האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד

מממנים


חוקי הפורום 


 
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 ירח || נתנאל, עוד קטע מלורנן ורוקנןןןןן
פורסם ב: Aug 16 2021, 09:16 AM
צטט הודעה




i think i know... O, no, i do not
******

פרטי משתמש
קבוצה: רייבנקלו
הודעות: 8837
חרמשים: 12231
מגדר:male
משתמש מספר: 75038
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 26.01.2021


אז אממ יש מצב שאתם רוצים לת''בתב? הקטע קשור לשני קטעים שנמצאים במדף שלי תחת הכותרת ''לא מושלמים - אבל חצאים''

---------

התעוררתי בבת אחת, עיניי פקוחות לרווחה וליבי דוהר. לא הצלחתי להתנער מהחלום על הזומבים, וציפיתי שכל רגע אחד מהם יגיח מפינת הדלת ויתקדם לעברי. העיניים הקרועות, הזרועות החסרות, עצמות שמשתלשלות מכל מיני מקומות לא נעימים...
ניסיתי לחזור ולהירדם. אם אהיה נחמדה כלפי עצמי, אז אגיד שהצלחתי בזה כמו כישלון. אל פתאום שמעתי בום.
''אההההה!'' צרחתי וכיסיתי את עצמי עם השמיכה עד הסנטר. אבל כל הרעש היה בגלל ציפור קטנה שהתנגשה בחלוני. היא בטח חשבה שאין זכוכית, היות והשמיים משתקפות בזגוגית.
אבל כאשר הסתכלתי על הציפור נופלת לאט לאט ואז מתחילה לעוף שוב, מתאוששת, משהו אחר צד את עיני - דבר גדול וכסוף, המכונה גם הירח. ופתאום, כאילו היה זה דחף בלתי נשלט, קמתי ממיטתי. הלכתי עד החלון, ושכחתי לגמרי את כל הזומבים והחלום הרע. הבטתי רק בירח, וזה נראה כאילו הוא בודד מאוד, אפילו עם כל הכוכבים שסביבו. נוצות התרנגול שלי מהחצי השני שלי רפרפו על קצה המיטה כאשר הסתובבתי בפתאומיות וניגשתי לשולחן הכתיבה. הוצאתי משם דף ועט, הלכתי בחזרה לאדן החלון, והתחלתי לכתוב.

האם אתה, בודד, גלמוד? ענה לי נא, אמת.
האם חברה אתה צריך? תגיד לי נא, כעת.
אתה זוהר וכסוף, אתה כל כך יפה, אך נתפס כמובן-מאליו.
אני רוצה לשחרר, אני רוצה חבר, ונראה שגם אתה צריך עכשיו.

אתה יכול, לענות חיוב, או לענות שלילה.
אתה לא חייב להיות עצוב, גם אני בודדה.
אם תרצה, בוא אליי, נשחק ונשמח.
כי אתה כל כך מיוחד, אתה רק עצמך.

בבקשה תענה לי, תשיב לי בלי בושה.
זה מה שאני רואה, בפנים של כל מי שבסביבה.
אני מנסה לדבר, מנסה לתקשר, אך דוחים בלי שום סיבה.
אני רוצה לשחרר, אני רוצה חבר, ונראה שגם אתה צריך עכשיו.


הבטתי לשנייה בשיר שכתבתי. לא היה לי ספק שהירח יאהב אותו.
הכנתי מהנייר מטוס ועל גבו רשמתי ''לירח, מ-רונלי''. לאחר מכן פתחתי את החלון וזרקתי אותו החוצה.

===

הירח היה אומלל. כל הכוכבים לא מדברים אתו, ואפילו לאביו אין זמן בשבילו. את אחותו, שמש, הוא בכלל לא רואה, אבל לפעמים היא נותנת לו מסרים באמצעות אור. הלילה היה לילה כזה.
הירח שלח את קרני האור אל כדור הארץ, ואלו פגעו בדבר שעצר את התקדמותן. אבל כמה שניות אחרי זה הן המשיכו בדרכן לאדמה. ''מעניין מה זה היה...'' מלמל הירח. ''הלוואי שזה היה מסר מאבא.'' אבל מה שהוא לא ידע, זה שאביו בעצם כן דואג לו וחושב עליו. ולכן הוא הביט מטה. הוא ראה מטוס קטן, ותפס אותו. על המטוס היה כתוב ''לירח, מ-רונלי''. הוא הבין מייד מה הוא צריך לעשות.
הירח סיים להחזיר את קרני האור לחלק הזה של כדור הארץ, והתכונן למעבר. אמנם רק כוכב הלכת הסתובב, אבל זה עדיין גרם לו כאב ראש.
פתאום הוא ראה מטוס מנייר שט לו בחלל, קרוב כל כך שהוא יכול היה להושיט יד ולתפוס אותו. וזה מה שהוא עשה.
כאשר קרא את הכתוב על גב המטוס, הוא לא האמין. כל כך הרבה זמן אנשים לקחו אותו כמובן מאליו; רק דבר גדול וזוהר שמחזיר אור בלילה, וגם את זה לא עושה כל כך טוב. אבל הנה - יש מישהי שלא לוקחת אותו כמובן מאליו. ופתאום - הירח הבין את זה רק עכשיו - אבא שלו הביא לו את המטוס.
''תודה אבא,'' לחש הירח, עיניו דומעות מאושר. הוא פתח את המטוס והחל לקרוא את השיר. כאשר סיים, הוא ריחף לרגע בלי לזוז ואז הוציא מכיסו עט. הוא החל לרשום לצד השיר הראשון את השיר שלו.

ילדה קטנה, ילדה נחמדה, ילדת האור בעולם.
ליבי היה חשוך, ואת הדלקת אותו עכשיו.
גם אני בודד, גם אני עצוב, גם אני רוצה חברה.
ואז הופעת, כמו משום מקום, אחרי שנים של המתנה.

לצערי, איני יכול, לעזוב את ביתי.
למרות שהייתי שמח אילו היו מוצאים מחליף בשבילי.
כי כעת, כאשר שמח אני, אני רוצה לראות אותך.
את הילדה היחידה שעוד לא שכחה אותי... בלי כמעט.


בלי להסתכל הירח זרק את המטוס אל החלל. בהבזק אור הוא נעלם.

===

המתנתי כמעט שעה על אדן החלון, ואני די בטוחה שנרדמתי כמה וכמה פעמים. אך לבסוף, משהו לבן שט אליי והתגלה מתוך החושך.
זה היה המטוס.
מיהרתי לפתוח את החלון, ולהושיט יד אל-עבר המטוס, אבל הוא נתקע לי בעין. ''אוו!'' קראתי. אבל לאחר מכן הורדתי אותו, ופתחתי. ליד השיר שלי היה שיר נוסף, בעל שני בתים בלבד, אבל הרגשתי כאילו הוא בעל מיליונים. חייכתי באושר. כעת לא היה לי שום זיכרון מהחלום הרע. נכנסתי למיטה, ורגע לפני שהתכסיתי בשמיכה לקחתי את המטוס ואימצתי אותו לליבי. ''לילה טוב, ירח.'' אמרתי ונרדמתי.

===

הירח החל להתכונן למעבר. אמנם כעת השעה הייתה רק שתים עשרה בלילה, אבל הוא העדיף להיות וכן מראש. רגע לפני שהוא ניגש לעבודה, הירח הביט לכוכב הלכת וחייך. ''לילה טוב, רונלי.'' הוא הושיט יד והחווה אתה תנועה מסובכת. מבלי שהיא שמה לב, חלקה התחתון של רונלי התחלף בזה של בן אדם.

=====

לא יצא הכי טוב אבל בסדר


--------------------
נתנאל - 14 - הוא/אתה - טניס שולחן - הפלאש -
Hazbin Hotel


User Posted Image

:Alastor once said
''!tasty''
''excuse me? I am in the middle of breakfast''
''!thanks for another forgetable experience''
''!well, that was a productive meeting''
''!yes indeedy''
''!I love seeing wastefull souls struggle to accomplish somthing meaningful and fail spactaculary''
''...this face was made for radio''
''...Ah, you are the one who ruind my coat! I definitly remember you now''




---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
1 משתמשים צופים באשכול זה (1 אורחים ו 0 משתמשים אנונימיים)
0 משתמשים:

אפשרויות נושא
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 



  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
3797 7004 4217 2219


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2007-2025