🎬 שם הדמות: אורורה "רורי" מורנינגסטאר
🎬 שם הסדרה ממנה לקוחה: לוציפר
🎬 שם השחקנית: בריאנה הילדרברנד / Briana Helderbrand
🎬 גיל הדמות: בסביבות גיל 40 או 50
🎬 תאריך ומקום הלידה: מרץ 2022, בוורלי הילס, לוס אנג'לס, קליפורניה
🎬 מקום המגורים: לוס אנג'לס, קליפורניה
🎬 משפחה: אם: קלואי דקר, אב: לוציפר מורנינגסטר, אחות: ביאטריס אספינוזה, דודים: מלאכי השרת, בן דוד: צ'ארלי מרטין, סבים: אלוהים, האלה הגדולה
🎬 גזע, שיוך: מלאכית

על הסדרה

הסדרה "לוציפר" יצאה אל המסכים בשנת 2016 בערוץ "פוקס האמריקאי", כסוג של אדפטיישן לדמותו של השטן כפי שהיא מופיעה ברומן הגרפי "הסנדמן". היא סדרת דרמה, פשע וקומדיה שמציגה אתוס משל עצמה, שם מוצגת דמות ה"שטן" עם קריצה מיתולוגיה הנוצרית אבל בהוספת רבדים משלה.

לוציפר מורנינגסטאר, המלאך סמאל בן האלוהים, לאחר ששלט בגיהינום כמלך במשך אלפי שנים, מחליט שהוא מואס בקיומו כמענה נשמות ומעוניין לקחת "חופשה" כדי להתרועע עם בני האדם (לאחר ששובו לגן עדן נאסר עליו). הוא מחליט שהיעד ההגיוני ביותר לנפוש בו כ"מלאך נופל" הוא עיר המלאכים, הלא היא לוס אנג'לס. לאחר שהוא מגיע לעיר הוא משתקע בה, ותודות לכוחות העל שנתונים לו כישות שמיימית הוא "עושה עסקאות" ו"מעניק הטבות" לבני אנוש רגילים, שיותר מאוחר משיבים לו גמול נאה. יותר מאוחר הוא מתעשר, קונה נכסים ורכבים, פותח מועדון לילה מתגורר בפנטהאוז ונהנה ממה שיש לאנושות להציע: נשים, שחיתות, סקס ואלכוהול.

השינוי מתרחש כשאת מהזמרות-מלצריות במועדון הלילה שלו נרצחת מול עיניו, ואת תיק הרצח מקבלת לידיה בלשית המשטרה קלואי דקר. לוציפר מצטרף אליה כדי למצוא את הרוצח ולהעניש אותו, וכך מגלה השטן כי הוא יכול, רוצה וראוי להעניש את החוטאים על כדור הארץ לא פחות משעשה בגיהינום. בצורה זו מתחילה שותפות מלאה עליות ומורדות עם המשטרה ועם הבלשית דקר.



על הדמות

תודות לאירוע שעד לבגרותה לא ידוע לרורי, היא גדלה על ידי אמה בלבד, ללא נוכחותו של אביה. במשך כל שנותיה היא שומעת מקלואי, טריקסי וכל משפחתה עד כמה לוציפר הוא טוב ואהוב, אך הוא לא נוכח בשום אירוע מכונן בחייה ועם השנים הגעגוע והכמיהה אליו הופכים לכעס על נטישתו, שיותר מאוחר מתפתח לשנאה של ממש.

ביום בו אמה שוכבת על מיטת ערש הדווי, רורי כה מתרגזת על כך גם אז אביה לא מגיע להיפרד מהאישה שכולם אומרים שכה אהב, עד שפתאום כח עצום אופף אותה והעולם כולו סובב על צירו; כשבסופו של דבר הכל נעצר, רורי מגלה כי היא למעשה חזרה אחורה בזמן, היישר אל שנת 2021, ובסמיכות למועד שבו אביה נעלם, בליל הרביעי לאוגוסט. רורי בהתחלה מאד מבולבלת, אבל במהרה מתעשתת כשהיא מבינה שזו ההזדמנות שלה... היא יכולה סוף סוף לבוא פנים מול פנים עם אותו אב שנטש ולנקום בו על הסבל שגרם לה.

כשהיא פוגשת אותו במטרה לנקום בו ולקבל תשובות הדברים לא בדיוק מסתדרים כמו שהיא תכננה. היא מגלה קשר אוהב ואמיתי שהיה קיים בין הוריה, ומבינה במהרה שלמרות הכל, ברגע שהוא מכיר בה כבתו, הוא יעשה הכל כדי לשמש לה אבא טוב ולהוכיח שאין כל סיכוי שהיה עוזב אותה מרצונו החופשי. במהרה המפגש הזה הופך לסוג של "פיצוי על הזמן האבוד" בין אב ובת.



דרך שרשרת האירועים הזו אנחנו מתוודעים בנוסף גם לעומק של הדמות של רורי. היא נולדה כיישות שמימית, עתידה להצמיח כנפיים ולהפוך למלאך בשנות הינקות שלה, אבל בהרבה מובנים היא מתנהגת באופן מאד "אנושי". היא רגישה, מרדנית, בעלת חוש הומור משונה ודי סרקסטית. יש לה הערצה גדולה מאד לאמה קלואי קשר מיוחד עם הדודים והדודות (במיוחד עם איב ומייז) והסביבה שלה נכונה תמיד להגן עליה.

מלבד האופי של רורי, יש לה כמלאכית מספר יכולות שמיימיות; יש לה יכולת לשבור את ממדי הזמן והמציאות האלטרנטיבית כמו שהם קיימים, ולמעשה לנדוד בין נקודות זמן בחייה. היא בעלת יכולת נדוד בין המימדים הקיומיים (גן עדן כדור הארץ והגיהינום) כמו כל מלאך אחר. לעומת זאת, מבנה הכנפיים שלה שונה מכל המלאכים במשפחה. בעוד שאר המלאכים יכולים להפוך את כנפייהם במידת הצורך לכלי נשק, אצל רורי, לעומת זאת, אותן הכנפיים נראות ומתפקדות כנשק כברירת מחדל. קצותיהן חדות ומשמשות כסכינים, שכל העת משמשים אותה כמגן. יותר מאוחר אנחנו לומדים שמדובר באקט של "אקטואליזציה עצמית"- ככל שרורי צפתה באמה מתפפקדת בצורה מלאת עוצמה וכח, כך גם רורי הפכה ככזו, מה שהתבטא בכנפיים שלה.

בסופו של דבר, רורי מתקנת את יחסיה עם אביה בפרקים האחרונים של הסדרה, כשהיא מבינה עד כמה לולאת הזמן, והצלת הגזע האנושי תלויים בכך. לפני שהיא חוזרת לזמן שלה, היא מבלה שעות יקרות מפז עם אביה ומשביעה אותו שלמען משפחתם והעולם כולו, לא ינסה לשבש את הלולאה או למנוע את ההקרבה שלהם, כי היא תפריע לייעוד שלו. הסדרה מסתיימת בכך שקלואי רורי ולוציפר מתאחדים יחד, בגיהינום.



חוות דעת

טוב, אז רורי הופיעה רק בעונה האחרונה של לוציפר, כשבפרקים הראשונים עיקמתי עליה פרצוף במחשבה שהיא ה"ביג באד" אבל אחרי שלמדנו מיהי והתחלנו להכיר אותה לעומק, היא הפכה במהרה לאחת מהדמויות האהובות עלי בסדרה (אחרי לינדה). קל מאד להזדהות עם הכעסים לה, כי הם באים ממקום אותנטי. הערך של המשפחה מאד חשוב לה, היא רצינית מאד ומצד שני יש בה מספיק מהווייב הסרקסטי והכייפי כדי להיות מעניינת.

הדמות של רורי מוסיפה מאד לסדרה, משום שלאורכה אנחנו לומדים על קונפליקט האב המתמשך שיש ללוציפר, מנקודת המבט של הבן שננטש. כשרורי מגיעה ומציבה בפניו סוג של דילמה זהה, רק מצדו השני של המתרס, זה נותן לדמות שלו הרבה יותר עומק ומגלים בלוציפר, דרך רורי, המון שכבות ורבדים שלא האמנו שיש לו. תוך זמן קצר הוא לומד להיות אב מגן, ורורי מלמדת אותו להתחבר אליה דרך המוזיקה, שהיא משותפת לשניהם.

יש כאלה שיאמרו שהיה מקום להאריך את הסדרה ליותר פרקים ולתת לדמות של רורי הרבה יותר עומק (מה שאני די מסכימה איתו) אבל בניגוד למבקרים את אופן סיום הסדרה, אני חושבת שהסוף שהוענק לרורי היה מעולה.