סולאנג'לו // 28.9.21, עם נעמי D:

[Henry Winter]

זה היה שכן שלי, ולפני שעברתי למחנה הוא היה החבר הכי טוב שלי, "טומי!" קראתי בהתלהבות והתנתקתי מהחיבוק.


אממ כן אני נותן לדמויות פה שמות של ממברים בדרים סמפ כמו קארל וטומי

[Marlene McKinnon]

לול
תהנה

"וויל!" הוא אמר בהתלהבות. "מה אתה עושה פה? חשבתי שעברת!"

[Henry Winter]

"באתי לבקר... אבל אני בכל מקרה חוזר עכשיו."

[Marlene McKinnon]

"אה," הוא אמר, מבואס. "תתקשר אליי אולי? לא דיברנו שנים. אני אביא לך את המספר שלי."

[Henry Winter]

"אוקיי," אמרתי. אחרי שהוא הביא לי את המספר שלו, אני וניקו המשכנו ללכת לאיפה שהיינו כשהגענו.

[Marlene McKinnon]

"הייתם חברים כשהיית ילד?" שאלתי

[Henry Winter]

"כן, עד שעברתי למחנה," אמרתי.

[Marlene McKinnon]

חייכתי. פתאום נפל לי האסימון שכל חברי הילדות שלי בני שמונים או יותר עכשיו, אם לא מתים.
"אממ, בכל מקרה, כשנגיע למחנה כנראה התגובה שלי לזה תהיה יותר קשה מבהלוך. שני מסעות ברצף זה קשה. אתה תוכל לקחת אותי לביתן? אני אנסה לכוון כמה שיותר קרוב לשם."

[Henry Winter]

"כן, כמובן," מלמלתי.

[Marlene McKinnon]

"אוקיי, מוכן?" אחזתי ביד שלו

[Henry Winter]

"כ-כן," הנהנתי.

[Marlene McKinnon]

צעדתי שוב לתוך הצללים, וזה שאב ממני את הכוחות שלי לחלוטין. נזרקנו במקום שלא הכרתי, אבל משהו אמר לי שאנחנו די קרובים למחנה. "שיט," מילמלתי ואז התעלפתי

[Henry Winter]

הוא איבד הכרה כמעט לגמרי. הושבתי אותו והתיישבתי ליידו, חיכיתי שהוא יקום שוב.

[Marlene McKinnon]

התעוררתי. "שיט. שיט. שיט," מילמלתי. "איפה אנחנו?"

[Henry Winter]

"אני לא בדיוק יודע," אמרתי, "אבל יחסית קרוב למחנה."