סולאנג'לו // 28.9.21, עם נעמי D:

[Henry Winter]

הגענו לבית של אמא שלי, ולידו היה הבית של דודים שלי. עמדתי ממול לדלת והיססתי, חא הייתי בטוח כבר כמה זה רעיון טוב עכשיו.

[Marlene McKinnon]

הסתובבתי אליו. "מה קרה?" שאלתי בשקט, שלא ישמעו מבפנים

[Henry Winter]

נשמתי עמוק ודפקתי בדלת. היא ישר פתחה וראתה אותי, הייתי קצת המום.

[Marlene McKinnon]

רגע אמא שלו כן

שתקתי ולקחתי צעד אחורה ככה שהוא היה קצת מלפניי. "וויל?" האישה שהנחתי שהיא אמא שלו אמרה, לא מאמינה

[Henry Winter]

יאפ


לא הייתי בטוח לגמרי איך להגיב, אבל פשוט חיבקתי אותה ישר.

[Marlene McKinnon]

היא נראתה המומה אבל ישר חיבקה אותי בחזרה. "התגעגעתי אליך," שמעתי אותה לוחשת, והרגשתי שאני מפריע לרגע אז לקחתי עוד כמה צעדים אחורה והשפלתי את מבטי לרצפה

[Henry Winter]

המשכתי לחבק אותה לכמה זמן, ואז התנתקתי, "היי, אמא," מלמלתי וסימנתי לניקו לצעוד קדימה.

[Marlene McKinnon]

הלכתי קדימה כך שעמדתי לידו. אמא שלו נראתה כאילו היא לא שמה לב אליי בכלל.

[Henry Winter]

"ז-זה ניקו, הוא החבר שלי," אמרתי בשקט.

[Marlene McKinnon]

"ה-*ה*חבר שלך?" היא הסתכלה עליי ואז עליו באי הבנה

[Henry Winter]

"כן."

[Marlene McKinnon]

היא העבירה את מבטה שוב ממני אליו. "אה," אמרה בקול קטן ומאוכזב.

[Henry Winter]

ראיתי את האכזבה בפנים שלה, "ל-לא משנה... רק רציתי להגיד לך שלום," השפלתי את פניי והתרחקתי מהדלת.

[Marlene McKinnon]

"לא, אל תלך כבר," אמא שלו תפסה ביד שלו. "בטח הגעת מרחוק, לא? ולא התראינו כמעט חמש שנים."

[Henry Winter]

שתקתי וניתקתי את היד שלה משלי, הסתכלתי על ניקו.