סולאנג'לו // 28.9.21, עם נעמי D:

[Henry Winter]

כמה שניות לאחר מכן התחלתי לרוץ אל השדות. מהר מאוד ראיתי את ניקו ורצתי לעברו.
לפני שהוא עוד הספיק ללכת אחזתי בפרק כף היד שלו. "אתה יכול להקשיב לי?" שאלתי, "לפחות לחצי דקה?"

-------
אהה לא יודעת, תחליטי את

[Marlene McKinnon]

17 נניח?
---------
ניגבתי את הדמעות בגב היד השניה. "כ-כן," אמרתי בקול רועד ומשכתי באף

[Henry Winter]

"אני אוהב אותך," פלטתי בצורה הכי פשוטה שיכולתי. "ואתה אולי הדבר היחיד שאני חושב עליו." שחררתי את היד שלו ונשמתי עמוק.
לא חשבתי שאני בכלל מסוגל להגיד משהו כזה, ועוד למי שהיה פעם החבר הכי טוב עבורי.
"ואם אתה חושב שאני לא, אתה באמת דביל."

[Marlene McKinnon]

התחלתי שוב לבכות, אבל הפעם משמחה והתרגשות. "ב-באמת?"
מה נהיה ממני?

[Henry Winter]

הנהנתי באיטיות ואף קצת חייכתי.
איפלו שעכשיו זו בדרך כלל שעה שאוסטין רגיל לראות אותי בביתן והוא כנראה תוהה לאן נעלמתי במשך ארוחת הצהריים, לא היה לי אכפת כלל.

[Marlene McKinnon]

בלי לחשוב נצמדתי אליו בחיבוק. לא האמנתי שזה באמת קורה.

[Henry Winter]

לא התנגדתי וחיבקתי אותו בחזרה.
התעסקתי בשיער השחור הופרוע שלו תוך כדי שעצמתי את עיניי.

[Marlene McKinnon]

סובבתי טיפה את ראשי ונישקתי אותו נשיקה עדינה על הלחי, תוך כדי שאני ממשיך לחבק אותו.

[Henry Winter]

חשתי צמרמורת קלה והתנקתי ממנו מאושר ומוסמק יותר ויותר.
"אני צריך ללכת לביתן," נאנחתי.
חיבקתי אותו לכמה שניות נוספות וקמתי חזרה לכיוון של הביתן שלי.

[Marlene McKinnon]

"ביי," אמרתי בפנים לוהטות מרוב סומק.

[Henry Winter]

נופפתי לו לשלום ורצתי מאושר לביתן אפולו.
ופתחתי את הדלת מבלי להגיד בכלל שלום לאוסטין ונשכבתי על המיטה, בוהה בתקרה עם חיוך גדול על הפנים שלי.
"ואני בסדר, תודה ששאלת," אוסטין אמר בציניות מוחלטת.
היפנתי את מבטי אליו לכמה שניות ואז חזרתי לבהות בתקרה.

[Marlene McKinnon]

ישבתי על האבן ההיא עוד הרבה זמן ושיחזרתי בדמיון אותו אומר "אני אוהב אותך" שוב ושוב. הייתי מאושר כמו שלא הייתי הרבה מאוד זמן.
---
נמשיך מחר כי אני הולכת לישון?

[Henry Winter]

המשכתי לבהות בקיר למשך כמעט שעה שלמה עד שעצמתי טת עיניי באיטיות.
דמיינתי בראש שלי את הפרצוף החיוור של ניקו, שכמעט חצי ממנו היה מוסתר מהשיער השחור שלו, למעט העיניים שלו והחיוך הקטנטן שבקושי היה אפשר לראות.
בדמיוני חייכתי אליו בחזרה והיסמקתי מעט.
ולשם שינוי, לא רציתי לשכוח מזה

------
אהה סליחה שהמשכתי רק עכשיו כי לא הייתי כמעט כל היום בבית, אופס

[Marlene McKinnon]

לא נורא
אגב בואי נפגיש אותם תכף או שנדלג או משו כי סצנות בנפרד זה משעמם
---
אחרי הרבה זמן חזרתי לביתן שלי. חשבתי על רעיון. הלכתי לכירון ובדקתי אם זה אפשרי, ואז הלכתי לביתן אפולו ודפקתי בעדינות על הדלת
----
אולי אני אוציא אותם לדייטטט

[Henry Winter]

קמתי במהירות מהמיטה ורצתי לפתוח את הדלת.
כשפתחתי אותה ראיתי את ניקו שוב להפתעתי וחייכתי לעברו.
_______
קיי סבבה מה שבא לך