סיפור בהמשכים || משחק פורום

''מממ- מה?'' היא שאלה מבולבלת

"חזרתי, בייבי! נראה לך שאני ככה אשאיר אותך לבד?! את נסיכה, אני נסיך, ממלכות שונות, מה זה אומר?
ממש רומיאו ויוליה. ובנוגע לנשיכה- שקיות קטשופ ואפוד מגן."

''אתה עבדת עליי שננשכת?''

הוא חייך. "אולי קצת. ובנוגע למקודם, רציתי להגיד לך ש...ש...אני חושב שאני אוהב אותך"
--------
יצא קצת קרינג'

''אתה מה?'' היא כמעט נחנקה
--------
קרינג'?

" אני...אוהב,אוהב אותך. מה לעשות, את יפה, את נחמדה, ויותר מכל- את חזקה בנפשך. אז כן. אני אוהב אותך בקטע של הם חיו באושר ועושר. חוץ מזה. אין ממש ברירה. לא? אנחנו היחידים בעולם."
---------
קרינג' זה מביך...

''אנחנו לא האחרונים בעולם'' היא בהתה בו ''ו-אנחנו ממש לא יכולים להתאהב''
--------------------------------------
לא קצת הכוונה

"אה, בספר גם היה כתוב שאם מנצחים אותה גם האנשים חוזרים...נכון. ולמה אנחנו לא יכולים להתאהב?"


----------------
בגלל כל הקטע של האהבה. קצת מוזר לי לכתוב את זה פשוט.

''ו... אני די בטוח שאנחנו היחידים בעולם.''

''כי אז נהיה פתטיים כמו מועצת האגדות''

"אבל אנחנו לא הם. אנחנו אנחנו. אנחנו לא אנשים אחרים, ואני מכיר אותך מספיק כדי לדעת שאת הרבה יותר טובה מהם."
הוא נישק אותה, ואז הוא רץ.

''אבל נסיך ונסיכה?'' היא שאלה ''אנחנו נקיים אגדה'' היא רתחה מזעם על הנשיקה

"תוך כדי שהוא רץ, הוא אמר, מה זה משנה? אנחנו יכולים לעשות את שלנו. לדעתי, אנחנו כותבים את עצמנו, כל ההחלטות שלנו הם שלנו!"

היא נראתה כאילו היא הולכת להתעלף ''זה ממש לא ככה''

הוא בא חזרה."טוב. אני לא אכריח אותך, רק שתדעי, אני חושב שזה החלטה שלך. לא כל דבר הוא משהו שהמועצה מחליטים. הם זומבים, זוכרת? גם אם הם התרפאו. הם זומבים מוחית. גם אם מעדיפה שלא...תדעי שאני אוהב אותך, וכנראה שתמיד אוהב."