סולאנג'לו // 28.9.21, עם נעמי D:

[Marlene McKinnon]

"היי," אמרתי בחיוך רחב ושוב הסמקתי.

[Henry Winter]

בכל יום אחר כנראה שהייתי צורח מהתרגשות אבל אוסטין עדיין היה בחדר ולכן רק חייכתי אליו בחזרה. יצאתי מהביתן וסגרתי את הדלת. "למה אתה פה?" שאלתי מבולבל והסתכלתי על הרצפה על מנת לא להסמיק יותר מדי.

[Marlene McKinnon]

חייכתי שוב. "אני, אממ..." גימגמתי.. "רציתי - אה - להזמין אותך לדייט." הלב שלי דפק כל כך חזק והסתכלתי על הרצפה במקום עליו

[Henry Winter]

הופתעתי מניקו יהרמתי את ראשי מהתלהבות.
"כ-כן, אני אשמח," חייכתי חיוך רחב.

[Marlene McKinnon]

חייכתי וכמעט התפוצצתי מאושר מבפנים. "ח-חשבתי על היום בערב. זה מתאים לך?" גימגמתי, עדיין בחוסר ביטחון

[Henry Winter]

שתקתי וחייכתי חיוך רחב אפילו יותר.
הנהנתי לו והינחתי את היד השמאלית שלי על עורפו. ליטפתי לו בעדינות את העורף.
"כן... ברור."

[Marlene McKinnon]

"יאי," אמרתי בהתרגשות. "אז אני אבוא לאסוף אותך בשש וחצי. טוב?"
התחושה של ידו על עורפי היתה כל כך נעימה וטבעית

[Henry Winter]

הנהנתי שנית והורדתי את היד שלי מעורפו.
חייכתי אליו אדום לגמרי פעם אחרונה לפני שהסתובבתי ופתחתי את דלת הביתן.
"נתראה אחר-כך," לחשתי.

[Marlene McKinnon]

"נתראה," אמרתי בשקט ורצתי בחזרה לביתן בהתרגשות.

[Henry Winter]

אממ נראלי אני אדלג לשש וחצי בשביל שזה לא יהיה משעמם

-------
בהיתי בדלת הביתן חיכיתי לניקו לאחר שכבר התקלחתי והייתי מוכן לגמרי.
הביתן היה ריק כך שהרגשתי בנוח שאני לא צריך לתת לאחים שלי הסברים למה אני לא בביתן.

[Marlene McKinnon]

התארגנתי ולבשתי את הבגדים הכי טובים שלי. יצאתי לביתן אפולו, לא מאמין שאני באמת יוצא לדייט עם וויל סולאס. בשש וחצי בדיוק דפקתי על הדלת בביתן שלו.

[Henry Winter]

קמתי ישר אל הידית, נשמתי נשימה עמוקה מלחץ ופתחתי אותה.
"היי," חייכתי אל ניקו, שלבש בגדים יחסית חגיגיים עבורו.

[Marlene McKinnon]

"ה-היי," גימגמתי. "אתה מוכן?"

[Henry Winter]

"כן." יצאתי מהביתן והסתכלתי עליו עד שעיניו נפגשו בשלי.
בהיתי בו למשך כמה שניות בצורה קצת מטופשת.
"אז..." מלמלתי בלחש ושתקתי שוב.

[Marlene McKinnon]

"אז..." אמרתי בחיוך והסמקתי קצת