מוזיקה מקורית הולכת ונעלמת? • דיון

*מכוון לכל המגדרים ולא קשור לטעם במוזיקה
*מכוון בעיקר לזמרים כי לרוב הם כותבים את השירים, מלחינים אותם ושרים אותם.

דיון
מוזיקה מקורית הולכת ונעלמת?


את התיאוריה הזו התחלתי לגבש לפני כמה שבועות. הקשבתי לשירים, ופשוט לא האמנתי למשמע אוזניי: מקצבים חוזרים על עצמם שוב ושוב, סדר תווים מסוים, תווים מסוימים, משמעות מילים, עיוותים של שירי ילדות (ולא ילדות) ואפילו המילים עצמן! בעיקר במוזיקה מודרנית. אם תקשיבו למוזיקה של שנות השבעים וחמש עד היום, תראו שלאט לאט המקצבים, הסגנונות, סוגי השירים (שירי אהבה, שירי ילדות, שירים על חפצים, על אנשים וכו'), התווים וסדרם, הפסקות הנשימה - כולם הופכים להיות דומים יותר אחד לשני. בימינו, למרות שיש כל כך הרבה מוזיקה בארץ וכל אחד עושה משהו שונה, השירים מתחילים להיות דומים יותר אחד לשני, לאט לאט. (לדעתי) וזה לא שיש לי משהו נגד אחד הזמרים (את נועה קירל ואת עומר אדם אני מתעב, בגלל הביצוע שעשו לתקווה. מה לעזאזל?! אבל חוץ מהם אני בסדר עם כולם). אבל תגידו לי אתם: הביצוע של אליעד ל''היום יום הולדת'' קצת מוגזם לדעתכם? כי לדעתי כן. שיר ילדות!
אני מציע לכם לשמוע עכשיו שיר כלשהוא של חווה אלברשטיין. כן, פשוט תכנסו לפלייליסט (אם היא שם. אם לא תחפשו אותה) ותלחצו על שיר כלשהוא שלה. לאחר מכן לכו שיר של עומר אדם או מישהו אחר אנא עארף, לא משנה רק זמר של היום - ותשמעו שיר שלו. יש הבדל, נכון? אולי, אם בחרתם במקרה, שני השירים קצת דומים אחד לשני. אבל אתם אמורים לשמוע הבדל.
ולחלק מכם שטוענים שיש היום זמרים שהם כן כמו פעם: זה נכון. אבל הם כותבים שירים פחות ''מקוריים''. אורך ההפסקות אותו דבר לפעמים. יש מלאאאאאאאא שירים שכל ההפסקות בהם הוא חצי. (טם, טם) ויש גם שירים שההפסקות בהם הן שלם (טם, טם, טם, טם). ולא רק ההפסקות - גם התופים. איפה אנחנו לא שומעים הפסקות שהן בול אותו דבר עם התופים? תקשיבו לשירים ותראו שהתופים הם ללא שינוי. אנשים אומרים שהתוף הזה, הגדול, הוא ה''לב'' של השיר. תגידו לי, אחרי שאתם רצים, הלב שלכם הוא ממש בווווווווווווווו שמרוב דפיקות חזקות אתם כבר לא שומעים אפילו את הם' של הסוף של ה'בום'. אז למה כשרצים בשירים, לרוב הלב נשאר אותו דבר? כמובן, לפעמים הוא פשוט חזק יותר. אבל עדיין, בהרבה שירים הקצב של התופים פשוט לא משתנה. ואין בעיה! אבל יש בעיה אם זה מופיע יותר מידי בשירים שונים.
ואולי העובדה שיש מלא זמרים שמתחרים אחד בשני משבשת את המוזיקה? כי תחשבו על זה: השירים כל כך דומים. למה זה? מה ההבדל משנות השבעים וחמש בין המאה העשרים ואחת? או שאולי כל אחד מהזמרים פשוט רוצה להיות שונה מהשני ובכך הם נכשלים? יש מלא אפשרויות, ואני לא הצגתי כאן את כל הטענות שלי. אבל בשביל לגמור את הדיון הזה ברוח טובה, החלטתי לקטוע אותו עכשיו.

מהי לדעתכם הסיבה לכך שהמוסיקה היום יותר דומה לעצמה?

האם גם אתם הבחנתם בזה?

מה אתם חושבים על הטענות שהצגתי?

דעתכם שונה? (שאלה לאלו שדעתם שונה)

אתם מלחינים או כותבים שירים שבהם אתם מנסים לקטוע את רצף ה''אי-מקוריות''?

שאלה אחרונה לסיכום, וכמובן שאתם לא חייבים לענות עליה: האם אתם מעדיפים את המוזיקה של היום או שאתם מעדיפים מוזיקה אחרת וזמרים אחרים?

דיון מהנה, פורה ובעיקר - מכבד!

*אני מתנצל אם מישהו/י רואה את עצמו/ה נפגע/ת מהדיון בדרך כלשהיא.

תראה, זה תלוי איזה מוזיקה אתה שומע... אני אוהבת מוזיקה ישראלית מהעשרים שנה האחרונות בערך ונכון שבחמש שנים האחרונות ההכי פופולרי זה עומר אדם, נועה קירל וכל אלה, אבל זה לא שחסרים גם זמרים קצת יותר איכותיים שפחות חוזרים על עצמם... זה ידוע שתעשיית המוזיקה מאוד מתמסחרת בשנים האחרונות, וכן, לפעמים מעדיפים כסף ופרסום מאשר להשקיע במוזיקה. שזה חבל, אבל אין מה לעשות... והיי, גם מהתמסחרות יוצאים שירים טובים. גם לנועה קירל וכאלה יוצא מדי פעם שיר נחמד שגם הסנובים במוזיקה מביננו יהנו ממנו.

אוקיי אז אתה כבר יודע שאני חיכיתי לדיון הזה (למרות שלא ידעתי ממש על מה הוא) והאמת אני מרוצה!

אוקיי אז אני אתחיל מלהגיד שאני לא מסכימה עם זה לגמרי.
אבל לדעתי חלק מאוד משמעותי מזה זה שמוזיקאים אוהבים מוזיקה (או לפחות אני מקווה שהם אוהבים, אחרת מה הם עושים מתעסקים עם מוזיקה, עסק קשה, הרבה אנשים נחשלים, אם אתה לא אוהב מוזיקה לך תמצא משהו יותר טוב לעשות עם החיים שלך) ואנשים בד''כ לא אוהבים מוזיקה, בוחרים בזה במקצוע, ועובדים קשה בשביל להצליח עם זה, שאין להם מוזיקאי מסויים שהם אוהבים במיוחד, לפחות אחד, וכשאתה מעריץ מישהו, מישהו שגורם לך לרצות להיות מוזיקאי בעצמך, אתה שואב ממנו השראה, אז לדעתי אחת הסיבות העיקריות לכך היא הערצה.

אז כמו שהרבה אנשים יודעים, אני לא ממש מקשיבה למוזיקה חדשה, אבל כן יצא לי מדי פעם לשים לב לקצב שחוזר על עצמו (אמממ bouleמשטרהd of broken dreams ו- Wonderwall)

אממ לא ממש הבנתי איזה טענות, כי הייתה כאן טענה אחת שהמוזיקה חוזרת על עצמה וכמה דוגמאות, וכאילו כן המוזיקה קצת חוזרת על עצמה אבל בגלל זה יש ז'אנרים, שיר גלאם רוק יהיה יותר דומה לשיר גלאם רוק מאשר שיר דיסקו וההפך, וכמו שגם אמרתי, יש את עניין ההשראה.

כרגע? כרגע המטרה שלי היא יותר להבין את מה המוזיקה הנכונה ביותר בשבילי ליצור מאשר אם התו הספציפי הזה הופיע בrabel rabel, אבל אני כן חושבת שגיוון זה טוב, אל תבין אותי לא נכון, אבל גיוון בדבר שנכון לך.

אתה אומר המוזיקה של היום כאילו זה משהו אחד קבוע אבל לא יש ז'אנרים שונים ושירים שונים ואמנים שונים, אני אישית מעדיפה מוזיקה יותר ישנה אבל כן יש שירים שאני אוהבת שהם יותר חדשים והם לא נכללים במה שאתה מחשיב "מוזיקה של היום"

בתור סנובית במוזיקה, אני מסכימה...

אמממ אני כנראה אערוך את זה עוד מהמחשב

אז אור (333>) די הוציאה לי את המילים מהפה
הרבה מאוד לוקחים השראה, ולקחת השראה זה הכי הכי בסדר. זאת אומרת, אני יכולה לשמוע עכשיו שיר של פייבסוס (נניח) ולהגיד "וואו, הוא ממש נותן לי וויב של שירים של גרין דיי", כי הרי הם לוקחים מהם השראה, הם לא מעתיקים (שאגב העתקה של יצירות מיוזיקליות לא חוקית).

החלק הזה בהודעה של אור ככ נכון גאד.
מוזיקה מהעשור האחרון היא לא מוזיקה פחות איכותית (בכללי, אני שונא שמשתמשים במילה "איכותי" בשביל לתאר סגנון מוזיקלי). אולי היום יש הרבה מאוד סגנונות שהיו פחות נפוצים בעבר, אבל זה לא אומר שכל השירים והאמנים היןם נכללים בתוך ז'אנר אחד יחיד ושאין עוד ז'אנרים. זאת אומרת, מרגיש לי שאתה אומר שמוזיקה "של היום" היא מוזיקה ים תיכונית והיפ הופ (לפי הדוגמאות שנתת) אבל יש ככ הרבה ז'אנרים שפופולרים היום.

תשמע, באותה מידה אפשר להגיד שדה נייברהוד מעתיקים מדירהאנטר כי שתיהן להקות אינדי רוק, אבל זה לא נכון. כן, יש דמיון כלשהו, אבל כשאני אומר דמיון אני מתכוון שהם נוגעים פחות או יותר באותם ז'אנרים, כמו הדוגמא שאור נתנה "שיר גלאם רוק יהיה דומה לשיר גלאם רוק".
תראה, אם לקחת השראה זה נקרא העתקה אז אני יכול להגיד לך שכמעט כל מוזיקאי "מעתיק". ולקחת השראה לא הופך שיר לפחות מקורי.

טוב אני בטלפון אז אני אערוך אחר כך
נוסף ללינקייה