סולאנג'לו // 28.9.21, עם נעמי D:

[Henry Winter]

"אני לא מלחיץ אותך?"

[Marlene McKinnon]

"אני מלחיץ את עצמי," אמרתי. "לא אתה."

[Henry Winter]

חייכתי וציחקקתי מעט בשקט, "איך אפשר להלחיץ את עצמך?"

[Marlene McKinnon]

"כל פעם שאני עושה משהו לידך, אני בטוח שאני מביך את עצמי ושאתה חושב שאני מוזר או שונא אותי," משכתי בכתפיי. "ואז אני מתחיל לחשוב על זה ונלחץ."
-----------
הידד לאוברת'ינקינג.

[Henry Winter]

"מביך? אתה רציני מידי בשביל להיות מביך," גיחכתי, "ולמה שתחשוב שאני שונא אותך?"

[Marlene McKinnon]

"לא יודע... זה לא כזה מופרך, אתה יודע. לא חסרים אנשים ששונאים אותי."

[Henry Winter]

"אנשים ששונאים אותך? כמו מי למשל?"

[Marlene McKinnon]

"אני," לחשתי. "רוב האנשים במחנה," אמרתי בקול רגיל

[Henry Winter]

"א-אתה?" שאלתי מבלי להתייחס לחלק השני של מה שהוא אמר, "אבל למה?"

[Marlene McKinnon]

"לא משנה," אמרתי. "הנקודה של מה שהתכוונתי לומר קודם, זה שאתה לא מלחיץ אותי, שום דבר ממה שאתה עושה. מה שמלחיץ אותי זה שאני לא יודע איך להגיב או להתנהג ולהיות נורמלי פשוט. אז... כן."

[Henry Winter]

"זה כן משנה," התעקשתי, "למה אתה שונא את עצמך?"

[Marlene McKinnon]

"מהרבה סיבות," אמרתי בלי לפרט

[Henry Winter]

"כמו?" שאלתי, "כי אני בכל מקרה לא רואה שום סיבה."

[Marlene McKinnon]

העברתי יד בשיער שלי בעצבנות. "אני מביך. אני לא יודע איך להתנהג בשום סיטואציה. אני מטומטם. אני חסר טאקט. אני עצבני. אני מאכזב. אני אטום מדי. אני לא יודע להתחבר עם אנשים. אני בכיין. אף אחד לא אוהב אותי. ועוד המון דברים. וגם... אל תכעס עליי. אבל לזה שאני גיי גם יש משמעות בזה."

[Henry Winter]

היה לי כל כך הרבה דברים שרציתי להגיב עליהם, אבל פשוט נשארתי פעור פה. "אף אחד לא אוהב אותך? ברצינות? מה איתי? מה עם הייזל? מה עם כל שאר החניכים?" שאלתי, קצת פגוע מזה שהוא אמר את זה, "ואני באמת לא מבין מה הבעיה בלהיות גיי, אבל אםצאתה שונא את זה אז אין לי מה להגיד."