תרבות שמתפרקת ןן יובל, R (טריגר דיכאון, רצח ושואה), ליום השואה

[Honey3548]

הקטע בנושא יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
הדירוג הוא R.
הטריגרים הם שואה (לא מפורט), רצח (לא מפורט) ודיכאון.


זה מרגיש כאילו אנחנו שרידים.
שרידים של העבר.
תלויים בו.
תרבות שבורה.

כולנו ממשיכים לחיות.
כולנו מחייכים.
כולנו מזייפים.

לא מוכנים להודות בעובדה שזה נגמר.
תקועים בתוך לופ אכזרי.
ככה זה בכל העולם.
לא מוכנים לשכוח.
לא יכולים לזכור.

מלחמת העולם השנייה הייתה דבר נורא.
במיוחד השואה.
עשרות מיליוני מתים.
אבל הכי קשה לחזור לחיים.

אתם מחייכים.
אתם צוחקים.
עכשיו בבקשה,
תנסו להתכוון לזה.

זו תרבות שנהרסה.
היא נהרסה כל כך הרבה פעמים.
אבל עוד לא ויתרו עליה.
הסיכוי קלוש - הסיכוי עדיין קיים.
המצב נוראי - זה עוד ישתפר.

אני בטוחה שאתם חושבים שאני מגזימה.
שאני סתם פה כדי לבאס.
אני לא.
אני רק רוצה לתקן טעות ישנה.
טעות שחזרו עליה יותר מידי.
הטעות שבגללה המדינה מתפרקת.

כולם עסוקים בעבר.
אף אחד לא חושב על העתיד.
אף אחד לא מתעסק בהווה.
כולם מנסים לתקן את העבר.
לא מבינים שהוא כבר הרוס.

ואיזה עולם אתם משאירים לנו?
מה עם הילדים?
כל מה שאתם משאירים לנו זה תרבות הרוסה.
כל מה שאתם מורישים זה עולם מזוהם.
אז יש לי שאלה אחת.
זה באמת היה שווה את זה?

[I believe]

מדהים!