סולאנג'לו // 28.9.21, עם נעמי D:

[Henry Winter]

הצמדתי טיפה יותר את הפנים שלי לשלו ואחזתי בעדינות בכף ידו השמאלית.

[Marlene McKinnon]

הרגשתי את הנשימות החמות שלו על השפתיים שלי ונישקתי אותו נשיקה מתמשכת.

[Henry Winter]

אחרי קצת יותר מעשר שניות התנתקתי ממנו כי הרגשתי שהלחצתי אותו כשהתקרבתי אליו ממקודם, אך השתדלתי לחייך חיוך כמה שיותר רחב.

[Marlene McKinnon]

"אה," מילמלתי. "סליחה."

[Henry Winter]

"על מה?" הרגשתי כמו מטומטם לגמרי, והנחתי שזה מה שגרמתי לו להרגיש עכשיו. תהיתי האם זה שהוא התנצל אומר שהוא מתחרט על זה.

[Marlene McKinnon]

"פ-פשוט נישקתי אותך ואז התרחקת, אז חשבתי שזה לא היה טוב. סליחה."

[Henry Winter]

קפאתי במקום לכמה שניות, קצת אדום, "הכול בסדר, זה לא אשמתך או משהו כזה אם זה מה שחשבת," הסתכלתי על היד שלי שעדיין היתה מעל לשלו.

[Marlene McKinnon]

הזזתי את היד במהירות והתרחקתי ממנו, קצת בלחץ

[Henry Winter]

נאנחתי, הבנתי שהלחצתי אותו וזה גרם לי להרגיש כל-כך דביל. התחרטתי על איך שהגבתי מקודם כשראיתי בפנים שלו שהוא חש באי-נוחות כלשהי.

[Marlene McKinnon]

"אני ממש מצטער. סליחה," מילמלתי למרות שלפני שניה הוא אמר לי לא להתנצל

[Henry Winter]

"תפסיק להתנצל כל הזמן," אמרתי, "בכנות, זה די מעצבן, וזה מרגיש כאילו אתה מתחרט על משהו."

[Marlene McKinnon]

"אני לא מתחרט," אמרתי. "פשוט חשבתי שגמרתי לך להרגיש לא בנוח... זה לא נכון?"

[Henry Winter]

"זה לא נכון."

[Marlene McKinnon]

"אז למה התרחקת ככה קודם?"

[Henry Winter]

קפאתי שוב, לא ידעתי ממש מה להגיד לו והרגשתי שלא משנה איך אני אגיד את זה – זה פשוט יפגע בו. "אני לא יודע... אבל זה לא בא ממקום רע," לקחתי את היד שלו שוב והחזקתי בה בשביל להרגיע אותו.