלך טוב יותר.
הכדור שהנערה זרקה עף למרחק של כמעט שני מטר מאחיה, והוא הסתכל עליה בפרצוף חמוץ. "את יכולה להפסיק לפספס, בבקשה?"
"סליחה," קראה מיקה בעודה קמה להחזיר את הכדור בפעם החמישית באותו היום. ג'ארד לא הסכים לקום להביא את הכדור אף פעם. הוא טען שהוא לא יכול בגלל הרגל שלו. מיקה ידעה שהוא סתם עושה לה דווקא.
"מה קורה?" הוא שאל כשהיא התיישבה שוב בצד השני של הרשת. "את מעופפת."
"לא קרה כלום," ענתה מיקה במהירות.
ג'ארד חייך למשמע השקר הגרוע. "מה, זאת הילדה החדשה? ראיתי שדיברת איתה."
"אתה עוקב אחרי עכשיו?" היא שאלה בעצבנות וזרקה את הכדור לכיוונו. הפעם היא לא פספסה.
ג'ארד הקפיץ את הכדור פעם אחת במכת כדורעף שמיקה לא ידע את שמה, ואז תפס אותו והניח בצד. "את והחברים שלך עושים כל כך הרבה רעש שאי אפשר לא לשים לב אפילו מהצד השני של בית הספר."
"אתה תמיד יכול להצטרף, אתה יודע."
הנער גלגל את עיניו. "אז זאת הילדה החדשה?"
מיקה הנהנה בחוסר רצון. "קוראים לה ליב."
"תני לי לנחש, נדלקת עליה."
פניה של מיקה האדימו כמעט מיד, אבל היא עדיין הצליחה למצוא תשובה עוקצנית להקנטות שלו. "איך אתה יודע? אל תגיד לי שאתה חושב שהיא חמודה."
הפעם זה היה תורו של ג'ארד להסמיק. "אין מצב. את יודעת שאין לי זמן לבנות."
זה היה נכון. בין האימונים של קבוצת הכדורסל ואימוני ריצה ושחייה לא היה לו אפילו זמן פנוי למשפחה שלו. כשמיקה יצאה בפניו מהארון שנתיים קודם לכן בתור פאנסקסואלית באמונה שגם הוא יהיה כזה, הרי הם היו תאומים זהים, ג'ארד רק משך בכתפיו בחיוך. "אני במערכת יחסים מלאה עם ספורט."
היא התגעגע לג'ארד שהיה לפני שנכנס בו דיבוק הספורט. היא התגעגע לג'ארד שנהג לשחק עם יוטו ואיתה ולראות אנימות ולצייר.
אבל היא לא יכלה להתלונן יותר מדי. העיקר שהוא עשה משהו שהוא אוהב.
כנראה.
"אז, נדלקת עליה או לא?" ג'ארד שאל, מנער אותה מהמחשבות שהייתה שקועה בהן.
"טוב, בסדר. אז היא קצת חמודה. מרוצה?" שאלה מיקה ועיקמה את אפה במורת רוח. זה היה כל כך לא הוגן שהוא יודע בדיוק לאיזה סוג אנשים היא נמשכת.
הוא חייך חיוך מתגרה שחשף את שיניו. "בהצלחה."
מיקה גלגלה את עיניה ומתחה את רגליה לפנים. "ומה איתך? מתי התחרות הבאה שלך?" היא שאלה.
"עוד חודש." הוא ענה במהירות, כאילו ציפה שהיא תשאל את זה. באותו רגע מיקה הבינה שהיא באמת נוהגת להעביר ככה נושא כל פעם שהוא מדבר על דברים שלא מוצאים חן בעיניה. "את יכולה להזמין גם את החברה שלך. סליחה, ליב."
"למה סיפרתי לך בכלל?" שאלה מיקה באנחה וקברה את ראשה בין ברכיה. אחיה התאום היה מקרה אבוד.
"בבקשה תגידי לי שיש לך לפחות את הטלפון שלה," התחנן ג'ארד, אבל מיקה הנידה בראשה. היא הייתה כזאת כישלון שהיא שכחה לבקש את מספר הטלפון שלה. אפילו יוטו לא היו שוכחים לעשות את זה.
ג'ארד נאנח באכזבה. "את חסרת תקווה."
"אתה לא יכול להגיד לי את זה," התלוננה מיקה. "אתה אף פעם לא ניסית אפילו להתחיל עם מישהי."
אחיה נעץ בה מבט מנצח וחיבר חזרה את הרגל התותבת שלו, שעד אז נחה לידו על הרצפה. "בסדר, אני אוכיח לך שאני יותר טוב. נראה מי יצליח להתחיל עם החברה שלך קודם."
הוא אפילו לא נתן לה להגיב לפני שהוא קם ויצא מהחדר בהליכה מהירה.
מיקה בהתה בדלת במשך כמעט דקה. לא יכול להיות שהוא רציני, נכון? הוא לא באמת עומד להתחיל עם ליב עכשיו. הוא אפילו לא דיבר איתה. הוא זה שעסוק כל הזמן באימוני ספורט, למה שהוא יתחיל עכשיו עם בנות רק בשביל להוכיח למיקה שהוא יכול?
אבל היא לא באמת הייתה צריכה לחשוב על השאלה הזאת יותר מדי. היא ידעה שהוא בסך הכל מנסה לעזור לה.
היא חייכה לעצמה כשקמה ועזבה גם היא מהחדר.
היא הייתה חייבת להשיג את ליב ראשונה.

וואו! אני הראשון שמגיב לך! מאוד יפה!

וואו וריאן.
את כותבת מאוד טוב, יודעת לפסק נכון ויאן לי ממש הערות.
מה שכן זה שהפריע לי שלבן יש שם יותר אמריקאי\בריטי, ולבת יש שם ישראלי, אבל מה שבא לך.

תודה על התגובה, רק רציתי לציין שמיקה זה שם בינלאומי וג'ארד הגיע במקור מעברית, אז לא נראה לי שיש עם זה בעיה האהא.

מממ, בסדר, ממש יפה!

מאוד אהבתי!
הכתיבה מאוד יפה, הרעיון יפה, ו... וואו!
זה קטע שתשאירי ככה או שיש המשך? אני סקרנית לגבי מה יקרה בהמשך...

וואו
ממש אהבתי את הקטע שכתבת

יש לי ממש מעט הערות טכניות קטנות רק כי זה ת"ב ואני צריכה להיראות יסודית!

*ביניהם.

אני מניחה שהתכוונת ל"ידעה" ולא "ידע". ><

וכאן נראה לי שהתכוונת ל"התגעגעה" ולא "התגעגע". או שאני היא זו שטועה? הצילו, יש מצב שזה בכוונה ואני מביכה את עצמי, כרגיל. ><

*מייד (שקט, תנו לי להתנשא למרות שגם אני למדתי שכותבים "מייד" ולא "מיד" רק לאחרונה :<).

*הכול.

אני מניחה שהתכוונת ל"עזבה גם היא את החדר". ><

ועכשיו למה שבאמת רציתי לכתוב מההתחלה! אז, סוף סוף פרסמת את זה!!! אוי, ג'ארד כל כך מקסים, הצילו. וגם מיקה! למה כולם כל כך חמודים, זה עוד יגרום לי לבכות. :<
כבר שלחת לי את רוב הקטע לפני הרבה זמן, אז ממש רציתי לדעת מה הוספת למה שכבר שלחת לי פעם, וזה היה ממש מגניב, למען האמת. ממש אהבתי את זה שיצרת ביניהם מעין תחרות, וברור שזו לא באמת תחרות שעשויה להסתיים במוות (שקט, ברור שכל התחרויות מסתיימות במוות), אבל עדיין תחרות ששניהם (ובמיוחד מיקה המקסימה) ירצו לנצח בה, וזה מאוד חמוד ומגניב.
באופן כללי אני ממש אוהבת את הדינמיקה ביניהם, ואת מעבירה אותה לקוראים בצורה ממש טובה. לפעמים, כשאני קוראת את הקטעים שלך על הגיי סקוואד (היי, תראי, זכרתי איך קוראים להם) שמיקה מופיעה בהם, אני מרגישה כאילו אני מיקה, ברצינות. ><
אין לי הרבה מה להוסיף על הכתיבה שלך - היא מצוינת ואף יותר, כרגיל. פשוט כיף לקרוא.

כן!!! לשחק עם יוטו ועם מיקה ולראות אנימות ולצייר! מי צריך ספורט בכלל, אני לא מבינה.

כי הם ילדים כישלוניים קטנים! תראי, זכרתי!

הת"ב הזה יצא מוזר, אבל לא תיבבתי מלא זמן וקשה לי לת"בב את הקטעים שלך (קחי את זה כמחמאה!), אז אני מניחה שמותר לי. כן? כן.
אז תמשיכי לכתוב המון-המון כי הכול יותר מדי מקסים. ויותר מיוטו, תודה. D:

דווקא מאוד אהבתי!