אפס ביחסי אנוש || סיקור הצגה

[פרח נתתי לנורית]

אפס ביחסי אנוש
סיקור הצגה



רקע כללי

📎 שם ההצגה: אפס ביחסי אנוש
📎 במאי: עידו רוזנברג
📎 מחזאי: אורן יעקובי
📎 תפאורה: שני טור
📎 ז'אנר ההצגה: קומדיה מוזיקלית
📎 שחקנים/דמויות:
מגי אזרזר (זוהר)
משי קלינשטיין (דפי)
דיאנה גולבי (אירנה)
מעיין תורג'מן (רמה)
רון שחר (בועז)
אסף הרץ (איתן)
לורין מוסרי (ליאת)
קרן מרום (לבנת)
מאי קשת (תהילה)
דור ברנס (מאיר)
אבירם אביטן (צחי)
לירן מזרחי (שוקרון)
נופר אליהו (קצינה)
אשלי זימברג (נטשה)
ענבר יוחננוף (חיילת)
📎 מקור: ההצגה מבוססת על סרט באותו שם שביימה טליה לביא ויצא בשנת 2014.

<object width='425' height='350'><param name='movie' value='http://www.youtube.com/v/wT1sS3w7z90'></param><param name='wmode' value='transparent'></param><embed src='http://www.youtube.com/v/wT1sS3w7z90' type='application/x-shockwave-flash' wmode='transparent' width='425' height='350'></embed></object>

עלילה

ההצגה עוקבת אחרי סיפורן של שלוש חיילות שלישות (=תפקידי משרד) בבסיס שיזפון שבנגב בשנת 2003. דפי (משי קלינשטיין) היא מש"קית נייר וגריסה, פקידה שכל תפקידה הוא לגרוס את הדפים המיותרים שבמשרד - ובשאר הזמן חולמת על מעבר לשירות בבסיס הקריה שבתל אביב. יחד איתה משרתת חברתה הקרובה זוהר (מגי אזרזר), מש"קית דואר צינית ומרדנית, שמאוהבת באיתן שפי, החייל החתיך מהבסיס, אבל חוששת מכדי להתחיל איתו. עליהן מפקדת רמה (מעיין תורג'מן), שמנסה לקבל קידום בתפקיד, אבל כדי לעשות את זה היא צריכה להתמודד עם החיילות הממורמרות שלה ועם המערכת הצבאית השוביניסטית למדי. ההצגה מציגה את חייהן של שלוש החיילות ואת מלחמותיהן במערכת הנוקשה - למרות שהנשק היחיד שיש בידיהן הוא אקדח סיכות.



עיבוד מוזיקלי

המחזה כולל בתוכו מספר רב של שירים, שנכתבו על ידי עילי בוטנר ואורן יעקובי, והולחנו על ידי בוטנר עצמו, כאשר לצידם המנהל המוזיקלי אמיר לקנר.
הדבר מעניין בעיקר בהתחשב בכך שהסרט עליו מבוססת ההצגה לא מכיל שירים, ולמעשה כל השירים נכתבו במיוחד בשביל הצגת התיאטרון. באחד הראיונות, נשאל על כך אורן יעקובי וענה כי "כשעושים עיבוד לסרט, צריך להביא משהו חדש ולא לעשות סתם שחזור לשם הנוסטלגיה. זה לא ממש מחזמר במובן של נאמברים ושואו גדול, השירים הם חלק מהעלילה והדמויות”.
רשימת השירים לא פורסמה באינטרנט, אך גרסת החזרות של חלקם עלו ליוטיוב של תיאטרון בית ליסין.

- השירים שמופיעים כאן מופיעים לפי סדר הופעתם בהצגה -

<object width='425' height='350'><param name='movie' value='http://www.youtube.com/v/EuzZRjuGuCs'></param><param name='wmode' value='transparent'></param><embed src='http://www.youtube.com/v/EuzZRjuGuCs' type='application/x-shockwave-flash' wmode='transparent' width='425' height='350'></embed></object>
שיר הפתיחה והנושא של המחזה

<object width='425' height='350'><param name='movie' value='http://www.youtube.com/v/0bXWCy0b3Yw'></param><param name='wmode' value='transparent'></param><embed src='http://www.youtube.com/v/0bXWCy0b3Yw' type='application/x-shockwave-flash' wmode='transparent' width='425' height='350'></embed></object>

<object width='425' height='350'><param name='movie' value='http://www.youtube.com/v/oD7ecjFzZE8'></param><param name='wmode' value='transparent'></param><embed src='http://www.youtube.com/v/oD7ecjFzZE8' type='application/x-shockwave-flash' wmode='transparent' width='425' height='350'></embed></object>

<object width='425' height='350'><param name='movie' value='http://www.youtube.com/v/5g2TFcYgJgA'></param><param name='wmode' value='transparent'></param><embed src='http://www.youtube.com/v/5g2TFcYgJgA' type='application/x-shockwave-flash' wmode='transparent' width='425' height='350'></embed></object>

<object width='425' height='350'><param name='movie' value='http://www.youtube.com/v/tA4OUfVV4Z0'></param><param name='wmode' value='transparent'></param><embed src='http://www.youtube.com/v/tA4OUfVV4Z0' type='application/x-shockwave-flash' wmode='transparent' width='425' height='350'></embed></object>


דעה אישית

אפס ביחסי אנוש נחשב לאחד הסרטים הישראליים המוצלחים ביותר - ולכן הופתעתי כשלא ממש התבחרתי אליו. משהו בסרט לא הרגיש לי שלם מספיק, הסיפור לא התחבר לי ובכללי הרגשתי שמהללים אותו הרבה יותר משמגיע לו. לכן כשסבתא שלי הציעה לי ללכת להצגה, קצת חששתי שהיא תהיה באותו סגנון כמו הסרט, אבל הסכמתי בכל זאת.
ובכן, ההצגה התעלתה על הציפיות שלי בטירוף.
זו הצגה פשוט מצוינת. ההחלטה להפוך אותה למחזמר, שזה ז'אנר שאני לא ממש מחבבת בדרך כלל, עושה לה רק טוב בעיניי, כי השירים מצוינים ומרגישים סופר טבעיים ברצף העלילתי של הסיפור. העלילה עצמה מעניינת ושומרת על רצף וקצב אחיד, שזה מעולה בעיניי ושונה לחלוטין מהסרט - בגלל שמדובר בהצגה, שבה הכל קורה על במה אחת, הרצף העלילתי מורגש והסיפורים של שלוש הדמויות הראשיות מתחברים אחד לשני בצורה מצוינת. ואוהו, הסיפורים מצוינים. זו ככל הנראה ההצגה הכי מציאותית שראיתי, כי היא פשוט עוסקת בנושאים שהם רלוונטים כמעט לכל אחד ובעיקר אחת מאיתנו - צהל, התבגרות, אהבה ומיניות, והרבה פמיניזם ואחוות נשים כמו שכולנו אוהבים. וכן, גם לבנים (או מגדרים אחרים) שבינינו זה רלוונטי.
בכללי, המעבר מהמסך הגדול לבמה הגם-כן-די-גדולה מתבצע פה בצורה מעולה לדעתי. התפאורה לא מורכבת מידי, כיאה לתפאורה של בסיס צהל סטנדרטי, אבל מתאימה בדיוק לאווירה; היו קטעים בהצגה שהתבססו מאוד על משחק עם התאורה באולם, וזה היה מושלם בעיניי; ובכללי, כשישבתי וראיתי את ההצגה לא הרגשתי שהמעבר מהסרט לתיאטרון "מאבד" מהאלמנטים של הסרט בדרך, אלא אפילו להיפך.
עוד דבר שאני רוצה לשבח לטובה בהצגה הוא הדמויות. ההצגה נותנת גם מקום לפיתוח של דמויות משניות ולסיפורים של החיילות והחיילים שנמצאים מסביב לדמויות הראשיות, וזה פשוט מצוין, כי זה מביא עומק נוסף להצגה ולסיפור. בסוף ההצגה, כשהשחקניות עלו לבמה למחיאות כפיים, השחקנית שזכתה לתשואות החזקות ביותר לא הייתה משי, מגי או מעיין - אלא דיאנה גולבי, השחקנית של אירנה, אחת הדמויות המשניות - כי היא הייתה פשוט מדהימה, והעניקה להצגה פן נוסף ומיוחד, שפחות קיים בסרט.
ואיך אפשר מבלי לזרוק מילה טובה גם על הקאסט. משי קלינשטיין מתוקה ומדהימה וזמרת מטורפת לחלוטין, מגי אזרזר היא אחת הנשים היותר מגניבות שיש בתעשייה הישראלית והליהוק שלה לתפקיד של זוהר הוא מבריק בעיניי, מעיין תורג'מן מעולה גם כן, דיאנה גולבי עושה את ההצגה, ובכללי כל הקאסט פשוט מצוין. זה לא דבר של מה בכך, כי כשמדובר במחזמר, צריך שחקנים מצוינים שהם גם זמרים מצוינים - וכאן הם מצליחים בזה בענק. בנקודה הזו אני חייבת לתת גם מילה טובה לחבר צוות של ההצגה שנמצא מאחורי הקלעים, עילי בוטנר - שהוא אחראי על השירים והלחנים של המחזמר, ועושה את זה בצורה מופתית כמו שהוא יודע לעשות.
אפס ביחסי אנוש לא סתם זכה לגרסת תיאטרון. הסרט סופר הצליח, אבל אם תשאלו אותי - בתיאטרון הסיפור הזה מצליח אפילו יותר. לא משנה אם ראיתם את הסרט או לא, לא משנה אם אתם בקטע של מחזות זמר או לא - תראו את ההצגה. אתם לא תתחרטו.

[Goodbye]

בתור אחד שעשה טירונות בשיזפון, ובתור אחד שגם אוהב מחזות זמר, גם אוהב תיאטרון, וגם אוהב את משי קליינשטיין - אני מאוד נהניתי בהצגה הזאת (וגם מהסרט).
בנימה אישית יותר, את כותבת ביקורות מהממות ואת מביאה נקודת מבט מרעננת ומקצועית.
תמשיכי ככה, את נהדרת.