תמי(נו")ד פה כדי לסייע

בעיקר עייפה ומותשת.
אה כן ורואה כתבות מפחידות כי אני לא מצליחה להירדם ועכשיו אני גם לא אצליח...
ואת?

אוךךך אז אל תקראי אותןןןן
לכי תקראי על טופי
ומרשמלו
תקראי על ממתקים
זה נחמד
או... תקראי על הופעות אורח בטלוויזיה
או משהו.

אממ אני במצב מזעזע ><
אבל זה כי לילה ואני ממש צריכה את מור כי כי כזה הוא יודע מה להגיד כשאני מאבדת את זה
אבל
טוב
הוא לא פה
אז אני אלך לשכב מתחת לשמיכה ולחשוב על איזה בנאדם גרוע אני :)

אני לא קוראת אני צופה.

היי, אני לא מור אבל יש דרך שאני יכולה לעזור?
או כמו שאומר השם של הנו"ד
תמיד פה כדי לסייע...

אז
רגע
יש כזה סירטון שמדבר על הופעות אורח בטלוויזיה
את מסתדרת עם סרטונים באנגלית? רוצה שאני אתן לך קישור?

אממ לא יודעת
אני כזה מצד אחד רוצה לשפוך הכל ומצד שני לפני שאני לוחצת "שלח" אני חושבת, אולי אני בנאדם ממש מציק ולאף אחד אין כוח לשמוע אותי, ואז אני לא מספרת את זה, ואז אני רק שונאת את עצמי יותר, וזה לחלוטין השפעת הלילה ואני לא בטוחה שיש לך כוח לשמוע אותי ו...
כן
זהו
סליחה :/

בעיקר עייפה ומותשת.
אה כן ורואה כתבות מפחידות כי אני לא מצליחה להירדם ועכשיו אני גם לא אצליח...
ואת?

אוךךך אז אל תקראי אותןןןן
לכי תקראי על טופי
ומרשמלו
תקראי על ממתקים
זה נחמד
או... תקראי על הופעות אורח בטלוויזיה
או משהו.

אממ אני במצב מזעזע ><
אבל זה כי לילה ואני ממש צריכה את מור כי כי כזה הוא יודע מה להגיד כשאני מאבדת את זה
אבל
טוב
הוא לא פה
אז אני אלך לשכב מתחת לשמיכה ולחשוב על איזה בנאדם גרוע אני :)

אני לא קוראת אני צופה.

היי, אני לא מור אבל יש דרך שאני יכולה לעזור?
או כמו שאומר השם של הנו"ד
תמיד פה כדי לסייע...

אז
רגע
יש כזה סירטון שמדבר על הופעות אורח בטלוויזיה
את מסתדרת עם סרטונים באנגלית? רוצה שאני אתן לך קישור?

אממ לא יודעת
אני כזה מצד אחד רוצה לשפוך הכל ומצד שני לפני שאני לוחצת "שלח" אני חושבת, אולי אני בנאדם ממש מציק ולאף אחד אין כוח לשמוע אותי, ואז אני לא מספרת את זה, ואז אני רק שונאת את עצמי יותר, וזה לחלוטין השפעת הלילה ואני לא בטוחה שיש לך כוח לשמוע אותי ו...
כן
זהו
סליחה :/

הו כן, כל הסירטונים שאני צופה בהם עכשיו הם באנגלית...
נו באמת שיר, אני לגמרי מבינה למה את חושבת ככה והאמת אני מרגישה ככה רוב הזמן.
כאילו לפעמים אני מרגישה שאני סתם נודניקית מעצבנת ושלא מעירים לי על זה למרות שזה נכון.
אבל לי בא לשמוע אותך!
ואז זה גם יוכל לעזור לך וגם יעזור לי!

בעיקר עייפה ומותשת.
אה כן ורואה כתבות מפחידות כי אני לא מצליחה להירדם ועכשיו אני גם לא אצליח...
ואת?

אוךךך אז אל תקראי אותןןןן
לכי תקראי על טופי
ומרשמלו
תקראי על ממתקים
זה נחמד
או... תקראי על הופעות אורח בטלוויזיה
או משהו.

אממ אני במצב מזעזע ><
אבל זה כי לילה ואני ממש צריכה את מור כי כי כזה הוא יודע מה להגיד כשאני מאבדת את זה
אבל
טוב
הוא לא פה
אז אני אלך לשכב מתחת לשמיכה ולחשוב על איזה בנאדם גרוע אני :)

אני לא קוראת אני צופה.

היי, אני לא מור אבל יש דרך שאני יכולה לעזור?
או כמו שאומר השם של הנו"ד
תמיד פה כדי לסייע...

אז
רגע
יש כזה סירטון שמדבר על הופעות אורח בטלוויזיה
את מסתדרת עם סרטונים באנגלית? רוצה שאני אתן לך קישור?

אממ לא יודעת
אני כזה מצד אחד רוצה לשפוך הכל ומצד שני לפני שאני לוחצת "שלח" אני חושבת, אולי אני בנאדם ממש מציק ולאף אחד אין כוח לשמוע אותי, ואז אני לא מספרת את זה, ואז אני רק שונאת את עצמי יותר, וזה לחלוטין השפעת הלילה ואני לא בטוחה שיש לך כוח לשמוע אותי ו...
כן
זהו
סליחה :/

הו כן, כל הסירטונים שאני צופה בהם עכשיו הם באנגלית...
נו באמת שיר, אני לגמרי מבינה למה את חושבת ככה והאמת אני מרגישה ככה רוב הזמן.
כאילו לפעמים אני מרגישה שאני סתם נודניקית מעצבנת ושלא מעירים לי על זה למרות שזה נכון.
אבל לי בא לשמוע אותך!
ואז זה גם יוכל לעזור לך וגם יעזור לי!

:(
אני
כאילו
מצטערת :/ אני אדם מוזר. סליחה.
זה פשוט, זה כל פעם משהו אחר, אבל זה משהו חוזר. מידי פעם יש את הלילה הזה שאנשים אומרים לי "לילה טוב!" ואז ההרגשה שאני נשארת איתה זה שנטשו אותי או שאני לחלוטין לבד וזה לא אשמתם פשוט אני מרגישה כל כך רע ו... ופשוט הכל עולה מחדש ויש דברים שאני מנסה להדחיק שבלילה הם פשוט ממלאים לי את המחשבות ואני לא אוהבת את זה ואני צריכה להתמודד עם זה לבד תמיד כי או שאף אחד לא ער או שלא רוצים לשמוע אותי או שאני משכנעת את עצמי שאני לא צריכה לדבר על זה עם אנשים ו... ו... סליחה שאני חופרת לך :(

בעיקר עייפה ומותשת.
אה כן ורואה כתבות מפחידות כי אני לא מצליחה להירדם ועכשיו אני גם לא אצליח...
ואת?

אוךךך אז אל תקראי אותןןןן
לכי תקראי על טופי
ומרשמלו
תקראי על ממתקים
זה נחמד
או... תקראי על הופעות אורח בטלוויזיה
או משהו.

אממ אני במצב מזעזע ><
אבל זה כי לילה ואני ממש צריכה את מור כי כי כזה הוא יודע מה להגיד כשאני מאבדת את זה
אבל
טוב
הוא לא פה
אז אני אלך לשכב מתחת לשמיכה ולחשוב על איזה בנאדם גרוע אני :)

אני לא קוראת אני צופה.

היי, אני לא מור אבל יש דרך שאני יכולה לעזור?
או כמו שאומר השם של הנו"ד
תמיד פה כדי לסייע...

אז
רגע
יש כזה סירטון שמדבר על הופעות אורח בטלוויזיה
את מסתדרת עם סרטונים באנגלית? רוצה שאני אתן לך קישור?

אממ לא יודעת
אני כזה מצד אחד רוצה לשפוך הכל ומצד שני לפני שאני לוחצת "שלח" אני חושבת, אולי אני בנאדם ממש מציק ולאף אחד אין כוח לשמוע אותי, ואז אני לא מספרת את זה, ואז אני רק שונאת את עצמי יותר, וזה לחלוטין השפעת הלילה ואני לא בטוחה שיש לך כוח לשמוע אותי ו...
כן
זהו
סליחה :/

הו כן, כל הסירטונים שאני צופה בהם עכשיו הם באנגלית...
נו באמת שיר, אני לגמרי מבינה למה את חושבת ככה והאמת אני מרגישה ככה רוב הזמן.
כאילו לפעמים אני מרגישה שאני סתם נודניקית מעצבנת ושלא מעירים לי על זה למרות שזה נכון.
אבל לי בא לשמוע אותך!
ואז זה גם יוכל לעזור לך וגם יעזור לי!

:(
אני
כאילו
מצטערת :/ אני אדם מוזר. סליחה.
זה פשוט, זה כל פעם משהו אחר, אבל זה משהו חוזר. מידי פעם יש את הלילה הזה שאנשים אומרים לי "לילה טוב!" ואז ההרגשה שאני נשארת איתה זה שנטשו אותי או שאני לחלוטין לבד וזה לא אשמתם פשוט אני מרגישה כל כך רע ו... ופשוט הכל עולה מחדש ויש דברים שאני מנסה להדחיק שבלילה הם פשוט ממלאים לי את המחשבות ואני לא אוהבת את זה ואני צריכה להתמודד עם זה לבד תמיד כי או שאף אחד לא ער או שלא רוצים לשמוע אותי או שאני משכנעת את עצמי שאני לא צריכה לדבר על זה עם אנשים ו... ו... סליחה שאני חופרת לך :(

אבל את לא לבד, אני פה.
וחוץ מזה, מה שמבחינתך נקרא חפירות נקרא מבחינתי שיח.
אבל שיח מהסוג שאני אוהבת, כלומר לא משהו של היי מה קורה ופה נגמר, אלא משהו שבאמת לדבר ואפילו זה (הציטוט הזה) מבחינתי נחשב שיח.
את מבינה?

בעיקר עייפה ומותשת.
אה כן ורואה כתבות מפחידות כי אני לא מצליחה להירדם ועכשיו אני גם לא אצליח...
ואת?

אוךךך אז אל תקראי אותןןןן
לכי תקראי על טופי
ומרשמלו
תקראי על ממתקים
זה נחמד
או... תקראי על הופעות אורח בטלוויזיה
או משהו.

אממ אני במצב מזעזע ><
אבל זה כי לילה ואני ממש צריכה את מור כי כי כזה הוא יודע מה להגיד כשאני מאבדת את זה
אבל
טוב
הוא לא פה
אז אני אלך לשכב מתחת לשמיכה ולחשוב על איזה בנאדם גרוע אני :)

אני לא קוראת אני צופה.

היי, אני לא מור אבל יש דרך שאני יכולה לעזור?
או כמו שאומר השם של הנו"ד
תמיד פה כדי לסייע...

אז
רגע
יש כזה סירטון שמדבר על הופעות אורח בטלוויזיה
את מסתדרת עם סרטונים באנגלית? רוצה שאני אתן לך קישור?

אממ לא יודעת
אני כזה מצד אחד רוצה לשפוך הכל ומצד שני לפני שאני לוחצת "שלח" אני חושבת, אולי אני בנאדם ממש מציק ולאף אחד אין כוח לשמוע אותי, ואז אני לא מספרת את זה, ואז אני רק שונאת את עצמי יותר, וזה לחלוטין השפעת הלילה ואני לא בטוחה שיש לך כוח לשמוע אותי ו...
כן
זהו
סליחה :/

הו כן, כל הסירטונים שאני צופה בהם עכשיו הם באנגלית...
נו באמת שיר, אני לגמרי מבינה למה את חושבת ככה והאמת אני מרגישה ככה רוב הזמן.
כאילו לפעמים אני מרגישה שאני סתם נודניקית מעצבנת ושלא מעירים לי על זה למרות שזה נכון.
אבל לי בא לשמוע אותך!
ואז זה גם יוכל לעזור לך וגם יעזור לי!

:(
אני
כאילו
מצטערת :/ אני אדם מוזר. סליחה.
זה פשוט, זה כל פעם משהו אחר, אבל זה משהו חוזר. מידי פעם יש את הלילה הזה שאנשים אומרים לי "לילה טוב!" ואז ההרגשה שאני נשארת איתה זה שנטשו אותי או שאני לחלוטין לבד וזה לא אשמתם פשוט אני מרגישה כל כך רע ו... ופשוט הכל עולה מחדש ויש דברים שאני מנסה להדחיק שבלילה הם פשוט ממלאים לי את המחשבות ואני לא אוהבת את זה ואני צריכה להתמודד עם זה לבד תמיד כי או שאף אחד לא ער או שלא רוצים לשמוע אותי או שאני משכנעת את עצמי שאני לא צריכה לדבר על זה עם אנשים ו... ו... סליחה שאני חופרת לך :(

אבל את לא לבד, אני פה.
וחוץ מזה, מה שמבחינתך נקרא חפירות נקרא מבחינתי שיח.
אבל שיח מהסוג שאני אוהבת, כלומר לא משהו של היי מה קורה ופה נגמר, אלא משהו שבאמת לדבר ואפילו זה (הציטוט הזה) מבחינתי נחשב שיח.
את מבינה?

כן.
תודה.
זה סתם כזה... את מכירה את זה שתוקפת אותך הרגשה רעה, ואם לא עוצרים את זה בזמן אז בלי שאת שמה לב זה פשוט כבר שם, ושום דבר כבר לא עוזר? והולכים לישון עם זה או שנשארים ערים כל הלילה כי זה פשוט... תקוע במוח.
אז זה ככה.
ותודה שאת מדברת איתי על זה :( זה כנראה באמת עוזר. וסליחה שאני חופרת :/ וסליחה שאני מתנצלת.
כן.
לא יודעת מה אני רוצה :/

בעיקר עייפה ומותשת.
אה כן ורואה כתבות מפחידות כי אני לא מצליחה להירדם ועכשיו אני גם לא אצליח...
ואת?

אוךךך אז אל תקראי אותןןןן
לכי תקראי על טופי
ומרשמלו
תקראי על ממתקים
זה נחמד
או... תקראי על הופעות אורח בטלוויזיה
או משהו.

אממ אני במצב מזעזע ><
אבל זה כי לילה ואני ממש צריכה את מור כי כי כזה הוא יודע מה להגיד כשאני מאבדת את זה
אבל
טוב
הוא לא פה
אז אני אלך לשכב מתחת לשמיכה ולחשוב על איזה בנאדם גרוע אני :)

אני לא קוראת אני צופה.

היי, אני לא מור אבל יש דרך שאני יכולה לעזור?
או כמו שאומר השם של הנו"ד
תמיד פה כדי לסייע...

אז
רגע
יש כזה סירטון שמדבר על הופעות אורח בטלוויזיה
את מסתדרת עם סרטונים באנגלית? רוצה שאני אתן לך קישור?

אממ לא יודעת
אני כזה מצד אחד רוצה לשפוך הכל ומצד שני לפני שאני לוחצת "שלח" אני חושבת, אולי אני בנאדם ממש מציק ולאף אחד אין כוח לשמוע אותי, ואז אני לא מספרת את זה, ואז אני רק שונאת את עצמי יותר, וזה לחלוטין השפעת הלילה ואני לא בטוחה שיש לך כוח לשמוע אותי ו...
כן
זהו
סליחה :/

הו כן, כל הסירטונים שאני צופה בהם עכשיו הם באנגלית...
נו באמת שיר, אני לגמרי מבינה למה את חושבת ככה והאמת אני מרגישה ככה רוב הזמן.
כאילו לפעמים אני מרגישה שאני סתם נודניקית מעצבנת ושלא מעירים לי על זה למרות שזה נכון.
אבל לי בא לשמוע אותך!
ואז זה גם יוכל לעזור לך וגם יעזור לי!

:(
אני
כאילו
מצטערת :/ אני אדם מוזר. סליחה.
זה פשוט, זה כל פעם משהו אחר, אבל זה משהו חוזר. מידי פעם יש את הלילה הזה שאנשים אומרים לי "לילה טוב!" ואז ההרגשה שאני נשארת איתה זה שנטשו אותי או שאני לחלוטין לבד וזה לא אשמתם פשוט אני מרגישה כל כך רע ו... ופשוט הכל עולה מחדש ויש דברים שאני מנסה להדחיק שבלילה הם פשוט ממלאים לי את המחשבות ואני לא אוהבת את זה ואני צריכה להתמודד עם זה לבד תמיד כי או שאף אחד לא ער או שלא רוצים לשמוע אותי או שאני משכנעת את עצמי שאני לא צריכה לדבר על זה עם אנשים ו... ו... סליחה שאני חופרת לך :(

אבל את לא לבד, אני פה.
וחוץ מזה, מה שמבחינתך נקרא חפירות נקרא מבחינתי שיח.
אבל שיח מהסוג שאני אוהבת, כלומר לא משהו של היי מה קורה ופה נגמר, אלא משהו שבאמת לדבר ואפילו זה (הציטוט הזה) מבחינתי נחשב שיח.
את מבינה?

כן.
תודה.
זה סתם כזה... את מכירה את זה שתוקפת אותך הרגשה רעה, ואם לא עוצרים את זה בזמן אז בלי שאת שמה לב זה פשוט כבר שם, ושום דבר כבר לא עוזר? והולכים לישון עם זה או שנשארים ערים כל הלילה כי זה פשוט... תקוע במוח.
אז זה ככה.
ותודה שאת מדברת איתי על זה :( זה כנראה באמת עוזר. וסליחה שאני חופרת :/ וסליחה שאני מתנצלת.
כן.
לא יודעת מה אני רוצה :/

כן, אבל הבעיה הגדולה איתן זה שגם כשהן כבר לא מורגשות הן עדיין נשארות איפשהו בלב.
ומתישהו הן צפות למעלה.
אבל כבר הסברתי לך שאת לא חופרת!

וזה בסדר לא לדעת מה את רוצה.
רוב הזמן אני ככה....

בעיקר עייפה ומותשת.
אה כן ורואה כתבות מפחידות כי אני לא מצליחה להירדם ועכשיו אני גם לא אצליח...
ואת?

אוךךך אז אל תקראי אותןןןן
לכי תקראי על טופי
ומרשמלו
תקראי על ממתקים
זה נחמד
או... תקראי על הופעות אורח בטלוויזיה
או משהו.

אממ אני במצב מזעזע ><
אבל זה כי לילה ואני ממש צריכה את מור כי כי כזה הוא יודע מה להגיד כשאני מאבדת את זה
אבל
טוב
הוא לא פה
אז אני אלך לשכב מתחת לשמיכה ולחשוב על איזה בנאדם גרוע אני :)

אני לא קוראת אני צופה.

היי, אני לא מור אבל יש דרך שאני יכולה לעזור?
או כמו שאומר השם של הנו"ד
תמיד פה כדי לסייע...

אז
רגע
יש כזה סירטון שמדבר על הופעות אורח בטלוויזיה
את מסתדרת עם סרטונים באנגלית? רוצה שאני אתן לך קישור?

אממ לא יודעת
אני כזה מצד אחד רוצה לשפוך הכל ומצד שני לפני שאני לוחצת "שלח" אני חושבת, אולי אני בנאדם ממש מציק ולאף אחד אין כוח לשמוע אותי, ואז אני לא מספרת את זה, ואז אני רק שונאת את עצמי יותר, וזה לחלוטין השפעת הלילה ואני לא בטוחה שיש לך כוח לשמוע אותי ו...
כן
זהו
סליחה :/

הו כן, כל הסירטונים שאני צופה בהם עכשיו הם באנגלית...
נו באמת שיר, אני לגמרי מבינה למה את חושבת ככה והאמת אני מרגישה ככה רוב הזמן.
כאילו לפעמים אני מרגישה שאני סתם נודניקית מעצבנת ושלא מעירים לי על זה למרות שזה נכון.
אבל לי בא לשמוע אותך!
ואז זה גם יוכל לעזור לך וגם יעזור לי!

:(
אני
כאילו
מצטערת :/ אני אדם מוזר. סליחה.
זה פשוט, זה כל פעם משהו אחר, אבל זה משהו חוזר. מידי פעם יש את הלילה הזה שאנשים אומרים לי "לילה טוב!" ואז ההרגשה שאני נשארת איתה זה שנטשו אותי או שאני לחלוטין לבד וזה לא אשמתם פשוט אני מרגישה כל כך רע ו... ופשוט הכל עולה מחדש ויש דברים שאני מנסה להדחיק שבלילה הם פשוט ממלאים לי את המחשבות ואני לא אוהבת את זה ואני צריכה להתמודד עם זה לבד תמיד כי או שאף אחד לא ער או שלא רוצים לשמוע אותי או שאני משכנעת את עצמי שאני לא צריכה לדבר על זה עם אנשים ו... ו... סליחה שאני חופרת לך :(

אבל את לא לבד, אני פה.
וחוץ מזה, מה שמבחינתך נקרא חפירות נקרא מבחינתי שיח.
אבל שיח מהסוג שאני אוהבת, כלומר לא משהו של היי מה קורה ופה נגמר, אלא משהו שבאמת לדבר ואפילו זה (הציטוט הזה) מבחינתי נחשב שיח.
את מבינה?

כן.
תודה.
זה סתם כזה... את מכירה את זה שתוקפת אותך הרגשה רעה, ואם לא עוצרים את זה בזמן אז בלי שאת שמה לב זה פשוט כבר שם, ושום דבר כבר לא עוזר? והולכים לישון עם זה או שנשארים ערים כל הלילה כי זה פשוט... תקוע במוח.
אז זה ככה.
ותודה שאת מדברת איתי על זה :( זה כנראה באמת עוזר. וסליחה שאני חופרת :/ וסליחה שאני מתנצלת.
כן.
לא יודעת מה אני רוצה :/

כן, אבל הבעיה הגדולה איתן זה שגם כשהן כבר לא מורגשות הן עדיין נשארות איפשהו בלב.
ומתישהו הן צפות למעלה.
אבל כבר הסברתי לך שאת לא חופרת!

וזה בסדר לא לדעת מה את רוצה.
רוב הזמן אני ככה....

כן. בדיוק. אני יכולה ללכת עכשיו לשמוע מוזיקה שאני אוהבת או לראות פרק, וזה יעודד אותי, אבל זה בסופו של דבר יחזור כי זה לא באמת נעלם.
זה פשוט שם.
וכאילו. כן. מה שאמרת. זה איפשהו בלב יושב ומחכה לעלות כשאני מרגישה לבד או משהו.
אני חושבת שזה עוזר לי כשיש איתי אנשים שאני יודעת שלא אכפת להם שאני מציקה להם, אבל זה כל כך קשה למצוא כאלה וזה קשה להתחיל לדבר ולפעמים עד שאני מדברת אז כבר הולכים או שכבר אין כוח להקשיב לי. או משהו.
ותודה :( זה איכשהו מעודד לדעת שמבינים אותי :( אז... תודה.

בעיקר עייפה ומותשת.
אה כן ורואה כתבות מפחידות כי אני לא מצליחה להירדם ועכשיו אני גם לא אצליח...
ואת?

אוךךך אז אל תקראי אותןןןן
לכי תקראי על טופי
ומרשמלו
תקראי על ממתקים
זה נחמד
או... תקראי על הופעות אורח בטלוויזיה
או משהו.

אממ אני במצב מזעזע ><
אבל זה כי לילה ואני ממש צריכה את מור כי כי כזה הוא יודע מה להגיד כשאני מאבדת את זה
אבל
טוב
הוא לא פה
אז אני אלך לשכב מתחת לשמיכה ולחשוב על איזה בנאדם גרוע אני :)

אני לא קוראת אני צופה.

היי, אני לא מור אבל יש דרך שאני יכולה לעזור?
או כמו שאומר השם של הנו"ד
תמיד פה כדי לסייע...

אז
רגע
יש כזה סירטון שמדבר על הופעות אורח בטלוויזיה
את מסתדרת עם סרטונים באנגלית? רוצה שאני אתן לך קישור?

אממ לא יודעת
אני כזה מצד אחד רוצה לשפוך הכל ומצד שני לפני שאני לוחצת "שלח" אני חושבת, אולי אני בנאדם ממש מציק ולאף אחד אין כוח לשמוע אותי, ואז אני לא מספרת את זה, ואז אני רק שונאת את עצמי יותר, וזה לחלוטין השפעת הלילה ואני לא בטוחה שיש לך כוח לשמוע אותי ו...
כן
זהו
סליחה :/

הו כן, כל הסירטונים שאני צופה בהם עכשיו הם באנגלית...
נו באמת שיר, אני לגמרי מבינה למה את חושבת ככה והאמת אני מרגישה ככה רוב הזמן.
כאילו לפעמים אני מרגישה שאני סתם נודניקית מעצבנת ושלא מעירים לי על זה למרות שזה נכון.
אבל לי בא לשמוע אותך!
ואז זה גם יוכל לעזור לך וגם יעזור לי!

:(
אני
כאילו
מצטערת :/ אני אדם מוזר. סליחה.
זה פשוט, זה כל פעם משהו אחר, אבל זה משהו חוזר. מידי פעם יש את הלילה הזה שאנשים אומרים לי "לילה טוב!" ואז ההרגשה שאני נשארת איתה זה שנטשו אותי או שאני לחלוטין לבד וזה לא אשמתם פשוט אני מרגישה כל כך רע ו... ופשוט הכל עולה מחדש ויש דברים שאני מנסה להדחיק שבלילה הם פשוט ממלאים לי את המחשבות ואני לא אוהבת את זה ואני צריכה להתמודד עם זה לבד תמיד כי או שאף אחד לא ער או שלא רוצים לשמוע אותי או שאני משכנעת את עצמי שאני לא צריכה לדבר על זה עם אנשים ו... ו... סליחה שאני חופרת לך :(

אבל את לא לבד, אני פה.
וחוץ מזה, מה שמבחינתך נקרא חפירות נקרא מבחינתי שיח.
אבל שיח מהסוג שאני אוהבת, כלומר לא משהו של היי מה קורה ופה נגמר, אלא משהו שבאמת לדבר ואפילו זה (הציטוט הזה) מבחינתי נחשב שיח.
את מבינה?

כן.
תודה.
זה סתם כזה... את מכירה את זה שתוקפת אותך הרגשה רעה, ואם לא עוצרים את זה בזמן אז בלי שאת שמה לב זה פשוט כבר שם, ושום דבר כבר לא עוזר? והולכים לישון עם זה או שנשארים ערים כל הלילה כי זה פשוט... תקוע במוח.
אז זה ככה.
ותודה שאת מדברת איתי על זה :( זה כנראה באמת עוזר. וסליחה שאני חופרת :/ וסליחה שאני מתנצלת.
כן.
לא יודעת מה אני רוצה :/

כן, אבל הבעיה הגדולה איתן זה שגם כשהן כבר לא מורגשות הן עדיין נשארות איפשהו בלב.
ומתישהו הן צפות למעלה.
אבל כבר הסברתי לך שאת לא חופרת!

וזה בסדר לא לדעת מה את רוצה.
רוב הזמן אני ככה....

כן. בדיוק. אני יכולה ללכת עכשיו לשמוע מוזיקה שאני אוהבת או לראות פרק, וזה יעודד אותי, אבל זה בסופו של דבר יחזור כי זה לא באמת נעלם.
זה פשוט שם.
וכאילו. כן. מה שאמרת. זה איפשהו בלב יושב ומחכה לעלות כשאני מרגישה לבד או משהו.
אני חושבת שזה עוזר לי כשיש איתי אנשים שאני יודעת שלא אכפת להם שאני מציקה להם, אבל זה כל כך קשה למצוא כאלה וזה קשה להתחיל לדבר ולפעמים עד שאני מדברת אז כבר הולכים או שכבר אין כוח להקשיב לי. או משהו.
ותודה :( זה איכשהו מעודד לדעת שמבינים אותי :( אז... תודה.

אבל השאלה היא מאיפה נובעים הרגשות האלו? איך אפשר למצוא דרך באמת להעלים?


אבל. אמרתי. לך. כבר. שאת. לא. מציקה. לי!!!!
כמה נחמד לשמוע שמתברר שיש לי טיפה חוש חברתי ואני מצליחה להבין אנשים :)

בעיקר עייפה ומותשת.
אה כן ורואה כתבות מפחידות כי אני לא מצליחה להירדם ועכשיו אני גם לא אצליח...
ואת?

אוךךך אז אל תקראי אותןןןן
לכי תקראי על טופי
ומרשמלו
תקראי על ממתקים
זה נחמד
או... תקראי על הופעות אורח בטלוויזיה
או משהו.

אממ אני במצב מזעזע ><
אבל זה כי לילה ואני ממש צריכה את מור כי כי כזה הוא יודע מה להגיד כשאני מאבדת את זה
אבל
טוב
הוא לא פה
אז אני אלך לשכב מתחת לשמיכה ולחשוב על איזה בנאדם גרוע אני :)

אני לא קוראת אני צופה.

היי, אני לא מור אבל יש דרך שאני יכולה לעזור?
או כמו שאומר השם של הנו"ד
תמיד פה כדי לסייע...

אז
רגע
יש כזה סירטון שמדבר על הופעות אורח בטלוויזיה
את מסתדרת עם סרטונים באנגלית? רוצה שאני אתן לך קישור?

אממ לא יודעת
אני כזה מצד אחד רוצה לשפוך הכל ומצד שני לפני שאני לוחצת "שלח" אני חושבת, אולי אני בנאדם ממש מציק ולאף אחד אין כוח לשמוע אותי, ואז אני לא מספרת את זה, ואז אני רק שונאת את עצמי יותר, וזה לחלוטין השפעת הלילה ואני לא בטוחה שיש לך כוח לשמוע אותי ו...
כן
זהו
סליחה :/

הו כן, כל הסירטונים שאני צופה בהם עכשיו הם באנגלית...
נו באמת שיר, אני לגמרי מבינה למה את חושבת ככה והאמת אני מרגישה ככה רוב הזמן.
כאילו לפעמים אני מרגישה שאני סתם נודניקית מעצבנת ושלא מעירים לי על זה למרות שזה נכון.
אבל לי בא לשמוע אותך!
ואז זה גם יוכל לעזור לך וגם יעזור לי!

:(
אני
כאילו
מצטערת :/ אני אדם מוזר. סליחה.
זה פשוט, זה כל פעם משהו אחר, אבל זה משהו חוזר. מידי פעם יש את הלילה הזה שאנשים אומרים לי "לילה טוב!" ואז ההרגשה שאני נשארת איתה זה שנטשו אותי או שאני לחלוטין לבד וזה לא אשמתם פשוט אני מרגישה כל כך רע ו... ופשוט הכל עולה מחדש ויש דברים שאני מנסה להדחיק שבלילה הם פשוט ממלאים לי את המחשבות ואני לא אוהבת את זה ואני צריכה להתמודד עם זה לבד תמיד כי או שאף אחד לא ער או שלא רוצים לשמוע אותי או שאני משכנעת את עצמי שאני לא צריכה לדבר על זה עם אנשים ו... ו... סליחה שאני חופרת לך :(

אבל את לא לבד, אני פה.
וחוץ מזה, מה שמבחינתך נקרא חפירות נקרא מבחינתי שיח.
אבל שיח מהסוג שאני אוהבת, כלומר לא משהו של היי מה קורה ופה נגמר, אלא משהו שבאמת לדבר ואפילו זה (הציטוט הזה) מבחינתי נחשב שיח.
את מבינה?

כן.
תודה.
זה סתם כזה... את מכירה את זה שתוקפת אותך הרגשה רעה, ואם לא עוצרים את זה בזמן אז בלי שאת שמה לב זה פשוט כבר שם, ושום דבר כבר לא עוזר? והולכים לישון עם זה או שנשארים ערים כל הלילה כי זה פשוט... תקוע במוח.
אז זה ככה.
ותודה שאת מדברת איתי על זה :( זה כנראה באמת עוזר. וסליחה שאני חופרת :/ וסליחה שאני מתנצלת.
כן.
לא יודעת מה אני רוצה :/

כן, אבל הבעיה הגדולה איתן זה שגם כשהן כבר לא מורגשות הן עדיין נשארות איפשהו בלב.
ומתישהו הן צפות למעלה.
אבל כבר הסברתי לך שאת לא חופרת!

וזה בסדר לא לדעת מה את רוצה.
רוב הזמן אני ככה....

כן. בדיוק. אני יכולה ללכת עכשיו לשמוע מוזיקה שאני אוהבת או לראות פרק, וזה יעודד אותי, אבל זה בסופו של דבר יחזור כי זה לא באמת נעלם.
זה פשוט שם.
וכאילו. כן. מה שאמרת. זה איפשהו בלב יושב ומחכה לעלות כשאני מרגישה לבד או משהו.
אני חושבת שזה עוזר לי כשיש איתי אנשים שאני יודעת שלא אכפת להם שאני מציקה להם, אבל זה כל כך קשה למצוא כאלה וזה קשה להתחיל לדבר ולפעמים עד שאני מדברת אז כבר הולכים או שכבר אין כוח להקשיב לי. או משהו.
ותודה :( זה איכשהו מעודד לדעת שמבינים אותי :( אז... תודה.

אבל השאלה היא מאיפה נובעים הרגשות האלו? איך אפשר למצוא דרך באמת להעלים?


אבל. אמרתי. לך. כבר. שאת. לא. מציקה. לי!!!!
כמה נחמד לשמוע שמתברר שיש לי טיפה חוש חברתי ואני מצליחה להבין אנשים :)

אני לא יודעת אם אפשר לפתור את זה כרגע
אבל אולי למצוא קודם משהו שירגיע את זה יהיה סוג של צעד ראשון. את יודעת. כדי שאני אצליח להבין מה עובר עליי.

אה לא, יש לך חוש חברתי! תאמיני לי, אני לא מדברת עם כל אחד. זה בדרך כלל נגמר ב"טוב אני מציקה ביי" ואז אני נעלמת או משהו או מנסה להחליף נושא

ואני עושה עכשיו משהו שאני אף פעם לא עשיתי - אני שומעת את אותו שיר פעמיים ברצף. זה נחמד.

בעיקר עייפה ומותשת.
אה כן ורואה כתבות מפחידות כי אני לא מצליחה להירדם ועכשיו אני גם לא אצליח...
ואת?

אוךךך אז אל תקראי אותןןןן
לכי תקראי על טופי
ומרשמלו
תקראי על ממתקים
זה נחמד
או... תקראי על הופעות אורח בטלוויזיה
או משהו.

אממ אני במצב מזעזע ><
אבל זה כי לילה ואני ממש צריכה את מור כי כי כזה הוא יודע מה להגיד כשאני מאבדת את זה
אבל
טוב
הוא לא פה
אז אני אלך לשכב מתחת לשמיכה ולחשוב על איזה בנאדם גרוע אני :)

אני לא קוראת אני צופה.

היי, אני לא מור אבל יש דרך שאני יכולה לעזור?
או כמו שאומר השם של הנו"ד
תמיד פה כדי לסייע...

אז
רגע
יש כזה סירטון שמדבר על הופעות אורח בטלוויזיה
את מסתדרת עם סרטונים באנגלית? רוצה שאני אתן לך קישור?

אממ לא יודעת
אני כזה מצד אחד רוצה לשפוך הכל ומצד שני לפני שאני לוחצת "שלח" אני חושבת, אולי אני בנאדם ממש מציק ולאף אחד אין כוח לשמוע אותי, ואז אני לא מספרת את זה, ואז אני רק שונאת את עצמי יותר, וזה לחלוטין השפעת הלילה ואני לא בטוחה שיש לך כוח לשמוע אותי ו...
כן
זהו
סליחה :/

הו כן, כל הסירטונים שאני צופה בהם עכשיו הם באנגלית...
נו באמת שיר, אני לגמרי מבינה למה את חושבת ככה והאמת אני מרגישה ככה רוב הזמן.
כאילו לפעמים אני מרגישה שאני סתם נודניקית מעצבנת ושלא מעירים לי על זה למרות שזה נכון.
אבל לי בא לשמוע אותך!
ואז זה גם יוכל לעזור לך וגם יעזור לי!

:(
אני
כאילו
מצטערת :/ אני אדם מוזר. סליחה.
זה פשוט, זה כל פעם משהו אחר, אבל זה משהו חוזר. מידי פעם יש את הלילה הזה שאנשים אומרים לי "לילה טוב!" ואז ההרגשה שאני נשארת איתה זה שנטשו אותי או שאני לחלוטין לבד וזה לא אשמתם פשוט אני מרגישה כל כך רע ו... ופשוט הכל עולה מחדש ויש דברים שאני מנסה להדחיק שבלילה הם פשוט ממלאים לי את המחשבות ואני לא אוהבת את זה ואני צריכה להתמודד עם זה לבד תמיד כי או שאף אחד לא ער או שלא רוצים לשמוע אותי או שאני משכנעת את עצמי שאני לא צריכה לדבר על זה עם אנשים ו... ו... סליחה שאני חופרת לך :(

אבל את לא לבד, אני פה.
וחוץ מזה, מה שמבחינתך נקרא חפירות נקרא מבחינתי שיח.
אבל שיח מהסוג שאני אוהבת, כלומר לא משהו של היי מה קורה ופה נגמר, אלא משהו שבאמת לדבר ואפילו זה (הציטוט הזה) מבחינתי נחשב שיח.
את מבינה?

כן.
תודה.
זה סתם כזה... את מכירה את זה שתוקפת אותך הרגשה רעה, ואם לא עוצרים את זה בזמן אז בלי שאת שמה לב זה פשוט כבר שם, ושום דבר כבר לא עוזר? והולכים לישון עם זה או שנשארים ערים כל הלילה כי זה פשוט... תקוע במוח.
אז זה ככה.
ותודה שאת מדברת איתי על זה :( זה כנראה באמת עוזר. וסליחה שאני חופרת :/ וסליחה שאני מתנצלת.
כן.
לא יודעת מה אני רוצה :/

כן, אבל הבעיה הגדולה איתן זה שגם כשהן כבר לא מורגשות הן עדיין נשארות איפשהו בלב.
ומתישהו הן צפות למעלה.
אבל כבר הסברתי לך שאת לא חופרת!

וזה בסדר לא לדעת מה את רוצה.
רוב הזמן אני ככה....

כן. בדיוק. אני יכולה ללכת עכשיו לשמוע מוזיקה שאני אוהבת או לראות פרק, וזה יעודד אותי, אבל זה בסופו של דבר יחזור כי זה לא באמת נעלם.
זה פשוט שם.
וכאילו. כן. מה שאמרת. זה איפשהו בלב יושב ומחכה לעלות כשאני מרגישה לבד או משהו.
אני חושבת שזה עוזר לי כשיש איתי אנשים שאני יודעת שלא אכפת להם שאני מציקה להם, אבל זה כל כך קשה למצוא כאלה וזה קשה להתחיל לדבר ולפעמים עד שאני מדברת אז כבר הולכים או שכבר אין כוח להקשיב לי. או משהו.
ותודה :( זה איכשהו מעודד לדעת שמבינים אותי :( אז... תודה.

אבל השאלה היא מאיפה נובעים הרגשות האלו? איך אפשר למצוא דרך באמת להעלים?


אבל. אמרתי. לך. כבר. שאת. לא. מציקה. לי!!!!
כמה נחמד לשמוע שמתברר שיש לי טיפה חוש חברתי ואני מצליחה להבין אנשים :)

אני לא יודעת אם אפשר לפתור את זה כרגע
אבל אולי למצוא קודם משהו שירגיע את זה יהיה סוג של צעד ראשון. את יודעת. כדי שאני אצליח להבין מה עובר עליי.

אה לא, יש לך חוש חברתי! תאמיני לי, אני לא מדברת עם כל אחד. זה בדרך כלל נגמר ב"טוב אני מציקה ביי" ואז אני נעלמת או משהו או מנסה להחליף נושא

ואני עושה עכשיו משהו שאני אף פעם לא עשיתי - אני שומעת את אותו שיר פעמיים ברצף. זה נחמד.

נע, אני מתקשה ליצור קשרים עם אנשים.
וגם אנשים שכבר יש לי איתם קשר קשה לי הרבה פעמים להבין אותם או לנתח מצבים מסוימים כמו מתי צריך לשתוק ומתי זה בסדר לדבר...

נו, נחמד ואת מרגישה יותר טוב?

בעיקר עייפה ומותשת.
אה כן ורואה כתבות מפחידות כי אני לא מצליחה להירדם ועכשיו אני גם לא אצליח...
ואת?

אוךךך אז אל תקראי אותןןןן
לכי תקראי על טופי
ומרשמלו
תקראי על ממתקים
זה נחמד
או... תקראי על הופעות אורח בטלוויזיה
או משהו.

אממ אני במצב מזעזע ><
אבל זה כי לילה ואני ממש צריכה את מור כי כי כזה הוא יודע מה להגיד כשאני מאבדת את זה
אבל
טוב
הוא לא פה
אז אני אלך לשכב מתחת לשמיכה ולחשוב על איזה בנאדם גרוע אני :)

אני לא קוראת אני צופה.

היי, אני לא מור אבל יש דרך שאני יכולה לעזור?
או כמו שאומר השם של הנו"ד
תמיד פה כדי לסייע...

אז
רגע
יש כזה סירטון שמדבר על הופעות אורח בטלוויזיה
את מסתדרת עם סרטונים באנגלית? רוצה שאני אתן לך קישור?

אממ לא יודעת
אני כזה מצד אחד רוצה לשפוך הכל ומצד שני לפני שאני לוחצת "שלח" אני חושבת, אולי אני בנאדם ממש מציק ולאף אחד אין כוח לשמוע אותי, ואז אני לא מספרת את זה, ואז אני רק שונאת את עצמי יותר, וזה לחלוטין השפעת הלילה ואני לא בטוחה שיש לך כוח לשמוע אותי ו...
כן
זהו
סליחה :/

הו כן, כל הסירטונים שאני צופה בהם עכשיו הם באנגלית...
נו באמת שיר, אני לגמרי מבינה למה את חושבת ככה והאמת אני מרגישה ככה רוב הזמן.
כאילו לפעמים אני מרגישה שאני סתם נודניקית מעצבנת ושלא מעירים לי על זה למרות שזה נכון.
אבל לי בא לשמוע אותך!
ואז זה גם יוכל לעזור לך וגם יעזור לי!

:(
אני
כאילו
מצטערת :/ אני אדם מוזר. סליחה.
זה פשוט, זה כל פעם משהו אחר, אבל זה משהו חוזר. מידי פעם יש את הלילה הזה שאנשים אומרים לי "לילה טוב!" ואז ההרגשה שאני נשארת איתה זה שנטשו אותי או שאני לחלוטין לבד וזה לא אשמתם פשוט אני מרגישה כל כך רע ו... ופשוט הכל עולה מחדש ויש דברים שאני מנסה להדחיק שבלילה הם פשוט ממלאים לי את המחשבות ואני לא אוהבת את זה ואני צריכה להתמודד עם זה לבד תמיד כי או שאף אחד לא ער או שלא רוצים לשמוע אותי או שאני משכנעת את עצמי שאני לא צריכה לדבר על זה עם אנשים ו... ו... סליחה שאני חופרת לך :(

אבל את לא לבד, אני פה.
וחוץ מזה, מה שמבחינתך נקרא חפירות נקרא מבחינתי שיח.
אבל שיח מהסוג שאני אוהבת, כלומר לא משהו של היי מה קורה ופה נגמר, אלא משהו שבאמת לדבר ואפילו זה (הציטוט הזה) מבחינתי נחשב שיח.
את מבינה?

כן.
תודה.
זה סתם כזה... את מכירה את זה שתוקפת אותך הרגשה רעה, ואם לא עוצרים את זה בזמן אז בלי שאת שמה לב זה פשוט כבר שם, ושום דבר כבר לא עוזר? והולכים לישון עם זה או שנשארים ערים כל הלילה כי זה פשוט... תקוע במוח.
אז זה ככה.
ותודה שאת מדברת איתי על זה :( זה כנראה באמת עוזר. וסליחה שאני חופרת :/ וסליחה שאני מתנצלת.
כן.
לא יודעת מה אני רוצה :/

כן, אבל הבעיה הגדולה איתן זה שגם כשהן כבר לא מורגשות הן עדיין נשארות איפשהו בלב.
ומתישהו הן צפות למעלה.
אבל כבר הסברתי לך שאת לא חופרת!

וזה בסדר לא לדעת מה את רוצה.
רוב הזמן אני ככה....

כן. בדיוק. אני יכולה ללכת עכשיו לשמוע מוזיקה שאני אוהבת או לראות פרק, וזה יעודד אותי, אבל זה בסופו של דבר יחזור כי זה לא באמת נעלם.
זה פשוט שם.
וכאילו. כן. מה שאמרת. זה איפשהו בלב יושב ומחכה לעלות כשאני מרגישה לבד או משהו.
אני חושבת שזה עוזר לי כשיש איתי אנשים שאני יודעת שלא אכפת להם שאני מציקה להם, אבל זה כל כך קשה למצוא כאלה וזה קשה להתחיל לדבר ולפעמים עד שאני מדברת אז כבר הולכים או שכבר אין כוח להקשיב לי. או משהו.
ותודה :( זה איכשהו מעודד לדעת שמבינים אותי :( אז... תודה.

אבל השאלה היא מאיפה נובעים הרגשות האלו? איך אפשר למצוא דרך באמת להעלים?


אבל. אמרתי. לך. כבר. שאת. לא. מציקה. לי!!!!
כמה נחמד לשמוע שמתברר שיש לי טיפה חוש חברתי ואני מצליחה להבין אנשים :)

אני לא יודעת אם אפשר לפתור את זה כרגע
אבל אולי למצוא קודם משהו שירגיע את זה יהיה סוג של צעד ראשון. את יודעת. כדי שאני אצליח להבין מה עובר עליי.

אה לא, יש לך חוש חברתי! תאמיני לי, אני לא מדברת עם כל אחד. זה בדרך כלל נגמר ב"טוב אני מציקה ביי" ואז אני נעלמת או משהו או מנסה להחליף נושא

ואני עושה עכשיו משהו שאני אף פעם לא עשיתי - אני שומעת את אותו שיר פעמיים ברצף. זה נחמד.

נע, אני מתקשה ליצור קשרים עם אנשים.
וגם אנשים שכבר יש לי איתם קשר קשה לי הרבה פעמים להבין אותם או לנתח מצבים מסוימים כמו מתי צריך לשתוק ומתי זה בסדר לדבר...

נו, נחמד ואת מרגישה יותר טוב?

הממ למען האמת אני חושבת שאת דווקא בסדר גמור
וכולם עושים טעויות ובכל אחד יש בעיה באיך שהוא מתייחס לאחרים. את לא חייבת לדעת בדיוק בדיוק איך עושים את זה. ומהניסיון שלי, תאמיני לי שאת טובה בזה.

אממ כן אני מרגישה טיפה יותר טוב
אולי אני אנסה בקרוב ללכת לישון
כל עוד אני מרגישה טוב.

הקטע הוא שמחר בבוקר אני אקום וכאילו, אני לא ארגיש מזה כלום. אם תשאלי אותי איך אני או אם אני מרגישה יותר טוב, אני אגיד שכן כי זה באמת יהיה ככה. פשוט רק פעם בכמה זמן זה קורה ו... זה מוזר. כזה שאני יכולה יומיים להרגיש מצויין ואז פתאום פעם אחת להרגיש נורא.

בעיקר עייפה ומותשת.
אה כן ורואה כתבות מפחידות כי אני לא מצליחה להירדם ועכשיו אני גם לא אצליח...
ואת?

אוךךך אז אל תקראי אותןןןן
לכי תקראי על טופי
ומרשמלו
תקראי על ממתקים
זה נחמד
או... תקראי על הופעות אורח בטלוויזיה
או משהו.

אממ אני במצב מזעזע ><
אבל זה כי לילה ואני ממש צריכה את מור כי כי כזה הוא יודע מה להגיד כשאני מאבדת את זה
אבל
טוב
הוא לא פה
אז אני אלך לשכב מתחת לשמיכה ולחשוב על איזה בנאדם גרוע אני :)

אני לא קוראת אני צופה.

היי, אני לא מור אבל יש דרך שאני יכולה לעזור?
או כמו שאומר השם של הנו"ד
תמיד פה כדי לסייע...

אז
רגע
יש כזה סירטון שמדבר על הופעות אורח בטלוויזיה
את מסתדרת עם סרטונים באנגלית? רוצה שאני אתן לך קישור?

אממ לא יודעת
אני כזה מצד אחד רוצה לשפוך הכל ומצד שני לפני שאני לוחצת "שלח" אני חושבת, אולי אני בנאדם ממש מציק ולאף אחד אין כוח לשמוע אותי, ואז אני לא מספרת את זה, ואז אני רק שונאת את עצמי יותר, וזה לחלוטין השפעת הלילה ואני לא בטוחה שיש לך כוח לשמוע אותי ו...
כן
זהו
סליחה :/

הו כן, כל הסירטונים שאני צופה בהם עכשיו הם באנגלית...
נו באמת שיר, אני לגמרי מבינה למה את חושבת ככה והאמת אני מרגישה ככה רוב הזמן.
כאילו לפעמים אני מרגישה שאני סתם נודניקית מעצבנת ושלא מעירים לי על זה למרות שזה נכון.
אבל לי בא לשמוע אותך!
ואז זה גם יוכל לעזור לך וגם יעזור לי!

:(
אני
כאילו
מצטערת :/ אני אדם מוזר. סליחה.
זה פשוט, זה כל פעם משהו אחר, אבל זה משהו חוזר. מידי פעם יש את הלילה הזה שאנשים אומרים לי "לילה טוב!" ואז ההרגשה שאני נשארת איתה זה שנטשו אותי או שאני לחלוטין לבד וזה לא אשמתם פשוט אני מרגישה כל כך רע ו... ופשוט הכל עולה מחדש ויש דברים שאני מנסה להדחיק שבלילה הם פשוט ממלאים לי את המחשבות ואני לא אוהבת את זה ואני צריכה להתמודד עם זה לבד תמיד כי או שאף אחד לא ער או שלא רוצים לשמוע אותי או שאני משכנעת את עצמי שאני לא צריכה לדבר על זה עם אנשים ו... ו... סליחה שאני חופרת לך :(

אבל את לא לבד, אני פה.
וחוץ מזה, מה שמבחינתך נקרא חפירות נקרא מבחינתי שיח.
אבל שיח מהסוג שאני אוהבת, כלומר לא משהו של היי מה קורה ופה נגמר, אלא משהו שבאמת לדבר ואפילו זה (הציטוט הזה) מבחינתי נחשב שיח.
את מבינה?

כן.
תודה.
זה סתם כזה... את מכירה את זה שתוקפת אותך הרגשה רעה, ואם לא עוצרים את זה בזמן אז בלי שאת שמה לב זה פשוט כבר שם, ושום דבר כבר לא עוזר? והולכים לישון עם זה או שנשארים ערים כל הלילה כי זה פשוט... תקוע במוח.
אז זה ככה.
ותודה שאת מדברת איתי על זה :( זה כנראה באמת עוזר. וסליחה שאני חופרת :/ וסליחה שאני מתנצלת.
כן.
לא יודעת מה אני רוצה :/

כן, אבל הבעיה הגדולה איתן זה שגם כשהן כבר לא מורגשות הן עדיין נשארות איפשהו בלב.
ומתישהו הן צפות למעלה.
אבל כבר הסברתי לך שאת לא חופרת!

וזה בסדר לא לדעת מה את רוצה.
רוב הזמן אני ככה....

כן. בדיוק. אני יכולה ללכת עכשיו לשמוע מוזיקה שאני אוהבת או לראות פרק, וזה יעודד אותי, אבל זה בסופו של דבר יחזור כי זה לא באמת נעלם.
זה פשוט שם.
וכאילו. כן. מה שאמרת. זה איפשהו בלב יושב ומחכה לעלות כשאני מרגישה לבד או משהו.
אני חושבת שזה עוזר לי כשיש איתי אנשים שאני יודעת שלא אכפת להם שאני מציקה להם, אבל זה כל כך קשה למצוא כאלה וזה קשה להתחיל לדבר ולפעמים עד שאני מדברת אז כבר הולכים או שכבר אין כוח להקשיב לי. או משהו.
ותודה :( זה איכשהו מעודד לדעת שמבינים אותי :( אז... תודה.

אבל השאלה היא מאיפה נובעים הרגשות האלו? איך אפשר למצוא דרך באמת להעלים?


אבל. אמרתי. לך. כבר. שאת. לא. מציקה. לי!!!!
כמה נחמד לשמוע שמתברר שיש לי טיפה חוש חברתי ואני מצליחה להבין אנשים :)

אני לא יודעת אם אפשר לפתור את זה כרגע
אבל אולי למצוא קודם משהו שירגיע את זה יהיה סוג של צעד ראשון. את יודעת. כדי שאני אצליח להבין מה עובר עליי.

אה לא, יש לך חוש חברתי! תאמיני לי, אני לא מדברת עם כל אחד. זה בדרך כלל נגמר ב"טוב אני מציקה ביי" ואז אני נעלמת או משהו או מנסה להחליף נושא

ואני עושה עכשיו משהו שאני אף פעם לא עשיתי - אני שומעת את אותו שיר פעמיים ברצף. זה נחמד.

נע, אני מתקשה ליצור קשרים עם אנשים.
וגם אנשים שכבר יש לי איתם קשר קשה לי הרבה פעמים להבין אותם או לנתח מצבים מסוימים כמו מתי צריך לשתוק ומתי זה בסדר לדבר...

נו, נחמד ואת מרגישה יותר טוב?

הממ למען האמת אני חושבת שאת דווקא בסדר גמור
וכולם עושים טעויות ובכל אחד יש בעיה באיך שהוא מתייחס לאחרים. את לא חייבת לדעת בדיוק בדיוק איך עושים את זה. ומהניסיון שלי, תאמיני לי שאת טובה בזה.

אממ כן אני מרגישה טיפה יותר טוב
אולי אני אנסה בקרוב ללכת לישון
כל עוד אני מרגישה טוב.

הקטע הוא שמחר בבוקר אני אקום וכאילו, אני לא ארגיש מזה כלום. אם תשאלי אותי איך אני או אם אני מרגישה יותר טוב, אני אגיד שכן כי זה באמת יהיה ככה. פשוט רק פעם בכמה זמן זה קורה ו... זה מוזר. כזה שאני יכולה יומיים להרגיש מצויין ואז פתאום פעם אחת להרגיש נורא.

אז בואי נסתכל על חצי הכוס המלאה ועל הימים השמחים במקום על העצובים!

בתכלס כשחושבים על דברים לעומק מגלים שלא כל כך נורא כמו שחשבנו וכשמנסים לפתור את הבעיות במקום להדחיק אחר כך יש פחות דאגות.

בעיקר עייפה ומותשת.
אה כן ורואה כתבות מפחידות כי אני לא מצליחה להירדם ועכשיו אני גם לא אצליח...
ואת?

אוךךך אז אל תקראי אותןןןן
לכי תקראי על טופי
ומרשמלו
תקראי על ממתקים
זה נחמד
או... תקראי על הופעות אורח בטלוויזיה
או משהו.

אממ אני במצב מזעזע ><
אבל זה כי לילה ואני ממש צריכה את מור כי כי כזה הוא יודע מה להגיד כשאני מאבדת את זה
אבל
טוב
הוא לא פה
אז אני אלך לשכב מתחת לשמיכה ולחשוב על איזה בנאדם גרוע אני :)

אני לא קוראת אני צופה.

היי, אני לא מור אבל יש דרך שאני יכולה לעזור?
או כמו שאומר השם של הנו"ד
תמיד פה כדי לסייע...

אז
רגע
יש כזה סירטון שמדבר על הופעות אורח בטלוויזיה
את מסתדרת עם סרטונים באנגלית? רוצה שאני אתן לך קישור?

אממ לא יודעת
אני כזה מצד אחד רוצה לשפוך הכל ומצד שני לפני שאני לוחצת "שלח" אני חושבת, אולי אני בנאדם ממש מציק ולאף אחד אין כוח לשמוע אותי, ואז אני לא מספרת את זה, ואז אני רק שונאת את עצמי יותר, וזה לחלוטין השפעת הלילה ואני לא בטוחה שיש לך כוח לשמוע אותי ו...
כן
זהו
סליחה :/

הו כן, כל הסירטונים שאני צופה בהם עכשיו הם באנגלית...
נו באמת שיר, אני לגמרי מבינה למה את חושבת ככה והאמת אני מרגישה ככה רוב הזמן.
כאילו לפעמים אני מרגישה שאני סתם נודניקית מעצבנת ושלא מעירים לי על זה למרות שזה נכון.
אבל לי בא לשמוע אותך!
ואז זה גם יוכל לעזור לך וגם יעזור לי!

:(
אני
כאילו
מצטערת :/ אני אדם מוזר. סליחה.
זה פשוט, זה כל פעם משהו אחר, אבל זה משהו חוזר. מידי פעם יש את הלילה הזה שאנשים אומרים לי "לילה טוב!" ואז ההרגשה שאני נשארת איתה זה שנטשו אותי או שאני לחלוטין לבד וזה לא אשמתם פשוט אני מרגישה כל כך רע ו... ופשוט הכל עולה מחדש ויש דברים שאני מנסה להדחיק שבלילה הם פשוט ממלאים לי את המחשבות ואני לא אוהבת את זה ואני צריכה להתמודד עם זה לבד תמיד כי או שאף אחד לא ער או שלא רוצים לשמוע אותי או שאני משכנעת את עצמי שאני לא צריכה לדבר על זה עם אנשים ו... ו... סליחה שאני חופרת לך :(

אבל את לא לבד, אני פה.
וחוץ מזה, מה שמבחינתך נקרא חפירות נקרא מבחינתי שיח.
אבל שיח מהסוג שאני אוהבת, כלומר לא משהו של היי מה קורה ופה נגמר, אלא משהו שבאמת לדבר ואפילו זה (הציטוט הזה) מבחינתי נחשב שיח.
את מבינה?

כן.
תודה.
זה סתם כזה... את מכירה את זה שתוקפת אותך הרגשה רעה, ואם לא עוצרים את זה בזמן אז בלי שאת שמה לב זה פשוט כבר שם, ושום דבר כבר לא עוזר? והולכים לישון עם זה או שנשארים ערים כל הלילה כי זה פשוט... תקוע במוח.
אז זה ככה.
ותודה שאת מדברת איתי על זה :( זה כנראה באמת עוזר. וסליחה שאני חופרת :/ וסליחה שאני מתנצלת.
כן.
לא יודעת מה אני רוצה :/

כן, אבל הבעיה הגדולה איתן זה שגם כשהן כבר לא מורגשות הן עדיין נשארות איפשהו בלב.
ומתישהו הן צפות למעלה.
אבל כבר הסברתי לך שאת לא חופרת!

וזה בסדר לא לדעת מה את רוצה.
רוב הזמן אני ככה....

כן. בדיוק. אני יכולה ללכת עכשיו לשמוע מוזיקה שאני אוהבת או לראות פרק, וזה יעודד אותי, אבל זה בסופו של דבר יחזור כי זה לא באמת נעלם.
זה פשוט שם.
וכאילו. כן. מה שאמרת. זה איפשהו בלב יושב ומחכה לעלות כשאני מרגישה לבד או משהו.
אני חושבת שזה עוזר לי כשיש איתי אנשים שאני יודעת שלא אכפת להם שאני מציקה להם, אבל זה כל כך קשה למצוא כאלה וזה קשה להתחיל לדבר ולפעמים עד שאני מדברת אז כבר הולכים או שכבר אין כוח להקשיב לי. או משהו.
ותודה :( זה איכשהו מעודד לדעת שמבינים אותי :( אז... תודה.

אבל השאלה היא מאיפה נובעים הרגשות האלו? איך אפשר למצוא דרך באמת להעלים?


אבל. אמרתי. לך. כבר. שאת. לא. מציקה. לי!!!!
כמה נחמד לשמוע שמתברר שיש לי טיפה חוש חברתי ואני מצליחה להבין אנשים :)

אני לא יודעת אם אפשר לפתור את זה כרגע
אבל אולי למצוא קודם משהו שירגיע את זה יהיה סוג של צעד ראשון. את יודעת. כדי שאני אצליח להבין מה עובר עליי.

אה לא, יש לך חוש חברתי! תאמיני לי, אני לא מדברת עם כל אחד. זה בדרך כלל נגמר ב"טוב אני מציקה ביי" ואז אני נעלמת או משהו או מנסה להחליף נושא

ואני עושה עכשיו משהו שאני אף פעם לא עשיתי - אני שומעת את אותו שיר פעמיים ברצף. זה נחמד.

נע, אני מתקשה ליצור קשרים עם אנשים.
וגם אנשים שכבר יש לי איתם קשר קשה לי הרבה פעמים להבין אותם או לנתח מצבים מסוימים כמו מתי צריך לשתוק ומתי זה בסדר לדבר...

נו, נחמד ואת מרגישה יותר טוב?

הממ למען האמת אני חושבת שאת דווקא בסדר גמור
וכולם עושים טעויות ובכל אחד יש בעיה באיך שהוא מתייחס לאחרים. את לא חייבת לדעת בדיוק בדיוק איך עושים את זה. ומהניסיון שלי, תאמיני לי שאת טובה בזה.

אממ כן אני מרגישה טיפה יותר טוב
אולי אני אנסה בקרוב ללכת לישון
כל עוד אני מרגישה טוב.

הקטע הוא שמחר בבוקר אני אקום וכאילו, אני לא ארגיש מזה כלום. אם תשאלי אותי איך אני או אם אני מרגישה יותר טוב, אני אגיד שכן כי זה באמת יהיה ככה. פשוט רק פעם בכמה זמן זה קורה ו... זה מוזר. כזה שאני יכולה יומיים להרגיש מצויין ואז פתאום פעם אחת להרגיש נורא.

אז בואי נסתכל על חצי הכוס המלאה ועל הימים השמחים במקום על העצובים!

בתכלס כשחושבים על דברים לעומק מגלים שלא כל כך נורא כמו שחשבנו וכשמנסים לפתור את הבעיות במקום להדחיק אחר כך יש פחות דאגות.

זהו אני מכריזה עלייך כהפילוסופית הראשית של הפורטל
צריך לצטט אותך
סתם. כאילו. כן. את צודקת.

נראה לי אני עוד מעט אלך כזה...
אולי לא לישון, אבל לקרוא קצת או לראות פרק
קצת לנקות את הראש
אבל תודה רבה 3> די הצלת אותי עכשיו >< זה נשמע מוזר אבל פשוט, אם לא היית מדברת איתי על זה אני ככל הנראה הייתי יושבת עכשיו במיטה ושונאת את עצמי עד שהייתי נרדמת או משהו כזה
אז תודה.
3>

בעיקר עייפה ומותשת.
אה כן ורואה כתבות מפחידות כי אני לא מצליחה להירדם ועכשיו אני גם לא אצליח...
ואת?

אוךךך אז אל תקראי אותןןןן
לכי תקראי על טופי
ומרשמלו
תקראי על ממתקים
זה נחמד
או... תקראי על הופעות אורח בטלוויזיה
או משהו.

אממ אני במצב מזעזע ><
אבל זה כי לילה ואני ממש צריכה את מור כי כי כזה הוא יודע מה להגיד כשאני מאבדת את זה
אבל
טוב
הוא לא פה
אז אני אלך לשכב מתחת לשמיכה ולחשוב על איזה בנאדם גרוע אני :)

אני לא קוראת אני צופה.

היי, אני לא מור אבל יש דרך שאני יכולה לעזור?
או כמו שאומר השם של הנו"ד
תמיד פה כדי לסייע...

אז
רגע
יש כזה סירטון שמדבר על הופעות אורח בטלוויזיה
את מסתדרת עם סרטונים באנגלית? רוצה שאני אתן לך קישור?

אממ לא יודעת
אני כזה מצד אחד רוצה לשפוך הכל ומצד שני לפני שאני לוחצת "שלח" אני חושבת, אולי אני בנאדם ממש מציק ולאף אחד אין כוח לשמוע אותי, ואז אני לא מספרת את זה, ואז אני רק שונאת את עצמי יותר, וזה לחלוטין השפעת הלילה ואני לא בטוחה שיש לך כוח לשמוע אותי ו...
כן
זהו
סליחה :/

הו כן, כל הסירטונים שאני צופה בהם עכשיו הם באנגלית...
נו באמת שיר, אני לגמרי מבינה למה את חושבת ככה והאמת אני מרגישה ככה רוב הזמן.
כאילו לפעמים אני מרגישה שאני סתם נודניקית מעצבנת ושלא מעירים לי על זה למרות שזה נכון.
אבל לי בא לשמוע אותך!
ואז זה גם יוכל לעזור לך וגם יעזור לי!

:(
אני
כאילו
מצטערת :/ אני אדם מוזר. סליחה.
זה פשוט, זה כל פעם משהו אחר, אבל זה משהו חוזר. מידי פעם יש את הלילה הזה שאנשים אומרים לי "לילה טוב!" ואז ההרגשה שאני נשארת איתה זה שנטשו אותי או שאני לחלוטין לבד וזה לא אשמתם פשוט אני מרגישה כל כך רע ו... ופשוט הכל עולה מחדש ויש דברים שאני מנסה להדחיק שבלילה הם פשוט ממלאים לי את המחשבות ואני לא אוהבת את זה ואני צריכה להתמודד עם זה לבד תמיד כי או שאף אחד לא ער או שלא רוצים לשמוע אותי או שאני משכנעת את עצמי שאני לא צריכה לדבר על זה עם אנשים ו... ו... סליחה שאני חופרת לך :(

אבל את לא לבד, אני פה.
וחוץ מזה, מה שמבחינתך נקרא חפירות נקרא מבחינתי שיח.
אבל שיח מהסוג שאני אוהבת, כלומר לא משהו של היי מה קורה ופה נגמר, אלא משהו שבאמת לדבר ואפילו זה (הציטוט הזה) מבחינתי נחשב שיח.
את מבינה?

כן.
תודה.
זה סתם כזה... את מכירה את זה שתוקפת אותך הרגשה רעה, ואם לא עוצרים את זה בזמן אז בלי שאת שמה לב זה פשוט כבר שם, ושום דבר כבר לא עוזר? והולכים לישון עם זה או שנשארים ערים כל הלילה כי זה פשוט... תקוע במוח.
אז זה ככה.
ותודה שאת מדברת איתי על זה :( זה כנראה באמת עוזר. וסליחה שאני חופרת :/ וסליחה שאני מתנצלת.
כן.
לא יודעת מה אני רוצה :/

כן, אבל הבעיה הגדולה איתן זה שגם כשהן כבר לא מורגשות הן עדיין נשארות איפשהו בלב.
ומתישהו הן צפות למעלה.
אבל כבר הסברתי לך שאת לא חופרת!

וזה בסדר לא לדעת מה את רוצה.
רוב הזמן אני ככה....

כן. בדיוק. אני יכולה ללכת עכשיו לשמוע מוזיקה שאני אוהבת או לראות פרק, וזה יעודד אותי, אבל זה בסופו של דבר יחזור כי זה לא באמת נעלם.
זה פשוט שם.
וכאילו. כן. מה שאמרת. זה איפשהו בלב יושב ומחכה לעלות כשאני מרגישה לבד או משהו.
אני חושבת שזה עוזר לי כשיש איתי אנשים שאני יודעת שלא אכפת להם שאני מציקה להם, אבל זה כל כך קשה למצוא כאלה וזה קשה להתחיל לדבר ולפעמים עד שאני מדברת אז כבר הולכים או שכבר אין כוח להקשיב לי. או משהו.
ותודה :( זה איכשהו מעודד לדעת שמבינים אותי :( אז... תודה.

אבל השאלה היא מאיפה נובעים הרגשות האלו? איך אפשר למצוא דרך באמת להעלים?


אבל. אמרתי. לך. כבר. שאת. לא. מציקה. לי!!!!
כמה נחמד לשמוע שמתברר שיש לי טיפה חוש חברתי ואני מצליחה להבין אנשים :)

אני לא יודעת אם אפשר לפתור את זה כרגע
אבל אולי למצוא קודם משהו שירגיע את זה יהיה סוג של צעד ראשון. את יודעת. כדי שאני אצליח להבין מה עובר עליי.

אה לא, יש לך חוש חברתי! תאמיני לי, אני לא מדברת עם כל אחד. זה בדרך כלל נגמר ב"טוב אני מציקה ביי" ואז אני נעלמת או משהו או מנסה להחליף נושא

ואני עושה עכשיו משהו שאני אף פעם לא עשיתי - אני שומעת את אותו שיר פעמיים ברצף. זה נחמד.

נע, אני מתקשה ליצור קשרים עם אנשים.
וגם אנשים שכבר יש לי איתם קשר קשה לי הרבה פעמים להבין אותם או לנתח מצבים מסוימים כמו מתי צריך לשתוק ומתי זה בסדר לדבר...

נו, נחמד ואת מרגישה יותר טוב?

הממ למען האמת אני חושבת שאת דווקא בסדר גמור
וכולם עושים טעויות ובכל אחד יש בעיה באיך שהוא מתייחס לאחרים. את לא חייבת לדעת בדיוק בדיוק איך עושים את זה. ומהניסיון שלי, תאמיני לי שאת טובה בזה.

אממ כן אני מרגישה טיפה יותר טוב
אולי אני אנסה בקרוב ללכת לישון
כל עוד אני מרגישה טוב.

הקטע הוא שמחר בבוקר אני אקום וכאילו, אני לא ארגיש מזה כלום. אם תשאלי אותי איך אני או אם אני מרגישה יותר טוב, אני אגיד שכן כי זה באמת יהיה ככה. פשוט רק פעם בכמה זמן זה קורה ו... זה מוזר. כזה שאני יכולה יומיים להרגיש מצויין ואז פתאום פעם אחת להרגיש נורא.

אז בואי נסתכל על חצי הכוס המלאה ועל הימים השמחים במקום על העצובים!

בתכלס כשחושבים על דברים לעומק מגלים שלא כל כך נורא כמו שחשבנו וכשמנסים לפתור את הבעיות במקום להדחיק אחר כך יש פחות דאגות.

זהו אני מכריזה עלייך כהפילוסופית הראשית של הפורטל
צריך לצטט אותך
סתם. כאילו. כן. את צודקת.

נראה לי אני עוד מעט אלך כזה...
אולי לא לישון, אבל לקרוא קצת או לראות פרק
קצת לנקות את הראש
אבל תודה רבה 3> די הצלת אותי עכשיו >< זה נשמע מוזר אבל פשוט, אם לא היית מדברת איתי על זה אני ככל הנראה הייתי יושבת עכשיו במיטה ושונאת את עצמי עד שהייתי נרדמת או משהו כזה
אז תודה.
3>

מצחיק אותי לחשוב על זה כי הפירוש של פילוסופיה הוא אהבת החוכמה...

איזה כיף זה לשמוע שעזרתי, ואת עזרת לי לא פחות.

3>

תודה 3>

אני בספק אם אני עוד אכנס אז
לילה טוב 3>