מסתוריותם של השמיים \\ נועם, קטע חמדמד שעלה לי ^^

[נקמת האלפקה]

קטע
רעיון שעלה לי
הוא נחמד
תהנו ^^

"ג'ס, אני חייב לשאול אותך משהו." אמר מרטין והניח את העוגיה האכולה למחצה שלו על הצלחת.
"כן?" השיבה ג'סי, לא מתיקה את מבטה מהשמיים, בעודה מכרסמת את העוגיה שלה בהרהור. משלא אמר דבר, הפנתה ג'סי את פניה אליו והתבוננה בו בשאלה.
"עזבי, לא חשוב." אמר ולקח את העוגיה שלו בחזרה. "שקיעה יפה," העיר לאחר שתיקה של כמה רגעים.
"כן..." אמרה ג'סי ונשכבה לאחור על הדשא. מרטין עשה כמוה, נשכב על גבו והשעין את ראשו על ידיו. "מעניין למה השקיעה כתומה-ורודה..." העירה ג'סי.
"זה בגלל הזווית המיוחדת של אור השמש הפוגע באטמוספרה." ענה מרטין ללא היסוס. "חשבת פעם איך זה שאנחנו רואים את הכוכבים בלילה?" הוא שאל.
"אממ, זה בגלל שהאור של השמש מגיע אליהם ואז מוחזר אלינו, או משהו כזה." השיבה ג'סי. היא הרימה גמל שלמה שטיפס על חולצתה ושיחקה איתו. היא העבירה אותו מאצבע לאצבע ונראה היה שהוא ממש נהנה. "איך נקרא לו?" שאלה ג'סי את מרטין באגביות.
"אבל אם כך, למה השמיים בלילה שחורים?" השיב מרטין על השאלה בשאלה, ואז הוסיף: "זכריה."
"איך הגעת ל'זכריה'?" צחקה ג'סי.
"לא יודע. היי זכריה!"
"אני דווקא חשבתי על 'שלמה'." אמרה ג'סי.
"למה?" התעניין מרטין, נשכב על הצד והשעין את ראשו על מרפקו.
"כי הוא גמל שלמה, אידיוט."
מרטין התעלם ממנה. "בכל מקרה, לא ענית לי עדיין למה השמיים בלילה שחורים."
"כי אין אור שמגיע לשם?" שאלה ג'סי בהיסח הדעת.
"טעות. האור כן מגיע לשם, אחרת איך ייתכן שלכוכבים הוא מגיע ולשמיים לא?"
"יש בזה משהו," אמרה ג'סי והניחה לשלמה לטייל קצת על הדשא. "האור כן מגיע לשם, אבל הוא לעולם לא חוזר משם." אמר מרטין בדרמטיות.
"איך אתה יודע?" שאלה ג'סי בסקרנות.
"כי אין שום דבר שיחזיר אותו." הוא ענה בפשטות. "בעצם, שמי הלילה מוארים ושטופי אור! רק אנחנו פשוט לא רואים את זה. זה מטורף לחלוטין לחשוב שהם לא באמת שחורים! אפילו אם – "
"ראית את שלמה בסביבה?" קטעה אותו ג'סי. "אני לא מוצאת אותו..."
"חשבתי שסיכמנו על זכריה. ולא, אני לא רואה אותו." אמר מרטין ברוגז, מעוצבן מכך שלא חשה את אותה התלהבות מהאופטיקה המדהימה של שמי הלילה. הוא הושיט את ידו בהיסח הדעת לצלחת העוגיות. מרטין קפץ בהפתעה כשראה את גמל השלמה האבוד עומד על עוגיה ומתבונן בו בעיניים אדומות רחוקות זו מזו.
"זכריה! להבהיל אנשים זה לא מנומס." אמר מרטין והניף אצבע כנגדו. "מתי כבר תלמד? אוי זכריה, זכריה..."
"שלמה!"
"בואי לא נהיה קטנוניים..."

[Eleanor Rigby]

קטע מאוד...פילוסופי?
הוא ממש נחמד ויפה, אהבתי.
אני מעדיפה את זכריה. כך או כך אני לא אוהבת גמרי שלמה.
אבל להיות קטנוניים זה כיף!
אממ זהו. זה כל מה שיש לי לומר

[The equal opportunity kr]

הכל בסדר חוץ מדבר אחד: שכתוב המשפט ''מרטין עשה כמוה שכב על הדשא והניח את ראשו על ידיו'' הייתי חושב שהמשפט היה קצת יותר טוב עם היה פסיק בין ה'כמוה' ול'שכב'. אבל אני חוזר, כתיבה מצוינת!

[חתול רחוב]

יואא זה קטע כלכך קסום
ממש אהבתי את הכתיבה שלך, היא מעולה!
והקטע פשוט מקסים, מצד אחד הוא כלכך רציני ומתוק והם יושבים ומדברים על השמים
ומצד שני זכריה שלמה כלכך 'קטנוני' ולא צפוי
זה קטע שממש כיף לקרוא לפני שהולכים לישון :)