OMORI|סיקור משחק

אומורי

שם המשחק: אומורי|Omori
תאריך יציאה: 25.12.2020
ז'אנר: אימה פסיכולוגית, RPG (משחק תפקידים)
יוצרת ומפתחת: OMOCAT
מחיר: 73.95 שקל
אזהרות טריגר/תוכן: חרדה, דיכאון, פוסט טראומה, צבעים בהירים, ג'אמפסכיירס.

תקציר
המשחק מספר את הסיפור של סאני, נער בן שש עשרה שמתמודד עם דיכאון, חרדה ופוסט טראומה בעקבות טרגדיה שעבר, ומתמודד בעזרת העולם שהוא יוצר בראשו, העולם המושלם שבו הוא עדיין בן שתיים עשרה וכל החברים שלו עדיין ביחד. בעולם המושלם שבו שום טרגדיה לא קרתה.
למשחק יש שני מסלולים עיקריים שהשחקן יכול לבחור:
Sunny Route: בסאני רואוט, או הרואוט האמיתי, השחקן פותח לקל את הדלת בשלושה ימים נשארו, כך שסאני פוגש שוב את החברים שלו, וכך גם מגלה את האמת על מה שקרה לפני ארבע שנים שהפריד את כולם וגרם לו להיות היקיקומורי. ברואוט הזה סאני מתמודד מול הפחדים שלו ומגיע להשלמה עם מה שקרה, וסולח לעצמו.
רק מהרואוט הזה אפשר להגיע לסיום האמיתי ולסיום הרע.
Hikikomori Route: ההיקיקומורי רואוט, או אומורי רואוט, הוא הרואוט של האימה. ברואוט הזה סאני לא פותח לקל את הדלת בשלושה ימים נשארו, ולא יוצא מהבית בכל המשחק. הוא מבלה את כל הזמן בהאדספייס, ולעולם לא מגלה מה שקרה ומשלים עם זה.
ברואוט הזה אפשר להגיע רק לסופים הניטרליים, אבל הוא נותן יותר עומק להאדספייס ולדמויות שם, כולל מקומות חדשים שלא נמצאים בסאני רואוט.
אם השחקן פותח לקל את הדלת בשלושה ימים נשארו אבל לא פותח לו בשני ימים נשארו, המשחק יכנס אוטומאטית להיקיקומורי רואוט וביום האחרון יהיה אפשר לראות שסאני קשקש על כל התמונות באלבום.
למשחק יש ארבעה סופים איקראיים:
הסוף הטוב או הסוף האמיתי, הוא סוף שאפשר להשיג רק כשמשחקים את הסאני רואוט. בסוף הזה סאני מחליט להמשיך בקרב מול אומורי, ובכך סולח לעצמו והורס את האדספייס לתמיד. סאני אחר כך מתעורר בבית החולים ויוצא מהחדר שלו. הוא יכול לראות את החברים שלו מהאדספייס ואת "זר" הולכים לכיוונים מנוגדים. סאני עוקב אחרי "זר" לחדר של באסיל, שם כל החברים שלהם נמצאים, ומספר להם את האמת.
בנוסף לסוף הטוב יש גם סוף סודי, שאותו אפשר להשיג אם משקים את הפרחים של באסיל כמה פעמים.
הסוף הרע הוא סוף שאפשר להשיג רק כשמשחקים את הסאני רואוט. בסוף הזה סאני מחליט לוותר בקרב מול אומורי, ובכך הוא נותן לדיכאון ולרגשות האשמה לנצח אותו. אומורי משתלט על סאני, ואז האדספייס "מתאפס". כשאומורי יוצא מוויט ספייס אל החברים שלו, הם כולם שקטים באופן מפתיע. אבל כשהוא מתכוון לצד מהחדר הוא מגיע לגג של בית החולים בתור סאני, וקופץ מהגג.
סופים ניטרליים:
לסופים הניטרליים אפשר להגיע גם ברואוט של סאני וגם ברואוט של אומורי.
מהרואוט של סאני אפשר להגיע לסופים הניטרליים אחרי שמתעוררים מבלאק ספייס בפעם השניה. אם סאני חוזר לישון, הוא יתעורר שוב באמצע הלילה ויגלה שבאסיל התאבד. לאחר מכן הוא יכול ללכת לישון בבית שלו ולקבל את הסוף הניטרלי. הוא יכול ללכת לישון בבית שלו גם מיד אחרי שהוא מתעורר מבלאק ספייס, בלי לחזור לישון אצל באסיל.
ברואוט של אומורי הסופים הניטרליים הם הסופים היחידים.
סוף העזיבה: סאני מתעורר ביום המעבר וויוצא החוצה למכונית של אמו שמחכה לו. אפשר לראות בזמן הזה שמשהו עוקב אחרי סאני - הוא עדיין מאשים את עצמו ותמיד יאשים את עצמו.
סוף הסכין: את הסוף הזה אפשר לקבל אם הולכים לישון לפני יום העזיבה עם הסכין שאפשר למצוא במטבח. כשאומורי דוקר את עצמו בוויט ספייס, סאני דוקר את עצמו מתוך שינה ומת. סופי סכין אלטרנטיבים יכולים לקרות בסאני רואוט אם סאני מתעורר ביום העזיבה ומחליט לדקור את עצמו, או באומורי רואוט.

דמויות ראשיות
סאני (SUNNY): סאני הוא הפרוטגוניסט של המשחק. הוא היה היקיקומורי במשך ארבע שנים, מאז הטרגדיה שהפרידה את החבורה שלהם. בסאני רואוט, הוא יוצא מהבית וחוזר לדבר עם החברים שלו. באומורי רואוט הוא נשאר היקיקומורי, וכל העלילה מתרחשת בתוך הבית.
הוא האח הקטן של מארי והחבר הכי טוב של באסיל. הוא טוב במשחקי מחשב והתחיל לנגן בכינור בשביל להתקרב יותר למארי, שניגנה בפסנתר. הוא שקט ורוב הזמן לא מדבר. הוא היחיד במשחק שלא יכול להגיע לרגש שמח או לרגש ברמה 2.
כשהיה בן שתיים עשרה הוא רב עם מארי, ודחף אותה במדרגות מה שגרם בטעות למותה. אחרי זמן רב שבוא הוא מנסה להעיר אותה, באסיל מגיע ומציע לתלות אותה בשביל שלא ידעו שסאני הרג אותה, וזה מה שהשניים עושים. בזמן שהם חוזרים לבית, סאני מסובב לגופה התלויה ורואה את העין הפקוחה של מארי מסתכלת ישירות עליו, מה שגורם למשהו שלו להיווצר ולרדוף אותו. לאחר מכן הוא מסתגר בבית והופך להיקיקומורי לארבע שנים, מתמודד בעזרת הכחשה והאדספייס.

אומורי (OMORI): אומורי הוא האלטר אגו של סאני, הגרסה שלו בהאדספייס. השם של אומורי נלקח מהשם של הפסנתר של מארי בעולם האמיתי, וכן הוא היחיד בהאדספייס (ובכל המשחק) עם הצבעים שחור ולבן, כמו פסנתר. הוא שקט וחסר הבעה, והיחיד במשחק שיכול להגיע לרמה 3 בכל הרגשות חוץ מהבוסים (רמז מטרים לסוף המשחק, בו הוא הופך לבוס האחרון). הנשק שלו הוא סכין, הנשק היחיד שלא ניתן להחליף כל המשחק (עד שמגיעים לנשקים האמיתיים), והיכולת המיוחדת שלו היא לחתוך את מה שלפניו.
אומורי שולט בהאדספייס, ומנסה להגן על סאני מהטראומה שלו. הוא מוחק את כל מה שיכול להזכיר לסאני את הטראומה וזורק אותם לבלאקספייס, ומשאיר את סאני בעולם שבו הכל מושלם.

מארי (MARI): מארי היא אחותו הגדולה של סאני ובת הזוג של הירו. היא נחמדה, ודי סרקסטית, ותמיד שואפת לשלמות.
בהאדספייס, מארי מעולם לא מצטרפת לחבורה במסעות שלה (חוץ מהפעם שבה היא מובילה את אומורי אל החברים שלו), ותמיד נשארת בפיקניק שלה - נקודת השמירה במשחק.
בעולם האמיתי, מארי מתה ארבע שנים לפני המתרחש בסיפור מנפילה במדרגות לאחר שרבה עם סאני, אחרי שדחקה אותו יותר מדי להיות מושלם. סאני ובאסיל זייפו את המוות שלה כהתאבדות, ומאז היא רודפת אותם בתור משהו. היא מופיעה לפעמים בתור רוח, כמו מתי שסאני נלחם מול הפחד שלו מטביעה או כשסאני מתעורר באמצע הלילה ומוצא אותה מנגת בפסנתר. הרוח שלה גם מופיעה כמה פעמים בהאדספייס, כמו בלוסט לייברארי או בדרך ללאסט ריסטור.
היא מופיעה לפעמים גם בתור HELLMARI, גרסה מעוות ומפחידה שלה.

באסיל (BASIL): באסיל הוא החבר הכי טוב של סאני. הוא אוהב תמונות ופרחים, ושומר אלבום תמונות של החבורה. הוא הצטרף לחבורה אחרון, אחרי שאוברי הכירה אותו לכולם.
בהאדספייס באסיל הוא המניע העיקרי של העלילה, היות ורוב הזמן החבורה מחפשת אותו לאחר שנעלם. לכן הוא לא מופיע הרבה בהאדספייס, אבל הוא כן מופיע כמה פעמים בבלאקספייס. כל פעם הוא מנסה לספר לסאני משהו, אבל אומורי הורג אותו לפני שהוא מספיק. בחדר האחרון של בלאקספייס אפשר להציל את באסיל, מה שיגרום למשחק להתפתח בצורה אחרת תלוי באיזה רואוט השחקן בחר. בהיקיקומורי רואוט יהיה אפשר לאתחל אחר כך את האדספייס, ובאסיל יצטרף למארי בפיקניק שלה.
בעולם האמיתי, באסיל שקט יותר וחרדתי. הוא לחוץ בחברתו של סאני, ועובר בריונות בידי אוברי והחבורה שלה. הוא עזר לסאני לזייף את המוות של מארי כהתאבדות, ומרגיש אשמה גדולה מאז. הוא לא מאמין שסאני היה יכול להרוג באמת את מארי, ומאשים בכך את משהו מאחורייך, בגלל שמבחינתו סאני הוא טוב ולא מסוגל למעשים רעים. בסוף המשחק הוא נלחם מול סאני ומוציא לו את העין.
בסוף הסודי הוא מתעורר בבית חולים ומחייך את סאני, מה שגורם למשהו שלו להיעלם.

קל (KELl): קל הוא אחד מהחברים של סאני והשכן שלו ושל מארי. הוא האח הקטן של הירו והגדול של סאלי, ומאוד אוהב ספורט ומאוד אנרגטי. הוא הרבה פעמים מציק לאוברי, אבל תמיד שומר על גישה חיובית של "lucky go happy".
בהאדספייס הוא חלק הקבוצה של המשחק. הוא נלחם בעזרת הכדור שלו, והיכולת המיוחדת שלו היא לזרוק כדור. יש לו גם אבן מחמד בשם הקטור, המקבילה לכלב המחמד שלו בעולם האמיתי.
בעולם האמיתי הוא הראשון שמוציא את סאני מהבית שלו. הוא מבלה איתו את כל שלושת הימים לפני המעבר, והרבה פעמים מתעמת עם אוברי בניסיון להגן על באסיל.
לאחר שמארי מתה, הוא ניסה להתמודד בעזרת שמחה מזוייפת. הוא ניסה להסתובב יותר עם חברים אחרים ומתרחק משאר החבורה, אבל בדיוק כמו סאני גם הוא חוזר במהלך המשחק להיות בקשר עם החברים הישנים שלו.

הירו (HERO): הירו הוא האח הגדול של קל וסאלי ובן הזוג של מארי. הוא בשלן מאוד טוב ומקיים את התפקיד האח הגדול לכולם בחבורה.
בהאדספייס הוא חלק מהקבוצה של המשחקק. הוא נלחם בעזרת מרית. היכולת המיוחדת שלו היא להקסים אנשים לעזור לקבוצה. הוא משחק את תפקיד הסאפורט בקבוצה, היות ויש לו רק שני סקילס שעושים דמג'.
בעולם האמיתי הוא כבר בן תשע עשרה ולומד רפואה בקולג'. אחרי שמארי מתה הוא ויתר על החלום שלו להיות טבח והחליט במקום זאת להיות רופא. הוא לקח את המוות של מארי הכי קשה (חוץ מסאני), ונכנס לדיכאון כזה שהוא בקושי יצא מהמיטה במשך שנה שלמה. אחרי מקרה אחד שבו הוא גרם לקל לבכות הוא התחיל לחזור לעצמו, אבל עדיין היה מדוכא.

אוברי (AUBREY): אוברי היא אחת מהחברים של סאני, וזאת שהכירה את באסיל לקבוצה. היא הכי קרובה למארי ורואה אותה בתור אחות גדולה. לסאני יש קראש עליה.
בהאדספייס היא חלק מהקבוצה של המשחק. היא נלחמת בעזרת מחבט והיכולת המיוחדת שלה היא לרסק כל מה שנמצא מולה. היא גם תמיד מנסה לפלרטט עם אומורי, כנראה בגלל הקראש שיש לסאני עליה.
בעולם האמיתי מגלים שהיא השתנתה מאוד בארבע השנים שעברו. היא צבעה את השיער והתחילה להסתובב עם כנופיה, והיא נהייתה מאוד אלימה. היא חיה בבית עם אמא מזניחה ואבא שלה לא נראה בשום מקום. היא "שומרת" על האלבום של באסיל לאחר שמצאה את כל התמונות מושחרות בטוש.
לאחר המוות של מארי, אחרי שכולם עזבו אותה בגלל האבל שלהם, היא הרגישה נבגדת - כאילו כולם נטשו אותה - ופנתה אל הכעס. היא היחידה שמבקרת את הקבר של מארי בקביעות וגם הולכת להתפלל בכנסייה כל יום לאחר המוות של מארי.

עולמות
FARAWAY TOWN: פאראווי טאון היא העיירה בה הדמויות הראשיות גרות בעולם האמיתי. זה המקום בו העלילה מתרחשת בזמן שסאני ער, שבה הכל אמיתי. אפילו המשחק נהיה כבר יותר ממשחק.
HEADSPACE: האדספייס הוא העולם בו סאני מבקר כשהוא ישן. הוא מורכב מכמה אזורים מרכזיים, שאפשר לחלק לשלושה:
HEADSPACE: המקום בו אומורי והחברים שלו הולכים להרפתקאות בזמן שסאני ישן, איפה שמשחק התפקידים לוקח חלק.
WHITE SPACE: וויט ספייס הוא המקום ההתחלתי של המשחק, והמקום שבו אומורי משתמש בשביל להרחיק את עצמו מהמחשבות על הטראומה של סאני. מקום בו הוא חי לבד, בלי השפעות רעות.
BLACK SPACE: התת-מודע של סאני. המקום בו נמצאים כל הפחדים והזיכרונות שלו, מעוותים למחזות אימה. באומורי רואוט אפשר גם להגיע למקום שנקרא בלאקספייס 2, שהוא המשך של בלאקספייס - רק עמוק יותר בפחדים והזכרונות של סאני.

רגשות
מערכת הקרב באומורי סובבת סביב רגשות. יש במשחק חמישה רגשות עיקריים:
ניטרלי: הרגש ההתחלתי בכל תחילת קרב, אלא אם כן הדמויות מושפעות בצ'ארם כלשהו או שהיריב משפיע על הרגשות של הדמויות. לרגש אין שום השפעה על הקרב והסטאטס של הדמויות.
שמחה: שמחה מעלה את המזל של הדמויות ואת המהירות שלהן, אבל מורידה את הסיכוי שלהם לפגוע. שמחה מנצחת כעס אבל מפסידה לעצב.
הרמה השניה של שמחה היא משולהב (Ecstatic), ולאחר מכן משוגע (Manic).
עצב: עצב מעלה את ההגנה אבל מוריד את המהירות. חלק מהדמג' שמקבלים בזמן עצב מועבר למיץ. עצב מנצח שמחה אבל מפסיד לכעס.
הרמה השניה של עצב היא מדוכא (Depressed), ולאחר מכן אומלל (Miserable).
כעס: כעס מעלה ההתקפה אבל מוריד את ההגנה. כעס מנצח עצב אבל מפסיד לשמחה.
הרמה השניה של כעס היא נזעם (Enraged), ולאחר מכן זועם (Furious).

שליטה במשחק
השליטה במשחק פשוטה, רק עם כמה מקשים.
בשביל לזוז בעולם משתמשים בחצים. בשביל לדבר עם מישהו או להעביר טקסט משתמשים במקש Z, ובשביל לפתוח תפריט או לדלג במקש X. אפשר לתייג את אחד מחברי הקבוצה בעזרת המקש A והחצים, לפתוח את איש תלוי בעזרת המקש Q, ולפתוח את המפה בעזרת המקש W.
בזמן קרב אפשר לבחור אם להילחם או לברוח. במידה שבחרתם להילחם, אפשר לבחור משלוש אופציות: להתקיף, להשתמש בסקילס, להשתמש בחטיף או להשתמש בצעצוע. בקרבות של סאני מול הפחדים שלו, הבוס של באסיל והבוס של אומורי אין אופציה להשתמש בחטיפים או בצעצועים.

דעה אישית
אתם יודעים איך הגעתי למשחק הזה? דפדפתי לי באינסטגרם ואחד מהציירים שאני עוקב אחריהם העלה פאנארט של סאני ומארי מתחבקים. זה היה נראה לי כל כך חמוד אז הלכתי לסטים לבדוק מה זה הדבר המקסים הזה, וזה עדיין היה נראה כל כך חמוד! אני קניתי את המשחק באותו היום מרוב שהוא היה חמוד! כמובן שהיססתי קצת אחרי שראיתי שזה אימה פסיכולוגית (אני לא הייתי בטוח באותה תקופה איך אימה פסיכולוגית מגיעה לידי ביטוי במשחקי מחשב ואני מגיב ממש רע לאימה) אבל ראיתי שגם המשחקים של דאנגאנרונפה מתוייגים כאימה פסיכולוגית אז החלטתי שזה לא יהיה כזה נורא.
אלוהים, איך טעיתי.
התחלתי לשחק בערב, כשהיה חשוך. המשחק התחיל כל כך חמוד ויפה ואהבתי אותו כל כך. כמובן היה את הג'אמפסכייר הקטן הזה באמצע אבל זה לא היה כזה נורא. אבל אז סאני התעורר, והמשחק נהיה קצת יותר מפחיד. אני שונא את הלילה באומורי את זה אני חייב להגיד. אבל התמודדתי עם זה כמו גדול, וזה באמת לא היה יותר מדי נורא.
ואז מארי דפקה בדלת.
אלוהים אני עשיתי ספיד ראן לנקודת שמירה ואז יצאתי מהמשחק ופחדתי להיכנס אליו שוב יותר בחיים. מאז יש לי שלושה חוקים לגבי אומורי בשביל לנסות לשמור על השפיות הנפשית שעוד נשארה לי: אף פעם לא לשחק בחושך, אף פעם לא להיכנס לחדר של האמא, ואף פעם - אף פעם - לא לפתוח למארי את הדלת.
המשחק הזה גרם לפחד שלי מהחושך להתגבר ביותר מדי.
אבל אני יודע שעכשיו אתם חושבים לעצמכם "וואו אין מצב שאני אשחק בזה!", אז אני כאן בשביל להזכיר לכם שאני מגיב נוראי לאימה ורוב האנשים ששיחקו לא הגיבו ככה. חוץ מזה, חוץ מהחלק האחד הקטן הזה בהתחלה המשחק באמת ממש חמוד. הוא יותר חמוד ממפחיד (לפחות כשמשחקים סאני רואוט. אני עדיין מפחד מדי לעשות את האומורי רואוט במלואו. עשיתי חצי ולא הצלחתי לישון בלילה) וגם החלקים המפחידים לא כל כך נוראיים. כאילו כן יש ג'אמפסכייר וכדאי מאוד לא להסתכל במראות ולא להעיר את סאני באמצע הלילה, אבל גם הג'אמפסכייר לא כאלו מפחידים!!!
כאילו אני אומר את זה בתור מישהו שגיגל את כל הג'אמפסכיירס האפשריים במשחק לפני שהוא שיחק אבל בכל זאת!!!!
עכשיו הדמויות ממש מדהימות. כאילו, זה טירוף כמה אהבתי אותם (במיוחד את סאני). בהאדספייס הם כולם גרסה סטריאוטיפית של עצמם עם שני מאפייני אישיות וזהו, אבל בעולם האמיתי - טירוף! אלו דמויות כל כך עמוקות (במיוחד אוברי. בין פיתוחי הדמויות הכי טובים שאי פעם ראיתי) והאישיות שלהן נהדרת. אהבתי גם את התמונות באלבום, איך שהן הוסיפו אפילו יותר אישיות לדמויות שלא ראו במשחק. כל כך נהדר ~
גם הסיפור היה טוב. אני מצטער, טוב זה לא מספיק בשביל לתאר את המשחק הזה. הסיפור היה מושלם. הדרך שבה העלילה מתפתחת והיא עוקבת בעיקר אחרי ההתפחות של הדמויות, זה נהדר. כן היה לי קצת בעיה עם האדספייס בדיוק בגלל שזה לא מקדם שום סיפור, אלא יותר פילר שנמשך שעתיים בכל פרק, אבל פאראווי טאון לגמרי שווה הכל. גם בלאקספייס, למרות שזה אחד המקומות הכי שנואים עליי במשחק.
אבל אני כן אגיד את זה ככה - אם אתם מחפשים עלילה, אל תשחקו את המשחק. הסיפור לא עוסק בעיקר בעלילה, אלא כמעט לגמרי רק בדמויות. הסיפור הוא לא על מה שקורה, אלא איך מה שקורה משפיע על הדמויות. ולכן אנשים שרוצים עלילה יהיו מאוכזבים, כי ברמה של עלילה... היא כנראה באמת לא כזאת טובה. חוץ מזה שהסוף יחרפן אתכם אם תביאו בגישה כזאת.
הסוף מדהים גם!!! כל הסופים מדהימים!!!
מה שמזכיר לי, הסאונדטראק של המשחק מדהים!!! חלק מהמנגינות גם טובי פוקס כתב, אני מקווה שזה ישכנע אתכם לשחק.
לא באמת אבל, המוזיקה של הבוסים ממש טובה וממש מתאימה לכל אחד מהם, המוזיקה של הסופים נהדרת, והכי חשוב - FINAL DUET. הולי שיט זה גרם לי לבכות, זה היה כל כך יפה. אני יכול לנתח לכם את המנגינה הזאת אם תרצו, אבל אני לא אעשה את זה עכשיו כי זה לא מתאים וזה יהיה קצת ארוך.
גם הציורים והפיקסלארט במשחק נהדרים. אהבתי שזה משלב באמת בין פיקסלארט לבין ציורים של אומוקאט, וזה הכל כל כך יפה וחמוד וגורם לי לרגשות. באמת. אני אוהב כל כך. הקליפ הקטן הזה של final duet, והסוף גם. וגם כל הפלאשבאקים של סאני. chef kiss.
אהבתי גם ממש את הבאטל סיסטם במשחק. זה יצירתי ממש. בחיים לא ראיתי משהו שדומה לרגשות בבאטל סיסטם, וזה ממש יצירתי וממש מתאים לtheme של המשחק, שעוקב אחרי התמודדות עם טרגדיה - מה שכמובן מעלה רגשות אצל אנשים.
יש במשחק הרבה מיניגיימס. נגיד איש תלוי, שעשה לי פחד אימים אבל לא נורא, וכל העבודות שסאני יכול לקחת. זה ממש כיף לעשות את הכל גם. יש גם מיני-קווסטס שכיף מאוד לעשות, גם עם הפרסים לא הכי טובים לפעמים (או שאני לא יודע לשחק. גם יכול להיות).
מה שמזכיר לי!!!! אני ממש אוהב איך זה עובר מהחווית rpg של האדספייס אל העולם האמיתי. ברגע שנלחמים באוברי, זה היה לי פשוט כל כך ברור שאני אמור לתקוף אותה, ופתאום סאני שולף סכין וחותך אותה וכולם שם מתחרפנים מה שגורם לשחקן להבין - זה לא משחק יותר. כאן למעשים שלך יש השפעות. ולמרות שחווית הrpg היא רק בהאדספייס, פאראווי טאון זה לגמרי המקום הכי טוב. שם הסיפור מתפתח, שם הדמויות מתפתחות, שם אפשר לגלות את האמת, בעוד האדספייס רק מסתיר הכל מתחת לשכבות של צבע ומתיקות.
וגם הייצוג של ההפרעות הנפשיות באומורי. אנשים אומרים שזה כל כך טוב, שאנשים בלי דיכאון יכולים להרגיש מה זה להיות בדיכאון רק מלשחק במשחק הזה. גם החרדות והפוסט טראומה מוצגים בצורה ממש טובה, והרבה חברים שלי עם דיכאון וחרדות אמרו שזה ממש אחד על אחד עם איך שהם חווים את זה. זאת בדיוק הסיבה שמומלץ לא לשחק את המשחק אם יש דיכאון או חרדות, כי זה יכול לעשות טריגר.
יש נגיד את החלק הזה בבלאקספייס, פאנישמנט אראה. אחרי שכל המשחק השחקן הרגיש נורא מכך שהוא דוקר את אומורי בכל פעם, כאילו מתאבד, בשביל להמשיך במשחק, פתאום מגיעים לחדר הקטן הזה, שאין שום יציאה והדבר היחיד שאפשר לעשות בו הוא לחתוך את החתולה של אומורי, מיאו. זה הרגע שבו, בכל גיימפליי שראיתי, אנשים פשוט בכו מהקלה שהבינו שהם יכולים להתאבד. כן, שמעתם נכון. המשחק באמת הצליח להביא אנשים למצב שבו הם חושבים שהתאבדות היא הפתרון.
אני בטוח שיש לי עוד מאה ואחד דברים להגיד על המשחק עכשיו ואני פשוט לא זוכר, וחוץ מזה חפרתי הרבה יותר מדי בנתיים. פשוט... תשחקו בזה. או תראו גיימפליי. אתם ממש לא תצטערו על זה, תאמינו לי.

קיי אז תב לבקשתו של וריאן
אני אגיד את האמת, אני לא ממש אוהב משחקי מחשב, אני לא מבין בזה ליטרלי כלום והאמת שלרוב אחרי פעם אחת-שתיים אני משתעמם מהמשחק. אבל וואלה, שכנעת אותי שהמשחק הזה מעניין, מה גם שאימה פסיכולוגית זה 33>
בכל מקרה, הסיקור מדהים!! הכל מסודר כמו שצריך וכתוב בצורה שממש נוחה לעין. קצת היה לי קשה להבין מהתקציר את המשחק, אבל אני מניח שזה בגלל שאני לא יודע כלום על כלום במה שקשור למשחקי מחשב, אבל סהכ אין לי הערות על הסיקור כי הוא נהדר ומהמם, והאמת שהמשחק נשמע ממש מעניין אז יש סיכוי קטנטן שאולי אני אשחק בו (למרות שכמו שאמרתי, אני לא אוהב משחקי מחשב ובחיים לא הוצאתי 70 ומשהו שקל על משחק, אבל מי יודע, אולי אני כן אשחק).
גם החוות דעת נהדרת, התייחסת בה לכל מה שצריך, ולפי דעתי זה אפילו אחד הסיקורים הכי טובים בפורטל שקראתי לאחרונה (אני קצת מופתעות שהוא לא מועמד לסיקור השנה כי למרות שהוא יחסית חדש הוא אחד הסיקורים הטובים).
אז אממ כן אני אהבתי מאוד את הסיקור.
סורי שזה לא ממש תב ><
אבל ניסיתי
אולי בהמשך אני אערוך כי כרגע אני לא בבית וקראתי טיפה בריפרוף כזה אז תסלח לי

הוווו סוף סוף מישהו מצטרף אליי למרתון סיקור משחקי מחשב! היידה וריאן!
אוקיי, אז מבחינת עיצוב הסיקור הזה נראה נהדר. הייתי מחליף את הספויילרים לwhite במקום yellow כי (במיוחד בטלפון) רואים את זה טיפה אז זה מעצבן. חוץ מזה אחלה. בנוסף, הייתי גם מקשר סרטונים או מוסיף תמונות בסוף כי זה ממש מוסיף לדעתי (כל עוד הthumbnail או התמונה עצמה לא ספויילרית מדי בפני עצמה).
אז לעניין התוכן - ממש רואים שאתה אוהב את המשחק הזה, וזה מורגש בכל חלק שכתבת, שזה מקסים.
בהתאם למה שאמרו מעליי, הרגשתי טיפה אבוד בעצמי עם המושגים של המשחק שהעלית בהתחלה בלי להסביר כל כך, והייתי שמח אם היית מפרט עליהם קצת יותר קודם.

וואי זה ממש מזכיר לי את הפלוט ליין של הDream Smp זה מגניבב. אני זוכר שווילבור הסביר מתישהו שהעלילה היא תמיד סביב הדמויות ותלויה בדמויות, ושהן מה שהופכות אותה לכל כך מיוחדת. זה נשמע ממש מגניב.

אעעעעעעעע טובי פוקס תן לי שנייה להתחרפן פה. המנגינות שלו זהב. מרגשות ברמות. יש לו ידי קסם במוזיקה.

טוב אז סך הכול הסיקור ממש מפתה אותי לנסות את זה, אבל בתור שביעיסט מסכן ועני בלי אפילו שנייה של שקט אני לא יודע אם יהיה לי זמן אי פעם. סיקור ממש מקסים אבל! שאפו!!