שרשור על פרסי ג'קסון, לי ולקוראת וכותבת,הארי פוטר

[wifeyyy]

"לא ראיתי אותה, אבל את מוזמנת לחכות כאן. אם את לא רוצה, תוכלי לדבר עם ג'יל בינתיים, הוא בחדר האוכל."

[Ur mom]

הלכתי לכיוון חדר האוכל וראיתי את ג'יל משחק עם אוכל מעוך

[wifeyyy]

אחרי שהם חזרו מהריצה, אמרתי להם להתחיל להתאמן בחץ וקשת.

[Ur mom]

הוא בדיוק קם והופתע לראות אותי

[wifeyyy]

"את יכולה לעזור לי?" שמעתי קול מאחוריי.

[Ur mom]

"אני עוזב היום" עם השריון והחרב בנדן, הוא נראה כמו מישהו שלא יעזוב אף פעם. "למה ג'יל?" שאלתי, מתחננת

[wifeyyy]

הסתובבתי וראיתי נער שלא הכרתי. כנראה הוא חניך חדש.
"כן, בטח. רק מה השם?"

[Ur mom]

"כירון רצה שאני אמצע עוד חצויים, הוא אומר שמצאתי כבר אותך" חייכתי. "ומה אמרת?", "אני לא הולך למצוא עוד חצויים, אני הולך להיות במנוסה,אני בורח" לא קלטתי את זה, לא עיכלתי את זה, אבל רעיון עלה במוחי

[wifeyyy]

"השם שלי זה דילן."
אני לא אשקר אם אומר שהוא לא יפה. הוא חתיך. והשם כל כך מתאים לו.

[Ur mom]

"יש ילד חדש בביתן, קוראים לו לייל, הוא הגיע כמה זמן אחרי והתגלה כבן דמטר, התכוננו לברוח הלילה, רוצה לבוא לביתן?" הוא חייך חיוך שובב ובא אחריי, כמצופה לייל היה שם בוהה בחלון
----------------
בן כמה דילן?, את יכולה לתאר אותו?

[wifeyyy]

"במה אתה צריך עזרה?"
---------
שיער בלונדיני, עיניים כחולות, יחסית גבוה, בן אפרודיטה, בן שש עשרה.

[Ur mom]

''לייל'' לחשתי, גורמת לו לקפוץ, "יש סיכוי שנוסיף מישהו ל'בורחים', שם מדהים נכון?" הוא הביט בי במבט אדיש

[wifeyyy]

"יש איזו בעיה עם החרבות. כולם נעלמו."

[Ur mom]

"הוא יכול להצטרף,אבל הוא צריך לצאת", "כן אני יודע אני יותר ותיק" הבנים עשו קרב מצמוצים קטן וג'יל יצא

[wifeyyy]

"מה זאת אומרת? איך??" כמעט צעקתי כבאתי איתו למקום האימונים בחרב.